יחידת דובדבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחידת דובדבן
סיכת דובדבן.png
סיכת יחידת דובדבן
"כי בתחבולות תעשה לך מלחמה"
פרטים
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך IDF new.png  צה"ל
סוג יחידת עלית ללוחמה בטרור, יחידת מסתערבים
אירועים ותאריכים
הקמה מאי 1986
מקים אהוד ברק, אורי בר-לב
מלחמות האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה ,מבצע צוק איתן
עיטורים

צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל (3)
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף (1)[1]

צל"ש מפקד אוגדה  צל"ש מפקד אוגדה (1)[2]
נתוני היחידה
ציוד עיקרי אקדחי זיג-זאואר SIG P228, אקדחי גלוק 17/19/26, רובי M4A1 פלאטופ ומיקרו-תבור, מקלעי מאג ונגב, רובי צלפים ואמצעים מיוחדים
פיקוד
יחידת אם Komando.png חטיבת עוז
(בעבר תחת אוגדת איו"ש)
דרגת המפקד סגן אלוף  סגן אלוף
מפקדים רשימה בהמשך

יחידת "דובדבן" (217) היא יחידת קומנדו של צה"ל, הפועלת בשטחי יהודה ושומרון, היחידה פעלה תחת פיקודה הישיר של אוגדת איו"ש (יוני 1986 - דצמבר 2015), ב-27 בדצמבר 2015 היחידה הוכפפה לחטיבת עוז.

עיקר פעילותה של היחידה הוא ביצוע מעצרים מורכבים או סיכול ממוקד של מבוקשים ומחבלים (פעילי טרור) בלב שטחים עוינים תוך שימוש ביכולות מתקדמות ומסווגות, כאשר חלק מהפעילות נעשית בצורה מסוערבת (כלומר: הלוחמים מחופשים לעוברי-אורח ערבים).

בסמל היחידה מופיעה חרב פיפיות המסמלת את תחבולתו של אהוד בן גרא בהתנקשותו בעגלון מלך מואב. על פי המסופר בספר שופטים, אהוד נקט בפעולה נועזת כדי להציל את ישראל. הוא החליט להתנקש במלך מואב בארמונו, ולהתחיל במלחמה מיד אחר כך, כאשר במחנה האויב ישנו בלבול ומורך לב, עקב הפגיעה במנהיגם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 יזם אהוד ברק, אלוף פיקוד המרכז טרם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, את הקמת דובדבן.  מתוך מחשבה שהמצב הגיאופוליטי הנפיץ בשטחים באותה עת יחייב שלצה"ל תהיה יכולת לפעול בתוך השטח, הן במטרה להשיג מודיעין ובעיקר על-מנת לסכל טרור ולפגוע בו באופן כירורגי, מדויק וחד. 

את הרציונל שמאחורי הקמת היחידה תיאר ברק:

"אני רוצה יחידה, שאנשיה ייראו כמו ערבים, ידברו כמו ערבים וירכבו על אופניים בקסבה של שכם, כאילו הם ברחוב דיזנגוף בתל אביב. אנשים שיוכלו לפעול בכיסוי חלקי כדי להגיע למגע מבצעי בלי צורך בכוחות גדולים ובחשיפה מוקדמת."

– אלוף פיקוד המרכז, אהוד ברק

מטרת היחידה הייתה למנוע פעילות חבלנית עוינת בשטחי יהודה ושומרון. מודל הקמת היחידה היה דומה למודל שהכיר ברק מתקופת הקמתה של סיירת מטכ"ל. את מלאכת ההקמה הטיל ברק על אל"מ דובי דקל, שמינה את אל"מ במיל' ימיני כנען (מפקד יחידת ממשל ביהודה ושומרון בשנות ה-70) כפרויקטור. הנחייתו של ברק הייתה להפיץ ביחידות קרביות שדרושים מתנדבים ליחידה מיוחדת, ולאתר קצינים עם מוטיבציה גבוהה.[3]

