לדלג לתוכן

אברהם ארליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם ארליק
Avraham Erlik
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1905
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1991 (בגיל 86 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם ארליק (19051991) היה אדריכל ומבקר אדריכלות ישראלי.

ארליק נולד בוורשה שבפולין והיגר לארץ ישראל ב-1926. את הכשרתו כאדריכל רכש בטכניון בחיפה, שם סיים במחזור השני. עד 1948 עבד במשרדי תכנון שונים עד שבאותה שנה הצטרף כאדריכל במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי, בה שימש האדריכל שמואל מסטצ'קין כאדריכל ראשי. בדומה לאדריכלים אחרים במחלקה, לא היה ארליק חבר קיבוץ אלא התגורר בתל אביב. במהלך השנים הופקד על תכנון וליווי פרויקטים רבים בתנועה: מגורים, מבני ציבור, מתקני ספורט, חדרי אוכל, מוסדות תרבות ומבני תעשייה. תכנוניו הצטיינו בפשטות ובפונקציונליות, וכמוכן סייע בהדרכה ועצה לאדריכלים הצעירים במחלקה.

לבד מתכנון, היה ארליק חבר קבוע בחוג חברי "צוותא" שייסד אברהם שלונסקי. עם פרישתו לגמלאות הצטרף לסגל ההוראה בפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת תל אביב ובפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שם לימד תולדות האדריכלות. כמו כן, פרסם לאורך השנים מאמרים שונים בתחום האדריכלות הסוקרים ומעריכים אדריכלים שונים כמו זאב רכטר, יוסף ברלין ואריך מנדלסון וכן מבנים שונים כמו משכן נשיאי ישראל, תיאטרון ירושלים וככר אתרים. ב-1983 כונסו מבחר ממאמריו בספר "על ארכיטקטורה ובינוי ערים" בהוצאת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. ספר נוסף שכתב היה מונוגרפיה על האדריכל לאופולד קרקואר. הוא נפטר בגיל 86 בשנת 1991.

ארליק היה אביה של העיתונאית והמתרגמת עמירה שגב, וסבו של העורך והתסריטאי מולי שגב. אחיו היה חתן פרס ישראל פרופ' דוד ארליק.

עבודות נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מבוא לארכיטקטורה: מושגי יסוד, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 1979.
  • על ארכיטקטורה ובינוי ערים, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, 1983.
  • לאופולד קרקואר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987.
  • הרצאות על ארכיטקטורה, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 1990.
  • שעורים בתולדות הארכיטקטורה: מצרים וקדמת אסיה.
  • הארכיטקטורה ביוון העתיקה, הוצאת מידות, 1970.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם ארליק בוויקישיתוף