לוי יצחק שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוי יצחק שניאורסון
Shneorson.jpg
הרב לוי יצחק שניאורסון
לידה 1878
י"ח בניסן ה'תרל"ח
הומל, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1944 (בגיל 66 בערך)
כ' באב ה'תש"ד
אלמא אטא, קזחסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אלמא אטא, קזחסטן
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות יקטרינוסלב
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק זוהר, קבלה
בני דורו יוסף יצחק שניאורסון הרבי הריי"צ מחב"ד
חיבוריו לקוטי לוי יצחק
בת זוג חנה שניאורסון
צאצאים בנו מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה: ר' לויק; י"ח בניסן ה'תרל"ח - כ' באב ה'תש"ד, 18781944) היה רב ומקובל, שימש רב בעיר יקטרינוסלב[1] שבאוקראינה בין השנים ה'תרס"ט - ה'תרצ"ט (19091939), מהמנהיגים[2] הבודדים של היהדות התורנית בברית המועצות בתקופה שבין המהפכה הקומוניסטית ומלחמת העולם השנייה.

הרב שניאורסון היה בן נינו של האדמו"ר הצמח צדק מחב"ד, נינו של רבי ברוך שלום שניאורסון ואביו של הרבי מליובאוויטש.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי לוי יצחק נולד בי"ח בניסן ה'תרל"ח (1878) בעיירה פודוברנקה שליד הומל לזלדה רחל (בת שניאור זלמן חייקין) ורבי ברוך שניאור. בי"א בסיוון ה'תר"ס (1900) התחתן ר' לוי יצחק עם חנה, בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של העיר ניקולייב שבאוקראינה. אחותה מרים גיטל נישאה לרבי שמואל שניאורסון אחיו של בעלה לוי יצחק.

את סמיכתו לרבנות קיבל בין היתר מהרב חיים מבריסק[3] והרב אליהו חיים מייזל מלודז'.

משנת ה'תרס"ב־1902, לקח חלק פעיל בכל האסיפות בענייני הציבור שבראשן עמד האדמו"ר הרש"ב כאחד מחסידיו הבולטים. בין היתר לקח חלק במבצע המצות אל החיילים היהודיים במלחמת רוסיה-יפן. כמו כן לקח חלק באיסוף חומר הראיות להגנתו של מנחם בייליס במשפט בייליס ועלילת הדם[4].

בשנת ה'תרס"ט (1909) החל לשמש כרב בעיר יקטרינוסלב (ב-ה'תרפ"ו, 1926 שונה שמה לדנייפרופטרובסק). הוא החזיק בתפקיד עד תרצ"ט (1939), אז נאסר בשל פעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות[5]. לאחר יותר משנת מאסר, שבה נחקר ועונה, נשפט ונשלח לגלות בעיר צ'ילי בקזחסטן, שם שהה כארבע שנים. עקב קשיי המאסר והגלות חלה הרב שניאורסון. לאחר סיום תקופת הגלות עבר בהשתדלות חסידים לאחר חג הפסח תש"ד לעיר אלמא אטא, והתמנה לרב בבית הכנסת המקומי, לאחר זמן קצר חלה במחלה ממארת ונפטר בכ' באב ה'תש"ד (1944). עדויות מתקופה זו התפרסמו מפי ד"ר גדליה מזל, אשר שהה שם יחד עם אביו הרב ישראל אברהם שקשר ידידות עם רבי לוי יצחק[6].

הוא נקבר בבית העלמין היהודי בעיר, ועל קברו הוקם "ציון", ששופץ לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי. ביום השנה לפטירתו מתקיימת עלייה המונית לקברו.

קברו שבאלמטי

אשתו, הרבנית חנה, יצאה מברית המועצות, בבריחת החסידים הגדולה מרוסיה בשנת ה'תש"ו (1946). בשנת ה'תש"ז (1947) הגיעה לארצות הברית, ושם חייתה לצד בנה, הרבי מחב"ד, עד פטירתה בו' בתשרי ה'תשכ"ה (1964).

רוב כתביו נלקחו בעת המאסר על ידי הק.ג.ב., כתבים מעטים בקבלה שכתב בשנות גלותו נדפסו על ידי הרבי, בנו, בספרים "תורת לוי יצחק" (הערות בש"ס, שני חלקים) "לקוטי לוי יצחק" (הערות לתניא, לזוהר ואגרות לבנו, ארבעה חלקים). כתבים נוספים שלו, שלא בנושאים תורניים, נדפסו בחוברות "ארכיון לוי יצחק" ו"קובץ כ"ף מנחם אב שישים שנה". לקט מדבריו יצא לאור בספר 'פניני לוי יצחק'.

ביאורים רבים לכתביו נאמרו ונכתבו על ידי בנו במשך השנים. חלקם נאספו[7] לסדרת הספרים "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק" מסודרים לפי סדר החומשים. נדפסו שלושה כרכים מתוך הסדרה, על ידי הוצאת ספרים קה"ת, וכן בספר "לקוטי שיחות" חלק ל"ט המבאר ביאורים של ר' לוי יצחק על אגרת התשובה שבספר התניא.

לקט אמרות וביאורי בנו, הרבי מחב"ד, עליו ועל תולדות חייו נדפסו בספר "פאר לוי יצחק".

לזכרו ייסד בנו בשנת תש"ם רשת כוללים למבוגרים תחת השם 'כולל תפארת זקנים - לוי יצחק'.


תקופת חייו של הרב לוי יצחק שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו
אשתו
  • הרבנית חנה שניאורסון
חמיו
צאצאיו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נפתלי צבי גוטליב, "תולדות לוי יצחק", שלושה כרכים, בתשע"ח יצא במהדורה מורחבת בעריכת אלי' וולף
  • אברהם שמואל בוקיעט, פאר לוי יצחק, בהוצאת איגוד השלוחים לארץ הקודש, תשנ"ט
  • אלי' וולף, ללא מורא, 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור1מקור 2 עמוד 21, 26 ועוד
  2. ^ ד"ש ממוסקבה הישנה: מדוע ר' לוי יצחק לא התמנה לרב מוסקבה? באתר col, טבת תשע"ט.
  3. ^ לקוטי שיחות, חלק ט', עמ' 91, ועיין שם בהסברו של הרבי בסוגיה
  4. ^ מעינותך-רבעון למחשבת חב"ד, גיליון 34 מנחם אב, תשע"ב, עם 20.
  5. ^ הרבי מליובאוויטש מספר על פעילותו של אביוקובץ וידאו אתר בית חב"ד.
  6. ^ ארי סמית, גיליון 1624, שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד 1624, אהרן דב הלפרין, תשע"ו, עמ' 40-42
  7. ^ נערך על ידי 'ועד הנחות בלה"ק'
  8. ^ 8.0 8.1 קובץ שלשלת היחס מורחב - עמוד ע"ז. ובעמוד ק"ג ניתן לראות שאחיו הרמ"מ כותב את דובער בגיל מעל ישראל אריה לייב
  9. ^ הרב מרדכי מנשה לאופר, מיוחד > תעודת הלידה שפתרה דילמה של שנים רבות, כ"ב באייר תשע"ב)