פרקליטות המדינה

פרקליטות המדינה היא אחד הגופים המרכזיים העוסקים באכיפת החוק במדינת ישראל, והגוף העיקרי המייצג את מדינת ישראל בבית המשפט. מדינת ישראל, על הגופים השונים המרכיבים אותה, זקוקה לייצוג משפטי הן כמאשימה, במשפטים פליליים, והן כתובעת או נתבעת במשפטים אזרחיים, או משיבה בהליכים מנהליים ובעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק. לפרקליטות תפקידים רבים נוספים, שבין החשובים ביניהם ההחלטה האם להעמיד אדם לדין פלילי, או לסגור את התיק הפלילי נגדו מטעמים שונים (היעדר אשמה, חוסר בראיות, חוסר עניין לציבור), בטרם הוגש נגדו כתב אישום פלילי, או הטיפול בערעור על החלטה זו, אם החלטה זו התקבלה על ידי גורם אחר המוסמך לכך. כן מטפלת הפרקליטות בבקשות אנשים שהוגש נגדם כתב אישום לעיכוב ההליכים נגדם.

פרקליטות המדינה היא חלק ממשרד המשפטים, ובראשה עומד פרקליט המדינה.

הפרקליטות כמאשימה במשפטים פליליים

הפרקליטות מייצגת את המדינה במשפטים פליליים מסוימים שהמדינה, כמדינה, הינה צד להם. חוק העונשין ודינים פליליים נוספים כפקודת הסמים המסוכנים, קובעים איסורים פליליים, שהפרתם תביא להגשת כתב אישום מטעם המדינה כנגד המפר. הפרקליטות מייצגת את המדינה, היא המאשימה, במשפטים אלו. בעבר, היה המאשים במשפט הפלילי היועץ המשפטי לממשלה. מאז אמצע שנות השבעים המאשימה היא מדינת ישראל.

ישנם סוגי עבירות, כעבירות על חוקי התכנון והבנייה או עבירות על חוקי רישוי עסקים, או על דיני איכות הסביבה בהן מייצגים את המדינה תובעים מטעם רשויות מקומיות, או משרדי ממשלה מסוימים. תובעים אלו הם לרוב משרדי עורכי דין פרטיים, המקבלים הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה. עבירות אלו הנן לרוב עבירות קלות.

במקרים של עבירות קלות, הנידונות בבית משפט השלום, כעבירות תעבורה, עבירות סמים קלות, ושאר עבירות שהעונש עליהן אינו כבד, מטפלים תובעים משטרתיים, שאינם חלק מן הפרקליטות. תובעים אלו, שהנם שוטרים, שאינם חייבים להיות עורכי דין (אך במקרים רבים הם אכן עורכי דין) הנם בעלי הסמכה מאת מפכ"ל המשטרה, הדומה להסמכתם של הפרקליטים העובדים בפרקליטות המדינה.

לעתים, בעבירות מסוימות, מוסמך אף אדם פרטי להגיש כתב אישום, הקרוי "קובלנה פלילית".

בשאר המקרים מטפלת הפרקליטות. טיפולה של הפרקליטות בתיק מתחיל לעתים עוד בשלב בו אוספת המשטרה את הראיות נגד העבריין, בייעוץ וליווי תיק על מנת לוודא כי איסוף הראיות הנו תקין, כי האזנות סתר, לדוגמה, מתבצעות באופן תקין, או כי צעדים מסוימים בחקירה, כגון הפעלת סוכן, או מתן מעמד עד מדינה הנם חוקיים. לאחר מכן מטפלת הפרקליטות בענייני המעצר, ביצועו החוקי, הארכתו מעת לעת. בהמשך מוגש על ידי הפרקליטות כתב אישום, ומתנהל משפט, אותו מלווה הפרקליטות עד למתן גזר הדין. אם מוגש ערעור, מטפלת הפרקליטות אף בכך. בערעורים המוגשים לבית המשפט העליון מטפלת פרקליטות המדינה שמקום מושבה בירושלים. בערעורים אחרים מטפלים פרקליטי המחוזות. אם הורשע הנאשם בדין, ונגזרה עליו תקופת מאסר, מייצגת הפרקליטות את המדינה גם בפני ועדת השחרורים המחליטה על שחרורו במועד הקבוע לכך, או לפניו בשל התנהגות טובה, ובעתירות אסירים בפני בתי המשפט בהם מוגשות עתירות אלו, הנוגעות לתנאי המאסר, וזכויותיו של האסיר.

