ישעיה נבנצל
 | |
| לידה |
1940 פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | 24 באוקטובר 2016 (בגיל 76 בערך) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
  | |
ישעיה נֶבֶּנְצָל (Nebenzahl; 1940 – 24 באוקטובר 2016) היה פיזיקאי ישראלי, פרופסור מן המניין לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבנצל נולד בשנת 1940 ליצחק ארנסט נבנצל – מבקר המדינה השני. למד פיזיקה באוניברסיטה העברית. בין השנים 1963–1985 עבד ברפא"ל .[1] בשנת 1985 נתמנה לפרופסור מן המניין במחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1987 הוענק לו פרס ע"ש ארנסט דוד ברגמן.
נבנצל התגורר בירושלים, היה נשוי למשוררת לאה נבנצל, ואב לחמישה ילדים. אחיו הם הרב אביגדֹר נֶבֶּנְצָל – רב הרובע היהודי (בשנים תשל"ג–תשס"ח (1973–2008), ועו"ד פליאה אלבק – לשעבר מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.
נפטר בחג שמיני עצרת ה'תשע"ז, 24 באוקטובר 2016, ונטמן בהר הזיתים.
עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1968–1969 הגה נבנצל את תהליך הפרדת איזוטופים אטומית בעזרת לייזר, אך מדינת ישראל הטילה על התהליך חסיון. במקביל ואף מאוחר יותר, נהגה הרעיון בחברת אבקו בארצות הברית והיא רשמה עליו פטנט שהוגש בישראל ב-1971. נבנצל ניהל מאבק ארוך שנים בלשכת הפטנטים הישראלית,[2] בית המשפט המחוזי בתל אביב ובית המשפט העליון בישראל על זכות הבעלים, אך לא זכה בפטנט.[3]
בשנים 1970–1995 פותח תהליך ההפרדה בארצות הברית, רוסיה, הודו, וסין אך העניין בו דעך בגלל שינויים גלובליים בתעשיית הגרעין שהורידו את כדאיותו הכלכלית. בתחילת שנות ה-90 זכה נבנצל לראות במו עיניו מימוש מעבדתי מרשים בישראל של התהליך שהגה.[4]
נבנצל חקר יחד עם ברוך פישר מהטכניון ועם אהרון לואיס מהאוניברסיטה העברית את התכונות האופטיות של חלבון החישה בעין בקטריורודופסין. [5]
פעילות ציבורית נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לפיזיקה, פרסם נבנצל מחקרים בנושא חקר המוח והמקרא. בשנת 2008 יצא ספרו מאיר העיניים "איש תם וישר: לימוד ועיון בספר איוב". [6]
עמותת מפרטי-המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבנצל היה פעיל מתון בנושא הר הבית והשיבה אליו.[7] במסגרת פעילותו היה מעורב בהכנת כרוז "מגילת ההר" אך תוכנו הסופי לא היה כנראה לרוחו והוא לא נמנה עם חותמיו. כמו כן הקים ב-1989 עמותת "כינוס הלכות מפרטי המקדש" אשר הציעה תוכנית פעולה לפסיקה מוסכמת של ועדת רבנים בהלכות המקדש. העמותה פורקה ב-2002 על ידי רשם העמותות.[8]
רצח דני כץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבנצל פעל למען מורשעי פרשת רצח דני כץ, לאחר שראה את אחד הנאשמים זועק לחפותו. הוא אף שבת רעב מול בית הנשיא.[9] בנו עו"ד אסף נבנצל המשיך את פועלו בתחום, הן בסיוע למורשעים בפרשה זו והן בסיוע לסולימאן אל עביד שהורשע ברצח חנית קיקוס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישעיה נבנצל, הודיתם באשמה? כנראה שתורשעו, באתר ynet, 14 בפברואר 2010
- ישעיה נבנצל מדוע לא השתתפתי בביקור ביד-ושם, מכתב למערכת האגודה הישראלית לטרשת נפוצה
- ישעיה נבנצל, חידת ספר ישעיה בעיני חז"ל, אתר "דעת"
- מאמרים תורניים שפרסם באתר רמבי"ש
ישעיה נבנצל (1940-2016), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ האוניברסיטה העברית – הפקולטה למדעי הטבע והמתמטיקה, נפטרי הפקולטה 2016
- ^ אברהם פלג, סוד מדעי ישראלי שדלף לארה"ב, מעריב, 28 במרץ 1980
- ^ בית המשפט העליון – השופט דב לוין וחבריו, ע”א 296/82 נגד בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים השופטים ד’ לוין, ג’ בך, א’ גולדברג פ ס ק – ד י ן, 27.5.1986
- ^ D. Levron, A. Bar-Shalom, Z. Burshtein, R. David, G. Hazak, J. Ivry, L.A. Levin,J. Oreg, and M. Strauss, Photon flux optimization in three-color multiphoton ionization of uranium atoms, SPIE, Laser Isotope Separation (1993) 1859
- ^ O. Werner, B. Fisher, A. Lewis, and I. Nebenzahl, Saturable absorption, wave mixing and phase conjugation with bacteriorhodopsin, Optics Letters 15, 1990, עמ' 1117-1119
- ^ ישעיה נבנצל, איש תם וישר לימוד ועיון בספר איוב, ירושלים: ראובן מס, 2008
- ^ נדב שרגאי, הר המריבה-המאבק על הר הבית, כתר, 1995, עמ' 156–157
- ^ רשם העמותות במשרד המשפטים, עמותה מחוקה- כינוס הלכות ומפרטי המקדש, 28.4.2020
- ^ יפעת ארליך | צילום: אלכס קולומויסקי, הכתם שנשאר, באתר ynet, 15 ביוני 2017
| בקרת זהויות |
|
|---|