לדלג לתוכן

איגור איוואנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגור איוואנוב
И́горь Серге́евич Ивано́в
איגור איוואנוב
איגור איוואנוב
לידה 23 בספטמבר 1945 (בן 80)
מוסקבה, ברית המועצות
שם לידה Игорь Сергеевич Иванов עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
השכלה
תקופת פעילות מ-1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים דוקטור למדעי ההיסטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה רוסיה המאוחדת
פרסים והוקרה
  • עיטור אות הכבוד
  • מסדר הנסיך ולדימיר הקדוש
  • מסדר סן קרלוס
  • Commemorative medal of A. M. Gorchakov
  • Order of the Holy Equal-to-the-Apostles Prince Volodymyr the Great II Degree (ROC) (2003)
  • תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית
  • תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית
  • תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית
  • תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית
  • תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית
  • מסדר הידידות של וייטנאם
  • נשק הכבוד
  • העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה
  • גיבור הפדרציה הרוסית
  • מסדר דוסטיק, דרגה 1
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית
  • אות כבוד לעובד של השירות הדיפלומטי של הפדרציה הרוסית
  • תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שר החוץ של רוסיה ה־70
30 בספטמבר 199824 בפברואר 2004
(5 שנים ו־4 חודשים)
איוואנוב עם ולדימיר פוטין, אוקטובר 2000

איגור סרגייביץ' איוואנוברוסית: И́горь Серге́евич Ивано́в; נולד ב-23 בספטמבר 1945) הוא פוליטיקאי ודיפלומט רוסי שכיהן כשר החוץ הרוסי וכראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה.

איוואנוב נולד ב-23 בספטמבר 1945 במוסקבה שברוסיה הסובייטית שהיוותה חלק מברית המועצות. אביו היה ממוצא רוסי ואמו, אלנה סגיראשווילי, הייתה ממוצא גאורגי. בשנת 1969 סיים את לימודיו במכון לשפות זרות על שם מוריס תורז.

הצטרף למשרד החוץ הסובייטי בשנת 1973 והיה בשליחות במשך עשור בספרד. בשנת 1991 הוא התמנה לשגריר רוסיה במדריד.

התמנה לשר החוץ ב-11 בספטמבר 1998 על ידי נשיא רוסיה בוריס ילצין, והושבע לתפקיד ב-30 בספטמבר אותה שנה. כשר החוץ הרוסי, איוואנוב התנגד לכניסת נאט"ו ליוגוסלביה. הוא גם התנגד למלחמת עיראק. איבנוב שיחק תפקיד מרכזי בתיווך בין נשיא גאורגיה אדוארד שוורדנדזה ומפלגות האופוזיציה בעת מהפכת הוורדים ב-2003.

ביולי 2003 היה אמור איוואנוב לבקר בישראל ואף להיפגש עם ראש ממשלת ישראל אריק שרון. לאחר שהודיע כי בכוונתו להפגש עם יושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, ישראל דחתה את ביקורו[1].

לאחר הבחירות לנשיאות רוסיה 2004, מינה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את סרגיי לברוב לתפקיד שר החוץ במקומו של איוואנוב[2].

לאחר שסרגיי לברוב מונה במקומו לתפקיד שר החוץ, החליט נשיא רוסיה פוטין למנות אותו לראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה. כראש המועצה הוא ביקר בישראל לאחר חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון ונפגש עם משפחות החיילים החטופים ואמר כי מוסקבה גינתה את החטיפות. בנוסף, הוא נועד עם שרת החוץ ציפי לבני בירושלים[3].

בעשור השני של המאה ה-21, משמש איוואנוב פרופסור במכון ליחסים בינלאומיים במוסקבה. הוא חבר במועצה המפקחת על הפורום הבינלאומי בלוקסמבורג למניעת אסון גרעיני.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איגור איוואנוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]