לדלג לתוכן

ריטה קוגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־19:53, 15 באפריל 2020 מאת Mr.Shoval (שיחה | תרומות) (←‏קישורים חיצוניים: שירים, מחווה ליוסף חיים ברנר, באתר הארץ, 13 באפריל 2020)
ריטה קוגן
לידה 22 בספטמבר 1976 (בת 47)
סנקט פטרבורג, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, רוסית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה שירה, סיפורים, תרגומים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריטה קוגן (נולדה ב-1976) היא מהנדסת, משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית.

ביוגרפיה

ריטה קוגן נולדה בסנקט פטרבורג שברוסיה בשנת 1976, בת לאם מורה לספרות ולאב במאי תיאטרון. הוריה התגרשו כשהייתה בת שש. בשנת 1990 עלתה לישראל עם אמה.

שירתה בצה"ל כקצינת שלישות. למדה מדעי המחשב בטכניון והיא עובדת כמהנדסת בתעשיית השבבים. כתבה שירה עוד בילדותה. נמנית עם קבוצת היוצרים "דור 1.5"[1] של כותבים צעירים ישראליים דוברי רוסית. היא בעלת רישיון שיט, ויוצאת להפלגות מדי שבוע. שיריה התפרסמו בכתבי העת "הו!", "מאזנים" ועוד, ובמדורי תרבות של העיתונים היומיים.

קוגן היא בוגרת סדנת כתיבת פרוזה עם הסופרת ענת עינהר, והיא כותבת סיפורים קצרים.

תרגומיה לשיריהן של אנה אחמטובה ומרינה צבטייבה התפרסמו בכתב העת "עיתון 77".

מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה, המשורר אלפרד כהן. לזוג אין ילדים משלהם, ואחד הנושאים החוזרים על עצמם בשיריה של קוגן הוא נושא האל-הורות.

ספריה

ספרים שכתבה

ספרים שתרגמה

פרסים

קישורים חיצוניים

מכּתביה:

על כתביה:

הערות שוליים

  1. ^ דור 1.5, ברשת החברתית פייסבוק
  2. ^ רישיון לשגיאות כתיב, באתר "הדסטארט"
  3. ^ אתר למנויים בלבד ריטה קוגן, החטא השלישי, באתר הארץ, 21 באפריל 2016
  4. ^ ריטה קוגן, באתר "המגרה"
  5. ^ איתמר אייכנר, רעיית הנשיא העניקה פרס למשורר עמיחי חסון, באתר ynet, 19 בדצמבר 2018