אוצר הגאונים
מידע כללי | |
---|---|
שפת המקור | עברית |
סוגה | ספרות תורנית |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | שנות ה־30 של המאה ה־20 |
עורך | בנימין מנשה לוין |
פרסים | |
פרס ביאליק (1935) | |
אוצר הגאונים הוא חיבור מונומנטלי על סדר התלמוד הבבלי, המכיל ליקוט מתורת הגאונים מספרים וכתבי יד שונים. 13 כרכים של החיבור נערכו בידי הרב ד"ר בנימין מנשה לוין אך לא הספיק להשלימו על כל התלמוד. כרכים נוספים נערכו על ידי אישים אחרים בהם מספר חוקרים באוניברסיטה העברית. הכרכים הראשונים של החיבור יצאו לאור בשנות ה-30 של המאה ה-20, והמשיכו לצאת בשנים הראשונות של שנות ה-40 של המאה ה-20. לאחר יותר משני עשורים לאחר פטירת בנימין מנשה לוין יצא כרך נוסף בסדרה, ובמאה ה-21 זכתה הסדרה לעדנה חדשה, עם צאת מספר כרכים נוספים. החיבור זיכה את לוין בפרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל לשנת ה'תרצ"ה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשובות הגאונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תשובות הגאונים
לאחר חתימת התלמוד הבבלי כמעט ולא נכתבו ספרים מסודרים. הספרות התורנית בצורת ספרים ערוכים החלה להתפתח בעיקר בחציה השני של תקופת הגאונים. עם זאת, עם ראשית תקופת הגאונים החלה ספרות השו"ת להתפתח. ספרות זו הייתה סוגה ספרותית חדשה בספרות התורנית, ומשם והלאה ליוותה סוגה זו את כל היסטוריית הספרות התורנית.
תשובות הגאונים נכתבו ונשלחו בדרך ארעית. לפעמים השו"ת מכיל התכתבות בנושא מסוים, ולפעמים במספר נושאים שנכתבו באותה התשובה. קיבוץ השו"תים השונים לא סייע במציאת המבוקש למעיין, ומשכך ציטוט מתוך ספרות הגאונים הייתה באופן יחסי מעוטה בתקופת הראשונים וגם בתקופת האחרונים.
בנימין מנשה לוין
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בנימין מנשה לוין
רבי בנימין מנשה לוין, למדן וחוקר בן תחום המושב של האימפריה הרוסית החל לעסוק בסביבות גיל 30 בספרות הגאונים. במקביל ללימודיו באוניברסיטת ברן, הוא עסק בשעותיו הפנויות בחקר כתבי יד של אגרת רב שרירא גאון מספריות ברלין, פריז, וינה, פארמה, רומא, לונדון, אוקספורד ועוד. את תוצאות מחקרו זה פרסם יחד עם תולדותיו של רב שרירא גאון בספר השנה של האגודה למדעי היהדות בפרנקפורט (כרך שביעי ושמיני). בעקבות מחקר זה נשאב מאז לעולם מחקר התלמוד בכלל ומחקר ספרות הגאונים בפרט. לאחר שלוש שנות לימודים בברן, עם השלמת התואר, נסע לפרנקפורט והדפיס מחדש את אגרת רב שרירא גאון. בהמשך ההדיר והדפיס חיבורים נוספים מספרות הגאונים, כמו "ארץ-ישראל בתשובות הגאונים ופירושיהם" (ירושלים תרפ"ו), "מעשים לבני ארץ ישראל" וקטעי פירקוי בן באבוי (בתוך תרביץ שנה א', ספר א', ושנה ב', ספר ד'), "אשא משלי" מרב סעדיה גאון (בתוך תרביץ שנה ג', וכספר נפרד בירושלים תרצ"ב), ועוד.
החיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי דברי המחבר בהקדמתו לכרך הראשון, החיבור נועד לכנס את תורתם של גאוני ישיבת סורא וישיבת פומבדיתא ולאסוף את כל תשובותיהם ופירושיהם מכל המקומות אשר נפוצו שם בין בספרי הראשונים, בין בקובצי אחרונים ובין בכתבי-יד שונים, ולסדרם על סדר התלמוד.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב לוין חילק את כל החומר של התשובות והפירושים לשני חלקים נפרדים: תשובות ופירושים (פרט למסכת נזיר וסוטה, שהודפסו שם יחד). ובכרכים א', ז'–י"ג, נוסף פירוש רבינו חננאל שליקט ואסף מספרי הראשונים ומכתבי-יד שונים. המחבר כותב שמחמת קוצר הזמן לא יכול להאריך כראוי בהערות, ועיקרן הוא אפוא רק מראה מקום ומקור ראשון של כל דבר קטן או גדול שבא בפנים. לעיתים הוא העיר גם על היחס המסופק של התשובה או הפירוש לגאון מסוים וכדומה.
בכרכים א'–ב' נוספו הערות של פרופ' יעקב נחום אפשטיין, ובכרכים י'–י"ב נוספו הערות (לספר הערוך) של הפרופ' שרגא אברמסון.
הוצאה לאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההוצאה לאור של החיבור החלה בחיפה בשנת ה'תרפ"ח, אך המחבר נפטר לפני שהשלים את החיבור. 13 כרכים הוא הספיק לערוך, אולם את האחרון לא הצליח להדפיס לפני פטירתו (ניסן ה'תש"ד). את הכרך ה-14 ערך אחריו הרב ד"ר חיים צבי טויבש, והוא הודפס ב-1966. מפעלו זה נמשך על ידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית: פרופ' ירחמיאל ברודי, הרב ד"ר כרמיאל כהן והרב ד"ר יהודה צבי שטמפפר. עד כה הוציאו לאור בסדרת "אוצר הגאונים החדש" כרך על מסכת בבא מציעא (הוצאת מכון אופק, תשע"ב) וכרך על מסכת בבא בתרא (הוצאת יד הרב נסים, תשע"ח). הרב ד"ר אליהו רחמים זייני הוציא כרך של "אוצר הגאונים" על מסכת עבודה זרה (חיפה, תשע"ו).
