אייל וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אייל וייס
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 21 באוגוסט 1967
מקום לידה תל אביב ישראלישראל  ישראל
נהרג 15 בפברואר 2002 (בגיל 34)
מקום נפילה כפר ציידא
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19852002
דרגה סגן אלוף  סגן אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

סגן אלוף אייל וייס (21 באוגוסט 1967 - 15 בפברואר 2002), מפקד יחידת דובדבן אשר נהרג בתאונה מבצעית במהלך מעצר בכפר ציידא במהלך האינתיפאדה השנייה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייל וייס נולד בתל אביב ב-21 באוגוסט 1967 כבן זקונים. הוא למד בבית הספר היסודי בצהלה, שכונת מגוריו, והיה פעיל בתנועת הצופים. וייס עסק בספורט ושיחק כדורסל בקבוצת הילדים והנוער של מכבי תל אביב. נוסף על כך היה רץ למרחקים ארוכים, רכב על אופניים והתחרה בטריאתלונים. בהיותו בן 17 נפטר אביו, אברהם.

שנה לאחר פטירת אביו, בשנת 1985, התגייס וייס לשירותו הצבאי בחטיבת הנח"ל במסגרת גרעין נח"ל. בנח"ל עבר וייס מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר, אותו סיים בהצטיינות. עם שובו לחטיבה היה למפקד מחלקה. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בגדוד שחם 931 ולאחר מכן מונה למפקד פלס"ר נח"ל[1]. לאחר סיום תפקידו בסיירת פיקד על פלוגת צוערים בבה"ד 1 ולאחר מכן השתלם במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם) וכן למד ניהול משאבי אנוש. במהלך לימודיו פגש וייס את אשתו לעתיד, שיר, איתה התחתן לאחר מספר שנים, עם סיום לימודיו עבר וייס לסיירת מטכ"ל, שם היה מפקד פלגת האימונים.

וייס שב לחטיבת הנח"ל ומנה למפקד גדוד 931[2]. בזמן פיקודו על הגדוד בגזרת זרעית התקרבה אישה לבנונית לגדר המערכת בקרבת קבוץ אדמית ועלתה על מוקש. האישה נפצעה קשה ווייס, יחד עם הקשר שלו וחובש מהתאג"ד, סיכנו את חייהם ונכנסו לשדה המוקשים על מנת לחלצה בהצלחה. באירוע משמעותי אחר בחיי הגדוד מאותה תקופה (סוף 1998), נהרגו המ"כ אהד נחמיאס ומפקד הטנק הנלווה, אייל כהן, בתקרית בסמוך למוצב כרכום. שני המפקדים האחרים בכוח נפצעו, ואחד החיילים הצעירים תפס פיקוד על שארית הכוח. אייל וייס הוביל את כוח החילוץ תחת אש רצופה והצליח לסיים את האירוע ללא נפגעים נוספים. עם סיום תפקיד המג"ד התמנה וייס לסגן מפקד עוצבת חירם (החטיבה המרחבית האחראית על החלק המזרחי של גבול ישראל-לבנון).

בעקבות כישלון מבצע סימפוניית החיים בעסירה א-שמלייה, בה נהרגו שלושה מלוחמי דובדבן מירי דו צדדי, הוחלט על הדחת מפקד היחידה. מחליפו המיועד, נדב פדן, דחה את קבלת הפיקוד על היחידה מסיבות אישיות ובאפריל 2001 מונה וייס למפקד היחידה[3]. אחרי סדרת מפקדים שבאו מיחידות מיוחדות, כגון יחידת שלדג ושייטת 13, היה וייס למפקד היחידה הראשון מזה שנים שהיה בראש ובראשונה איש חי"ר. במהלך התקופה הקצרה בה פיקד וייס על דובדבן לכדה היחידה 1,800 פעילי טרור, וזכתה בצל"ש הרמטכ"ל ובפרס ראש הממשלה לפעילות מיוחדת, הייתה זו הפעם הראשונה בה יחידה צבאית זכתה בפרס זה.

בבוקר יום ה-16 בפברואר 2002, יצא וייס בראש חייליו למעצר של שבעה פעילי הג'יהאד האסלאמי ותנזים בכפר ציידא, באזור טולכרם. במהלך ביצוע נוהל סיר לחץ הפיל דחפור די-9 פיסה מהבית שגרמה להתמוטטות קיר אבן מאחוריו תחקר וייס את ג'אסר רדד, אחד המבוקשים שהסגיר עצמו ונעצר. קריסת החומה הביאה למותו של וייס.

וייס הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין של זכרון יעקב. וייס הותיר אחריו את אשתו שיר, בת בגיל 7 חודשים, אם ושתי אחיות.

לאחר מותו, החל משנת 2002, נקרא טריאתלון תל אביב השנתי על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונן הירשלר, "נוח בשלום מפקדי", באתר ynet, 17 בפברואר 2002.
  2. ^ קובי פינקלר, אייל היה אגדה עוד בחייו, באתר ערוץ 7, 17 בפברואר 2007.
  3. ^ אמיר אורןהפיגועים היו יוצאים לפועל גם בלי המבצע בטול כרם, באתר הארץ, 9 במרץ 2002.