נחשונים
 שלט הכניסה לקיבוץ
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע[1] | 89 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 471 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 459 תושבי ישראל |
(למפת גוש דן רגילה)   נחשונים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
| אתר הבית של הקיבוץ | |
נַחְשׁוֹנִים הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי באזור השרון, דרומית לראש העין, השייך למועצה אזורית דרום השרון. שטח הקיבוץ משתרע על פני כ-3,000 דונם, דרומית ובסמוך לו שוכן יער נחשונים ודרכו זורם נחל מזור.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב הוקם בי"ט אלול תש"ט, 13 בספטמבר 1949[3] כיישוב ספר[4] על ידי שני גרעינים - נחשונים ושלהבת במיקומו הנוכחי. השם נחשונים מסמל ראשוניות וחלוציות ומקורו בנחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה שהיה, על פי דעת רבי יהודה, הראשון שקפץ לים סוף, בטרם נקרע הים לשניים[5]. בתחילה עלו לאתר הקיבוץ רק חלק מחברי הקיבוץ והשאר נותרו בנקודה הזמנית ברמת השרון[6]. בינואר 1951 נקנס הקיבוץ ומזכיר הקיבוץ נדון למאסר חודש על מכירת חיטה ושעורה במחיר מופקע[7].
בקצה המזרחי של הקיבוץ הוקם בתחילת שנות ה-50 אתר זיכרון לזכרם של ארבעת חברי הגרעין הראשון של הקיבוץ שנפלו במלחמת העצמאות בקרב חוליקאת[8]. באתר גם אנדרטה לחברי הקיבוץ שנפלו בשאר מערכות ישראל. חדר האוכל של הקיבוץ תוכנן בידי האדריכל אברהם ארליק ונבנה בין השנים 1977–1980. הוא החליף את הצריף השוודי ששימש כחדר אוכל עד אז. בכניסה אליו יש תבליט של הפסל משה סעידי.
היישוב נמצא כ-100 מטר מעל פני הים.
בימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ עוסק בחקלאות בתחומים גידולי שדה, מטעים ורפת. ענפי עיסוק נוספים של הקיבוץ מעבר לחקלאות הם מפעל לייצור רדיאטורים לרכב (בש"ן), אירוח כפרי, מרכז כנסים ופארק המים "נחשונים במים" הכולל בריכות מים. כמו כן, משנת 1994 פועלת בקיבוץ חוות סוסים לילדים ולמבוגרים המציעה גם רכיבה טיפולית.
כמו כן בקיבוץ אולם אירועים.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מגדל המים -
חדר האוכל של הקיבוץ, 7/09 -
מבט בתוך הקיבוץ -
בקיבוץ -
רפת חולבות
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחשונים - 50 שנות קיבוץ, בעריכת שרה בן צבי, הוצאת קיבוץ נחשונים, תשס"א, 2001
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין חדר האוכל באתר 'חלון אחורי', 7.7.13
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נחשונים- נחמה גינוסר, על גבעת נחשונים, על המשמר, 22 בפברואר 1953; המשך
נחשונים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מרץ 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 917
- ^ ש. בן נחמן, יישוב חדש עלה על הקרקע בגבול המשולש, על המשמר, 14 בספטמבר 1949
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ז, עמוד א'.
- ^ דוד קוטלר, קיבוץ נחשונים בהרי מגדל צדק, על המשמר, 1 באוקטובר 1950
- ^ מזכיר קבוץ נדון למאסר "נחשונים" נקנס ב-300 ל"י, הַבֹּקֶר, 22 בינואר 1951
- ^ יצחק בלבול, אריה סלדינגר, יצחק פינטו ועמוס שרז
| ||||||||||||||
