אורפן בלאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורפן בלאק
Orphan Black Intertitle.jpg
סוגה מדע בדיוני
דרמה
מותחן
חברת הפקה Temple Street
BBC America
יוצרים גריים מנסון
ג'ון פוסט
שחקנים טטיאנה מסלני
ג'ורדן גבריס
דילן ברוס
קווין האנצ'רד
מייקל מנדו
אוולין ברוצ'ו
מריה קנדי
מיכיל האוסמן
פסקול טרבור יולי
ארץ מקור קנדה
שפות אנגלית
מספר עונות 4
מספר פרקים 40
הפקה
מפיקים אלכס לווין
קלייר ולנד
טטיאנה מסלני
מפיקים בפועל איוון שניברג
דייוויד פורטיאר
אתר צילומים טורונטו, אונטריו, קנדה
מוזיקה Two Fingers
אורך פרק 43 דקות
שידור
רשת שידור Space
רשת שידור בישראל HOT
תקופת שידור מקורית 30 במרץ 2013 – רץ

אורפן בלאק (באנגלית: Orphan Black; בתרגום מילולי: יתומות האופל) היא סדרת טלוויזיה קנדית מסוגת מדע בדיוני שעלתה לשידור ב-30 במרץ 2013. הסדרה נוצרה על ידי התסריטאי גריים מנסון ועל ידי הבמאי ג'ון פוסט, ומככבת בה טטיאנה מסלני, שמגלמת מספר דמויות של נשים המתגלות כשיבוטים. הסדרה מתמקדת בשרה מאנינג, אישה שנוטלת את זהותה של אחד משיבוטיה, אליזבת צ'יילדס, לאחר שהיא רואה את ההתאבדות של צ'יילדס. הסדרה מעלה סוגיות על ההשלכות המוסריות והאתיות של שיבוט בני אדם והשפעתם על סוגיות של זהות אישית.

ב-7 במאי 2015, חודשה הסדרה לעונה רביעית שעלתה לשידור ב-2016. ביוני 2016 חודשה הסדרה לעונה חמישית ואחרונה, המיועדת לשידור ב-2017.

בישראל משודרת הסדרה ב-HOT.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה נפתחת בשרה מאנינג (טטיאנה מסלני), יתומה אאוטסיידרית, שחוזה בהתאבדות של אישה בשם בת' צ'יילדס, שחולקת איתה דמיון מפעים. שרה גונבת את זהותה ואת מקצועה של בת' כשוטרת לאחר מותה. במהלך העונה הראשונה, מגלה שרה שהיא שיבוט, שיש לה 'אחיות' שיבוטים שמפוזרות ברחבי צפון אמריקה ואירופה, ושמישהו זומם להרוג אותה ואותן. במהרה שרה מוצאת את עצמה לכודה במרכזה של קונספירציה מסתורית, במירוץ אחר תשובות ובמלחמה על חייה. יחד עם אחיה האומן, פליקס, ושתיים מחברותיה השיבוטים, אליסון וקוסימה, שרה מגלה את המקור של השיבוטים: תנועה מדעית שנקרית נאוליזם. התנועה מאמינה כי בני אדם יכולים להשתמש בידע מדעי כדי לכוון את התפתחותם כזן. לתנועה יש בסיס מוסדי בתאגיד הביוטכנולוגיה הגדול והמשפיע, מכון דיאד. מכון דיאד עוסק במחקר בסיסי ומקדם את תוכנית השבחת הגזע שלו, המנוהל באופן חלקי על ידי השיבוט רייצ'ל דנקן. אבל המכון מחפש גם רווח מהטכנולוגיה שממחישים השיבוטים. בשל כך הוא מציב "משגיחים" לחייהם האישיים של השיבוטים, כדי לכאורה ללמוד אותם באופן מדעי אבל גם כדי לשמור אותם תחת מעקב.