כנען גייס מספר חיילים, ביניהם סגן אודי יונה שהיה מפקד הצוות הראשון. בסוף שנת 86 קיבל רס"ן במילואים רמי גרשון את הפיקוד על המשך פרויקט ההקמה, והוא גייס ליחידה חיילים נוספים בשיטת "חבר מביא חבר" וללא תקנים, אמצעי לחימה, נשק, או בסיס קבוע. בהמשך גייס גרשון לפרויקט את שמואל בורוכוביץ' שהיה איש האמל"ח של רשות שדות התעופה, עמיקם אזולאי שהיה מנהל בית הספר לאבטחה של השב"כ ומרסל סטאל שהיה מדריך בכיר לקרב מגע. בהמשך גויסו לצוותים ביחידה לוחמים מהקומנדו הימי ומסיירת צנחנים והיחידה פעלה בצורה מסוערבת בלבד. בקיץ 1987 מונה למפקדה אורי בר-לב[4], קצין האג"ם של חטמ"ר בנימין ותחת פיקודו הפכה ליחידה בסדר גודל גדודי[5]. בשנות האינתיפאדה הראשונה פעלה היחידה ביהודה ושומרון ואילו ברצועת עזה פעלה יחידת שמשון (יחידה 367) שהוקמה בהשראת הקונספט של דובדבן, ופורקה עם הקמת הרשות הפלסטינית ב־1996 וחלק מחייליה הועבר לדובדבן.

רס"ן אורי בר-לב, יוצא סיירת שקד, שמונה לתפקיד למרות היותו קטוע רגל בעקבות פיצוץ מטען ברמת הגולן. בר-לב הקים את היחידה הקטנה, שבאותם ימים פעלה באופן סוערב בלבד. לצד הכשרה כמסתערבים הלוחמים אומנו בלוחמה בטרור, קרב מגע, וירי מהיר ומדויק – בדגש על [[ירי סלקטיבי ]]. באחת הפעולות הוביל בר-לב כוח מן היחידה למבצע שכם שבמהלכו הרג הכוח חמישה מחבלים. לפעולה אחרת הצטרף גם אהוד ברק, אז כבר סגן הרמטכ"ל, מחופש כשאר הלוחמים. בפעולה נתפסו שישה מבוקשים ואמצעי לחימה.[6].

תקופת הסכמי אוסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה ביצעה היחידה אלפי מבצעים, חלקם באופן מסוערב בגזרת יהודה ושומרון. היחידה קיבלה חיזוק משמעותי לאחר חתימת הסכמי אוסלו, שיצרו מציאות חדשה בה צה"ל לא יכול היה לשהות יותר במרכזי הערים הפלסטיניות והתהווה צורך בכוח איכותי בעל יכולת כניסה חשאית למרכזי אוכלוסייה. דובדבן נטלה על עצמה מידי השב"כ וצה"ל את המשימות המורכבות ביותר לאיתור מבוקשים בגדה, במיוחד אלו שלא היה די בחיסולם והיה צורך להביאם לחקירה בישראל על מנת לחשוף מחבלים אחרים שהוגדרו כ"פצצות מתקתקות" בשטחי הרשות. בין היתר הרגו לוחמי היחידה[7] את איאד בטאט ראש תשתית החמאס באזור חברון[8].

ביולי 1992 נהרג סמ"ר אלי אישה לוחם היחידה מאש כוחותינו בפעילות ללכידת מבוקש בכפר ברטעה, בעקבות המקרה עתרה לבג"ץ משפחתו של סמ"ר אלי אישה בבקשה להעמיד לדין את האשמים במקרה. בשנת 2000 נקלעה היחידה למשבר בעקבות תקלה מבצעית של ירי דו-צדדי (מצב בו לוחמים נפגעים מאש הכוח אליו הם שייכים). האירוע התרחש בעת מבצע סימפוניית החיים, שמטרתו מעצר המחבל מחמוד אבו הנוד, מי שהוגדר אז כמבוקש מספר 1 בגדה המערבית ופיקד על הזרוע הצבאית של גדודי עז א-דין אל-קסאם. במהלך המבצע שהתקיים בכפר עסירה א-שמלייה, סברו בטעות צלפי היחידה שחמישה מחבריהם ששכבו על שני גגות באזור המבצע הם למעשה מחבלים וירו בהם[9]. מהירי נהרגו סמ"ר רועי אבן-פילשטיינר, סמ"ר ניב יעקבי וסמ"ר לירון שרביט, לוחם נוסף נפצע אנושות וחולץ תחת האש על ידי הלוחם החמישי, מפקדו בשטח. בעקבות הכשל המבצעי הוחלט להשעות את היחידה זמנית מפעילות מבצעית ומפקדה מיקי אדלשטיין, יוצא יחידת שלדג, ביקש להתפטר מתפקידו[10]. עם זאת, פרוץ האינתיפאדה השנייה כשלושה שבועות לאחר האירוע והצורך להביא את היחידה לכשירות מיידית הביא להישארותו של אדלשטיין בתפקיד שנה נוספת[11].

