אברהם זיידה הלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם זיידה הלר
אברהם זיידה.jpg
הרב אברהם זיידה הלר, 1967
לידה 25 בינואר 1894
צפת
פטירה 21 בדצמבר 1990 (בגיל 96)
ד' בטבת ה'תשנ"א
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בצפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק רב, ראש ישיבה בצפת
ראש המועצה הדתית בצפת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg


Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט יתר וסגנון של הנצחה משפחתית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב אברהם זיידה (זיידל) הלר (25 בינואר 189422 בדצמבר 1990) היה ראש ישיבה בצפת ופעיל ציבור.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלר נולד בצפת, דור רביעי בעיר, נין לרב שמואל הלר (העליר), רבה של צפת במאה ה-19, מצאצאי הרב יום-טוב ליפמן הלר.

למד ב"חדרים" ולאחר מכן אצל הרידב"ז בישיבתו ובישיבת "בית חתם סופר" בצפת. הרב הלר הוסמך להוראה על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ורבנים מרכזיים נוספים, וניהל עמם דיאלוג בענייני הלכה בעל-פה ובכתב.

בשנת 1914 נישא לפרידה לבית ברזל, והזוג הביא לעולם חמש בנות.

עם פטירת אביו זאב, שייסד את ישיבת חתם סופר, בשנת 1919, התאחדו שתי הישיבות רידב"ז וחתם סופר לישיבת חתם סופר-רידב"ז, והרב אברהם הלר התמנה לעמוד בראשם.

במקביל להיותו ראש הישיבה, הקדיש הרב הלר מזמנו לעסקנות ציבורית ענפה, במסגרתה תרם רבות לייסוד שכונת "צופיה" על הר כנען, ארגון סניף תנועת "המזרחי" בצפת וניהולו.

במרץ 1938, במהלך נסיעה מחיפה לצפת, הותקפה המונית בה נסע הרב הלר על ידי כנופיית פורעים ערבים סמוך לכפר שזור. הרב הלר היה אחד מבין ארבעת הניצולים מבין עשרת נוסעי המונית, ששת האחרים נרצחו באכזריות[1]. האירוע היה אחד האירועים שהובילו את שלמה בן יוסף להשליך רימון על אוטובוס, פעולה שהביאה להוצאתו להורג.

כפעיל ציבור וכיו"ר סניף "המזרחי" בעיר, עסק בשירות מטעם "ההגנה" בגיוס כספים לרכישת נשק, ולימים זכה באות ההגנה על פועלו. בזמן מלחמת העצמאות, עמד בראש "וועדת המצב" המקומית ובמקביל כיהן כיו"ר ועדת הגיוס, והתעמת עם משתמטי גיוס ומשפחותיהם שאיימו עליו ברצח.

התרת עבודות ביצורים בשבת ובחג במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבקשת המטה האזורי של הפלמ"ח הורו הרב הלר והרב אפרים שרגא וינגוט לצאת לעבודות ביצורים במהלך השבת והחג. ביום שישי, 23 באפריל 1948, יום לפני ערב פסח, פרסם הרב הלר את פסיקתו בהודעה פומבית לציבור. הוא יצא בראש תושביה הדתיים של צפת לעבודות הביצורים, השרה על הסובבים אותו אמונה וביטחון, ועודד את הלוחמים והתושבים המותשים. בעקבות פסיקתו היה מקורב לראשי הפלמ"ח וזכה באות מלחמת הקוממיות.

בספרו "הקרב על צפת – אגדה ומציאות" תיאר הרב הלר את הלכי נפשו לאחר פניית מטה הפלמ"ח בבקשה שיתיר עבודה בחג ובשבת: "בקשה זו שבאה אליי במפתיע, עוררה בי סערת נפש עזה ולבטים קשים; מימיי לא עמדתי בפני הצורך להכריע במהירות כה רבה בשאלה כבדת-משקל ורבת-אחריות כזו, אחריות הלכתית חמורה של רב בישראל, להורות ליהודים כי יעשו שבתם וחגם חול ולצאת לעבודה..."