שרה בסופו של דבר מגלה שהיא גם מבוקשת על ידי המשטרה ועל ידי אגודת סתרים דתית בשם "הפרוליטיאנים". סיעה של הפרוליטיאנים מבצעת את החיסולים של השיבוטים. הם משתמשים בשיבוט, הלנה, כדי להרוג את השיבוטים האחרים. עם זאת, שרה והלנה חולקות אם פונדקאית והן תאומות מבחינה גנטית. הפרוליטיאנים מתנקשים בשיבוטים כי הם מאמינים שהם תועבה.

מכון דיאד והפרוליטיאנים מגלים כי לשרה יש בת, קירה, הצאצא הידוע היחיד של שיבוט, כאשר שאר השיבוטים עקרים מטבע שיבוטם. קווי העלילה של הסדרה סובבים סביב המאמצים של שרה וקירה להימנע מלכידה על ידי הנאולוטיוניסטים והפרוליטיאנים. הניסיון לשלוט ביצירה של חיי אדם הוא נושא דומיננטי שמניע עלילות שונות. נושא מרכזי שני סובב סביב התככים בין קבוצת דיאד והפרוליטיאנים, יחד עם התככים הקודמים בין חברי הפרויקט לדה (מתוך המיתוס היווני לדה והברבור) וגברת ס., אמה האומנת של שרה, והרשת הפוליטית שלה.

שני הנושאים מצטלבים במאמץ לשלוט ביצירה של חיי אדם. שרה, שמתבגרת בשל מאבקיה, מגנה על הקשר בין הורה וילד נגד הנאולוטיוניסטים והפרוליטיאנים.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טטיאנה מסלני מגלמת מספר שיבוטים (ראו למטה), כולן נולדו ב-1984 לנשים שונות על ידי הפריה חוץ-גופית.
  • פול דירדן (דילן ברוס): חייל שכיר חרב לשעבר, בן זוגה והמשגיח של בת'. (עונות 1-3)
  • פליקס "פי" דוקינס (ג'ורדן גבריס): אחיה האומן ואיש הסוד של שרה. הוא מגדיר את עצמו כאמן מודרני ומשלים הכנסות בתור זונה. הוא האדם הראשון ששרה סיפרה לו על קיומם של השיבוטים.
  • הבלש ארתור "ארת" בל (קווין האנצ'רד): השותף של בת' במשטרה.
  • ויקטור "ויק" שמידט (מייקל מנדו): סוחר סמים והאקס האלים של שרה.
  • שיבון סדלר (מריה דויל קנדי): אמם האומנת האירית של שרה ופליקס. הם קוראים לה "גברת ס'". היא ממלאה את תפקיד האפוטרופוס לקירה, בתה של שרה בזמן ששרה לא נמצאת.
  • ד"ר דלפין קורמיאר (אוולין ברוצ'ו): המשגיחה של קוסימה, חברתה, ומדענית עמיתה.
  • ארי מילן מגלם את מרק רולינס, פרוליטיאן (קבוצה של דתיים קיצוניים) רצחני, ומספר שיבוטים גבריים.
  • דוני הנדריקס (כריסטיאן ברון): בעלה של אליסון,מתגלה כהמשגיח שלה בעונה השנייה.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קירה מאנינג (סקיילר וקסלר): בתם הביולוגית של שרה וקאל שנולדה בצורה טבעית לחלוטין. היא הילדה היחידה שנולדה לשיבוט, וירשה את יכולת הריפוי המואצת לכאורה שהפגינו שרה והלנה, והוכיחה את היכולת להבדיל בין השיבוטים אפילו כשהן מתחזות אחת לשנייה.
  • הבלשית אנג'לה "אנג'י" דינגליס (אינגה קדרנל): השותפה החדשה של ארת, שמנסה לחשוף את קונספירציית השיבוטים מאוחרי גבו של ארת. (עונות 1-2)
  • סקוט סמית' (ג'וש ווקיי): עמיתה ללימודים של קוסימה באוניברסיטת מינסוטה, שנדלק עליה ומאוחר יותר מצטרף אליה ולדלפין במכון דיאד.
  • ד"ר אלדוס ליקי (מאט פרוור): המנהל של המכון והפנים של תנועת הניאוליזם. (עונות 1-2)
  • דניאל רוזן (מת'יו בנט): עורך דין מוסמך של מכון דיאד, שהוקצה לעשות של העבודה המלוכלכת של רייצ'ל. הוא ניהל מערכת יחסים מינית עם רייצ'ל וגם שימש כמשגיח שלה בידיעתה. (עונות 1-2)
  • תומאס (דניאל קאש): אחראי על החטיפה וההכשרה של הלנה. (עונות 1-2)
  • קול מוריסון (מיכיל האוסמן): אחד הקורבנות של שרה שביצעה עליו תרגיל עוקץ, אביה של קירה. (עונות 2-3)
  • מריון בולס (מישל פורבס): בכירה במעמד גבוה בטופסייד–קבוצה השולטת בדיאד, שנמצאת בדרגה גבוהה יותר מליקי ורייצ'ל. היא יוצרת קשר עם קול וגברת ס' כדי לשחרר את שרה וקירה מדיאד. מריון מגדלת את השיבוט הצעירה ביותר של פרויקט לדה, שרלוט, ונלחמת בצבא ובשיבוטים הגבריים שלהם של פרויקט קסטור, ומחזיקה באחד השיבוטים בביתה. בסוף העונה השלישית, מראים כי שרלוט נמצאת בטיפולה של ד"ר סוזן דנקן (אמה המאמצת של רייצ'ל ואחד מהמדענים המובילים של פרויקט לדה) וגורלה אינו ידוע.
  • איינסלי נוריס (נטלי ליסינסקה): השכנה של אליסון שגם חשודה בלהיות המשגיחה שלה. (עונה 1)
  • הנריק "האנק" ג'והנסן (פיטר אאוטרברידג'): מנהיג את קבוצת הפרוליטיאניזם (מגזר של דתיים קיצוניים המאמינים כי ביולוגיה סינתטית צריכה להיעשות בשם אלוהים וכך ייעשה), שמנסה לשערך את דעתם על מדע ולפרות ולרבות את הגנים המופלאים של הלנה על חשבון כל מי שקרוב אליו. (עונה 2)
  • גרייס ג'והנסן (זואי דה גרנד מייסון): בתם המתבגרת של הנריק ובוני, שבסופו של דבר מורדת באורח החיים הפרוליטיאני. היא מתחתנת עם מרק בטקס רשמי אחרי שברחה מהחווה הפרוליטיאנית. (עונה 2–הווה)

