חיים חנני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים חנני
אין תמונה חופשית
לידה 11 בספטמבר 1912
סלופצה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 בינואר 1995 (בגיל 82)
ענף מדעי מתמטיקה
מדינה פולין, ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום קומבינטוריקה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים חנני (11 בספטמבר 1912 – אפריל 1991[1]) היה פרופסור למתמטיקה בפקולטה למתמטיקה ומשנה לנשיא בטכניון, ולאחר מכן רקטור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים חנני נולד בשנת 1912 בסלופצה שבפולין. למד באוניברסיטאות ורשה ווינה. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל, המשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית וקיבל תואר דוקטור במתמטיקה ב-1938 – הראשון באוניברסיטה העברית. בשנים 19361941 עבד בספריית שוקן בירושלים. בשנים 19411943 עבד כמורה בקריית מוצקין. בשנים 1943–1944 עבד כפקיד במזכירות הכספית של האוניברסיטה העברית.

כבוגר בית"ר פולין הצטרף חנני לאצ"ל עם עלייתו לארץ, ותרם את דירתו בירושלים להפעלת המשדר שהאצ"ל החל להפעיל באמצע שנות השלושים. בשנת 1937 נעצר על ידי הבריטים והושלך לכלא, אך שוחרר כעבור זמן קצר. ב-1944 נעצר שנית על ידי הבריטים כחשוד בהשתייכות לאצ"ל, נכלא במחנה המעצר בלטרון והוגלה עם לוחמי אצ"ל ולח"י אחרים לאריתראה ולקניה, שם היה עד אחרי הקמת המדינה. על פעילותו של חנני בתקופת המעצר סיפר איש הלח"י, ישראל אלדד, בספרו "מעשר ראשון":

ואין הוא מבטל שעה אחת. לומד ומלמד. ובעיקר מלמד. רבים במחנה המתכוננים לבחינות בגרות ויותר מכל מקצוע אחר זקוקה המתמטיקה להדרכה. וחנני מלמד בקבוצות וביחידים את כל מי שיפנה אליו וכל כמה שעות ביום שתדרשנה לכך. מהקורסים הנמוכים ביותר ועד לגבוהים. ובאורך רוח וקורת רוח, כמעט מהיום הראשון לבואו ועד לימים האחרונים, ימי גלותו באפריקה.

חנני חזר לישראל ב-1949, נישא והתגורר בקרית מוצקין, שם נולדו ילדיו. הוא הצטרף לסגל האקדמי של הטכניון ב-1952 וחזר להיות מתמטיקאי פעיל. הוא היה דיקן הפקולטה למתמטיקה בשנים 19611962, ומונה לפרופסור מן המניין למתמטיקה ב-1962. באותה תקופה שיתף פעולה עם פאול ארדש, ופרסם כמה ממאמריו הידועים.

בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 שימש חנני חבר הוועדה האקטוארית המייעצת להסתדרות לעניין ההערכות האקטואריות של קרנות הפנסיה המרכזיות של ההסתדרות.[2]

חנני כיהן כמשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים (מנל"א), בין השנים 1962 ל-1965. בתקופתו הוקמה "המחלקה ללימודים כלליים", היא המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות, בה סטודנטים בטכניון הלומדים מדעים מדויקים והנדסה, יכולים ללמוד במספר קורסים ממדעי הרוח, החברה, האמנות, המוזיקה ולהשתתף בלימודים ובהפקות של תיאטרון הטכניון, המקהלה והתזמורת. בין המורים שהביא לטכניון היה ד"ר ישראל אלדד, מראשי הלח"י.

בשנים 1964 עד 1967 כיהן כיועץ לשר החינוך לענייני ההשכלה הגבוהה. ב-1969, עם הקמת אוניברסיטת הנגב בבאר שבע (לימים אוניברסיטת בן-גוריון), מונה חנני להיות הרקטור הראשון שלה, תפקיד שבו כיהן עד 1973. ב-1972 מונה לחבר בוועדה לאנרגיה אטומית. ב-1979 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה. מ-1980 עד מותו ב-1991 היה פרופסור אמריטוס בטכניון.

תרומותיו במתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום עיסוקו המתמטי של חנני היה קומבינטוריקה. עבודת הדוקטור שלו עסקה בבעיית ארבעת הצבעים. עבודותיו הידועות היו בתורה של תבניות קומבינטריות (Theory of block designs).

פרשת צינור הדם לאילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1961 כינסו פרופ' חנני, אז סגן נשיא הטכניון לנושאים אקדמיים, ופרופ' חיים יעקב פינקל אז הממונה על בחינות הכניסה לטכניון, כמאה מועמדים לקבלה לטכניון למבחן כניסה, שבו הוצגה להם שאלה אחת בלבד: לאיזו אינפורמציה טכנית אתה זקוק, כדי לתכנן צינור להעברת דם מאשדוד לאילת? הסטודנטים שאלו שאלות טכניות רבות כגון שאלות על אורך הקו, הטופוגרפיה, האם יש זרמים חשמליים בקרקע שיגרמו להקרשת הדם. איש מן המועמדים לא העלה שאלות מוסריות הנגזרות מהמטלה הנ"ל, כגון לאיזו מטרה צריך להעביר דם או מהיכן יילקח הדם? פרופ' חנני הביא את תוצאות המבחן לסנאט של הטכניון.[דרוש מקור] הפרופסורים הזדעזעו והסנאט אישר את תוכניתו של חנני להנהיג לימודים הומאניים בטכניון. חנני הביא שורה של מרצים בתחומי יהדות, ספרות, קולנוע, משפט והיסטוריה וחייב כל סטודנט ללמוד קורס במדעי הרוח.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alan Hartman, Combinatorial designs - a tribute to Haim Hanani, Discrete Mathematics vol 77, 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאריכי הלידה והפטירה ע"פ: Mathematics People: Deaths,‏ האגודה האמריקאית למתמטיקה.
  2. ^ ראו "גמלאות", כתב עת לבעיות הביטוח הפנסיוני, מרץ, 1962
  3. ^ צינור הדם לאילת – הסיפור המלא - משה פינקל ויעקב אלעזר בראיון לזאב גלילי, 25 בפברואר 2005