הרב אברהם זיידה הלר לצד יגאל אלון ומאיר מיבר בכנס הפלמ"ח בצפת, מאי 1968

יציאה נגד ביזת רכושם של תושבי צפת הערבים הנמלטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך הלחימה בעיר, במאי 1948, נמלטו תושביה הערבים, כשהם מותירים אחריהם את כל רכושם. עם בריחתם פשטו רבים מתושבי צפת היהודים על הבתים הנטושים של עשירי צפת הערבית, ובזזו אותם. הביזה לא פסקה גם לאחר כניסת השבת. הפלמ"ח נדרש לעצור את הבוזזים, לעיתים תוך ירי באוויר.

הרב הלר הגיב בחריפות ובזעזוע לנוכח מעשי הביזה, ויצא ב-16 במאי 1948 בגילוי-דעת פומבי, עליו החתים גם את עמיתו הרב וינגוט, ובו גינה את חילול השבת ואת מעשי הביזה, וקרא לשמור על "קדושת המוסר היהודי" גם בעת מלחמה, וגם מול האויב. גילוי הדעת בכתב ידו של הרב הלר מוצג כיום במוזיאון "בית המאירי" בצפת.

חייו המאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העצמאות שימש הרב הלר כראש המועצה הדתית בצפת, והמשיך לנהל את הישיבה ולפרסם מאמרים וספרים ובמרכזם "הרב המנהיג והרופא" על תולדות חייו ופועלו של רב-סבו רבי שמואל הלר (העליר) (1989).

הרב אברהם זיידה הלר מלמד חיילים משוחררים, ראשית שנות ה-50

הלר קיבל בחייו את אות מגן צפת, אותו ענד לו מפקד הפלמ"ח לשעבר, יגאל אלון. לאחר מותו קיבל את אות יקיר צפת (ב-2003).

בשנותיו האחרונות התגורר הרב הלר במרכז הארץ, אך ביקש להיטמן בעיר הולדתו, צפת.

הרב הלר נפטר ב-ד' בטבת ה'תשנ"א (22 בדצמבר 1990). מאות מתושבי צפת, ותיקיה, לוחמי ההגנה והאצ"ל, ליוו אותו לקבורה בבית העלמין הישן של צפת, בו נטמן לצד אבותיו. ראש עיריית צפת דאז, זאב פרל, הספיד את הרב הלר ואמר כי היה "מגיבורי העיר ומגניה".

משפחתו וצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הלר התאלמן מרעייתו פרידה בשנת 1976.

בנותיו:

הרב אברהם זיידה הלר, רעייתו פרידה הלר וארבע מבנותיהם לאה, שרה אורה, ציפורה ומרים, 1932.
הרב אברהם זיידה הלר ובנותיו, מימין המשוררת ציפורה הלר ולוחמת האצ"ל יהודית הלר, צפת, סוף שנות החמישים

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 ביוזמת בית המאירי העמידה עיריית צפת שלט "כאן גר" ליד ביתו  ברחוב ישראל ב"ק פינת שמעון בר יוחאי ברובע היהודי ההיסטורי.

לשון הטקסט: "יליד צפת, רב ומנהיג, ראש ישיבת חת"ם סופר-רידב"ז ונינו של הרב שמואל הלר. נודע בתש"ח (1948) בארגון כוחות המגן בעיר ובזכות היתר עבודה בשבת ובחג שהוציא, מחמת "פיקוח נפש". נטמן בצפת." ביתו נכלל במסלולי הסיורים בעיר צפת.

בשנת 2011 החליטה ועדת השמות של עיריית צפת לקרוא על שמו סמטה סמוך לביתו.

דן בן אמוץ מראיין את הרב אברהם זיידה הלר בכנס הפלמ"ח בצפת, מאי 1968

לקריאה נוספת: מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אברהם זיידה הלר, הקרב על צפת - אגדה ומציאות, בהוצאת חברי ארגון ההגנה בצפת בסיוע עיריית צפת, דפוס פרידמן, צפת, 1973.
  • הרב אברהם זיידה הלר, הרב המנהיג והרופא - תולדות חייו ופועלו של רבי שמואל העליר, מחשבת הוצאה לאור, 1989.
  • דברי אברהם, חלק א', ירושלים, תשל"ט, באתר HebrewBooks

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמעון כהן, זוכרים את נרצחי מונית המוות, באתר ערוץ 7, כ"ד בסיון תש"פ