אהרן כ"ץ (דיין)
 | |
| הרב אהרון כ"ץ (עומד שלישי מימין) בטקס השבעת הדיינים החדשים בבית נשיא המדינה ראובן ריבלין | |
| לידה |
14 באוגוסט 1949 (בן 74) י"ט באב ה'תש"ט  |
|---|---|
| השכלה | |
| אב |
אליהו כץ |
  | |
הרב אברהם אהרון כ"ץ (נולד בי"ט באב ה'תש"ט, 14 באוגוסט 1949) הוא דיין ישראלי, כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. קודם לכן כיהן כאב בית הדין באשקלון, כדיין בבית הדין הרבני בחיפה, כרב צבאי וכרב שכונה בבאר שבע.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בסלובקיה לרב אליהו כץ, רבה של ברטיסלאבה ולימים רבה של באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. נקרא על שם סבו הרב אברהם אהרון כ"ץ, רבה של ניטרה ונכדו של הרב מנחם כ"ץ פרוסטיץ. למד בבית הספר היסודי בעירו והחל לימודי תיכון.
בשנת ה'תשכ"ה (1964) עלה לישראל, ובין השנים תשכ"ה-תשכ"ז למד בישיבת פוניבז' לצעירים בבני ברק אצל הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן. בין השנים תשכ"ז-תשכ"ז למד בישיבת גרודנא באשדוד, שם נמנה עם התלמידים הראשונים, ובין השנים תשכ"ט-תשל"א בישיבת פוניבז' הגדולה. לאחר נישואיו לאווה, בין השנים תשל"א-תשל"ד למד בכולל "שבט מחוקק", מייסודו של הרב איסר יהודה אונטרמן, אצל הרב זלמן נחמיה גולדברג. לאחר מכן למד בבית המדרש הגבוה לתלמוד והוראה בנגב בבאר שבע.
בין השנים 1975–1977, במקביל ללימודיו התורניים, השלים לימודי הסמכה להנהלת חשבונות.[1] לאחר מכן שירת כרב צבאי בבאלי"ש, השתתף במלחמת שלום הגליל, והגיע לדרגת סרן במילואים.[2]
רבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תשל"ז החל הרב כ"ץ לשמש כראש כולל בית המדרש הגבוה לתלמוד והוראה בנגב. בשנת ה'תשל"ח (1978) נסמך לרבנות לרבנות בידי הרבנים רפאל כדיר צבאן, שלמה גורן, זלמן נחמיה גולדברג ודוד פוברסקי.[3] כן נסמך מטעם הרבנות הראשית לרבנות עיר ולדיינות.[4] בקיץ תשל"ח החליף את הרב יצחק כהן, רבה של אירלנד, בתפקידו.
החל משנת ה'תשמ"ט כיהן כרב שכונה בבאר שבע, תחת כהונתו של אביו כרב העיר, והיה אחראי על תחום המקוואות והעירובין בעיר.
דיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוסמך לדיינות בשנת ה'תש"ן (1990).[5] ב-29 ביוני 1992 התמנה לכהן כדיין בבית הדין הרבני, כיהן בבתי הדין בחיפה ובאשקלון, וב-1 ביוני 2011 מונה להיות אב בית דין באשקלון. בשנת 2014 מונה לכהן במינוי זמני בבית הדין הרבני העליון[6]. ב-31 ביולי 2016 החל לכהן כחבר בבית הדין הרבני הגדול בירושלים[7]. פרש מכהונתו בהגיעו לגיל הפרישה, ב-13 באוגוסט 2019.
מפסיקותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתובה שערכה בשקלים ישנים, תיגבה באותו סכום בשקלים חדשים, וכן בכל שינוי בערך הכסף[8].
- חייב בעל הלום קרב במצב נפשי בעייתי, לגרש את אשתו, בשל היותו מחוסר יכולת לתפקד כבעל[9].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פסק דין של הרב כ"ץ, אתר "דעת".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לשכת השר - ז. המר/א. שאקי - בתי-דין - 1989-1990 - כללי - מינויים; גיור; בג"צ, באתר ארכיון המדינה, עמ' 16–18
- ^ לשכת השר - ז. המר/א. שאקי - בתי-דין - 1989-1990 - כללי - מינויים; גיור; בג"צ, באתר ארכיון המדינה, עמ' 14–15
- ^ לשכת השר - ז. המר/א. שאקי - בתי-דין - 1989-1990 - כללי - מינויים; גיור; בג"צ, באתר ארכיון המדינה, עמ' 9–12
- ^ לשכת השר - ז. המר/א. שאקי - בתי-דין - 1989-1990 - כללי - מינויים; גיור; בג"צ, באתר ארכיון המדינה, עמ' 21–22
- ^ לשכת השר - בתי-דין - כללי; מינויי דיינים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 71
- ^ מינוי דיין לכהונה בפועל בבית הדין הרבני הגדול, ילקוט הפרסומים 6804, 2014, עמ' 5568
- ^ משה מאירסדורף, כולם יוצאים מנצחים. כמעט, באתר כיפה, 13 ביולי 2016
- ^ ראו תקציר פסק הדין כאן בעמ' 9
- ^ ראו תקציר פסק הדין כאן בעמ' 6.