באינתיפאדה השנייה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוץ האינתיפאדה השנייה כשלושה שבועות לאחר האסון טרף את הקלפים ודובדבן חזרה לפעילות מלאה. במהלך האינתיפאדה דובדבן חזרה להיות חוד החנית של צה"ל במאבק בטרור. צה"ל, שקיבל לפתע אישורים מדיניים לפעולות צבאיות, עשה שימוש נרחב ביכולותיה של דובדבן להרתיע מחבלים וארגוני טרור. ביצוע ההחלטה להחלפת מפקד היחידה עוכב בשנה ודובדבן שכאמור חזרה לפעילות מלאה שמה את ידה על מאות מבוקשים ולוחמיה ביצעו סיכולים ממוקדים במבוקשים הגדולים ביו"ש.

לאחר כשנה הוחלף אדלשטיין בסגן-אלוף אייל וייס יוצא גדוד 931 של הנחל אשר היה למפקדה הראשון של היחידה שאת תחילת שירותו הצבאי התחיל בתור לוחם חי"ר שכן עד אליו פיקדו על היחידה יוצאי שייטת 13, סיירת מטכ"ל ושלדג, וייס בתקופה זו פיקד על המשך פעילותה של היחידה, ברם ב-2002 וייס נהרג לאחר שקרסה עליו חומה שפגע בה דחפור די-9 בזמן שהרס בית של מבוקש. גם לאחר אירוע זה ליחידה לא היה זמן רב להתאושש וזאת בעקבות מבצע חומת מגן שפרץ כחודש וחצי לאחר מותו של וייס. מתוך הבנה על נפיצות המצב בגדה פיקוד היחידה הועבר לבמהירות לנדב פדן[12], יוצא סיירת מטכ"ל, אשר לו הוצעה היחידה מלכתחילה ועקב סירובו הוצעה לוייס. תחת פיקודו של פדן, היתה היחידה הראשונה שפרצה למוקטעה שנחשבה למעוזה המבוצר של אש"פ. כך תיאר במילותיו פדן את רגעי הפריצה:[13].

"פרצנו ראשונים דרך הפאה בחומה של תאופיק טיראווי, בדרך לשם היה לנו מגע עם ארבעה חיילים של משמר הנשיאות. הם נפלו ואז כבשנו את האגף של טיראווי. תאופיק לא היה שם. אנחנו עולים לקומה הראשונה. הקומה השנייה נושקת לחדר הדיונים של ערפאת. אנחנו עוצרים. ההגדרה היתה שלא נכנסים. בינינו לבין הלשכה היתה דלת. היינו יכולים לפתוח ולהיכנס. בכיבוש השני של המוקטעה קיבלנו פקודה לכבוש את המבנה שגשר מחבר בינו ללשכת ערפאת. הדי-9 לא הפיל את כל הגשר אלא הותיר סטריפ צר שחיבר בין שני המבנים. אני חושב שאיזה 200 חיילים שלהם רצו על הקטע הצר של הגשר שנשאר. כמו לוליינים על חבל. אנחנו עומדים עם שני טנקים מולם וכל היחידה עם נשקים כשהם מול הכוונות, כמו מטווח ברווזים.

