לוי יצחק שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוי יצחק שניאורסון
Shneorson.jpg
לידה 1878
י"ח בניסן ה'תרל"ח
הומל, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1944 (בגיל 66 בערך)
כ' באב ה'תש"ד
אלמטי, קזחסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות יקטרינוסלב
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק זוהר, קבלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה: ר' לויק; י"ח בניסן ה'תרל"ח - כ' באב ה'תש"ד, 18781944) היה רב ומקובל, שימש רב בעיר יקטרינוסלב[1] שבאוקראינה בין השנים ה'תרס"ט - ה'תרצ"ט (19091939), מהמנהיגים[דרוש מקור] הבודדים של היהדות התורנית בברית המועצות בתקופה שבין המהפכה הקומוניסטית ומלחמת העולם השנייה.

הרב שניאורסון היה נכד נכדו של האדמו"ר הצמח צדק מחב"ד, נינו של רבי ברוך שלום שניאורסון ואביו של הרבי מליובאוויטש.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' לוי יצחק נולד בי"ח בניסן ה'תרל"ח (1878) בעיירה פודוברנקה שליד הומל לזלדה רחל (בת שניאור זלמן חייקין) ורבי ברוך שניאור. בי"א בסיון ה'תר"ס (1900) התחתן ר' לוי יצחק עם חנה, בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של העיר ניקולייב שבאוקראינה. אחותה מרים גיטל נישאה לרבי שמואל שניאורסון אחיו של בעלה לוי יצחק.

את סמיכתו לרבנות קיבל בין היתר מהרב חיים מבריסק והרב אליהו חיים מייזליש מלודז'.

משנת ה'תרס"ב, לקח חלק פעיל בכל האסיפות בענייני הציבור שבראשן עמד האדמו"ר הרש"ב כאחד מחסידיו הבולטים. בין היתר לקח חלק במבצע המצות אל החיילים היהודיים במלחמת רוסיה-יפן. כמו כן לקח חלק באיסוף חומר הראיות להגנתו של מנחם בייליס במשפט בייליס ועלילת הדם[2].

בשנת ה'תרס"ט (1909) החל לשמש כרב בעיר יקטרינוסלב (ב-ה'תרפ"ו (1926) שונה שמה לדנייפרופטרובסק). הוא החזיק בתפקיד עד תרצ"ט (1939), אז נאסר בשל פעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות[3]. לאחר יותר משנת מאסר, שבה נחקר ועונה, נשפט ונשלח לגלות בעיר צ'ילי בקזחסטן, שם שהה כארבע שנים. עקב קשיי המאסר והגלות חלה הרב שניאורסון. לאחר סיום תקופת הגלות עבר בהשתדלות חסידים לעיר אלמא אטא, ושם נפטר בכ' באב ה'תש"ד (1944). עדויות מתקופה זו התפרסמו מפי ד"ר גדליה מזל, אשר שהה שם יחד עם אביו הרב ישראל אברהם שקשר ידידות עם רבי לוי יצחק[4].

הוא נקבר בבית העלמין היהודי בעיר, ועל קברו הוקם "ציון", ששופץ לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי. ביום השנה לפטירתו מתקיימת עלייה המונית לקברו.

קברו שבאלמטי

נוסף על בנו הראשון המפורסם - רבי מנחם מנדל שנישא לבתו של הרבי הריי"צ, ולימים כיהן בעצמו במשרה רמה זו, היו לרב שניאורסון עוד שני בנים: ישראל אריה לייב שניאורסון (כ"א באייר תרס"ו[5] - י"ג באייר ה'תשי"ב (1952, נקבר בבית העלמין העתיק בצפת), ודובער, שנרצח על ידי הנאצים בבית חולים לחולים כרוניים.

אשתו, הרבנית חנה, יצאה מברית המועצות, בבריחת החסידים הגדולה מרוסיה בשנת ה'תש"ו (1946). בשנת ה'תש"ז (1947) הגיעה לארצות הברית, ושם חייתה לצד בנה, הרבי מחב"ד, עד פטירתה בו' בתשרי ה'תשכ"ה (1964).

