יחידת דובדבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחידת דובדבן
סיכת יחידת דובדבן
סיכת יחידת דובדבן
כי בתחבולות תעשה לך מלחמה
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור, יחידת מסתערבים, יחידת קומנדו
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות מאי 1986 – הווה (כ־36 שנים)
מקים היחידה אהוד ברק, אורי בר־לב
מלחמות האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, מבצע שובר גלים
נתוני היחידה
ציוד עיקרי אקדחי גלוק 17/19/26, רובה סער M4A1 פלאטופ, תת-מקלע, מקלעי מאג ונגב, רובי צלפים, רובי רוגר SR-22 ואמצעים מיוחדים
פיקוד
יחידת אם חטיבת עוז
(בעבר תחת אוגדת איו"ש)
דרגת המפקד סגן-אלוף  סגן-אלוף
מפקדים רשימה בהמשך
עיטורים

צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל (×3)

צל"ש אלוף  צל"ש אלוף (×2)[1]
צל"ש מפקד אוגדה  צל"ש מפקד אוגדה (×1)[2]

יחידת "דובדבן" (יחידה 217) היא יחידה מיוחדת בצה"ל, הפועלת תחת פיקודה של חטיבת עוז. היחידה מתמחה בלוחמה בטרור ובפעילות מסוערבת נגד מחבלים.

לפני שהוכפפה לחטיבת עוז ב־27 בדצמבר 2015, פעלה היחידה תחת פיקודה הישיר של אוגדת איו"ש מיום הקמתה (יוני 1986 – דצמבר 2015).

מפקד היחידה הנוכחי הוא סא"ל ד'.

תפקידיה של היחידה כוללים משימות מודיעין ומעצרים מורכבים או סיכול ממוקד של מבוקשים ומחבלים (פעילי טרור) בלב שטחים עוינים תוך שימוש ביכולות מתקדמות ומסווגות, כאשר חלק מהפעילות נעשית בצורה מסוערבת (כלומר: הלוחמים מחופשים לעוברי־אורח ערבים). הפעילות מבוצעת בשיתוף עם השב"כ[3].

בסמל היחידה מופיעה חרב פיפיות המסמלת את תחבולתו של אהוד בן גרא בהתנקשותו בעגלון מלך מואב. על פי המסופר בספר שופטים, אהוד נקט פעולה נועזת כדי להציל את ישראל. הוא החליט להתנקש במלך מואב בארמונו, ולהתחיל במלחמה מיד אחר כך, כאשר במחנה האויב ישנו בלבול ומורך לב, עקב הפגיעה במנהיגם[דרוש מקור].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובדבן הוקמה ביוזמת אהוד ברק, אלוף פיקוד המרכז, בשנת 1986, טרם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, מתוך רצון שלצה"ל תהיה יכולת לפעול בתוך מרכזי אוכלוסין ערביים להשיג מודיעין ולסכל טרור באופן נקודתי. 

את הרציונל שמאחורי הקמת היחידה תיאר ברק:

אני רוצה יחידה, שאנשיה ייראו כמו ערבים, ידברו כמו ערבים וירכבו על אופניים בקסבה של שכם, כאילו הם ברחוב דיזנגוף בתל אביב. אנשים שיוכלו לפעול בכיסוי חלקי כדי להגיע למגע מבצעי בלי צורך בכוחות גדולים ובחשיפה מוקדמת.

— אלוף פיקוד המרכז, אהוד ברק

דובדבן הוקמה על פי המודל שהכיר ברק מתקופת הקמתה של סיירת מטכ"ל. את מלאכת ההקמה הטיל ברק על מפקד חטיבת איו"ש, אל"ם דובי דקל. זה מינה את רס"ן ימיני כנען, שהיה קצין מטה בחטיבה לפרויקטור. הנחייתו של ברק הייתה להפיץ ביחידות קרביות שדרושים מתנדבים ליחידה מיוחדת, ולאתר קצינים עם מוטיבציה גבוהה[4]. כפרויקטורים מקצועיים לתכנון וביצוע קורס ההקמה גויסו מדריכי הלחימה משירות הביטחון הכללי גבי שי (שיין) ואפי דוברובין.

