שיחה:מכון שחרית

חשיבות

יש פה רק תיאור של הארגון, שנראה כאילו נכתב על־ידי מישהו מטעמו. לא מצאתי פה הפניות למקורות שאומרים מה החשיבות שלו בהשוואה לארגונים אחרים מהסוג הזה. במצב כזה הייתי מוחק את זה בתור פרסומת, אבל אני מעלה את זה לדיון ליתר ביטחון. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:22, 8 ביוני 2016 (IDT)

אני מכירה את המכון ואת פעולתו, ולדעתי הם עושים עבודה יפה. אני לא מכירה מספיק ארגונים/מכונים מהסוג הזה שקיבלו או לא קיבלו ערך בויקיפדיה כדי להשוות. אשמח לשמוע חוות דעת של אחרים. • צִבְיָה • שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ו 21:36, 8 ביוני 2016 (IDT)

השאלה היא, כמובן, לא האם הארגון הזה עושה עבודה יפה או לא יפה. השאלה היא אם יש חשיבות אנציקלופדית.

לפי ההתרשמות שלי, הקשת הדמוקרטית המזרחית הוא ארגון בר־השוואה. אין לי ספק בקשר לחשיבות שלו, כי הערך עליו מפנה למקורות חיצוניים שעוסקים בו. בערך על שחרית אין הפניות כאלה וזה מה שמעלה אצלי את הספק. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 00:15, 9 ביוני 2016 (IDT)

מדובר בארגון צעיר מאד. לא ניתן להשוות אותו לארגונים כמו הקשת שנוכחים מספיק זמן. אני אינני מכיר את הארגון כדי לחוות דיעה, ולא התעמקתי במידע הקיים. צריך להראות פעילות מאד משמעותית רציפה ייחודית וכמותית כבר כעת כדי להשאיר ערך על ארגון כה צעיר. מי-נהר - שיחה 01:32, 10 ביוני 2016 (IDT)

הם בני־השוואה מבחינת סוג הפעילות, וכמובן לא מבחינת גיל.

ייתכן שארגון צעיר יהיה בעל חשיבות, אבל צריך להוכיח את זה באמצעות מקורות בגוף הערך, ועכשיו אני לא רואה כאלה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 03:04, 10 ביוני 2016 (IDT)

אני מסכים. אנו רואים כאן בעיקר תכניות וחזון. עלינו, כאנציקלופדיה, לתאר עובדות והישגים. יתכבד מכון שחרית ויפעל עוד שנה-שנתיים, ואולי נוכל לכתוב ערך על הישגיהם. Ijon - שיחה 05:49, 10 ביוני 2016 (IDT)

אפשר די בקלות לגלות את פעולות המכון מתוך המלל הרב שבערך:

• סקרים מקיפים שמבוצעים משנת 2012 - סקרי עומק שמבקשים ללמוד על מגמות בקרב אוכלוסייות שונות בישראל (אוכלוסייה כללית, חרדית, ממוצא מזרחי).

• כנס - בנובמבר 2014 התקיים כנס של המכון שחרית, בהשתתפות למעלה מ- 500 משתתפים ומשתתפות.

• נייר עמדה שפרסמו חוקרים מובילים מהאקדמיה במרץ 2016

• תכנית ה-120 - להכשרת עתודה פוליטית

• כנסים ואירועים שונים - ציון ימי זיכרון, ימי עיון וכיוצ"ב

מבחינת השוואה לארגונים אחרים - בקטגוריה "קטגוריה:מכוני מחקר חברתי בישראל" - נדמה לי שהמכון לאסרטגיה ציונית הוא ארגון שפעילותו עשירה יותר, אבל הוא בר השוואה - גם שם הערך הינו אוסף מפורט של "צוותי מומחים" וחשיבה, ניירות עמדה, ימי עיון, תכניות להכשרת מנהיגות צעירה וכיוצ"ב. באותה קטגוריה ניתן למצוא גם את מכון ראות לחשיבה אסטרטגית - אם הערך עליו משקף את פעילותו אזי זאת דלה בהרבה מפעילותו של המכון דנן, ואם מוחקים פה על אחת כמה וכמה שיש למחוק שם. המשכתי וטיילתי לקטגוריה "קטגוריה:מכוני מחקר ישראליים" - יש מכוני מחקר שנדמה, לפחות לפי הערך עליהם, שפעילותם דלה בהרבה - לדוגמא - "יד הרב נסים", "מכון ירושלים לחקר שווקים" ואפילו "מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה". בשורה התחתונה לטעמי יש חשיבות לדף. למען הסר ספק באשר לקשר שלי למכון - הגעתי לדף בעקבות מאמר של עופר סיטבון שפורסם היום במדור הדעות של "הארץ", ותוך רצון ללמוד על המכון בו חבר סיטבון. כאן המקום גם לציין שהערך עזר לי, כמובן, להכיר טוב יותר את המכון.