רוב כתביו נלקחו בעת המאסר על ידי הק.ג.ב., כתבים מעטים בקבלה שכתב בשנות גלותו נדפסו על ידי הרבי, בנו, בספרים "תורת לוי יצחק" (הערות בש"ס, שני חלקים) "לקוטי לוי יצחק" (הערות לתניא, לזוהר ואגרות לבנו, ארבעה חלקים). כתבים נוספים שלו, שלא בנושאים תורניים, נדפסו בחוברות "ארכיון לוי יצחק" ו"קובץ כ"ף מנחם אב שישים שנה". לקט מדבריו יצא לאור בספר 'פניני לוי יצחק'.

ביאורים רבים לכתביו נאמרו ונכתבו על ידי בנו במשך השנים. חלקם נאספו[6] לסדרת הספרים "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק" מסודרים לפי סדר החומשים. עד עתה נדפסו שלושה כרכים מתוך הסדרה, על ידי הוצאת ספרים קה"ת, וכן בספר "לקוטי שיחות" חלק ל"ט המבאר ביאורים של ר' לוי יצחק על אגרת התשובה שבספר התניא.

תולדותיו נדפסו בסדרת הספרים "תולדות לוי יצחק" (שלושה כרכים).

לקט אמרות וביאורי בנו, הרבי מחב"ד, עליו ועל תולדות חייו נדפסו בספר "פאר לוי יצחק".

לזכרו ייסד בנו רשת כוללים למבוגרים בשם 'כולל תפארת זקנים - לוי יצחק'.


תקופת חייו של הרב לוי יצחק שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן יוחסין של שושלת חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]


רבי
שניאור זלמן מלאדי
"האדמו"ר הזקן"
 
 
 
הרבנית
שטערנא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי
דובער שניאורי
"האדמו"ר האמצעי"
 
 
 
הרבנית
שיינא
 
הרבנית
דבורה לאה אלטשולר
 
 
 
רבי
שלום שכנא אלטשולר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
מנוחה רחל סלונים
"אם היישוב היהודי בחברון"
 
הרבנית
שרה
 
הרבנית
חיה מושקא
 
 
 
רבי
מנחם מנדל שניאורסון
"הצמח צדק"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
רבקה שניאורסון
אשתו השניה
 
 
 
רבי
שמואל שניאורסון
"אדמו"ר המהר"ש"
אדמו"ר לחסידי חב"ד-ליובאוויטש
 
 
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
אדמו"ר לחסידי צ'רנוביל-אוורוטש
 
רבי
חיים שניאור זלמן שניאורסון
אדמו"ר לחסידי חב"ד-ליאדי
 
רבי
ישראל נח שניאורסון
אדמו"ר לחסידי חב"ד-ניעז'ין
 
רבי
יהודא לייב שניאורסון
"המהרי"ל מקאפוסט"
אדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי
שלום דובער שניאורסון
"האדמו"ר הרש"ב"
 
 
 
 
הרבנית
שטערנא שרה שניאורסון
 
 
הרבנית
סטערנא שניאורסון
אשתו הראשונה.
נפטרה 3 חודשים לאחר נישואיהם
 
רבי
אברהם שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי
יוסף יצחק שניאורסון
"האדמו"ר הריי"צ"
 
 
 
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
 
רבי
מנחם מנדל שניאורסון
"הרבי מלוּבָּבִיץ'"
 



לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור1מקור 2 עמוד 21, 26 ועוד
  2. ^ מעינותך-רבעון למחשבת חב"ד, גיליון 34 מנחם אב, תשע"ב, עם 20.
  3. ^ הרבי מליובאוויטש מספר על פעילותו של אביוקובץ וידאו אתר בית חב"ד.
  4. ^ ארי סמית, גיליון 1624, שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד, 1624, אהרן דב הלפרין, תשע"ו, עמ' 40-42
  5. ^ הרב מרדכי מנשה לאופר, מיוחד > תעודת הלידה שפתרה דילמה של שנים רבות, כ"ב באייר תשע"ב)
  6. ^ נערך על ידי ועד הנחות בלה"ק