כרכי החיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כרך א: מסכת ברכות. חיפה, בסיוע האוניברסיטה העברית, תרפ"ח.
- כרך ב: מסכת שבת. ירושלים, בסיוע האוניברסיטה העברית, תר"ץ.
- כרך ג: מסכת עירובין, פסחים. חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"א.
- כרך ד: מסכת יום טוב, חגיגה ומשקין. חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ב.
- כרך ה: מסכת מגילה, תענית וראש השנה. חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ג.
- כרך ו: מסכת יומא וסוכה. ירושלים תרצ"ד. הכרך מכיל גם פירוש קדמון למסכת יומא.
- כרך ז: מסכת יבמות. בסיוע האקדמיה היהודית באמריקה. ירושלים תרצ"ו.
- כרך ח: מסכת כתובות. הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תרצ"ט. הכרך מכיל גם הערות לאוצר הפירושים, מאת שאול חנא קוק.
- כרך ט: מסכת קדושין. הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים ת"ש.
- כרך י: מסכת גיטין. הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"א. עם הערות שרגא אברמסון.
- כרך יא: מסכת נדרים, נזיר וסוטה. הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ב. כולל גם ספר המפתח להר"ן על מסכת נדרים ולקוטי פירושי הערוך לרבי נתן מרומי למסכת נדרים ונזיר וסוטה.
- כרך יב: מסכת בבא קמא. הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג.
- כרך יג: מסכת בבא מציעא. לא נגמר בדפוס, כיוון שהמחבר נפטר תוך כדי עבודתו.
- כרך על מסכת בבא מציעא יצא לאור בסדרת "אוצר הגאונים החדש", הוצאת מכון אופק, תשע"ב
- כרך י"ד - על מסכת סנהדרין נערך על ידי הרב ד"ר חיים צבי טויבש והודפס בשנת 1966.
- כרך על מסכת עבודה זרה, בהוצאת הרב ד"ר אליהו רחמים זייני, חיפה תשע"ו
- כרך על מסכת בבא בתרא, בסדרת "אוצר הגאונים החדש", הוצאת יד הרב ניסים, תשע"ח
- שני כרכים על מסכת חולין, בהוצאת הרב ד"ר אליהו רחמים זייני, חיפה תשפ"א,תשפ"ג.
- כרך על מסכת נדה, בהוצאת הרב ד"ר אליהו רחמים זייני, חיפה תשפ"ג
בשנת תשמ"ו פרסם אריה קימלמן 'לוח עזר לפירושים מתקופת הגאונים' הכולל הוספות לכרכי אוצר הגאונים שנדפסו עד לאותה עת ורשימות ראשוניות של דברי הגאונים על יתר המסכתות. קימלמן נעזר בין השאר ברשימות מעיזבונו של לוין שלדבריו היו מצויות באותה עת ב'היכל שלמה'.
מפעל זה נמשך על ידי צוות חוקרים בתמיכת הקרן הלאומית למדעים: פרופ' ירחמיאל ברודי, הרב ד"ר כרמיאל כהן והרב ד"ר יהודה צבי שטמפפר. עד כה הוציאו לאור בסדרת "אוצר הגאונים החדש" כרך על מסכת בבא מציעא (הוצאת מכון אופק, תשע"ב), כרך על מסכת בבא בתרא (הוצאת יד הרב נסים, תשע"ח) וכרך על מסכתות עבודה זרה, שבועות, מכות, הוריות, עדיות ואבות (הוצאת יד הרב נסים, תשפ"ג).
הרב ד"ר אליהו רחמים זייני הוציא כרך של "אוצר הגאונים" על מסכת 'עבודה זרה' (ישיבת אור וישועה חיפה, תשע"ו) על מסכת חולין (אור וישועה חיפה, ח"א תשפ"א, ח"ב תשפ"ג)ועל מסכת נדה (אור וישועה חיפה, תשפ"ג)
הוקרה ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על חיבורו זה זכה לוין בפרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל לשנת תרצ"ה.
הודות לחיבור זה, תיאר אותו הרב יואל קטן כ"אדם שלא נמצא לו תחליף"[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שרגא אברמסון, מהדורות ראשונות של "אוצר הגאונים" - סיני, כרך י"ד, תש"ד, עמ' ר"ח–רי"ב; עניינות בספרות הגאונים, ירושלים תשל"ד, עמ' 243–265
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוצר הגאונים - בבא מציעא, באתר היברובוקס
- בנימין מנשה לוין - הועד להפצת "אוצר הגאונים", מאמרי בקרת על ספרי "אוצר הגאונים" - א', ירושלים תרצ"א, באתר אוצר החכמה
- שרגא אברמסון, עניינות בספרות הגאונים, פרק תשיעי : "על אוצר הגאונים", ירושלים תשל"ד, עמ' 243–265, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- איתמר ורהפטיג, 'אוצר הגאונים החדש' למסכת בבא מציעא, המעין ניסן תשע"ג
- הרב אליהו סולוביצ'יק, עשר הערות על 'אוצר הגאונים החדש' על מסכת מכות, המעין תמוז תשפ"ג