היי, נעים מאד. ראיתי את הדיון לגבי הערך שהעליתי פה על מכון שחרית. תודה קודם כל על ההערות וההתייחסות, ותודה לכל מי שתומך בקיומו של הערך. בכל הנוגע לספקות שהועלו, אשמח מאד להבהיר את האמור ולתקן את הערך במידת הצורך. מכון שחרית נוסד כמכון *חשיבה* ו*עשייה* לפני כ-7 שנים. ברמת העשייה - מדובר בפעילות ענפה מאד כפי שניתן לראות בתוך הערך, שכוללת עשרות פעילים במעגלים הקרובים, ועוד מאות במעגלים רחבים יותר. ברמת הפעילות המוניציפלית, המכון הוא הראשון בארץ שמיישם את מודל ההתארגנות הקהילתית, שמוביל חיבורים בפועל בין קהילות שונות החיים באותה עיר. מטרת המודל הוא לחבר בין קבוצות שאין ביניהן, על פניו מחנה משותף, לפעולות משותפות (חינוך, תשתיות, בריאות וכו') שישיגו שינויים לתועלת הכלל (עוד על המודל המיוחד שנפוץ בארה"ב ניתן ללמוד בהפנייה שבתוך הערך). כיום, המיזם פעיל בארבע ערים ברחבי הארץ: ירושלים, אשדוד, טירת כרמל ורחובות. פרויקט נוסף הוא של הכשרת מנהיגים פוליטיים במסגרת תכנית 120 - התכנית נכנסת לשנתה השלישית, ועד עכשיו הוכשרו למעלה מ-40 מנהיגים פוליטיים המגיעים מרקעים של עשייה חברתית, וכוללים ייצוג של כלל פני החברה: חרדים, ערבים, חילונים, דתיים ועוד. תחת המכון פועלים גם מספר מעגלי עבודה - לרבות, קבוצת דור 1.5 - של צעירים יוצאי ברה"מ, סחריא - המוביל עשייה חברתית במגזר הערבי, משבטיות לסולידריות - בקרב הציונות הדתית ועוד. שחרית כאמור הינו גם מכון חשיבה, שאליו חברו החוקרים המובילים כיום בישראל - לרבות, פרופ' נסים מזרחי - ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באונ' תל אביב, פרופ' מנחם מאוטנר - דיקן לשעבר של החוג למשפטים באונ' ת"א, פרופ' חביבה פדיה, ועוד רבים וטובים - החברים בצוות העמיתים. במסגרת הפעילות האקדמית ערך המכון יחד עם אונ' ת"א בנובמבר 2015 כנס בנושא עתידו של הליברליזם הישראלי, שבו השתתפו מאות בני אדם. המכון עורך דרך קבע אירועים, כנסים ומפגשים הנוגעים בנושאים הרגישים ביותר בחברה הישראלית: כך למשל, הוא ערך בשנת 2015 (ובקרוב ייערך כנס שני), בנושא ציון יום הזיכרון לפרשת חטיפת ילדי תימן והבלקן. בכנס שחרית אליו הגיעו 500 בני אדם, השתתפו מנהיגים ונציגים בולטים מכלל הקהילות הפוליטיות בישראל. בשנה שעברה, בעקבות רצח שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים, ערך המכון ערב לימוד מיוחד עם עשרות חרדים תושבי העיר. מדי שנה מקיים המכון כנס בנושא השואה דרך עיניים מזרחיות. לאחרונה ערך המכון ערב בנושא משכורת בסיס לכל - שגרר תגובות רבות בעיתונות הכללית (לרבות כתבות במוסף "הארץ", ראיונות במספר רב של תכניות טלוויזיה ורדיו ועוד), ועורר דיון ציבורי נרחב. להלן לינק לכתבות במוסף הארץ ובתקשורת: http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2863452 ראיון ברשת ב: https://clyp.it/bhf1atam ראיון בערוץ 2: https://www.youtube.com/watch?v=_KJe-WZHaQ4&feature=youtu.be ראיון בערוץ 10: https://www.youtube.com/watch?v=VMWnSR-jGf8&feature=youtu.be ראיון בחינוכית: https://www.youtube.com/watch?v=JeUeyc3p-PY&feature=youtu.be

המכון עורך דרך קבע סקרים ומחקרים המשקפים תמונת ראי של החברה בישראל - כפי שמתואר בערך בויקיפדיה. בימים אלה המכון עורך סקר נרחב בנושא קהילת המזרחיים בישראל. אומנם המכון "צעיר יחסית" - אך בפרק זמן קצר מאד, הספיק לבצע עשייה רחבה ועמוקה ברבדים רבים בחברה הישראלית. הוא מוזכר אינספור פעמים בעיתונות הכללית ובכלי התקשורת בזכות הפעילות הענפה שלו. לרשימה של מאות המופעים של המכון באמצעי התקשורת: http://www.shaharit.org.il/%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/