הקורס כלל לוחמה בטרור, לוחמה זעירה והסתערבות, שימוש בכלי נשק חמים וקרים, ירי מתוך רכב, קרב מגע, ערבית בסיסית, התחפשות ואיפור (הסתערבות, מתנחלים, צוותים זרים, נשים ועוד), תנועה סמוייה בקהל, מעקבים ומארבים רגליים ורכובים, ניווטי תצ"א בערי יו"ש ומחנות פליטים, אימוני תנועת לוחם מתנחל בקאסבה וצמד מסתערבים בחיפוי צמוד ועוד.

האימונים נערכו במכון וינגייט, שוק הכרמל, יפו, מרכזי ערים ביו"ש, תיאטרון ידוע (לימוד התחפשות וכניסה לדמות על ידי חיקוי תנועה והתנהגות), איפור (באמצעות ד' מאפרת מרשות ממשלתית) ועוד.

הצוות השתמש ברכבים אזרחיים בעלי לוחיות רישוי שונות בהתאם למשימה. כל לוחם צויד באישור צבאי המאשר לו לנוע בלבוש אזרחי, לא מסופר ולא מגולח.

בסוף שנת 1986 קיבל רס"ן במילואים רמי גרשון את הפיקוד על המשך פרויקט ההקמה, והוא גייס ליחידה חיילים נוספים בשיטת "חבר מביא חבר" וללא תקנים, אמצעי לחימה, נשק, או בסיס קבוע. בהמשך גייס גרשון לפרויקט את שמואל בורוכוביץ' שהיה איש האמל"ח של רשות שדות התעופה, עמיקם אזולאי שהיה מנהל בית הספר לאבטחה של השב"כ ומרסל סטאל שהיה מדריך בכיר לקרב מגע. בהמשך גויסו לצוותים ביחידה לוחמים מהקומנדו הימי ומסיירת צנחנים והיחידה פעלה בצורה מסוערבת בלבד. בקיץ 1987 מונה למפקד דובדבן רס"ן אורי בר־לב[5], יוצא סיירת שקד קטוע רגל, שהיה קצין האג"ם של חטמ"ר בנימין. תחת פיקודו הפכה דובדבן ליחידה בסדר גודל גדודי[6]. בשנות האינתיפאדה הראשונה פעלה היחידה ביהודה ושומרון ואילו ברצועת עזה פעלה יחידת שמשון (יחידה 367) שהוקמה בהשראת הקונספט של דובדבן, ופורקה עם הקמת הרשות הפלסטינית ב־1996 וחלק מחייליה הועבר לדובדבן.

לצד הכשרה כמסתערבים הלוחמים אומנו בלוחמה בטרור, קרב מגע, וירי מהיר ומדויק – בדגש על ירי סלקטיבי. באחת הפעולות הוביל בר־לב כוח מן היחידה למבצע בשכם שבמהלכו הרג הכוח חמישה מחבלים. לפעולה אחרת הצטרף גם אהוד ברק, אז כבר סגן הרמטכ"ל, מחופש כשאר הלוחמים. בפעולה נתפסו שישה מבוקשים ואמצעי לחימה[7].

חשיפה תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבר קיומה של היחידה נשמר בתחילה בסוד והצנזורה הצבאית אסרה על פרסום אודותיה. באוקטובר 1988, הפרו מספר כתבי חוץ את הוראות הצנזורה ופרסמו את דבר קיומה של היחידה, תוך כינוייה "יחידת חיסול של צה"ל"[8][9]. בעקבות הפרסום נשללו זמנית תעודות הכתבים של העיתונאים[10]. גם לאחר מכן, נמנעו פרסומים בעיתונות לציין את שם היחידה והתייחסו אליה כ"היחידה המיוחדת"[11][12] או "היחידה עם שם של פרי"[13].

