לוי יצחק שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב לוי יצחק שניאורסון
Shneorson.jpg
הרב לוי יצחק שניאורסון
לידה 1878
י"ח בניסן ה'תרל"ח
הומל, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1944 (בגיל 66 בערך)
כ' באב ה'תש"ד
אלמטי, קזחסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות יקטרינוסלב
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק זוהר, קבלה
חיבוריו לקוטי לוי יצחק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה: ר' לויק; י"ח בניסן ה'תרל"ח - כ' באב ה'תש"ד, 18781944) היה רב ומקובל, שימש רב בעיר יקטרינוסלב[1] שבאוקראינה בין השנים ה'תרס"ט - ה'תרצ"ט (19091939), מהמנהיגים[דרוש מקור] הבודדים של היהדות התורנית בברית המועצות בתקופה שבין המהפכה הקומוניסטית ומלחמת העולם השנייה.

הרב שניאורסון היה בן נינו של האדמו"ר הצמח צדק מחב"ד, נינו של רבי ברוך שלום שניאורסון ואביו של הרבי מליובאוויטש.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי לוי יצחק נולד בי"ח בניסן ה'תרל"ח (1878) בעיירה פודוברנקה שליד הומל לזלדה רחל (בת שניאור זלמן חייקין) ורבי ברוך שניאור. בי"א בסיוון ה'תר"ס (1900) התחתן ר' לוי יצחק עם חנה, בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של העיר ניקולייב שבאוקראינה. אחותה מרים גיטל נישאה לרבי שמואל שניאורסון אחיו של בעלה לוי יצחק.

את סמיכתו לרבנות קיבל בין היתר מהרב חיים מבריסק[דרוש מקור] והרב אליהו חיים מייזל מלודז'.

משנת ה'תרס"ב, לקח חלק פעיל בכל האסיפות בענייני הציבור שבראשן עמד האדמו"ר הרש"ב כאחד מחסידיו הבולטים. בין היתר לקח חלק במבצע המצות אל החיילים היהודיים במלחמת רוסיה-יפן. כמו כן לקח חלק באיסוף חומר הראיות להגנתו של מנחם בייליס במשפט בייליס ועלילת הדם[2].

בשנת ה'תרס"ט (1909) החל לשמש כרב בעיר יקטרינוסלב (ב-ה'תרפ"ו, 1926 שונה שמה לדנייפרופטרובסק). הוא החזיק בתפקיד עד תרצ"ט (1939), אז נאסר בשל פעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות[3]. לאחר יותר משנת מאסר, שבה נחקר ועונה, נשפט ונשלח לגלות בעיר צ'ילי בקזחסטן, שם שהה כארבע שנים. עקב קשיי המאסר והגלות חלה הרב שניאורסון. לאחר סיום תקופת הגלות עבר בהשתדלות חסידים לעיר אלמא אטא, ושם נפטר בכ' באב ה'תש"ד (1944). עדויות מתקופה זו התפרסמו מפי ד"ר גדליה מזל, אשר שהה שם יחד עם אביו הרב ישראל אברהם שקשר ידידות עם רבי לוי יצחק[4].

הוא נקבר בבית העלמין היהודי בעיר, ועל קברו הוקם "ציון", ששופץ לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי. ביום השנה לפטירתו מתקיימת עלייה המונית לקברו.

קברו שבאלמטי

נוסף על בנו הראשון המפורסם - רבי מנחם מנדל שנישא לבתו של הרבי הריי"צ, ולימים כיהן בעצמו במשרה רמה זו, היו לרב שניאורסון עוד שני בנים: דובער שניאורסון, שנרצח על ידי הנאצים בשואה בבית חולים לחולים כרוניים[5] וישראל אריה לייב שניאורסון (כ"א באייר תרס"ו[6][5] - י"ג באייר ה'תשי"ב (1952, נקבר בבית העלמין העתיק בצפת).

אשתו, הרבנית חנה, יצאה מברית המועצות, בבריחת החסידים הגדולה מרוסיה בשנת ה'תש"ו (1946). בשנת ה'תש"ז (1947) הגיעה לארצות הברית, ושם חייתה לצד בנה, הרבי מחב"ד, עד פטירתה בו' בתשרי ה'תשכ"ה (1964).

