ריטה קוגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריטה קוגן
אין תמונה חופשית
לידה 1976 (בת 44 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, סופרת, מתרגמת, מהנדסת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה שירה, סיפורים, תרגומים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ריטה קוגן (נולדה ב-1976) היא מהנדסת, משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריטה קוגן נולדה בסנקט פטרבורג שברוסיה בשנת 1976, בת לאם מורה לספרות ולאב במאי תיאטרון. הוריה התגרשו כשהייתה בת שש. בשנת 1990 עלתה לישראל עם אמה.

שירתה בצה"ל כקצינת שלישות. למדה מדעי המחשב בטכניון והיא עובדת כמהנדסת בתעשיית השבבים. כתבה שירה עוד בילדותה. נמנית עם קבוצת היוצרים "דור 1.5"[1] של כותבים צעירים ישראליים דוברי רוסית. היא בעלת רישיון שיט, ויוצאת להפלגות מדי שבוע. שיריה התפרסמו בכתבי העת "הו!", "מאזנים" ועוד, ובמדורי תרבות של העיתונים היומיים.

קוגן היא בוגרת סדנת כתיבת פרוזה עם הסופרת ענת עינהר, והיא כותבת סיפורים קצרים.

תרגומיה לשיריהן של אנה אחמטובה ומרינה צבטייבה התפרסמו בכתב העת "עיתון 77".

מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה, המשורר אלפרד כהן. לזוג אין ילדים משלהם, ואחד הנושאים החוזרים על עצמם בשיריה של קוגן, ביניהם "תינוקות" מתוך ספרה "רישיון לשגיאות כתיב", הוא נושא האל-הורות[2]. שיר זה הולחן ובוצע על ידי המוזיקאי ליאור סקר במיני-אלבום "בעיר הכורסאות הנטושות", הכולל חמישה שירים של קוגן.

יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שתרגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות שהולחנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביה:

על כתביה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ F icon.svg דור 1.5, ברשת החברתית פייסבוק
  2. ^ אילן ברקוביץ'"כֻּלָּם / מְדַבְּרִים תִּינוֹקוֹת / נוֹשְׁמִים תִּינוֹקוֹת", באתר הארץ, 31 בינואר 2016
  3. ^ רישיון לשגיאות כתיב, באתר "הדסטארט"
  4. ^ ריטה קוגן, החטא השלישי, באתר הארץ, 21 באפריל 2016
  5. ^ ריטה קוגן, באתר "המגרה"
  6. ^ איתמר אייכנר, רעיית הנשיא העניקה פרס למשורר עמיחי חסון, באתר ynet, 19 בדצמבר 2018