ב-8 ביולי 1992 נהרג סמ"ר אלי אישה, לוחם היחידה, מאש כוחותינו במבצע ללכידת מבוקש במסגד בכפר ברטעה, לאחר שנחשד בטעות כמחבל[14]. במהלך המבצע שינה מפקד היחידה עמוס גולן את התוכנית, ואישה נשלח לעמוד על גג בריכת מים מחוץ למסגד. קצין בצוות אחר שלא היה מודע לשינוי בתוכנית ירה באישה מרחוק ואחר כך התקרב וביצע וידוא הריגה. בעקבות המקרה גולן הודח מתפקידו[15], אך הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) אילן שיף החליט שלא להעמיד אותו לדין[16]. באפריל 1993, בעקבות חוות דעת חדשה שהוגשה לפצ"ר, שקבעה כי אישה נהרג בגלל רשלנות פלילית, דרשה משפחתו להעמיד את סא״ל גולן לדין, וכך גם שני מפקדים נוספים[17]. בנוסף עלתה הטענה כי הקצינים והחיילים שהרגו את אישה רימו בחקירה[18]. הפצ"ר הסכים לבדוק את המקרה שוב, אך באוקטובר החליט שוב לא להעמיד איש לדין[19]. בתגובה עתרה משפחתו לבג"ץ בבקשה להעמיד לדין את האשמים, אך העתירה נדחתה[20].

ב-26 במרץ 1993 אירעה תקרית נוספת שדווחה בתקשורת, בה שני חיילי היחידה נפצעו באורח בינוני מכדור שפלט חברם, במהלך פעילות ללכידת מבוקש בכפר פחמה שבנפת ג׳נין[21].

תקופת הסכמי אוסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה קיבלה חיזוק משמעותי לאחר חתימת הסכמי אוסלו, שיצרו מציאות חדשה בה צה"ל לא יכול היה לשהות יותר במרכזי הערים הפלסטיניות והתהווה צורך בכוח איכותי בעל יכולת כניסה חשאית למרכזי אוכלוסייה. דובדבן נטלה על עצמה מידי השב"כ וצה"ל את המשימות המורכבות ביותר לאיתור מבוקשים ביהודה ושומרון, במיוחד אלו שהיה רצון להביאם לחקירה בישראל על מנת לחשוף מידע על מחבלים אחרים. בין היתר הרגו לוחמי היחידה[22] את איאד בטאט ראש תשתית החמאס באזור חברון[23].

ב־26 באוגוסט 2000 נקלעה היחידה למשבר חמור בעקבות תקלה מבצעית של ירי דו־צדדי (מצב בו לוחמים נפגעים מאש הכוח אליו הם שייכים)[24]. האירוע התרחש בעת מבצע סימפוניית החיים, שמטרתו הייתה מעצר המחבל מחמוד אבו הנוד, מי שהוגדר אז כמבוקש מספר 1 ביהודה ושומרון ופיקד על הזרוע הצבאית של גדודי עז א־דין אל־קסאם[25]. במהלך המבצע, שהתקיים בכפר עסירה א־שמלייה, סברו צלפי היחידה בטעות שחמישה מחבריהם ששכבו על שני גגות באזור המבצע הם למעשה מחבלים וירו בהם[26]. מהירי נהרגו סמ"ר רועי אבן־פילשטיינר, סמ"ר ניב יעקבי וסמ"ר לירון שרביט. לוחם נוסף א׳ נפצע אנושות וחולץ תחת האש על ידי חברו לצוות ר׳ שהיה עמו על הגג. על תפקודו במבצע היה מועמד ר׳ לצל״ש. אבו הנוד עצמו שרד את התקרית ופונה לבית חולים בשכם[27].

בעקבות הכשל המבצעי החמור הרמטכ"ל, שאול מופז, החליט לנהל את תחקיר האירוע בעצמו[28]. מפקד היחידה מיקי אדלשטיין, יוצא יחידת שלדג, ביקש להתפטר מתפקידו[29], וכך גם מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תת-אלוף שלמה אורן[30]. בתחקיר נמצאו כשלים בהכשרת היחידה ובהכנות לפעולה, והומלץ להשעותה מפעילות מבצעית[31]. הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף מנחם פינקלשטיין, החליט לא להעמיד לדין פלילי מפקדים וחיילים על מעורבותם בתאונה[32].