– מפקד דובדבן לשעבר, נדב פדן

על אף האסונות שפקדו אותה, המשיכה היחידה לבצע את תפקידה באופן אינטנסיבי ביותר הן בהמשך פעולתה במבצע חומת מגן והן בתקופת מבצע דרך נחושה. היחידה השתקמה מהר מאוד ובשנים שלאחר מכן זכתה בצל"שים ואותות הצטיינות על פעילותה האינטנסיבית ללחימה בטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון.

בשנת 2009 לקחו לוחמי היחידה חלק במבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה בפיקודו של מפקד היחידה דאז עופר וינטר[14].

בשנת 2014 לוחמי היחידה, בפיקוד סא"ל קובי הלר, יוצא חטיבת גולני, נטלו חלק במבצע שובו אחים[15] ובמבצע צוק איתן[16]. במהלך המבצע, בין היתר, חילצו לוחמי היחידה תחת אש, את מפעיל ה-D9 משה דוינו שנהרג מירי טיל נ"ט ומנעו את חטיפתו בידי המחבלים.[17] מאז הקמת דובדבן נעשתה הפעילות המסוערבת רק לחלק מארסנל היכולות של היחידה כיחידה מיוחדת.[18].

צל"שים והצטיינויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיוס ליחידה והכשרת הלוחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדים בעלי נתונים מתאימים שאותרו בגיבוש צנחנים כמתאימים ביותר יוגדרו כ"מאותרי דובדבן", יתגייסו לצנחנים ולאחר כשבוע יצאו לגיבוש דובדבן במקביל לגיבושי היחט"יות לצנחנים שאורכו 3 ימים פיזיים ובסוף היום השלישי ראיון על ידי לוחמי היחידה. בסיומו, המתאימים ביותר יתחילו את המסלול שמשכו כ-16 חודשים.

מסלול הכשרת הלוחמים בדובדבן כולל הכשרה בסיסית (טירונות) בקליעה, שדאות, כושר גופני וביצוע תרגילים ברמת הפרט, הצוות והחוליה, קורס הכשרה של רובאי 08, קורס לוחמה בטרור, קרב מגע, ניווטים בשטח פתוח ובנוי, קורס לוחמה זעירה, הכשרה ייעודית בנושאי לחימה בטרור ונושאים רבים נוספים. היחידה מפעילה גם צלפים.

יחידת המילואים של דובדבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חודש ינואר בשנת 2014 נפתח לראשונה גדוד המילואים של היחידה המובחרת[25]. הגדוד החדש מכיל מאות לוחמים בוגרי היחידה הסדירה, ובדומה לפעילות היחידה בסדיר, גדוד המילואים פועל בכפיפות לאוגדת אזור יהודה ושומרון (איו"ש). יוזמי הרעיון לפתיחת גדוד המילואים החדש הם מפקד פיקוד המרכז לשעבר, האלוף ניצן אלון, מפקד אוגדת איו"ש לשעבר, תא"ל חגי מרדכי ומפקד היחידה הסדירה בעבר וכיום מפקד חטיבה 5, אל"ם שמעון אדרי. עד הקמת הגדוד הופנו יוצאי היחידה המובחרת לשירות מילואים ביחידות חי"ר סדירות, בעיקר תחת חטיבת הצנחנים.

עמותת דובדבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת דובדבן הוקמה בשנת 1992 על ידי מר אורי הירשמן, אביו של סרן דורון הירשמן ז"ל. מטרתה העקרית היא להוות כתובת משותפת לחיילי היחידה, בוגריה והמשפחות השכולות. העמותה פועלת במספר מישורים שונים. מישור אחד, הוא תמיכה במשוחררים החדשים, על ידי חלוקת מלגות והצמדת מנטורים שיסייעו להם בהתחלות החדשות. מישור נוסף, הינו תמיכה בקהילה. חלק מחזון היחידה הוא ניצול כוח האדם האיכותי של חיילי היחידה, ושילובו בפעילויות המעודדות מעורבות ואחריות חברתית למען החברה הישראלית. על כן, חברי העמותה המקבלים מלגה נדרשים להתנדב בעמותות שונות. כמו כן, העמותה דואגת לתמוך, לטפח ולשמר את הקשרים עם היחידה, עם המשפחות השכולות ובוגרי היחידה. על מנת ליישם את חזון העמותה, פועלת העמותה במספר פרויקטים שנקבעו על ידי הוועד המנהל ומנוהלים על ידי מנכ"ל העמותה. דובדבן נחשבת ליחידה מאוד משפחתית ומאוחדת, תוך כדי השירות ואחריה.

מפעליה של העמותה:

  • חלוקה של כ-100 מלגות לימודים בשנה לבוגרי היחידה.
  • מנפקת לבוגרי היחידה כרטיס אשראי מאסטרקארד 'דובדבן' אשר מקנה הנחות לכל בתי העסק והחברות של בוגרי היחידה.
  • מקפידה על כך שבוגרי היחידה ישתמשו רק בשירותים של בוגרי היחידה.
  • תומכת ביחידה הסדירה.
  • תומכת במשפחות השכולות ובהנצחת הנופלים.
  • יוזמת ימי גיבוש, מירוצים ואירועים פנים יחידתיים.
  • מקיימת שת"פ עם שייטת 13, וכן בהתנדבות של צוותים אורגניים לתגבור מג"ב.

מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מפקדי היחידה נמנים:

שם תקופת כהונה הערות
אורי בר-לב 1987 - 1989 מקים היחידה ומפקדה הראשון. לימים ניצב במשטרת ישראל.
אבי סיוון[26] 1989 - 1991 נהרג בהתרסקות מסוק בקמרון בשנת 2010.
עמוס גולן[27] 1991 - 1992 הודח בעקבות תקרית אש כוחותינו ב-1992.
רם רוטברג[28] 1992 - 1994 לימים מפקד חיל הים.
נבו ארז 1994 - 1996 לימים מפקד שייטת 13.
גולן בר לוי[29] 1996 - 1997 לימים מפקד מערך מגן.
רוני נומה 1997 - 1999 לימים מפקד פיקוד המרכז.
מיקי אדלשטיין 1999 - 2001 לימים נספח צה"ל בארצות הברית.
אייל וייס 2001 - 2002 נהרג בעת מילוי תפקידו.
נדב פדן 2002 - 2003 לימים ראש אגף התקשוב.
רון וייזל 2003 - 2005 לימים נספח צבאי בהולנד.
אבי גיל 2005 - 2007 לימים מפקד עוצבת עידן.
עופר וינטר 2007 - 2009 לימים רמ"ט פיקוד המרכז.
שמעון אדרי[30] 2009 - 2012 מפקד היחידה הראשון שהתחיל את שירותו הצבאי ביחידה.
יריב בן עזרא 2012 - 2014 לשעבר מפקד חטיבת יהודה
קובי הלר 2014 - 2016 לשעבר מפקד גדס"ר גולני וכיום מפקד החטיבה הדרומית בעזה
ע' 2016 - היום

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשר קרביץ, סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ`, הוצאת ידיעות ספרים, 2008.
  • משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013, עמ' 425-424.
  • משה גבעתי, אביר 21 - סיפורו של אלי אברם מפקד יחידת המסתערבים, ירושלים: הוצאת 'רעות', תשס"ג-2003.
  • בועז אפרת ועילי זוזובסקי, הוקם גדוד מילואים ראשון ליחידה המובחרת "דובדבן", במחנה, 5 בפברואר 2015
  • עינב ועידו, כי בתחבולות - הצצה נדירה ליחידת דובדבן, בהוצאת ידיעות ספרים, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הגבורה, [1], עיטור ציון לשבח לצוות הפריצה של יחידת "דובדבן" , ‏ 06.04.2009
  2. ^ אתר הגבורה, [2], עיטור ציון לשבח על פעילות ייחודית חדשנית ומסוכנת , ‏ 05.09.2007
  3. ^ אילן כפיר, ברק - הביוגרפיה, אלפא תקשורת, מהדורה עשירית, 1999, עמ' 204-203.
  4. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד", הוצאת קוראים, 1998, עמוד 197.
  5. ^ שלומי ציפורי, "צדק מסוערב", הוצאת אגם, 2004, עמוד 51.
  6. ^ עמיר רפפורט, "הרגיש והנחוש", אורי בר-לב איבד רגל בפיצוץ. דן הראל בקושי גמר תיכון. השבוע הם נבחרו לאנשי השנה של מעריב, והם בסה"כ רצו להחזיר את המדינה הביתה בשלום, מעריב, ‏ 16.09.2005.
  7. ^ מאת עמוס הראל, מונה המח"ט הצעיר ביותר בצה"ל: אל"מ ידאי, בן 32, באתר הארץ, 4 ביוני 2002.
  8. ^ גדעון לוי‏, תמונת מחזור מסויטת, באתר וואלה! NEWS‏, 25 בדצמבר 2004
  9. ^ פליקס פריש, הרמטכ"ל: אבו הנוד תיכנן 3 פיגועים קשים, באתר ynet, 12 בספטמבר 2000.
  10. ^ אביחי בקר, בצל הדובדבן, הארץ, ‏ 08.09.2000, כפי שהועלה באתר פרש.
  11. ^ יואב לימור ואלון בן דודמקום שלישי: דובדבן, באתר ynet, 28 בינואר 2008.
  12. ^ אמיר בוחבוטהגבורה שמאחורי הכתם, באתר nrg‏, 23 במרץ 2007
  13. ^ עמרי אסנהיים, "על הכוונת", מפקד בה"ד 1, אל"מ נדב פדן, נאשם בגרימת מותו של חייל, וממשיך להכשיר את קציני העתיד, מעריב, ‏ 18.11.2005.
  14. ^ לילך שובל, "לא אומרים לא למבצע", ראיון עם סא"ל עופר מפקד דובדבן, ישראל היום, ‏ 25.12.2009.
  15. ^ עודד הרשקוביץ, ‏לילה עם דובדבן בכפר, באתר צה"ל, 27 ביוני 2014.
  16. ^ יוחאי עופר, מפקד דובדבן: "רואים פחדנות גדולה בחמאס", באתר nrg‏, 27 ביולי 2014.
  17. ^ אמיר בוחבוט‏, "בזמן שיורים עלינו, אנחנו רצים ספרינט בחול טובעני", באתר וואלה! NEWS‏, 08 באוקטובר 2014
  18. ^ סמדר קרמפף, "לא רק מסתערבים", בטאון ביבשה, גיליון 24 יוני 2013.
  19. ^ צל"ש יחידתי - יחידת דובדבן, באתר הגבורה
  20. ^ צל"ש יחידתי - יחידת דובדבן, באתר הגבורה.
  21. ^ צל"ש מפקד אוגדה - יחידת דובדבן, באתר הגבורה.
  22. ^ פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות על פעילות מבצעית - יחידת דובדבן, באתר הגבורה.
  23. ^ צל"ש אלוף לצוות ביחידת דובדבן, באתר הגבורה.
  24. ^ מקסים לנגו, ציון לשבח ליחידת דובדבן על פעילותה בשנה האחרונה, באתר חדשות 0404‏.
  25. ^ בועז אפרת ועילי זוזובסקי, הוקם גדוד מילואים ראשון ליחידה המובחרת "דובדבן", במחנה, עמ' 16, 2015
  26. ^ אריאלה רינגל-הופמן, ‬עוד לא המציאו את הכדור שיהרוג אותי, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ‏ 26.11.2010, עמודים 10-11, כפי שהועלה באתר פרש.
  27. ^ עמיר רפפורט, "למה לא לירות משני קנים", "ישראל דיפנס" 8, מאי - יוני 2012, עמודים 74-75.
  28. ^ פרק ראשון מתוך "אביר 21" מאת משה גבעתי, באתר וואלה! NEWS‏, 27 באפריל 2009.
  29. ^ יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שלישי: דובדבן, באתר ynet, 28 בינואר 2008.
  30. ^ שוש מולא, "עונת הדובדבנים", ידיעות אחרונות, ‏ 02.12.2010.