אורי מסטרליסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדמו"ר מסטרליסק
רבי אורי מסְטְרֶלִיסְק
ציון קבר ר' אורי מסטרליסק "השרף הקדוש"
תאריך פטירה כ"ג באלול ה'תקפ"ו (בגיל 69 בערך)
מקום פטירה סטרליסק
תאריך לידה לועזי 1757
תאריך פטירה לועזי 25 בספטמבר 1826
חסידות סטרליסק
מספר בשושלת ראשון
הבא רבי שלמה מסטרליסק
רבותיו רבי אלימלך מליז'נסק, רבי שלמה מקרלין ורבי יעקב יוסף מאוסטראה
חיבוריו אמרי קדוש

רבי אורי קלוגהויפט מסְטְרֶלִיסְק (כונה "השרף"; 17571826, כ"ג באלול ה'תקפ"ו), אדמו"ר חסידי, ממפיצי החסידות בגליציה. ממנו יצאה שושלת סטרליסק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אורי נולד ביאנוב בזקנותו של אביו ר' פנחס, שהיה אדם עני ופשוט, בעקבות הבטחת המגיד ממזריטש לאמו, שתלד בן "שיהיה אור המאיר לעולם". נישא לבלומא בתו של רבי קאפיל חסיד (תלמיד הבעש"ט). היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי שלמה מקרלין, וכן ראה כרבו את רבי יעקב יוסף מאוסטראה. בשנת ה'תקנ"ב, עם הירצחו של רבי שלמה מקרלין החל להנהיג חסידים בלבוב, וממנה עבר לסטרליסק.

כרבו רבי שלמה נודע בתפילתו הנלהבת, ומסופר כי אחרי הירצחו של רבו נסעו רעיו רבי אשר מסטולין ורבי מרדכי מלעכוויטש לרבי ברוך ממז'יבוז' אך הוא לא הצטרף לנסיעה באמרו שאינו רואה אצלו עבודת התפילה[1]. כמו כן נודע בהתנגדותו לשימוש במופתים.

הנהגתו את חסידיו הייתה מתוך עוני ומחסור, והיה רגיל לומר שדרכו היא עבודת ה' מתוך העוני. אמר פעם לרבי ישראל מרוז'ין שחסידיו לא רוצים עשירות, וכשנשאלו האברכים שהיו באותה עת במקום האם אינם רוצים להתעשר ענו כאחד שלא. פרט לחסיד אחד שאמר "אשתי רוצה", ואכן התעשר והיה אחד מנגידי החצר.

חסידיו סיפרו: "כל זמן שרבי אורי לא הבדיל במוצאי שבת, היו המפתחות של גיהנום בידו, והנשמות שהיו פטורות מעונש בשבת יכלו לרחף בעולם באין מפריע"[2].

נפטר בסטרליסק בכ"ג באלול ה'תקפ"ו ושם נטמן. דברי תורתו כונסו בספר "אמרי קדוש"[3]. בנו רבי שלמה מילא את מקומו כאדמו"ר השני מסטרליסק, עם זאת רבים מחסידיו נסעו לאחר פטירתו לרבי ישראל מרוז'ין.

המשורר אורי צבי גרינברג נמנה עם צאצאיו, וקרוי על שמו. גרינברג הזכיר את רבי אורי מסטרליסק באחדים משיריו ("חידוש המולד", "בזכות שלושה אבות").

דמותו של רבי אורי מסטרליסק שימשה את ש"י עגנון בציור דמותו של רבי אוריאל בסיפור "הנדח".

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן (אמרות וסיפורי הרב ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים תשע"ב, חלק ב' עמוד תקלז
  2. ^ מרטין בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, 2005, עמ' 309
  3. ^ ספרו אמרי קדוש באתר היברובוקס