אברהם זיידה הלר

אברהם זיידה הלר
	הרב אברהם זיידה הלר, 1967
לידה	25 בינואר 1894; צפת
פטירה	21 בדצמבר 1990 (בגיל 96); ד' בטבת ה'תשנ"א
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי העתיק בצפת
עיסוק	רב, ראש ישיבה בצפת

הרב אברהם זיידה (זיידל) הלר (25 בינואר 1894 – 22 בדצמבר 1990) היה ראש ישיבה בצפת ופעיל ציבור.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלר נולד בצפת, דור רביעי בעיר, נין לרב שמואל הלר (העליר), רבה של צפת במאה ה-19, מצאצאי הרב יום-טוב ליפמן הלר.

למד ב"חדרים" ולאחר מכן אצל הרידב"ז בישיבתו ובישיבת "בית חתם סופר" בצפת. הרב הלר הוסמך להוראה על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ורבנים מרכזיים נוספים.

בשנת 1914 נישא לפרידה לבית ברזל, והזוג הביא לעולם חמש בנות.

עם פטירת אביו זאב, שייסד את ישיבת חתם סופר, בשנת 1919, התאחדו שתי הישיבות רידב"ז וחתם סופר לישיבת חתם סופר-רידב"ז, והרב אברהם הלר התמנה לעמוד בראשם.

במקביל להיותו ראש הישיבה, הקדיש הרב הלר מזמנו לעסקנות ציבורית, במסגרתה תרם רבות לייסוד שכונת "צופיה" על הר כנען, ארגון סניף תנועת "המזרחי" בצפת וניהולו.

במרץ 1938, במהלך נסיעה מחיפה לצפת, הותקפה המונית בה נסע הרב הלר על ידי כנופיית פורעים ערבים סמוך לכפר סאג'ור. הרב הלר היה אחד מבין ארבעת הניצולים מבין עשרת נוסעי המונית, ששת האחרים נרצחו באכזריות^[1].

כפעיל ציבור וכיו"ר סניף "המזרחי" בעיר, עסק בשירות מטעם "ההגנה" בגיוס כספים לרכישת נשק, ולימים זכה באות ההגנה על פועלו. בזמן מלחמת העצמאות, עמד בראש "וועדת המצב" המקומית ובמקביל כיהן כיו"ר ועדת הגיוס.

התרת עבודות ביצורים בשבת ובחג במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבקשת המטה האזורי של הפלמ"ח, הורו הרב הלר והרב אפרים שרגא וינגוט לצאת לעבודות ביצורים במהלך השבת והחג. ביום שישי, 23 באפריל 1948, יום לפני ערב פסח, פרסם הרב הלר את פסיקתו בהודעה פומבית לציבור. הוא יצא בראש תושביה הדתיים של צפת לעבודות הביצורים, ועודד את הלוחמים והתושבים. בעקבות פסיקתו, היה מקורב לראשי הפלמ"ח וזכה באות מלחמת הקוממיות.

בספרו "הקרב על צפת – אגדה ומציאות" תיאר הרב הלר את הלכי נפשו לאחר פניית מטה הפלמ"ח בבקשה שיתיר עבודה בחג ובשבת: ”בקשה זו שבאה אליי במפתיע, עוררה בי סערת נפש עזה ולבטים קשים; מימיי לא עמדתי בפני הצורך להכריע במהירות כה רבה בשאלה כבדת-משקל ורבת-אחריות כזו, אחריות הלכתית חמורה של רב בישראל, להורות ליהודים כי יעשו שבתם וחגם חול ולצאת לעבודה...”

יציאה נגד ביזת רכושם של תושבי צפת הערבים הנמלטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך הלחימה בעיר, במאי 1948, נמלטו תושביה הערבים, כשהם מותירים אחריהם את כל רכושם. עם בריחתם, פשטו רבים מתושבי צפת היהודים על הבתים הנטושים של עשירי צפת הערבית, ובזזו אותם. הביזה לא פסקה גם לאחר כניסת השבת. הפלמ"ח נדרש לעצור את הבוזזים, לעיתים תוך ירי באוויר.

הרב הלר הגיב בחריפות לנוכח מעשי הביזה, ויצא ב-16 במאי 1948 בגילוי-דעת פומבי, עליו החתים גם את עמיתו הרב וינגוט, ובו גינה את חילול השבת ואת מעשי הביזה, וקרא לשמור על "קדושת המוסר היהודי" גם בעת מלחמה, וגם מול האויב. גילוי הדעת בכתב ידו של הרב הלר מוצג כיום במוזיאון "בית המאירי" בצפת.

חייו המאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העצמאות, שימש הרב הלר כראש המועצה הדתית בצפת, והמשיך לנהל את הישיבה ולפרסם מאמרים וספרים, ובמרכזם "הרב המנהיג והרופא", על תולדות חייו ופועלו של רב-סבו רבי שמואל הלר (העליר) (1989).

הלר קיבל בחייו את אות מגן צפת, אותו ענד לו מפקד הפלמ"ח לשעבר, יגאל אלון. לאחר מותו קיבל את אות יקיר צפת (ב-2003).

בשנותיו האחרונות התגורר הרב הלר במרכז הארץ, אך ביקש להיטמן בעיר הולדתו, צפת.

הרב הלר נפטר ב-ד' בטבת ה'תשנ"א (22 בדצמבר 1990). מאות מתושבי צפת, ותיקיה, לוחמי ההגנה והאצ"ל, ליוו אותו לקבורה בבית העלמין הישן של צפת, בו נטמן לצד אבותיו. ראש עיריית צפת דאז, זאב פרל, הספיד את הרב הלר ואמר כי היה "מגיבורי העיר ומגניה".

משפחתו וצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הלר התאלמן מרעייתו פרידה בשנת 1976. לזוג נולדו חמש בנות, בהן המשוררת ציפורה הלר ופרופסור שרה אורה הלר וילנסקי. נכדו הוא הקולנוען רנן שור, מייסד בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 ביוזמת בית המאירי, העמידה עיריית צפת שלט "כאן גר" ליד ביתו ברחוב ישראל ב"ק פינת שמעון בר יוחאי ברובע היהודי ההיסטורי.

ביתו נכלל במסלולי הסיורים בעיר צפת.

בשנת 2011 החליטה ועדת השמות של עיריית צפת לקרוא על שמו סמטה סמוך לביתו.

בשנת 2023 הוציא לאור רנן שור, נכדו של הלר, את ספרו "גיבור בעל כורחי" בהוצאת שור הלר, הסובב סביב דמותו של סבו. לספר נערכה השקה כפולה: באפריל 2023, בבית המדרש האר"י בצפת, וב-21 בספטמבר 2023 בבית אריאלה^[2].

הלר משמש כדמות מרכזית בסרטו המתהווה של שור "המעורר", שיצא למסכים באמצע 2024.

לקריאה נוספת: מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אברהם זיידה הלר, הקרב על צפת - אגדה ומציאות, בהוצאת חברי ארגון ההגנה בצפת בסיוע עיריית צפת, דפוס פרידמן, צפת, 1973.
הרב אברהם זיידה הלר, הרב המנהיג והרופא - תולדות חייו ופועלו של רבי שמואל העליר, מחשבת הוצאה לאור, 1989.
דברי אברהם, חלק א', ירושלים, תשל"ט, באתר היברובוקס
אברהם הלר, ממוארים ואגדות מצפת, אסף רנן שור, באתר הארץ, 30 במרץ 2023
הרב אברהם זיידה הלר - גיבור בעל כורחי. עורך: רנן שור. הוצ' שור/הלר, מהד' שלישית, ספט' 2023.