שיבוטים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות השחקנים ב-2014

בסוף העונה הראשונה, מתגלים עשרה שיבוטים מלאומים ותחומי חיים שונים. שיבוטים נוספים מופיעים בהדרגה בעונה השנייה, כולל ג'ניפר, שמתה מאותה המחלה בדרכי הנשימה שהדביקה את קטיה וקוסימה. בסוף העונה השנייה, מוצג שיבוט טרנסג'נדר בשם טוני. בפרק הסיום של העונה הראשונה, קוסימה מגלה שלכל שיבוט יש תג DNA שונה שמבוסס על זוגות בסיסים המקודדות על ידי ASCII. בנוסף לקוד הזיהוי מופיע הטקסט "אורגניזם וחומר גנטי נגזר זה הוא קניין רוחני מוגבל" ואחריו סדרה של מספרי פטנט. שרה מקבלת תמונה עם כיתוב שמצביע על כך שפרויקט השיבוט שיצר אותה נקרא "פרויקט לדה". בפרק הסיום של העונה השנייה, מוצגת שרלוט, שיבוט בת שמונה עם נכות ברגל.

כמו כן, מתגלה כי הצבא המשיך ביוזמה שיבוט גברית בשם "פרויקט קסטור", שיצרה את השיבוטים מרק הפרוליטאני, רודי, או 'פני צלקת', מילר החייל, ואת סת', השיבוט המשופם. כל השיבוטים של פרויקט קסטור מודעים לטבע שיבוטם וגודלו יחד על ידי ד"ר וירג'ינה קואדי בסביבה צבאית. באמצע העונה השלישית מוצג השיבוט פרסונס, קורבן של ניסויי מוח אנושיים. כמו כן, התגלה על ידי שרה שהנריק ג'והנסן ניסה ליצור שיבוט של קסטור ממדגם גנטי גנוב, אך לא הצליח, וכתוצאה מכך גרם למותו של התינוק אייבל.