באינתיפאדה השנייה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פריצת האינתיפאדה השנייה, כשלושה שבועות לאחר האסון, חזרה היחידה לפעילות מלאה. במהלך האינתיפאדה דובדבן חזרה להיות חוד החנית של צה"ל במאבק בטרור. צה"ל, שקיבל לפתע אישורים מדיניים לפעולות צבאיות, עשה שימוש נרחב ביכולותיה של דובדבן להרתיע מחבלים וארגוני טרור. ביצוע ההחלטה להחלפת מפקד היחידה עוכב[29], ודובדבן שכאמור חזרה לפעילות מלאה שמה את ידה על מאות מבוקשים ולוחמיה ביצעו סיכולים ממוקדים במבוקשים הגדולים ביו"ש. בינואר 2002 קיבלה היחידה תעודת הצטיינות מראש הממשלה, אריאל שרון, בשל תפקודה בלחימה בטרור[33]

באפריל 2001, הוחלף אדלשטיין בסגן־אלוף אייל וייס יוצא חטיבת הנח"ל אשר היה למפקדה הראשון של היחידה שהחל את שירותו הצבאי בתור לוחם חי"ר, שכן עד אליו פיקדו על היחידה יוצאי שייטת 13, סיירת מטכ"ל ושלדג[33]. ב-15 בפברואר 2002, וייס נהרג לאחר שקרסה עליו חומה שפגע בה דחפור די־9 בזמן שהרס בית של מבוקש[34]. בתחקיר שנערך לאחר האירוע נקבע כי לא היו ליקויים בפעולה[35].

לאחר מותו של וייס, פיקוד היחידה הועבר לנדב פדן[36], יוצא סיירת מטכ"ל, אשר לו הוצעה היחידה מלכתחילה ועקב סירובו הוצעה לוייס.

תחת פיקודו של פדן, הייתה היחידה הראשונה שפרצה למוקטעה שנחשבה למעוזה המבוצר של אש"ף. כך תיאר במילותיו פדן את רגעי הפריצה:[37].

פרצנו ראשונים דרך הפאה בחומה של תאופיק טיראווי, בדרך לשם היה לנו מגע עם ארבעה חיילים של משמר הנשיאות. הם נפלו ואז כבשנו את האגף של טיראווי. תאופיק לא היה שם. אנחנו עולים לקומה הראשונה. הקומה השנייה נושקת לחדר הדיונים של ערפאת. אנחנו עוצרים. ההגדרה הייתה שלא נכנסים. בינינו לבין הלשכה הייתה דלת. היינו יכולים לפתוח ולהיכנס. בכיבוש השני של המוקטעה קיבלנו פקודה לכבוש את המבנה שגשר מחבר בינו ללשכת ערפאת. הדי־9 לא הפיל את כל הגשר אלא הותיר סטריפ צר שחיבר בין שני המבנים. אני חושב שאיזה 200 חיילים שלהם רצו על הקטע הצר של הגשר שנשאר. כמו לוליינים על חבל. אנחנו עומדים עם שני טנקים מולם וכל היחידה עם כלי נשק כשהם מול הכוונות, כמו מטווח ברווזים.

— מפקד דובדבן לשעבר, נדב פדן

על אף האסונות שפקדו אותה, ובהם מותו של סמל רועי דרור ביולי 2002 ממכת חום, בעת אימון לאחר עבירות קשות על כללי הבטיחות[38], המשיכה היחידה לבצע את תפקידה באופן אינטנסיבי ביותר הן בהמשך פעולתה במבצע חומת מגן והן בתקופת מבצע דרך נחושה. היחידה השתקמה מהר מאוד ובשנים שלאחר מכן זכתה בצל"שים ואותות הצטיינות על פעילותה האינטנסיבית ללחימה בטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון.

בינואר 2006 החליט הרמטכ"ל, דן חלוץ, להדיח מתפקידם מפקד צוות וסמל ביחידה, לאחר שסירבו לצאת למשימה בעיר ג'נין ב-21 בנובמבר 2005[39]. בנוסף מפקד היחידה אבי גיל קיבל הערה פיקודית[40].

בשנת 2009, נטלו לוחמי היחידה לראשונה חלק בפעילות מבצעית מחוץ לשטחי איו"ש, והשתתפו במבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה, בפיקודו של מפקד היחידה עופר וינטר[41].

צלף דובדבן עם רוגר 10/22 מושתק בפעילות מבצעית

בשנת 2014 לוחמי היחידה, בפיקודו של מפקד היחידה קובי הלר, נטלו חלק במבצע שובו אחים ברצועת עזה[42] ובמבצע צוק איתן[43]. במהלך המבצע, בין היתר, חילצו לוחמי היחידה תחת אש, את מפעיל ה־D9 משה דוינו שנהרג מירי טיל נ"ט ומנעו את חטיפתו בידי המחבלים[44].

