יוסף יצחק שניאורסון (מאוורוטש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמו"ר מחסידות אוורוטש
יוסף יצחק שניאורסון
אין תמונה חופשית
לידה 1822
ה'תקפ"ב
ליובאוויטש
פטירה 1877 (בגיל 55 בערך)
י"ח בכסלו ה'תרל"ז
מקום קבורה אוורוטש
חסידות חסידות אוורוטש
מקום מגורים ליובאוויטש, טשערקאס, אוורוטש
מקום פעילות אוורוטש
הקודם חמיו יעקב ישראל מצ'רקס
הבא בנו נחום דובער שניאורסון
תחילת כהונה תרי"ט
סיום כהונה י"ח כסלו תרל"ז
אב רבי מנחם מענדל שניאורסון מליובאוויטש
אם הרבנית חיה מושקא שניאורסון
בת זוג הרבנית חנה
ילדים בנו, רבי נחום דובער - ממלא מקומו
בתו שטערנא שרה אשת רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש

רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש (אוקראינית: Овруч. באנגלית: Ovruch. בכתיב עברי: אוברוץ') (תקפ"ב, 1822 - י"ח בכסלו תרל"ז, 1877), בנו של אדמו"ר הצמח צדק היה אדמו"ר מחסידות צ'רנוביל בעיר אוברוץ' בצפון אוקריינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשא את חנה בתו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס שהיה אדמו"ר לחסידי צ'רנוביל. רבי יעקב ישראל היה בנו של רבי מרדכי, המגיד מצ'רנוביל, וחתנו של רבי דובער שניאורי.

בשנת ה'תרי"ט (1859), עוד בחיי אביו, קיבל בלחץ חמיו את האדמו"רות לבית צ'רנוביל בעיר אוברוץ' שבאוקראינה למרות התנגדות נחרצת מצד אחי חמיו רבי אהרן מצרנוביל ומצד הצמח צדק אביו של רבי יוסף יצחק[1]. בהנהגתו הלך בעקבותיו של חמיו ולאחר פטירתו מילא את מקומו, וניהל חצר בסגנון חסידי צ'רנוביל, ולא בסגנונה של חסידות חב"ד. בכך היה חריג בין אחיו. עם זאת היו לו מאפיינים חבדיי"ם מסוימים[2]. לאחר פטירתו המשיך אותו בנו נחום דובער.

אחיו הצעיר, רבי שמואל (המהר"ש) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש.

רבי יוסף יצחק נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": "ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר מים חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו".

לאחר פטירתו מילא בנו רבי נחום דובער את מקומו.

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף יצחק נקבר בבית הקברות באוברוץ'. המצבות בבית הקברות נהרסו, המקום הוזנח ואף נבנה בנין בתוך שטח בית הקברות. בשנת ה'תשע"ב איתר החוקר החסידי ישראל מאיר גבאי, יושב ראש אגודת אהלי צדיקים את מקום קבורתו של רבי יוסף יצחק והקים מחדש מצבה לזכרו[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן היוחסין של שושלת שניאורסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמרם בלוי, בן פורת: אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן אדמו"ר מאוורוטש לחסידי טשערקאס, בתוך: היכל הבעש"ט גיליון כ (שנה ה גיליון ד, תשסח) עמודים קלח-קסח.
תקופת חייו של הרב יוסף יצחק שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו אגרות קודש הצמח צדק (קה"ת, שלום דובער לוין, הוצאת תשע"ג) אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.
  2. ^ יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284, 305. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52
  3. ^ אודות בית הקברות באוברוץ' באתר אגודת אהלי צדיקים.
  4. ^ אשת רבי יעקב ישראל טברסקי
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד (הבן הגדול, רבי 'ברוך שלום' בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו). רבי שמואל שניאורסון (המהר"ש), צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וזאת על פי צוואת האב (הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636.), ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא. רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שאר אחיו עברו למקומות אחרים והקימו את חצרותיהם בערים שונות משל עצמם וחלק מבניהם המשיכו באדמו"רות דור נוסף.
  6. ^ התחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283-284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)
  7. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (הערות וביאורים שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  8. ^ לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  9. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  10. ^ חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער ('בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290-302)
  11. ^ רבי נחום דובער שניאורסון, נהג כמו אביו בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרל"ז-תרנ"ו, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ', עמודים 283-284 ועמוד 305)
  12. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  13. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם בן דודה רבי שניאור בן יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיאטרין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  14. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  15. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5. על פי זה מבואר ומסודר: שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גליון א'קא (1101) עמודים 111-122
    2] חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט.
    3] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג - נדפס בתשע"א PDF של זה
    4] לינק - הקריאה והקדושה , גליון 51 חשון תש"ה, עמוד ד' מדור "זכרון זכות אבות"
    5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ קישור PDF
    6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר אחד אחרי השני, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    9] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד. צילום החוברת: קישור


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.