נחשונים
ערך זה עוסק בקיבוץ. אם התכוונתם למחנה צבאי, ראו | נחשונים | |
שלט הכניסה לקיבוץ |
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע | 89 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015: | |
| - אוכלוסייה | 332 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.6% בשנה עד דצמבר 2015 |
|
(למפת גוש דן רגילה)
 נחשונים
|
|
| אתר הבית של הקיבוץ | |
נַחְשׁוֹנִים הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי באזור השרון, דרומית לראש העין, השייך למועצה אזורית דרום השרון. שטח הקיבוץ משתרע על פני כ-3,000 דונם, דרומית ובסמוך לו שוכן יער נחשונים ודרכו זורם נחל מזור.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב הוקם בי"ט אלול תש"ט, 13 בספטמבר 1949[1] כיישוב ספר על ידי שני גרעינים - נחשונים ושלהבת במיקומו הנוכחי, על אדמות הכפר הערבי הנטוש מג'דל יאבא. השם נחשונים מסמל ראשוניות וחלוציות ומקורו בנחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה שהיה, על פי מסורת חז"ל, הראשון שקפץ לים סוף, בטרם נקרע הים נקרע לשניים.
בקצה המזרחי של הקיבוץ הוקם בתחילת שנות ה-50 אתר זיכרון לזכרם של ארבעת חברי הגרעין הראשון של הקיבוץ שנפלו במלחמת העצמאות בקרב חוליקאת.[2] באתר גם אנדרטה לחברי הקיבוץ שנפלו בשאר מערכות ישראל. חדר האוכל של הקיבוץ תוכנן בידי האדריכל אברהם ארליק ונבנה בין השנים 1980-1977. הוא החליף את הצריף השוודי ששימש כחדר אוכל עד אז. בכניסה אליו יש תבליט של הפסל משה סעידי.
היישוב נמצא כ-100 מטר מעל פני הים.
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ עוסק בחקלאות בתחומים גידולי שדה, מטעים ורפת. ענפי עיסוק נוספים של הקיבוץ מעבר לחקלאות הם מפעל לייצור רדיאטורים לרכב (בש"ן), אירוח כפרי, מרכז כנסים ופארק השעשועים "נחשונית" הכולל הרפתקאות, בריכות ופארק מוטורי. כמו כן פועלת בקיבוץ משנת 1994 חוות סוסים לילדים ולמבוגרים המציעה גם רכיבה טיפולית.
כמו כן בקיבוץ אולם אירועים.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מגדל המים
-
חדר האוכל של הקיבוץ, 7/09
-
מבט בתוך הקיבוץ
-
בקיבוץ
-
רפת חולבות
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחשונים - 50 שנות קיבוץ, בעריכת שרה בן צבי, הוצאת קיבוץ נחשונים, תשס"א, 2001
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין חדר האוכל באתר 'חלון אחורי', 7.7.13
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הקיבוץ
- נחמה גינוסר, על גבעת נחשונים, על המשמר, 22 בפברואר 1953
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 917
- ^ יצחק בלבול, אריה סלדינגר, יצחק פינטו ועמוס שרז
|
||||||||||||
