אבדייבקה
| |||
 | |||
| מדינה / טריטוריה |
 אוקראינה - דה יורה רוסיה - דה פקטו | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר | ויטלי ברבש | ||
| תאריך ייסוד |
1778  | ||
| שטח | 29 קמ"ר | ||
| גובה | 200 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 1,000 (לאחר המלחמה, 2023) | ||
| קואורדינטות | 48°08′00″N 37°45′00″E / 48.133333333333°N 37.75°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| http://avdeevka.dn.ua/ | |||
  | |||
אבדייבקה (באוקראינית: Авдіївка, הגייה: אַבְדִיִיבְקָה; ברוסית: Авдеевка, הגייה: אַבְדֵיֶיבְקָה) היא עיירה במזרח אוקראינה במחוז דונצק, והיא חזית מרכזית במערכה בין רוסיה לאוקראינה מאז תחילתה בשנת 2014. לפני פרוץ מלחמת רוסיה אוקראינה בפברואר 2022 אוכלוסיית העיירה הייתה 31,392, ועל פי דיווחים שונים נכון לאוקטובר 2023 חיים בעיר קצת מעל 1,000 איש, שחיים, ברובם, מתחת לאדמה.
בעקבות קרבתה לבירת המחוז והעיר המרכזית באזור, דונצק, היא הוותה קו חזית בין הכוחות הרוסיים והפרו-רוסיים ובין הצבא האוקראיני מאז תחילת הקונפליקט. נכון ל-18 בפברואר 2024 העיירה נפלה לשליטת הרוסים, לאחר כ-10 שנים בהן הייתה קו החזית בין האוקראינים לכוחות הצד הרוסי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה הוקמה בשנת 1770 ככפר על ידי צמיתים רוסים שברחו מאזורי קורסק, וורונז' ופולטבה. הכפר נקרא על שם המתיישבת הראשונה, אבדִיִיבקה.
בשנת 1778 קיבלה העיירה הכרה רשמית על ידי מושל אזור נובורוסיסק, שהכריז עליה כרכוש המדינה.
בשנת 1798 דווחה בעיירה אוכלוסייה של 500, שעוסקים בחקלאות, בעיקר של דגנים.
האדמה הפורייה של האזור, ומיקומו של הכפר על הדרך לעיר הנמל מריופול, משכו אליו מהגרים. בשנת 1861 היו בכפר 2,300 תושבים.
בכפר הוקמה תחנת רכבת, אך הוא ראה צמצום באוכלוסייה עד ל-2,153 בשנת 1897, כנראה בגלל רעב שהתרחש כמה שנים קודם לכן באזור הוולגה.
בשנת 1900 הוקם בכפר מפעל לבנים, וכנראה גם בזכות ילודה גבוהה במיוחד, אוכלוסיית הכפר עמדה בשנת 1908 על 5,475, מתוכם 865 בתי אב עסקו בחקלאות.
המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת האזרחים הרוסית פעל באזור דרום מזרח אוקראינה צבאו של האנרכיסט נסטור מאכנו, שפעל והזיק לאמצעי תחבורה באבדייבקה וסביבתה.
בין 1923 ל-1931 הכפר וסביבתו הוו תת-מחוז ברפובליקה הסובייטית של אוקראינה, ושוב פעם ב-1938. במהלך מלחמת העולם השנייה הכפר היה תחת שליטה גרמנית מ-21 באוקטובר 1941 ועד 8 בספטמבר 1943, כאשר נכבש על ידי הצבא האדום.
בשנת 1956 קיבלה אבדייבקה מעמד של עיר ובשנת 1963 החלה לפעול תחנת הקוק של אבדייבקה, שעד היום נחשב למפעל הדלק הכימי הגדול באוקראינה. באותה שנה אבדייבקה איבדה את סטטוס התת-מחוז שלה, והיא צורפה לתת מחוז יאסינובטה עד 1990, קצת לפני פרישת אוקראינה מברית המועצות.