בינואר 2016 גזר בית הדין הצבאי עונש מאסר של 4 חודשים לחייל ביחידה, לאחר שתועד יורה באקדחו בגמל, והורה על הורדתו לדרגת טוראי[45].

ב-20 במרץ 2018 נהרג סמ"ר שחר סטרוג מכדור שנפלט מאקדחו של לוחם אחר ביחידה[46]. הלוחם הורשע בהריגה לאחר שהודה כי הרג את סטרוג במהלך משחק בנשק[47].

ב-24 במאי 2018, במהלך פעילות מעצרים במחנה הפליטים אל-אמערי סמוך לרמאללה הושלך לוח שיש מגובה על החייל סמל רונן לוברסקי ופצע אותו אנושות. לאחר יומיים נפטר לוברסקי מפצעיו[48]. הוא ההרוג היחיד של היחידה שנהרג בפעילות מבצעית שלא עקב תאונה[49].

ב-26 בספטמבר 2021, קצין ולוחם ביחידה נפצעו קשה במהלך מבצע מעצרים בכפר ברוקין[50]. על פי תחקיר האירוע הם נפגעו מאש כוחותינו[51].

לוחמי דובדבן באימון חטיבת הקומנדו

ב-2022 פעלה היחידה ב-מבצע שובר גלים ביצעה מאות פעילויות וחיסלה עשרות מחבלים חמושים בעיקר באזור ג'נין.

צל"שים והצטיינויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמטכ"ל גדי איזנקוט מעניק את צל"ש הרמטכ"ל ליחידת דובדבן, אוגוסט 2016

גיוס ליחידה והכשרת הלוחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדים בעלי נתונים מתאימים שאותרו בגיבוש צנחנים כמתאימים ביותר יוגדרו כ"מאותרי דובדבן", יתגייסו לצנחנים ולאחר כשבוע יצאו לגיבושי היחט"יות לצנחנים שאורכו 3 ימים פיזיים ובסוף היום השלישי ראיון על ידי לוחמי היחידה. בסיומו, המתאימים ביותר יתחילו את המסלול שמשכו כ־16 חודשים[דרוש מקור].

עוד דרך להגיע לדובדבן, היא מעבר יום סיירות לגיבוש סיירת מטכ"ל או לגיבוש שייטת 13. יש להביע רצון להגיע ליחידת דובדבן בשאלון שמחולק בתחילת הגיבוש ולאחר מכן צליחת אחד מהגיבושים הנ"ל בציון "קבלה לחטיבת הקומנדו".

מסלול הכשרת הלוחמים בדובדבן כולל הכשרה בסיסית (טירונות) בקליעה, שדאות, כושר גופני וביצוע תרגילים ברמת הפרט, הצוות והחוליה, קורס הכשרה של רובאי 08, קורס לוחמה בטרור, קרב מגע, ניווטים בשטח פתוח ובנוי, קורס לוחמה זעירה, הכשרה ייעודית בנושאי לחימה בטרור ונושאים רבים נוספים.

היחידה מפעילה גם צלפים שתפקידם לחפות על הלוחמים בשטח, לתצפת על זירת הפעולה ולספק מודיעין טקטי ובמידת הצורך לחסל מחבלים המאיימים על ביטחון הלוחמים בשטח.

מאז הקמת דובדבן נעשתה הפעילות המסוערבת רק לחלק מארסנל היכולות של היחידה כיחידה מיוחדת[60].

אמצעי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלף דובדבן במטווח ולצידו רובה צלפים רמינגטון M24.

לוחמי היחידה חמושים בנשק קל ואמצעים טכנולוגיים מיוחדים, חלקם מסווגים. הנשק האישי של כל לוחם כולל אקדח ורובה סער. האקדחים הם מדגמי זיג־זאואר SIG P228 וגלוק 17/19/26. רובי השירות הם רובי סער מקוצרים מדגמי M4A1 פלאטופ ומיקרו־תבור. היחידה מפעילה גם צלפים החמושים ברובי צלפים שכוללים את הרמינגטון M24 והמאוזר 86SR הבריחיים וה־SR-25 Mk 11 והבארט REC10 החצי־אוטומטיים, שלושת האחרונים מותאמים ללוחמה בטרור. צלפי היחידה מתאמנים גם על רובי רמינגטון M24 וברק (HTR 2000). להתמודדות עם מהומות אלימות והפרות סדר, משתמשים צלפי וקלעי היחידה ברובי רוגר 10/22 ורוגר SR-22 מושתקים. בנוסף חמושה היחידה במקלעי מאג ונגב[דרוש מקור].