רוב כתביו נלקחו בעת המאסר על ידי הק.ג.ב., כתבים מעטים בקבלה שכתב בשנות גלותו נדפסו על ידי הרבי, בנו, בספרים "תורת לוי יצחק" (הערות בש"ס, שני חלקים) "לקוטי לוי יצחק" (הערות לתניא, לזוהר ואגרות לבנו, ארבעה חלקים). כתבים נוספים שלו, שלא בנושאים תורניים, נדפסו בחוברות "ארכיון לוי יצחק" ו"קובץ כ"ף מנחם אב שישים שנה". לקט מדבריו יצא לאור בספר 'פניני לוי יצחק'.

ביאורים רבים לכתביו נאמרו ונכתבו על ידי בנו במשך השנים. חלקם נאספו[7] לסדרת הספרים "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק" מסודרים לפי סדר החומשים. נדפסו שלושה כרכים מתוך הסדרה, על ידי הוצאת ספרים קה"ת, וכן בספר "לקוטי שיחות" חלק ל"ט המבאר ביאורים של ר' לוי יצחק על אגרת התשובה שבספר התניא.

לקט אמרות וביאורי בנו, הרבי מחב"ד, עליו ועל תולדות חייו נדפסו בספר "פאר לוי יצחק".

לזכרו ייסד בנו רשת כוללים למבוגרים בשם 'כולל תפארת זקנים - לוי יצחק'.


תקופת חייו של הרב לוי יצחק שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן יוחסין של שושלת חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "תולדות לוי יצחק", יצא בשלושה כרכים בעריכת נפתלי צבי גוטליב, בתשע"ח יצא במהדורה מורחבת בעריכת אליהו וולף
  • אברהם שמואל בוקיעט פאר לוי יצחק, בהוצאת איגוד השלוחים לארץ הקודש, תשנ"ט
  • אלי וולף, ללא מורא, 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור1מקור 2 עמוד 21, 26 ועוד
  2. ^ מעינותך-רבעון למחשבת חב"ד, גיליון 34 מנחם אב, תשע"ב, עם 20.
  3. ^ הרבי מליובאוויטש מספר על פעילותו של אביוקובץ וידאו אתר בית חב"ד.
  4. ^ ארי סמית, גיליון 1624, שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד, 1624, אהרן דב הלפרין, תשע"ו, עמ' 40-42
  5. ^ 5.0 5.1 לא ידעו כרגע תאריך לידתו. קובץ שלשלת היחס מורחב - עמוד ע"ז. ובעמוד ק"ג ניתן לראות שאחיו הרמ"מ כותב את דובער בגיל מעל ישראל אריה לייב
  6. ^ הרב מרדכי מנשה לאופר, מיוחד > תעודת הלידה שפתרה דילמה של שנים רבות, כ"ב באייר תשע"ב)
  7. ^ נערך על ידי 'ועד הנחות בלה"ק'
  8. ^ אשת רבי יעקב ישראל טברסקי
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד (הבן הגדול, 'רבי ברוך שלום' בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן 'רבי יוסף יצחק' נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו והבן 'רבי יעקב' נפטר בחיי אביו). רבי שמואל שניאורסון (המהר"ש), צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וזאת על פי צוואת האב (הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636.), ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת (היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה ליב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם.), רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שאר אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות וחלק מבניהם המשיכו באדמו"רות דור נוסף.
  10. ^ כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)
  11. ^ אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שניה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהיתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  12. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  13. ^ לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  14. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  15. ^ א] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ב] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים. ג] 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג
  16. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  17. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם בן דודה רבי שניאור בן יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיאטרין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  18. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  19. ^ כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספת - הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו, מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו.
  20. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5.
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א PDF של זה
    4] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980 קישור PDF
    5] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    6] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר אחד אחרי השני, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    7] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    8] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    9] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד. צילום החוברת: קישור