אייל וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אייל וייס
אין תמונה חופשית
לידה 21 באוגוסט 1967
תל אביב ישראלישראל  ישראל
נהרג 15 בפברואר 2002 (בגיל 34)
כפר ציידא
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19852002 (כ־17 שנים)
דרגה סגן-אלוף  סגן-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סגן-אלוף אייל וייס (21 באוגוסט 1967 - 15 בפברואר 2002) היה מפקד יחידת דובדבן. נהרג בתאונה מבצעית במהלך מעצר בכפר ציידא, במהלך האינתיפאדה השנייה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייל וייס נולד בתל אביב ב-21 באוגוסט 1967, בן זקונים להוריו, מלכה ואברהם, אחרי שתי בנות. הוא למד בבית הספר היסודי בצהלה, שכונת מגוריו, והיה פעיל בתנועת הצופים. וייס עסק בספורט ושיחק כדורסל בקבוצת הילדים והנוער של מכבי תל אביב. נוסף על כך היה רץ למרחקים ארוכים, רכב על אופניים והתחרה בטריאתלונים. בהיותו בן 17 נפטר אביו, אברהם.

שנה לאחר פטירת אביו, בשנת 1985, התגייס וייס לשירותו הצבאי בחטיבת הנח"ל במסגרת גרעין נח"ל. בנח"ל עבר וייס מסלול הכשרה כלוחם ולאחריו קורס מכי"ם וקורס קציני חי"ר, אותו סיים בהצטיינות. עם שובו לחטיבה היה למפקד מחלקה. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בגדוד 931, "שחם", ולאחר מכן מונה למפקד פלס"ר נח"ל[1]. לאחר סיום תפקידו בסיירת פיקד על פלוגת צוערים בבה"ד 1 ולאחר מכן השתלם במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם). במקביל למד ניהול משאבי אנוש במכללת אחוה. במהלך לימודיו פגש וייס את אשתו לעתיד, שיר, איתה התחתן לאחר מספר שנים. עם סיום לימודיו עבר וייס לסיירת מטכ"ל, שם היה מפקד פלגת האימונים.

וייס שב לחטיבת הנח"ל ומונה למפקד גדוד 931[2]. בזמן פיקודו על הגדוד בגזרת זרעית התקרבה אישה לבנונית לגדר המערכת בקרבת קבוץ אדמית ועלתה על מוקש. האישה נפצעה קשה ווייס, יחד עם הקַשָׁר שלו וחובש מהתאג"ד, סיכנו את חייהם ונכנסו לשדה המוקשים על מנת לחלצה בהצלחה. באירוע משמעותי אחר בחיי הגדוד מאותה תקופה (סוף 1998), נהרגו המ"כ אהד נחמיאס ומפקד הטנק הנלווה, אייל כהן, בתקרית בסמוך למוצב כרכום. שני המפקדים האחרים בכוח נפצעו, ואחד החיילים הצעירים תפס פיקוד על שארית הכוח. אייל וייס הוביל את כוח החילוץ תחת אש רצופה והצליח לסיים את האירוע ללא נפגעים נוספים. עם סיום תפקיד המג"ד התמנה וייס לסגן מפקד עוצבת חירם, החטיבה המרחבית האחראית על החלק המזרחי של גבול ישראל-לבנון.

בעקבות כישלון מבצע סימפוניית החיים בעסירה א-שמלייה, בה נהרגו שלושה מלוחמי דובדבן מירי דו צדדי, החליט מפקד יחידת דובדבן, מיקי אדלשטיין להתפטר מתפקידו. מחליפו המיועד, נדב פדן, דחה את קבלת הפיקוד על היחידה מסיבות אישיות. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה נשאר אדלשטיין בתפקידו למשך כשבעה חודשים כדי להוביל את היחידה במציאות החדשה. באפריל 2001 מונה וייס למפקד היחידה[3]. אחרי סדרת מפקדים שבאו מיחידות מיוחדות, כגון יחידת שלדג ושייטת 13, היה וייס למפקד היחידה הראשון מזה שנים שהיה בראש ובראשונה איש חי"ר. במהלך התקופה הקצרה בה פיקד וייס על דובדבן לכדה היחידה 1,800 פעילי טרור, וזכתה בצל"ש הרמטכ"ל ובפרס ראש הממשלה לפעילות מיוחדת, הייתה זו הפעם הראשונה בה יחידה צבאית זכתה בפרס זה.

בבוקר יום ה-16 בפברואר 2002, יצא וייס בראש חייליו למעצר של שבעה פעילי הג'יהאד האסלאמי ותנזים בכפר ציידא, באזור טולכרם. במהלך ביצוע נוהל סיר לחץ הפיל דחפור די-9 פיסה מהבית שגרמה להתמוטטות קיר אבן מאחוריו תחקר וייס את ג'אסר רדד, אחד המבוקשים שהסגיר עצמו ונעצר. קריסת החומה הביאה למותו של וייס.

וייס הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין של זכרון יעקב. וייס הותיר אחריו את אשתו שיר, בת בגיל 7 חודשים, אם ושתי אחיות.

לאחר מותו, החל משנת 2002, נקרא טריאתלון תל אביב השנתי על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונן הירשלר, "נוח בשלום מפקדי", באתר ynet, 17 בפברואר 2002.
  2. ^ קובי פינקלר, אייל היה אגדה עוד בחייו, באתר ערוץ 7, 17 בפברואר 2007.
  3. ^ אמיר אורןהפיגועים היו יוצאים לפועל גם בלי המבצע בטול כרם, באתר הארץ, 9 במרץ 2002.