איזולה בלה
 | |
.jpg) | |
| צילום אווירי של האי איזולה בלה | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | מפרץ בורומאו, אגם מאג'ורה |
| קואורדינטות | 45°53′43″N 8°31′37″E / 45.89538°N 8.52708°E |
| ארכיפלג | איי בורומאו |
| סוג | אי |
| שטח | 0.20 קמ"ר |
| אורך | 0.32 ק"מ |
| רוחב | 0.18 ק"מ |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 איטליה |
| אוכלוסייה | 36 (2020) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| עיר ראשית | סטרזה |
  | |
  | |
איזולה בלה (באיטלקית: Isola Bella, בתרגום לעברית: "האי היפה") הוא חלק מקבוצת האיים הבורומאיים (אליו שייכים גם אי האמא - Isola Madre ו־Isola Pescatori - אי הדייגים) במפרץ בורומאו, שבאגם מאג'ורה. אגם מאג'ורה הוא אחד משלושת האגמים הגדולים באיטליה, ונמצא בחלק המערבי של צפון איטליה. האי ממוקם מול העיירה סטרזה, במרחק שייט של מאות מטרים בודדות מחוף העיירה[1]. אורכו של האי כ־400 מטר, ורוחבו כ־320 מטר בלבד. ארמון הבורומאים והגנים היפים שלו תופסים את רוב שטח האי, ומצוי בו גם כפר דייגים קטנטן, שבמרוצת הזמן הפך לאתר מעורב של דייג ותיירות.
תמצית היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר הרחוק היה שמו של האי האי התחתון/האי הנחות, (באיטלקית Isola Inferiore)[2], וגם האי של ויטוריו הקדוש, מפני שעל האי הייתה כנסייה שהוקדשה לקדוש זה. השתלטותה של משפחת בורומאו על האזור ועל האי עצמו החלה במאה ה-15, בימיי ויטליאנו בורומאו הראשון, שעבד בשירותו של דוכס מילאנו פיליפו מריה ויסקונטי. שטחים באזור מפרץ בורומאו ניתנו לויטליאנו הראשון, כשכר טרחה על השירותים שביצע לדוכס מילאנו. את פיתוח האי והכנתו למגורי משפחת בורומאו החל יוליוס קיסר השני לבית בורומאו, במאה ה-17. לאחר מותו ב-1638, המשיך את עבודות הפיתוח אחיו קארלו בורומאו השלישי, אשר הקדיש את האי לאשתו איזבלה ד'אדה (Isabella D'adda. עם הזמן ועקב יופיו של האי, שובש ששמו ובמקום האי של "איזבלה", קיבל את שמו הנוכחי "איזולה בלה"[3]. קארלו ה-3 הרחיב את שטחי המשפחה שעל האי, שעד אז היו מחולקים בין דייגים רבים. פרויקט שדרוג האי הסתיים ב-1671, האדריכל המתכנן היה אנטוניו קריבלי (Antonio Crivelli), את הארמון עצמו תכנן קארלו פונטנה (Carlo Fontana). לאחר תום העבודות נערכו חגיגות לחנוכת האי והבעלים באותה התקופה, ויטליאנו ה-6 כונה "המייסד החדש של האי". במאתיים השנים הבאות הארמון זכה להצלחה חברתית רבה, וביקרו בו גם נפוליאון בונפרטה עם אשתו ז'וזפין, וקרולין ברונסוויק נסיכת ויילס.
אתרים באי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארמון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקומת הכניסה ממוקמת הנשקייה, בה כלי נשק, שריון של אבירים וקליעי תותחים. גרם מדרגות עולה מקומה זו אל "קומת האצולה", היא הקומה הראשונה. בקומה זו נמצא חדר המדליות, מקושט בציורים רבים, בו נערכו קבלות פנים. עוד נמצא בקומה הראשונה האולם הגדול, ששימש לקבלות פנים גדולות ולאירועים חשובים ומיוחדים. חדר מוזיקה, חדר שיחה חברתית, וחדר עבודה. חדר נפוליאון, שזכה לשמו כיוון שהקיסר הצרפתי שהה בו. חדר זוקרלי (Zuccarelli), הנקרא על-שם האמן שתכנן את קישוטיו, וחדר לוקה ג'ורדנו, שצייר את הציור הבולט ביותר בחדר. בקומת האצולה קיים גם אולם נשפים. מקומת האצולה יורדות מדרגות אל ה"גרוטו", שפירושו מערה, אך למעשה מדובר באולמות מקושתים ומכוסים בקישוטי סטוקו ובתיאורי חיות ים דוגמת דולפינים, וצמחיית מים מסוגים שונים. בארמון גם גלריית שטיחים, בה ששה שטיחים גדולים מאד, המתארים דמויות אנושיות וכן חיות וקרבות בין חיות טרף, אריות, לביאות, נמרים, וגם חד קרן, שהיה אחד מסמליה של משפחת בורומאו. עוד יש בארמון גלריה של מוזאיקה, ואוסף של מריונטות, אשר שימשו לבידורם של בני המשפחה, והיו מעין תיאטרון פרטי.
הגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גני הארמון משתרעים על שטח נרחב, למעשה על-פני רוב שטחו של האי ומחולקים לעשרה מפלסים. הקמת הגנים הסתיימה ב-1671, בו-זמנית עם חנוכת הארמון, והם בסגנון בארוקי. בגנים צמחייה מיבשות ומדינות רבות. בלב הגנים נמצא אמפיתיאטרון, ובו מבנה מרכזי עם פסלים רבים. בראש המבנה מפוסל חד קרן, סמל של משפחת בורומאו[4]. בגנים מסתובבים באופן חופשי טווסים לבנים נדירים, גם הם מסמליה של המשפחה. במפלסים השונים מפוזרים פסלים, בריכות דגים, מזרקות, נימפות[2], עמודים מעוטרים ומוצגים אחרים. אחדים מחלקי הגנים היא חצר דיאנה, שבה מוצב גם פסל האלה. גינת הקמפור הריחנית, האמפתיאטרון, בו יש גם צמחים מקסיקניים מיוחדים. חלקים נוספים של הגנים הם גן פרחים בסגנון אנגלי, גינת פרחי אזליה, טיילת הנוף, וגני האהבה, בהם ממוקמת בריכת מים ובה צמחי מים. וורדים בצבעים שונים מפוזרים לאורך שבילי הגנים. "השביל גדול" מוביל לכוון היציאה מהגנים. הכניסה לביקור בארמון ובגנים כרוכה בתשלום.
המעגן ודרכי הגעה לאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעגן משמש לסירות קלות בלבד, ליכטות קטנות ולמעבורות ציבוריות ופרטיות המגיעות לאי מחופי אגם מאג'ורה. סביב המעגן, בכניסה וביציאה מארמון הבורומאים, מצויים דוכנים רבים, המציעים דברי תיירות ומזכרות לתיירים המבקרים באי. ההגעה לאי מתאפשרת באמצעות סירות ומעבורות בלבד. מעבורות סדירות לכוון איזולה בלה ולכל מפרץ בורומאו, יוצאות ממעגן המעבורות בסטרזה[5]. סירות פרטיות וסירות מונית יוצאות מסטרזה לאיזולה בלה, גם ממעגן לידו אין קרצ'יאנו (lido in Carciano), שירותים נוספים אלו פועלים בעונת התיירות בלבד, מחג הפסחא ועד אמצע חודש אוקטובר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של איזולה בלה (באיטלקית)
Beautiful ISOLA BELLA / Lake Maggiore / Italy (4K), סרטון בערוץ "AbouTravel.", באתר יוטיוב (אורך: 13:09)- STRESA - ISOLA BELLA: LA PERLA DEL LAGO MAGGIORE, סרטון בערוץ "Italian travel - Viaggio italiano", באתר יוטיוב (אורך: 13:30)
- האיים הבורומאים - איזולה בלה-dream your Italy, באתר dream your Italy, 8 ביולי 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Isola Bella, Il Lago Maggiore (באנגלית)
- ^ 1 2 Sandro Chierichetti, Art and Nature in Isolla Bella, (Mi)Buccinasco: Preda Abele &A.L, 1992, עמ' 3-8, 37-48
- ^ Visit Stresa - Tourist Information: Borromean Islands / Isola Bella, www.visitstresa.com
- ^ Isola Bella, Borromean Lands (באנגלית אמריקאית)
- ^ Visit Stresa - Tourist Information: Public Transport / Ferries, Buses, Trains, www.visitstresa.com
