שרון פוליאקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרון פוליאקין
לידה 19 במאי 1964 (בת 59)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
תחום יצירה ציור, הדפס
פרסים והוקרה פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית (1992)
פרס רפפורט (2010)
פרס פינס לגרפיקה ישראלית (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרון פוליאקין (נולדה ב-19 במאי 1964) היא ציירת ואמנית הדפס ישראלית, פרופסור לאמנות באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון פוליאקין נולדה בחיפה בשנת 1964 למירון ונירה פוליאקין. לשרון שלושה אחים. בשנת 1989 סיימה לימודים במחלקה לעיצוב גרפי באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. בין השנים 1987–2005 עבדה כדפסית-אמנית בסדנת ההדפס ירושלים ולצד עבודתה כאמנית שימשה גם כדפסת-אמנית עבור אמנים שונים. בין השאר יצרה הדפסים עבור משה גרשוני, שוש קורמוש, יחיאל שמי, יעקב דורצ'ין ורבים אחרים. בשנת 1998 שהתה באנגליה ולימדה הדפס במחלקה לאמנות של אוניברסיטת לנקסטר. בין השנים 2008–2012 הקימה וריכזה את מסלול לימודי ההדפס במחלקה הרב תחומית לאמנות בבית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב "שנקר".

החל משנת 2002 היא מלמדת ציור והדפס באוניברסיטת חיפה. בין השנים 2007–2012 ושוב בשנים 2023-2022 כיהנה כראשת החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה. בשנים 2016-2012 היתה שותפה להקמת בית הספר לאמנויות של אוניברסיטת חיפה, הכולל את החוגים מוזיקה, תיאטרון ואמנות ועמדה בראשו. בשנים 2024-2018 שימשה כראשת התכנית לתואר שני באוניברסיטת חיפה.

פוליאקין מיוצגת על ידי גלריה גורדון.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליאקין פועלת במדיומים של ציור, רישום, פיסול והדפס. ביצירותיה מופיעים דימויים רבים השואבים את השראתם מהדפס כמו למשל אלמנטים מתוך מפות עתיקות, בעיקר של ירושלים, ספרים עתיקים למשל, של תומס פולר וכן מוטיבים מתוך ציורים והדפסים של אמני מופת. עבודת הגמר שלה במחלקה בבצלאל נוצרה בהשראת מספר שירים של יונה וולך, כשבהשראת כל שיר יצרה אובייקט פיסולי והדפס. בעקבות עבודה זו הוזמנה להציג את תערוכת היחיד הראשונה שלה ב-1992 בגלריית לוחמי הגטאות.

ב-2002 תיאר גדעון עפרת את פוליאקין כיורשת של הציירים המופשטים הישראלים.[1] בעבודות שיצרה בשנים שלאחר מכן ניתן לזהות שינוי ולצד המופשט הופיעה בעבודתה פיגורטיביות. פוליאקין מתייחסת בעבודותיה למסורת הציור האירופאית ושותלת בעבודותיה מחוות לאוצ'לו, פיירו דלה פרנצ'סקה, רפאל (אסכולת אתונה), ולאסקז (ונוס), ז'ריקו, דלקרואה וואן גוך. במקביל מופיעים בעבודתה בתקופה זו מוטיבים של שפורפרות צבע שמן שצבען נסחט מהן, ודימויי רקפת,[2] דימוי המזוהה גם עם יצירתו של משה גרשוני, אך אצל פוליאקין ברבות מיצירותיה הרקפות מופיעות כשהן נבולות.[3] בקיץ 2006, בתקופת מלחמת לבנון השנייה, יצרה פוליאקין עבודות גדולות ממדים ובהן מוטיבים בהשראת ציורי מלחמה שונים. יערה שחורי הגדירה את השימוש במוטיבים השונים בעבודות כיצירת "סדר במקום של אי סדר"[4] העבודות הוצגו בשנת 2007 בתערוכה "באופן אישי" בגלריה בינט.