מבנה הפרקליטות

בניין פרקליטות מחוז הצפון בנצרת עילית

פרקליטות המדינה מחולקת לשניים: פרקליטות המדינה הכללית, שמושבה בירושלים, והיא המייצגת בדרך-כלל את המדינה בפני בית המשפט העליון; ושמונה פרקליטויות מחוז הכפופות לה, והן המייצגות את המדינה ביתר בתי המשפט והערכאות האחרות ברחבי הארץ.

פרקליטויות המחוז הן: פרקליטות מחוז הצפון, פרקליטות מחוז חיפה (פלילי), פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), פרקליטות מחוז המרכז, פרקליטות מחוז הדרום (פלילי), פרקליטות מחוז דרום (אזרחי), פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) ופרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).

בראש כל אחת משמונה הפרקליטויות עומד פרקליט מחוז הכפוף לפרקליט המדינה. הפרקליטויות במחוזות הדרום, הצפון, חיפה וירושלים מחולקות למחלקה פלילית ולמחלקה אזרחית, כאשר האחרונה עוסקת בתביעות אזרחיות המוגשות נגד המדינה, כגון תביעות שבדיני הנזיקין או בדיני עבודה. פרקליטויות המחוז במחוזות חיפה והדרום אף כוללות מחלקה המוקדשת למיסוי ומחלקה לענייני מקרקעין.

בראש פרקליטות המדינה עומד פרקליט המדינה. כיום ממלא תפקיד זה משה לדור. לפרקליט המדינה כפופים משנים לפרקליט המדינה, הממלאים תפקידים שונים, וכן מחלקות רבות:

• המחלקה הפלילית, המייצגת את המדינה בערעורים ועררים פליליים בבית המשפט העליון
• המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, המטפלת בתיקים פליליים העוסקים בפשיעה כלכלית
• המחלקה לחקירות שוטרים
• מחלקת בג"צים, המטפלת בהליכים בבית המשפט העליון בתחומי המשפט הציבורי, עוסקת בהכנת תשובת המדינה לעתירות המוגשות נגדה לבית המשפט הגבוה לצדק ומייצגת את רשויות המדינה בעתירות אלו, בערעורים מינהליים, בבקשות רשות ערעור של אסירים ובהליכים נוספים
• המחלקה לתפקידים מיוחדים
• מחלקת סכסוכי עבודה, המייצגת את המדינה בסכסוכים עם עובדיה
• המחלקה האזרחית, המייצגת את המדינה בתביעות אזרחיות ובהליכים אזרחיים בהם למדינה יש מעמד
• מחלקת אכיפת דיני מקרקעין, העוסקת בתחום התכנון והבנייה
• המחלקה הפיסקאלית, העוסקת בענייני מיסוי
• המחלקה הבינלאומית, המטפלת בסכסוכים בין המדינה למדינות או גופים בינלאומיים אחרים
• המחלקה העוסקת בתביעות נגד בכירים ישראליים בחו"ל
• תחום עררים, העוסק בעררים המוגשים נגד סגירת תיקים פליליים על ידי המשטרה ועל ידי פרקליטויות המחוז
• תחום עיכובי הליכים, העוסק בבקשות לעיכוב הליכים שמגישים נאשמים במשפטים פליליים.

פרקליטי המדינה

שם	תקופת כהונה	תפקידים ציבוריים לאחר הכהונה
חיים כהן	1948-1949	שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון
ארווין שימרון	1950-1953	יו"ר הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל
קולין גילון	1953-1961	-
צבי בר-ניב	1962-1969	נשיא בית הדין הארצי לעבודה
גבריאל בך	1969-1982	שופט בית המשפט העליון
יונה בלטמן	1982-1988	מבקר האוניברסיטה העברית
דורית ביניש	1989-1995	נשיאת בית המשפט העליון
עדנה ארבל	1996-2004	שופטת בית המשפט העליון
ערן שנדר	2004-2007	-
משה לדור	2007-	מכהן

ראו גם

• סגירת תיק פלילי
• חקירה משטרתית

קישורים חיצוניים

• אתר פרקליטות המדינה

לקריאה נוספת

• גד ברזילי, היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית - פיצול מוסדי?, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010