בשנת 2001 אוכלוסיית העיירה עמדה על 37,200.[1]
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר קיימים מספר מפעלים בתוכם מפעל АКХЗ ("מפעל כימיקל קוק של אבדייבקה") לייצור דלק מוצק מסוג קוק, שמופק מפחם הנכרה במכרות הרבים בדונבאס. מפעל זה הוא הגדול ביותר באירופה. המפעל הפסיק את עבודתו בתחילת שנת 2023 עקב הקרבות באזור.
הסכסוך הרוסי-אוקראיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמצע אפריל 2014 החלו בדלנים פרו-רוסים להשתלט על ערים ועיירות שונות במחוז דונצק,[2] כמו גם במחוזות אחרים במזרח אוקראינה. הצבא האוקראיני הצליח להגיע לאבדייבקה לפני הבדלנים, וכך הפכה אבדייבקה לחזית מרכזית בקרבות בין הבדלנים של הרפובליקה העממית של דונצק ובין צבא אוקראינה[3].
העיר הופגזה באופן מתמשך עד 2016, כאשר הצבא האוקראיני הקים מערכת חפירות והגנה באזור, שניתקה את הבדלנים בעיר דונצק ובעיר הורליבקה. מ-2016 ההפגזות הפרו-רוסיות זזו מהעיר עצמה לאזור התעשייתי שלה.
בשנת 2017 התרחש קרב בן כשבוע בין הבדלנים לכוחות האוקראינים,[4] שכנראה התרחש בגלל הקרבה הגדולה מדי בין אבדייבקה ובין העיר דונצק, שהייתה תחת שלטון בדלני. בקרבות נהרגו עשרות חיילים ואזרחים, ללא שינוי אמיתי בשטח. במהלך הקרב נותקה אספקת החשמל והמים של העיר, וכמה אלפים עזבו אותה,[5] אך חזרו לאחר שוך הקרבות.
כמשך כל תקופת הסכסוך האוקראיני-רוסי, ביצר הצבא האוקראיני את העיר והפך אותה למעוז החזק ביותר בדונבאס. מתוך העיר ביצע הצבא האוקראיני התקפות רבות על השטחים שנשלטו על ידי הרפובליקה העממית של דונצק. משהתחיל המבצע הצבאי המיוחד באוקראינה בסוף פברואר 2022, נשלט האזור ממזרח לעיר על ידי מספר מיליציות בדלניות.
2024[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר 10 בפברואר 2024 החל הצבא הרוסי בהתקפת פתע על העיר מצפון ומדרום. התקפה זו סיימה למעשה את "מתקפת הנגד" הכושלת של צבא אוקראינה לכיוון העיר מליטופול, כיוון שהצבא האוקראיני החיש תגבורות עצומות לצורך הגנה על אבדייבקה. לאחר שלושה חודשים הצליח צבא הפדרציה הרוסית לחצות את העיר ולנתק את חלקה המערבי מחלקה המזרחי. לאחר פעולת הניתוק, החלו חיילים אוקראינים להימלט מאבדייבקה, עד שב-18 בפברואר (על פי חלק מהדיווחים גם בימים לאחר מכן) החיילים האוקראינים האחרונים באבדייבקה נמלטו מהעיר או נפלו בשבי.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Avdiivka, www.encyclopediaofukraine.com.
- ^ Reuters, Russian forces launch big push on key eastern Ukraine city, https://www.reuters.com/, 12/10/2023
- ^ דיווחים של מיליציית נובורוסיה ל-22 בספטמבר 2014.
- ^ אוקראינה: הסלמה בלחימה בין הבדלנים לצבא, באתר ישראל היום, 3 בפברואר 2017.
- ^ סוכנות הידיעות, הסלמה באוקראינה: הבדלנים הפרו-רוסים במתקפה נרחבת נגד הצבא, באתר וואלה!, 1 בפברואר 2017.
- ^ Tim Lister, Maria Kostenko, Victoria Butenko, Ukraine: Trapped and left for dead, injured Ukrainian soldiers in Avdiivka exchanged desperate messages as the town fell, CNN, 2024-02-19 (באנגלית)