יחידת המילואים של דובדבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חודש ינואר בשנת 2014 נפתח לראשונה גדוד המילואים של היחידה המובחרת[61]. הגדוד החדש מכיל מאות לוחמים בוגרי היחידה הסדירה. יוזמי הרעיון לפתיחת גדוד המילואים החדש הם מפקד פיקוד המרכז לשעבר, האלוף ניצן אלון, מפקד אוגדת איו"ש לשעבר, תא"ל חגי מרדכי ומפקד היחידה הסדירה בעבר אל"ם שמעון אדרי. עד הקמת הגדוד הופנו יוצאי היחידה המובחרת לשירות מילואים ביחידות חי"ר סדירות, בעיקר תחת חטיבת הצנחנים. בספטמבר 2020 קיבלה היחידה את עיטור ההצטיינות ליחידות המילואים מנשיא המדינה[62].

עמותת דובדבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת דובדבן הוקמה בשנת 1992 על ידי מר אורי הירשמן, אביו של סרן דורון הירשמן. מטרתה העקרית היא להוות כתובת משותפת לחיילי היחידה, בוגריה והמשפחות השכולות. העמותה פועלת במספר מישורים שונים. מישור אחד, הוא תמיכה במשוחררים החדשים, על ידי חלוקת מלגות והצמדת מנטורים שיסייעו להם בהתחלות החדשות. מישור נוסף, הוא תמיכה בקהילה. חלק מחזון היחידה הוא ניצול כוח האדם האיכותי של חיילי היחידה, ושילובו בפעילויות המעודדות מעורבות ואחריות חברתית למען החברה הישראלית. על כן, חברי העמותה המקבלים מלגה נדרשים להתנדב בעמותות שונות. כמו כן, העמותה דואגת לתמוך, לטפח ולשמר את הקשרים עם היחידה, עם המשפחות השכולות ובוגרי היחידה. על מנת ליישם את חזון העמותה, פועלת העמותה במספר פרויקטים שנקבעו על ידי הוועד המנהל ומנוהלים על ידי מנכ"ל העמותה. דובדבן נחשבת ליחידה מאוד משפחתית ומאוחדת, תוך כדי השירות ואחריה.

מפעליה של העמותה:

  • חלוקה של כ־100 מלגות לימודים בשנה לבוגרי היחידה.
  • מנפקת לבוגרי היחידה כרטיס אשראי מאסטרקארד 'דובדבן' אשר מקנה הנחות לכל בתי העסק והחברות של בוגרי היחידה.
  • מקפידה על כך שבוגרי היחידה ישתמשו רק בשירותים של בוגרי היחידה.
  • תומכת ביחידה הסדירה.
  • תומכת במשפחות השכולות ובהנצחת הנופלים.
  • יוזמת ימי גיבוש, מרוצים ואירועים פנים יחידתיים.
  • מקיימת שת"פ עם שייטת 13, וכן בהתנדבות של צוותים אורגניים לתגבור מג"ב.

מחלקת ליווי מנטלי הפועלת בעמותה, הוקמה בשנת 2020 על ידי מר מאור צברי, מפקד הצוות של רונן לוברסקי שנהרג בפעילות מבצעית ברמאללה. מטרתה העיקרית היא עיבוד חוויות הלחימה של בוגרי היחידה.

מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אורי בר-לב 1987 - 1989 מקים היחידה ומפקדה הראשון. לימים ניצב במשטרת ישראל
אבי סיוון[63] 1989 - 1991 נהרג בהתרסקות מסוק בקמרון בשנת 2010
עמוס גולן[64] 1991 - 1992 הודח בעקבות תקרית אש כוחותינו בשנת 1992
רם רוטברג[65] 1992 - 1994 לימים מפקד חיל הים
נבו ארז 1994 - 1996 לימים מפקד שייטת 13
גולן בר לוי[66] 1996 - 1997 לימים מפקד מערך מגן
רוני נומה 1997 - 1999 לימים מפקד פיקוד המרכז
מיקי אדלשטיין 1999 - 2001 לימים נספח צה"ל בארצות הברית
אייל וייס 2001 - 2002 נהרג בעת מילוי תפקידו
נדב פדן 2002 - 2003 לימים מפקד פיקוד המרכז
רון וייזל 2003 - 2005 לימים נספח צבאי בהולנד
אבי גיל 2005 - 2007 לימים מפקד עוצבת געש
עופר וינטר 2007 - 2009 לימים מפקד עוצבת האש
שמעון אדרי[67] 2009 - 2012 מפקד היחידה הראשון שהחל את שירותו ביחידה
יריב בן עזרא 2012 - 2014 לימים מפקד חטיבת יהודה
קובי הלר 2014 - 2016 לשעבר מפקד גדס"ר גולני, לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה ומפקד חטיבת עוז
עמי ביטון 2016 - 2018 מעוטר צל"ש מפקד חטיבה
עומר כהן 2018 - 2020 לימים מפקד עוצבת ברעם
סא"ל ע' 2020 - 2022
סא"ל ד' אוגוסט 2022- מפקד היחידה הנוכחי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשר קרביץ, סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ', הוצאת ידיעות ספרים, 2008.
  • משה גבעתי, הישרדות בספטמבר – לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג־2013, עמ' 424–425.
  • משה גבעתי, אביר 21 – סיפורו של אלי אברם מפקד יחידת המסתערבים, ירושלים: הוצאת 'רעות', תשס"ג־2003.
  • בועז אפרת ועילי זוזובסקי, הוקם גדוד מילואים ראשון ליחידה המובחרת "דובדבן", במחנה, 5 בפברואר 2015
  • עינב ועידו, כי בתחבולות – הצצה נדירה ליחידת דובדבן, בהוצאת ידיעות ספרים, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחידת דובדבן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הגבורה, צל"ש יחידתי – צוות מיחידת דובדבן, www.gvura.org, עיטור ציון לשבח לצוות הפריצה של יחידת "דובדבן", ‏ 06.04.2009
  2. ^ אתר הגבורה, [1], באתר הגבורה, עיטור ציון לשבח על פעילות ייחודית חדשנית ומסוכנת, ‏ 05.09.2007
  3. ^ אמיר בוחבוט‏, מסתערבים ביו"ש – ומוכנות מיידית לקרב: הפנים החדשות של דובדבן, באתר וואלה!‏, 28 בדצמבר 2017.
  4. ^ אילן כפיר, ברק – הביוגרפיה, אלפא תקשורת, מהדורה עשירית, 1999, עמ' 204-203
  5. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד", הוצאת קוראים, 1998, עמוד 197.
  6. ^ שלומי ציפורי, "צדק מסוערב", הוצאת אגם, 2004, עמוד 51.
  7. ^ עמיר רפפורט, "הרגיש והנחוש", אורי בר־לב איבד רגל בפיצוץ. דן הראל בקושי גמר תיכון. השבוע הם נבחרו לאנשי השנה של מעריב, והם בסה"כ רצו להחזיר את המדינה הביתה בשלום, מעריב, ‏ 16.09.2005.
  8. ^ סופר רויטר בירושלים, יחידת חיסול חשאית "דובדבן" פועלת נגד ראשי האינתיפאדה, מעריב, 24 באוקטובר 1988; המשך
  9. ^ טיים: חבר לשעבר בדובדבן: "תרגילים מלוכלכים הם חלק מהמשחק", מעריב, 31 באוקטובר 1988
  10. ^ פרשת דובדבן, מעריב, 25 באוגוסט 1989
  11. ^ הדס מנור, האלוף מצנע הכחיש כי הורה לשבור ידיים ורגליים, מעריב, 14 במאי 1990
