איגור איוואנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איגור איוואנוב
И́горь Серге́евич Ивано́в
איגור איוואנוב
לידה 23 בספטמבר 1945 (בן 73)
מוסקבה, ברית המועצות
מדינה רוסיה רוסיהרוסיה
השכלה המכון הממשלתי ליחסים בינלאומיים של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק דיפלומט, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה רוסיה המאוחדת
שר החוץ של רוסיה ה־70
30 בספטמבר 199824 בפברואר 2004
(5 שנים ו-21 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איגור סרגייביץ' איוואנוברוסית: И́горь Серге́евич Ивано́в; נולד ב-‏23 בספטמבר 1945) הוא פוליטיקאי ודיפלומט רוסי שכיהן כשר החוץ הרוסי וכראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוואנוב נולד ב-23 בספטמבר 1945 במוסקבה שברוסיה הסובייטית שהיוותה חלק מברית המועצות. אביו היה ממוצא רוסי ואמו, אלנה סגיראשווילי, הייתה ממוצא גאורגי. בשנת 1969 סיים את לימודיו במכון לשפות זרות על שם מוריס תורז.

הצטרף למשרד החוץ הסובייטי בשנת 1973 והיה בשליחות במשך עשור בספרד. בשנת 1991 הוא התמנה לשגריר רוסיה במדריד.

התמנה לשר החוץ ב-11 בספטמבר 1998 על ידי נשיא רוסיה בוריס ילצין, והושבע לתפקיד ב-30 בספטמבר אותה שנה. כשר החוץ הרוסי, איוואנוב התנגד לכניסת נאט"ו ליוגוסלביה. הוא גם התנגד למלחמת עיראק. איבנוב שיחק תפקיד מרכזי בתיווך בין נשיא גאורגיה אדוארד שוורדנדזה ומפלגות האופוזיציה בעת מהפכת הוורדים ב-2003.

ביולי 2003 היה אמור איוואנוב לבקר בישראל ואף להיפגש עם ראש ממשלת ישראל אריק שרון. לאחר שהודיע כי בכוונתו להפגש עם יושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, ישראל דחתה את ביקורו[1].

לאחר הבחירות לנשיאות רוסיה 2004, מינה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את סרגיי לברוב לתפקיד שר החוץ במקומו של איוואנוב[2].

לאחר שסרגיי לברוב מונה במקומו לתפקיד שר החוץ, החליט נשיא רוסיה פוטין למנות אותו לראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה. כראש המועצה הוא ביקר בישראל לאחר חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון ונפגש עם משפחות החיילים החטופים ואמר כי מוסקבה גינתה את החטיפות. בנוסף, הוא נועד עם שרת החוץ ציפי לבני בירושלים[3].

בעשור השני של שנות האלפיים, משמש איוואנוב פרופסור במכון ליחסים בינלאומיים במוסקבה. הוא חבר במועצה המפקחת על הפורום הבינלאומי בלוקסמבורג למניעת אסון גרעיני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איגור איוואנוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]