בפרק הראשון של העונה השלישית, מתגלה כי ב-2006, שישה שיבוטים המודעים לטבע שיבוטם של פרויקט לדה הוצאו להורג באזור הלסינקי. כמו כן, מתגלה כי קיימת שיבוט שלא מודעת לטבע שיבוטה בשם קריסטל גודריץ', שעובדת בתור מניקוריסטית. היא מאוחר יותר מופיעה בפרק השמיני, בו מוצג שיבוט פולני בלי שם שמת לא מזמן מהמחלה בדרכי הנשימה. בפרק השלישי של העונה השלישית, מתגלה כי הדגימות המקורית לפרויקטים קסטור ולדה היו אח ואחות, מה שהופך את כל השיבוטים לאחים מבחינה גנטית. בפרק התשיעי מראים עוד יותר דמיון בין הגנומים של קסטור ולדה. אישה אחת, קנדל מלון, אמה הביולגית של שיבון סדלר, היא בעצם המקור של שני קווי השיבוט מכוח היותה כימרה אנושית.

פרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה פרקים שידור מקורי
שידור ראשון שידור אחרון
1 10 30 במרץ 2013 1 ביוני 2013
2 10 19 באפריל 2014 21 ביוני 2014
3 10 18 באפריל 2015 20 ביוני 2015

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טטיאנה מסלני זכתה לשבחים רחבים על ביצועיה בסדרה בה היא מגלמת מספר דמויות שונות.

עונה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה זכתה לביקורות חיוביות באופן כללי, עם ציון של 73 מתוך 100 לעונה הראשונה באתר Metacritic. באתר Rotten Tomatoes, קיבלה הסדרה 92% רייטינג ממבקרים, עם ציון ממוצע של 8 מתוך 10 שמבוסס על 26 ביקורות. הקונצנזוס של האתר ציין: ""אורפן בלאק" היא מסע מדע בדיוני פרוע שמשלבת רגישויות דרמטיות שיכולות להפוך ממותחות לאור בהתראה של רגע". טטיאנה מסלני זכתה לשבחים רחבים על ביצועיה בתור השיבוטים השונים. טים גודמן מ-The Hollywood Reporter קרא לביצועיה "פנטסטיים".

עונה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורפן בלאק ממשיכה לקבל ביקורות חיוביות מאוד ממבקרים, עם ציון של 79 מתוך 100 לעונה השנייה באתר Metacritic. באתר Rotten Tomatoes, קיבלה הסדרה 97% רייטינג ממבקרים, עם ציון ממוצע של 8.3 מתוך 10. הקונצנזוס של האתר ציין: "אורפן בלאק מעוגנת על ידי הביצועים המבריקים של מספר דמויות המגולמות על ידי טטיאנה מסלני, והיא מעוררת מחשבה ומבדרת כתמיד". מארי מקנמרה מלוס אנג'לס טיימס כתבה כי "מתחת לכל הפיתולים...שוכב הנושא של התגלות העוד יותר בסיסי: איך היית מגיב אם היית מגלה שמה שלמדת להכיר בתור החיים שלך היה מבוסס על מידע שגוי". אלן ספינוואל מאתר חדשות הבידור HitFix שיבח את הסדרה, וקרא לה "סדרה טובה וסולידית שמבינה את נקודות החוזק שלה וממשיכה להשתמש בהן בעונה השנייה".

עונה 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השלישית זכתה לביקורות חיוביות של מבקרים. באתר Metacritic, יש לעונה ציון של 70 מתוך 100 שמבוסס על 12 ביקורות. באתר Rotten Tomatoes, היא מחזיקה ב-83% רייטינג ממבקרים, עם ציון ממוצע של 7.3 מתוך 10. הקונצנזוס של האתר ציין: "העונה השלישית של אורפן בלאק מפתה את הצופים לתוך סדרת מיתולוגיה מורחבת תוך כדי המשך הדגשת הביצועים הבולטות והמרובות של טטיאנה מסלני".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]