תבנית:עץ שושלת חב"ד
מקרא:
- שושלת האדמו"רים: חב"ד ליובאוויטש[א] חב"ד קאפוסט חב"ד ליאדי חב"ד ניעז'ין
- עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד בלבד[ב] לעץ משפחת שניאורסון[2]
- דורות האדמו"רים: דור ראשון דור שני דור שלישי דור רביעי דור חמישי דור שישי דור שביעי
- לצד כל אדמו"ר נרשמו בסוגריים השנים שבהן שימש כאדמו"ר
- לצד כל אדמו"ר חב"די נרשם 'אדמו"ר' ושם התואר אם יש
| רבי שניאור זלמן מלאדי תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר הזקן בעל התניא  מייסד חסידות חב"ד | הרבנית סטערנא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית שיינא | רבי דובער שניאורי תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר האמצעי | הרבנית דבורה לאה | רבי שלום שכנא אלטשולר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית דבורה לאה טברסקי[3] | הרבנית שרה אלכסנדר[4] | הרבנית חיה מושקא שניאורסון | רבי מנחם מנדל שניאורסון תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר הצמח צדק  [א] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית חנה שניאורסון | רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש [7] | הרבנית רבקה שניאורסון אשתו השניה | רבי שמואל שניאורסון תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר המהר"ש [א] | רבי ישראל נח שניאורסון[8] תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר | רבי ברוך שלום שניאורסון[9] | רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר [10] | רבי יעקב שניאורסון[11] | רבי יהודה לייב שניאורסון תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר המהרי"ל [12] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תבנית:טקסט מוקטן | רבי לוי יצחק שניאורסון | תבנית:טקסט מוקטן אשתו הראשונה[13] | תבנית:טקסט מוקטן[14] | תבנית:טקסט מוקטן בעלה הראשון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית שטערנא שרה שניאורסון | רבי שלום דובער שניאורסון תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר הרש"ב | רבי אברהם שניאורסון | רבי ברוך שניאור שניאורסון | רבי יצחק דובער שניאורסון תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר המהרי"ד | רבי לוי יצחק גוטרמן בעלה השני תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר מסיראטשין | רבי שלמה זלמן שניאורסון תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר המגן אבות | רבי שלום דובער שניאורסון[15] תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר מרציצה | רבי שמריה נח שניאורסון תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר מבברויסק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי יוסף יצחק שניאורסון תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר הריי"צ | הרבנית נחמה דינה שניאורסון | הרבנית חנה שניאורסון | רבי לוי יצחק שניאורסון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית חיה מושקא שניאורסון  | רבי מנחם מנדל שניאורסון תבנית:טקסט מוקטן אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ביאורים:
- ^ 1 2 3 בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד[5]. אחד מארבעתם רבי שמואל שניאורסון, צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וישב על כיסא אביו בליובאוויטש, וזאת על פי צוואת האב[6], רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שלושת אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות, שחלקן התקיימו דור נוסף. לחצרות אלה לא היה המשך, הן דעכו עם השנים ורוב חסידיהן עברו לחב"ד-ליובאוויטש
- ^ כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספות - הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו[1]
המקורות לעץ - בהערה[16]
- ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
- ^ טיוטה של העץ המרכזי של משפחת שניאורסון. לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: טברסקי - שניאורסון. משפחת סלונים חלק א, משפחת סלונים חלק ב
- ^ בעלה רבי יעקב ישראל טברסקי. לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
- ^ (רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כא ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110-111). ייתכן ששמה הפרטי היה: חיה שרה(ראה: תשורה מיוחדת שתחולק בשמחת הנישואין של פינסקי-בלוי)
- ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
- ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, ISBN 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם. וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35-38
- ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
- ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף - ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
- ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
- ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
- ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
- ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
- ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
- ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
- ^
1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5
2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
4] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
9] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
11] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד