שמואל שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמואל שניאורסון
אין תמונה חופשית
לידה 1834
ב' באייר ה'תקצ"ד
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית לובביץ'
פטירה 1882 (בגיל 48 בערך)
י"ג בתשרי ה'תרמ"ג
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית לובביץ'
מקום קבורה רוסיהרוסיה לובביץ'
חסידות חב"ד ליובאוויטש
מספר בשושלת הרביעי
הקודם רבי מנחם מנדל שניאורסון
הבא בנו שלום דובער שניאורסון
תחילת כהונה י"ג בניסן ה'תרכ"ו (1866)
סיום כהונה י"ג בתשרי ה'תרמ"ג (1882)
אב רבי מנחם מנדל שניאורסון
אם חיה מושקא
בת זוג שטערנה בת חיים שניאור זלמן שניאורסון, רבקה - נכדתו של דובער שניאורי
ילדים ראו להלן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי שמואל שניאורסון (מכונה "אדמו"ר המהר"ש"; ב' באייר ה'תקצ"ד - י"ג בתשרי ה'תרמ"ג; 11 במאי 183426 בספטמבר 1882). אחר פטירת אביו רבי מנחם מנדל שניאורסון התפצלה חסידות חב"ד, והוא מילא את מקום אביו באדמו"רות חב"ד בעיירה לובביץ', בראשה עמד משנת ה'תרכ"ו (1866) עד פטירתו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה לובביץ' שברוסיה, לרבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), האדמו"ר השלישי של חב"ד. אמו הייתה חיה מושקא, בתו של אדמו"ר האמצעי רבי דובער שניאורי, שהיה קודמו של הצמח צדק. בצעירותו למד מפי אביו.

בשנת ה'תר"ח (1848) התחתן עם סטערנא - בת אחיו ר' חיים שניאור זלמן. כעבור כמה חודשים נתאלמן. לאחר זמן התחתן עם רבקה בת דודתו, נכדת אדמו"ר האמצעי.

לשם חיזוק בריאותו הרופפת כבר מצעירותו, עסק בהמלצות רופאים בעבודות פיזיות, בעיקר בנגרות ובכתיבת סת"ם[1].

קרוב לפטירתו של אביו, הוא הורה לו לקבל חסידים ולחזור לפניהם מאמרי חסידות. אביו נפטר בי"ג בניסן ה'תרכ"ו (1866), והוא התמנה לאדמו"ר במקומו[2], למרות היותו צעיר הבנים. חלק מאחיו עברו למקומות אחרים, והקימו חצרות משלהם שהיו ענפים נוספים של החסידות, כגון חסידות קאפוסט.

רבי שמואל פעל רבות בתקופתו להקמת יישובים יהודים ברחבי רוסיה, ואף נסע לשם כך לעיר הבירה סנקט פטרבורג על מנת להשתדל אצל השלטונות. כמו כן נסע רבות ברחבי אירופה לעסקנות ציבורית רבה. רבי שמואל פעל רבות לסיכול פוגרומי הסופות בנגב, שהתרחשו ברוסיה בשנת תרמ"א (1881).

נהג בעצמו מנהג עשירות. רבי שמואל היה בעל יסורים גדול וסבל מסרטן. הוא נפטר בגיל 48, בי"ג תשרי ה'תרמ"ג (1882), לאחר שבועות ארוכים של מחלה סופנית. הובא למנוחות בבית העלמין של לובביץ' סמוך לאביו הצמח צדק. את הנהגת התנועה קיבל בנו הרבי שלום דובער שניאורסון.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר המאמרים - תורת שמואל - סדרה בת כעשרים וחמשה כרכים, של 'מאמרי חסידות' שאמר במשך שנות נשיאותו, מסודרים על פי סדר השנים.
  • אגרות קודש - כרך אחד של מכתביו.
  • דרושי חתונה
  • תורת שמואל - ספר השיחות. שיחות וסיפורים שסיפר מלוקטים מכתבי נכדו רבי יוסף יצחק שניאורסון.
  • זאת חנוכת המזבח

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן שושלת אדמו"רי חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

|}

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובץ ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, בעריכת הרב מנחם מנדל שניאורסון, הוצאת קה"ת, תש"ו, ברוקלין נ.י.
  • ספר התולדות, כרך עשירי רבי שמואל אדמו"ר מהר"ש, (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), גליצנשטיין, כפר חב"ד, הוצאת קה"ת.
  • פרק שישי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
  • יוסף יצחק קמינצקי, רבותינו נשיאינו - חלק ד', כ"ק אדמו"ר המהר"ש, כפר חב"ד
  • שלשלת היחס (בהוצאת קה"ת, כפר חב"ד, תשע"א - עם השלמות ציונים והערות - עמוד לא).
  • הרב אברהם שמואל בוקיעט, לכתחילה אריבער - משיחותיו ואגרותיו של הרבי מליובאוויטש על פתגמו של אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש "לכתחילה אריבער", תש"ס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - אדמו"ר מוהר"ש, ניו יורק, תשמ"ו, עמ' 44.
  2. ^ היה הממשיך הרשמי של החסידות, וזאת על פי צוואת האב. פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה : חסידות חב"ד באימפריה הרוסית : תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636‏.
  3. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  4. ^ טיוטה
  5. ^ בעלה רבי יעקב ישראל טברסקי. לשאר צאציהם ראה עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
  6. ^ הבן הגדול, 'רבי ברוך שלום' בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן 'רבי יוסף יצחק' נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו והבן 'רבי יעקב' נפטר בחיי אביו
  7. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636. ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם. וראה בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד. חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35-38
  8. ^ כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאציהם ראה עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
  9. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  10. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  11. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  12. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  13. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראה. אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראה: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  14. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  15. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  16. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  17. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    9] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
    11] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד


תקופת חייו של הרב שמואל שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.