שנית

שנית
Scarlet fever
	אדמומיות בלחיים וחיוורון סביב השפתיים הם מהתסמינים הבולטים של המחלה
תחום	מחלות זיהומיות
גורם	Streptococcus pyogenes
תסמינים	לשון תותית, לימפדנופתיה, כאב גרון, ring of paleness around the mouth, Pastia's lines, דלקת שקדים, הקאה, פריחה, חום, כאב בטן, טכיקרדיה
טיפול	פניצילין; ואנקומיצין; קלינדמיצין; צפלוספורין; מקרוליד; אנטיהיסטמין ;
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/1053253
DiseasesDB	29032
MeSH	D012541
MedlinePlus	000974
סיווגים
ICD-10	A38
ICD-11	1B50

ערך זה עוסק בסוג של מחלה. אם התכוונתם לסוג של צמח, ראו שנית (סוג).

שָׁנִית^[1] (בלועזית: סקרלטינה, Scarlatina) היא מחלה המתאפיינת באדמומיות בעור. הגורם למחלה הוא מין של החיידק Streptococcus מהמין Streptococcus pyogenes.

מקור שם המחלה הוא בצבע השני, כאות לאדמומיות העור האופיינית למחלה. גם בשפות אחרות נגזר שם המחלה משם צבע השני. בלטינית ובשפות אירופאיות רבות השורש המדובר הוא Scarlet, ומכאן נגזר שם המחלה בשפות אלה - למשל, Scarlet fever ("קדחת שנית") באנגלית.

תסמיני המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חום גבוה שעלול להגיע ל-40°
עייפות
יובש בגרון
כאבי ראש
בחילות ו/או הקאות
כאבי בטן
שלשולים
אדמומיות בלחיים וחיוורון סביב השפתיים
בלוטות לימפה מוגדלות
לשון בגוון אדום עז
פריחה בכל הגוף אשר מתפתחת בהדרגתיות כעבור 12–48 שעות מתחילת הופעת התסמינים הראשונים במיוחד באזור בית השחי, האוזניים ובית החזה.

המחלה מידבקת מאוד ויכולה להימשך למעלה משבוע. סימני סיום המחלה מתבטאים בגלדים על-פני הידיים וכפות הרגליים, הנעלמים אחרי האדמומיות בעור. בזמן המחלה נוצרים נוגדנים המונעים הדבקות חוזרת.

טיפול במחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הטיפול בשלשולים ובהתייבשויות, הנגרמים כתוצאה מהמחלה, הטיפול במחלה עצמה הוא באמצעות פניצילין ותרופות אנטיביוטיות דומות כגון האריתרומיצין והקלינדמיצין.

בעבר נמשכה המחלה חודשים. את הירידה במשך המחלה ניתן לייחס לאנטיביוטיקה וכן להתפתחות זנים פחות אלימים של החיידק במרוצת הדורות. באנגלית קיימת הבחנה בין המחלה הקדומה והקשה (Scarlet fever) ובין צורתה הנוכחית (Scarlatina).

אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים רבים נדרש להבדיל בין מחלה זו לקדחת דמוית-שנית של המזרח הרחוק, מחלה זיהומית אשר זוהתה לראשונה בשנת 1950 ברוסיה. כתוצאה מן הדמיון הרב בין הביטוי הקליני של שתי מחלות אלו, עלתה הסברה כי גם זו מקורה בזיהום סטרפטוקוקי. כיום ידוע שהגורם הוא חיידק הגרם שלילי Yersinia pseudotuberculosis.

הדבקה וחיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה נפוצה בעיקר בקרב ילדים בני שנתיים עד 15. ההדבקה נגרמת בעיקר על ידי שאיפת אוויר שנושא את החיידקים אבל גם על ידי מגע עורי או עם עצמים המועדים להיות נושאים או מדגרות להתפתחות חיידקים. נמצא שבגיל עשר כ-80% מכלל אוכלוסייה זו כבר נושאים את הנוגדנים למחולל המחלה.

טרם נמצא חיסון יעיל כנגד המחלה, בעיקר בגלל אי ההצלחה לפתח נסיוב שיענה על הדרישות המדעיות המקובלות של אישור תרופות.