בשנת 2011, בעקבות זכייתה בפרס רפפורט לאמן בכיר לשנת 2010, הציגה תערוכת יחיד בשם "שדה בוּר" במוזיאון תל אביב לאמנות. בתערוכה הוצגו בין השאר עבודות בפורמט גדול המציגות דימויים של רקפות, דלועים ואלמנטים נוספים מן הצומח. האוצרת טלי תמיר כתבה כי "שדה בוּר", אחד הציורים המרכזיים בתערוכה, יצר הקשרים בין עבודת האמן לבין פועלי הייצור בתקופת המהפכה התעשייתית ובין משטח הציור כ"חלקת אדמה בתולית" לבין אתוס העבודה בשדה.[5] בתערוכה זו הוצגה לראשונה גם סדרת עבודות הקשורות לפסנתר ולחלקיו השונים בעיקר איבריו הפנימיים, וכן דימויי ציפור המבוססים על רישום שלה של יונה מתה. בשנת 2012 הציגה פוליאקין תערוכה באוצרותו של יונה פישר במוזיאון אשדוד לאמנות. התערוכה, שפישר קרא לה "שרון פוליאקין: שמונה שיעורי רישום", התחקתה אחר היחסים בין אובייקט ורישום בעבודתה של פוליאקין ואחר קשר מבני בין עבודותיה.[6]

ב-2014 נערכה בגלריה גורדון תערוכה משותפת של פוליאקין ושל הציירת ליליאן קלאפיש. פוליאקין הציגה בה ציורי שמן על בד, רישומים, הדפסים ואובייקטים הקשורים לכביש 531 שאחר תהליכי סלילתו עקבה לאורך תקופה. דימויי צמחים - רקפות ובעיקר הקיקיון שצומח במהירות על תלוליות החול באתר הבניה - הופיעו בתערוכה זו לצד דימויים של חפצי הבנאים והפועלים באתר הבנייה כמו קסדות וסרטי מדידה שאותם צילמה ורשמה. השימוש בברזל בניין כחומר, כקו וכדימוי, שהסתמן קודם לכן בתערוכה במוזיאון אשדוד לאמנות, קיבל בתערוכה זו מעמד מרכזי. לצד כל אלה הופיעו בציוריה בין כתמי צבע מופשטים גם סימנים כמו X או O שמאפיינים את עבודתה מתחילת הדרך.[7]

בשנת 2017 הציגה פוליאקין בסדנת ההדפס בירושלים תערוכה בשם "הנביאים פינת שבטי ישראל", באוצרותה של אירנה גורדון. התערוכה התייחסה אל מיקומה של סדנת ההדפס – על קו התפר שבין העיר המזרחית, העיר המערבית, מאה שערים ושכונת מוסררה – שהפך אצלה למוטיב מרכזי אשר כרוכים בו היסטוריה, השראה ויצירה. היא כללה כ-100 עבודות חדשות של פוליאקין ובכללן ציור קיר גדול "סך כל הקשתות" וסדרות המשלבות תחריט, הדפס רשת, הדפס דיגיטלי, רישום וציור. אחת מסדרות ההדפסים "מה שקורה בלב פשוט קורה" נוצרה בהשראת שיר של המשוררת חדוה הרכבי בשם זה. ביצירות ניתן היה לראות את גלגולם של מוטיבים חוזרים בעבודתה של פוליאקין כגון צמחים, אובייקטים מהסטודיו שלה (מכחולים, שברי צלחות המשמשים כפלטות ועוד), וכן דימויים מתוך מפות עתיקות של ירושלים שבהן ניתן להבחין בציר הרחובות שבו ממוקמת הסדנה.[8]

בשנת 2023 הציגה פוליאקין את התערוכה "קריה נאמנה" בגלריה גורדון בירושלים (ולאחר מכן גם בתל אביב). בתערוכה זו חזרה והתמקדה בעיר ירושלים שמזינה לאורך השנים את יצירתה, וטוותה חיבורים אל מקורות השראה מסוגים שונים וביניהם גם אל יצירתו המונומנטלית של ויליאם בלייק "ירושלים: האצלתו של הענק אלביון" (1820-1804).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 - גלריית לוחמי הגיטאות, קיבוץ לוחמי הגיטאות
  • 1992 - בית האמנים בירושלים
  • 1993 - "תחריטים, 1993", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1994 - גלריית לוחמי הגיטאות, קיבוץ לוחמי הגיטאות
  • 1995 - גלריה ג'ולי מ., תל אביב
  • 1999 - "מקומות של שקט", גלריה בינט, תל אביב-יפו
  • 2001 - "בכל זאת לאהוב", גלריה בינט, תל אביב-יפו
  • 2002 - "מעלות השחר עד הנץ החמה - הדפסים", סדנת ההדפס, ירושלים
  • 2002 - "מעלות השחר עד הנץ החמה - הדפסים ורישומים", גלריה בינט, תל אביב-יפו
  • 2002 - "מעלות השחר עד הנץ החמה - סדרת הדפסים", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
  • 2003 - "חצר אחורית", גלריה בינט, תל אביב-יפו
  • 2005 - "הפקעה" (כחלק מ-"פינה רכה", קבוצת תערוכות יחיד), המשכן לאמנות על שם חיים אתר, עין חרוד
  • 2005 - "כוחו של פרפר", גלריה בינט, תל אביב-יפו
  • 2007 - "באופן אישי", גלריה בינט, תל אביב
  • 2007 - גלריית קיבוץ לוחמי הגטאות
  • 2008 - "עת", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2009 - גלריה גורדון, תל אביב
  • 2011 - "שדה בור", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
  • 2011 - "מקרה מבחן", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2012 - "שרון פוליאקין: שמונה שיעורי רישום", מוזיאון אשדוד לאמנות, אשדוד
  • 2013 - "טול קורה", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2017 - "הנביאים פינת שבטי ישראל", סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים
  • 2018 - "סוס טרויאני", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2020 - "מאובנים", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2021 - "לאסו", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2021 - SEXTET" 360 Court St. Brooklyn, NY"
  • 2023 - "קריה נאמנה", גלריה גורדון, ירושלים ותל אביב-יפו

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרון פוליאקין: מעלות השחר עד הנץ החמה, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים, 2002
  • שרון פוליאקין: הנביאים פינת שבטי ישראל, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים, 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עפרת, גדעון, “בריאה מכלה", מתוך מעלות השחר עד הנץ החמה (קטלוג תערוכה), אוצרות:אירנה גורדון ואריק קילמניק, ירושלים: סדנת ההדפס ירושלים, 2002
  2. ^ צוקרמן רכטר, אסנת, "למה שרון פוליאקין היא לא אמנית הדפס" מתוך ניקול (קטלוג תערוכה), אוצרות: אמון יריב, תל אביב-יפו: גלריה גורדון, 2009
  3. ^ פוליאקין, שרון, בראיון לתוכנית "מעצבים תרבות", 25.5.2014
  4. ^ יערה שחורי, "ואלה המלחמות של שרון פוליאקין", טקסט לתערוכה "באופן אישי" בגלריה בינט.
  5. ^ טלי תמיר, "שדות הדלעות, הרפסודות והספרים - על העבודות החדשות של שרון פוליאקין", שדה בור (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב 2011, עמ' 71-57.
  6. ^ פישר, יונה (אוצר), שרון פוליאקין: שמונה שיעורי רישום (קטלוג), מוזיאון אשדוד לאמנות, 2012
  7. ^ יוסיף-און, הדס, בנייה מהרסת והריסה בונה, ערב רב, 25.4.2014
  8. ^ גורדון, אירנה, הנביאים פינת שבטי ישראל (קטלוג תערוכה), אוצרות: אירנה גורדון, ירושלים: סדנת ההדפס, 2017
  9. ^ אייל דץ‏, הציירים שרון פוליאקין ואורן אליאב זכו בפרס רפפורט, באתר וואלה!‏, 22 במרץ 2010