בנוסף, השארת הערך עומדת בקנה אחד עם המדיניות ביחס למכונים אחרים שלהם ישנו ערך, דוגמת: מולד - המרכז להתחדשותה הדמוקרטיה, מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים, ומרכז ש. דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי. בנוסף, מכונים "צעירים" זכו לערכים למרות גילם - ישראל שלי למשל הוקמה ב-2010, הערך שלה נכנס למרחב ב-2011. המכון למחקרי ביטחון לאומי קם ב-2006, ערך ב-2007.

אני מאמינה כי יש מקום לקיומו של הערך. תודה רבה, יוליה Yuliabin - שיחה 10:50, 13 ביוני 2016 (IDT)

בהתחלה נשמע הגיוני הטיעון כשלא היו מספיק קישורים חיצוניים. אבל עכשיו די ברור שיש חשיבות גבוהה לערך שכן לארגון יש מופעים תדירים בתקשורת הרחבה.

אני לא מבין איך הערך נמחק - הרי אני ואחרים כאן הבהירו את חשיבותו, בנוסף הובאו דוגמאות לערכים אחרים על מכוני מחקר הרבה פחות חשובים שמתקיימים כערכים באתר

לפי כללי ויקיפדיה הבהרת חשיבות תתקבל רק אם כתב אותה משתמש רשום (לא אנונימי), שיש לו זכות הצבעה. זכות הצבעה קיימת רק למשתמש רשום שהשיג רמת פעילות מינימלית באתר (לפחות 100 עריכות במרחב הערכים בתשעים הימים שלפני תחילת הדיון). כלל זה נקבע על מנת לוודא שלמבהירי החשיבות יש היכרות מינימלית עם ויקיפדיה ולא הגיעו אליה רק כדי להגן על ערך מסוים. אתה ומבהירי החשיבות האחרים לא הגעתם לרף פעילות זה ולכן הבהרת החשיבות שלכם לא התקבלה. יואב ר. - שיחה 11:38, 15 ביוני 2016 (IDT)

יצירת הערך מחדש

עברה מעל חצי שנה אז הרשיתי לעצמי ליצור את הערך מחדש. הוספתי סימוכין ובעיניי הערך כן בעל חשיבות כרגע. אגם רפאלי - שיחה 08:21, 5 בינואר 2017 (IST)

הערך נמחק לאחר דיון חשיבות. משתמש:Lostam, מה המדיניות לגבי החזרת ערך שכזה? Eladti - שיחה 08:24, 5 בינואר 2017 (IST)

בדיון החשיבות לעיל הסיבה למחיקה הייתה אי מציאת מקורות. מכיוון שסיפקתי מקורות, לטעמי יש לפחות טעם לדון שוב בחשיבות על הערך. אגם רפאלי - שיחה 09:04, 5 בינואר 2017 (IST)

יש לדון בכך - כאשר הערך נמצא במרחב המשתמש שיצר אותו. יוניון ג'ק - שיחה 11:39, 5 בינואר 2017 (IST)

בוצע. צריך לשמוע הסכמה שאכן הסימוכין חורגים מתחום הדיברור העצמי של היוזמה, ורק אז להחזיר כמקובל למרחב הערכים. ביקורת - שיחה 13:37, 5 בינואר 2017 (IST)

הטיוטה נמצאת בדף משתמש:אגם רפאלי/מכון שחרית. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:38, 5 בינואר 2017 (IST)

הערך נמחק לאחר דיון חשיבות. על פי הכללים, לא ניתן לשחזר אותו או לכתוב אותו מחדש מבלי לקבל קודם לכן הסכמה בדף השיחה לכך שחל שינוי נסיבות מהותי מאז המחיקה. הערך המעודכן נמצא כרגע בדף טיוטה ויש כאן הפניה אליו. הנחתי תבנית חשיבות כדי למשוך את תשומת לבם של הוויקיפדים וגם כדי לתחום את הדיון בזמן. Lostam - שיחה 14:38, 5 בינואר 2017 (IST)

הטיוטה זקוקה לעריכה, אבל אתמקד בשאלת החשיבות. מתי נוסד המכון ומהם שלושת ההישגים הגדולים ביותר שלו? נרו יאיר • שיחה • ז' בטבת ה'תשע"ז • 14:47, 5 בינואר 2017 (IST)

