יוסף יצחק שניאורסון (מאוורוטש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמו"ר מחסידות אוורוטש
יוסף יצחק שניאורסון
אין תמונה חופשית
לידה 1822
ה'תקפ"ב
ליובאוויטש
פטירה 1877 (בגיל 55 בערך)
י"ח בכסלו ה'תרל"ז
מקום קבורה אוורוטש
חסידות חסידות אוורוטש
מקום מגורים ליובאוויטש, טשערקאס, אוורוטש
מקום פעילות אוורוטש
הקודם חמיו יעקב ישראל מצ'רקס
הבא בנו נחום דובער שניאורסון
תחילת כהונה תרי"ט
סיום כהונה י"ח כסלו תרל"ז
אב רבי מנחם מענדל שניאורסון מליובאוויטש
אם הרבנית חיה מושקא שניאורסון
בת זוג הרבנית חנה
ילדים בתו שטערנא שרה אשת רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטשאוקראיניתОвруч. באנגלית: Ovruch. בכתיב עברי: אוברוץ') (תקפ"ב, 1822 - י"ח בכסלו תרל"ז, 1877), בנו של אדמו"ר הצמח צדק היה אדמו"ר מחסידות צ'רנוביל בעיר אוברוץ' בצפון אוקראינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשא את חנה בתו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס שהיה אדמו"ר לחסידי צ'רנוביל. רבי יעקב ישראל היה בנו של רבי מרדכי, המגיד מצ'רנוביל, וחתנו של רבי דובער שניאורי.

בשנת ה'תרי"ט (1859), עוד בחיי אביו, קיבל בלחץ חמיו את האדמו"רות לבית צ'רנוביל בעיר אוברוץ' שבאוקראינה למרות התנגדות נחרצת מצד אחי חמיו רבי אהרן מצרנוביל ומצד הצמח צדק אביו של רבי יוסף יצחק[1]. בהנהגתו הלך בעקבותיו של חמיו ולאחר פטירתו מילא את מקומו, וניהל חצר בסגנון חסידי צ'רנוביל, ולא בסגנונה של חסידות חב"ד. בכך היה חריג בין אחיו. עם זאת היו לו מאפיינים חבדיי"ם מסוימים[2].

אחיו הצעיר, רבי שמואל (המהר"ש) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש.

רבי יוסף יצחק נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": "ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר מים חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו".

לאחר פטירתו המשיך ומילא בנו רבי נחום דובער את מקומו.

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף יצחק נקבר בבית הקברות באוברוץ'. המצבות בבית הקברות נהרסו, המקום הוזנח ואף נבנה בנין בתוך שטח בית הקברות. בשנת ה'תשע"ב איתר החוקר החסידי ישראל מאיר גבאי, יושב ראש אגודת אהלי צדיקים את מקום קבורתו של רבי יוסף יצחק והקים מחדש מצבה לזכרו[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמרם בלוי, בן פורת: אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן אדמו"ר מאוורוטש לחסידי טשערקאס, בתוך: היכל הבעש"ט גיליון כ (שנה ה גיליון ד, תשסח) עמודים קלח-קסח.
תקופת חייו של הרב יוסף יצחק שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו אגרות קודש הצמח צדק (קה"ת, שלום דובער לוין, הוצאת תשע"ג) אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.
  2. ^ יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284, 305. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52
  3. ^ אודות בית הקברות באוברוץ' באתר אגודת אהלי צדיקים.


|}

|}

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  2. ^ טיוטה
  3. ^ בעלה רבי יעקב ישראל טברסקי. לשאר צאציהם ראה עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
  4. ^ הבן הגדול, 'רבי ברוך שלום' בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן 'רבי יוסף יצחק' נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו והבן 'רבי יעקב' נפטר בחיי אביו
  5. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636. ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם. וראה בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד. חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35-38
  6. ^ כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאציהם ראה עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
  7. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  8. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  9. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  10. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  11. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראה. אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראה: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  12. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  13. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  14. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  15. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    9] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
    11] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 טיוטה של העץ המרוחב