הערך החדש נראה כמו ערך עמוס במקורות, אך רוב המקורות משמשים להוכחת פעילותם של בעלי עניין שונים במכון. מצטרף לשאלה של נרו יאיר - מהם ההישגים של המכון בפועל? Eladti - שיחה 14:49, 5 בינואר 2017 (IST)

חנה Hanay, Lostam, נרו יאיר ו-Eladti, המכון פעיל מאוד ובפרט אם צריך למנות שלושה הישגים הייתי מונה את תכנית ה-120 לעתודה פוליטית, פעילות הארגון הקהילתי וקיום כנס שחרית שלהם. שלושתם מבוססים במקורות חיצוניים אמינים. מכון מחקר נמדד במחקר שלו, בהכשרה שלו ובעידוד לפעולה. המחקר המקורי שלו מבוסס בטיוטא על ידי ציטוט הסקרים שלהם במספר מקורות תקשורת. הפרסום של המכון מבוסס בטיוטא על ידי מקורות שמראים על שימוש במידע שלהם במקומות מגוונים. ההכשרה שלו בתכנית ה-120 מבוססת היטב והיא מרכיב מרכזי בלהראות שמכון מחקר הוא ראוי לערך. בתחום העידוד לפעולה אפשר לראות גם את כנס שחרית וגם את הפעילות הקהילתית, שניהם מבוססים בטיוטא. אחרון חביב, בעלי העניין במכון הם לא עניין של מה בכך, אנשים בכירים נותנים את שמם למכון בתחילה כדי לעזור לו להתקדם, אבל כאן כבר נראה שאנשים בכירים מתקרבים למכון דווקא כמקור כוח, עוד עדות לכך שהמכון ראוי לערך. אגם רפאלי - שיחה 17:49, 6 בינואר 2017 (IST)

אגם, ענית באריכות אבל לא השבת מתי נוסד המכון. לדעתי היית צריך לציין את זה בערך מלכתחילה. ההישגים הם עצם קיום הפעילות? איש לא טען שאין מקורות לכך שהארגון קיים ופועל. לדעתי לא מספיק שפעילים במכון אנשים מפורסמים, זה נקרא ניים דרופינג. נרו יאיר • שיחה • ט' בטבת ה'תשע"ז • 23:28, 7 בינואר 2017 (IST)

נרו, כמו שאפשר לראות כאן המכון נוסד ב-2012. אין לי בעיה להוסיף את זה כמקור לערך. אני מסכים שרק פעילות של אנשים מפורסמים זה לא מספיק, לכן הראיתי תימוכין לפעילות בשלושה אפיקים: תוכנית ה-120, כנס שחרית וארגון קהילתי. אגם רפאלי - שיחה 09:43, 8 בינואר 2017 (IST)

אכן הגיע הזמן להוסיף את הפרט הזה לערך. מן הראוי להוסיף לערך גם את ההיקף הכספי של הפעילות בשנים האחרונות, שני אלה חשובים הרבה יותר מרשימת האישים שעובדים באופן זה או אחר עם הארגון. כאמור, עצם זה שארגון מפעיל תוכניות אינו מספיק. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 10:26, 8 בינואר 2017 (IST)

לדעתי, פחות מ-3 שנים של פעילות בהקיפים האלה היא מעטה מידי ולא מצדיקה ערך. מצד שני, אם יוחלט לשחזר את הערך, אני לא מתכוון לפעול נגדו. Eladti - שיחה 10:37, 8 בינואר 2017 (IST)

Eladti, המכון קיים כבר כמעט 5 שנים. נרו יאיר הוספתי לערך התייחסות למחזור הכספים. לטעמי המחזור גדול דיו כדי להצביע על פעילות. זה מחזור כספים דומה לעמותות אחרות שיש להן ערכים כמו הסדנא לידע ציבורי. אגם רפאלי - שיחה 15:22, 8 בינואר 2017 (IST)

ייתכן שצריך לדון גם בחשיבות של הערך ההוא. איני בטוח לגבי שניהם. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 15:29, 8 בינואר 2017 (IST)

נרו יאיר נתת סדרה של קריטריונים ובכולם הבאתי תימוכין וסימוכין שעונים לדרישה שהצבת. מה עוד חסר? אגם רפאלי - שיחה

לא נתתי שום קריטריונים חתוכים אלא הצבתי את השאלות העיקריות, שבהן היה צריך לדון מלכתחילה. חצי מיליון זה מעט מאוד, שניים קצת יותר. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 16:12, 8 בינואר 2017 (IST)

שני מליון שקלים + הפעילות בפועל + החשיפה התקשורתית. מה עוד חסר לדעתך כדי להצדיק חשיבות של הערך? אני חושב שבהחלט הוא עומד בקריטריון של ״נעשה שינוי נסיבות מהותי מאז המחיקה״. אגם רפאלי - שיחה 16:39, 8 בינואר 2017 (IST)