  12. ^ חוסלה חוליה מהמסוכנות שפעלו בשכם, מעריב, 3 בספטמבר 1989; המשך
  13. ^ הדס מנור, יהודה מאיר, סיכום ביניים, מעריב, 6 ביולי 1990
  14. ^ עופר אלפסי, "אגיע בשבת", אמר ההרוג לאמו, חדשות, 10 ביולי 1992
  15. ^ אהרן קליין, מפקד "דובדבן׳ הודח מתפקידו, חדשות, 13 ביולי 1992
  16. ^ משה טוב-על, הפצ"ר ישקול שוב אם להעמיד לדין את מפקד דובדבן לשעבר, חדשות, 5 במרץ 1993
  17. ^ משה טוב-אל, עכשיו הם נזכרו לשאול שאלות, חדשות, 22 באפריל 1993
  18. ^ משה טוב-אל, ’׳הקצינים והחיילים שהרגו את סמ״ר אלי אישה רימו בחקירה", חדשות, 20 באפריל 1993
  19. ^ משה טוב-אל, יואב כספי, מפקד דובדבן לשעבר לא יישפט על מות אלי אישה, חדשות, 3 באוקטובר 1993
  20. ^ בג"ץ 4550/94 נסים אישה נגד 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. הפרקליט הצבאי הראשי 3. סא"ל ע' 4. סג"ם ג' (משיבים פורמליים) 5. סמל א' 6. סג"ם ח'
  21. ^ אהרון קליין, פאיז עבאס, 2 מסתערבים נפצעו מכדור שפלט חברם, חדשות, 26 במרץ 1993
  22. ^ עמוס הראל, מונה המח"ט הצעיר ביותר בצה"ל: אל"מ ידאי, בן 32, באתר הארץ, 4 ביוני 2002.
  23. ^ גדעון לוי‏, תמונת מחזור מסויטת, באתר וואלה!‏, 25 בדצמבר 2004
  24. ^ שירות גלובס, ‏3 הרוגים ל"דובדבן" במארב למבוקש מס' 1; מופז: תקלה חמורה; ייתכן שנהרגו מירי צה"ל, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2000
  25. ^ שירות גלובס, ‏אימו של אחד מחללי "דובדבן": הפקירו את הבנים; היה כישלון גדול, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2000
  26. ^ פליקס פריש, הרמטכ"ל: אבו הנוד תיכנן 3 פיגועים קשים, באתר ynet, 12 בספטמבר 2000.
  27. ^ שירות גלובס, ‏אחיו של אבו-הנוד: החיילים היו בפאניקה, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2000
  28. ^ מופז: תקלה מבצעית כל-כך חמורה לא צריכה לקרות ביחידה כמו דובדבן, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2000
  29. ^ 1 2 הראל עמוס, ביקורת על הרמטכ"ל שהחליט לא למנות את מפקד דובדבן למפקד שלדג, באתר הארץ, 14 בפברואר 2002
  30. ^ שירות גלובס, ‏מפקד יו"ש המתפטר למופז: לוקח האחריות על כשלון פעולת דובדבן, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2000
  31. ^ שירות גלובס, ‏הרמטכ"ל מופז מציג את המסקנות הסופיות מחקירות פעולת דובדבן, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2000
  32. ^ עמוס הראל, נסגר תיק החקירה בעניין 3 חיילי דובדבן שנהרגו מאש חבריהם, באתר הארץ, 15 ביוני 2001
    עמוס הראל, הפצ"ר: קצינים לא יועמדו לדין פלילי בגלל התאונה בדובדבן, באתר הארץ, 17 ביוני 2001
  33. ^ 1 2 עמוס הראל, סגן אלוף אייל וייס, באתר הארץ, 14 בפברואר 2002
  34. ^ עמוס הראל, מפקד "דובדבן" נהרג במבצע בגדה, באתר הארץ, 16 בפברואר 2002
  35. ^ עמוס הראל, תחקיר צה"ל: לא היו ליקויים בפעולה שבה נהרג סא"ל וייס, באתר הארץ, 19 בפברואר 2002
  36. ^ אמיר בוחבוט, הגבורה שמאחורי הכתם, באתר nrg‏, 23 במרץ 2007
  37. ^ עמרי אסנהיים, על הכוונת, באתר nrg‏, 18 בנובמבר 2005
  38. ^ עמיר רפפורט, מפקדים בדובדבן זילזלו בכללי הבטיחות, באתר ynet, 4 ביולי 2002
    עמוס הראל, חייל דובדבן מת באימון; חשד לחריגה מהנחיות הבטיחות, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2002
  39. ^ אפרת וייס, הרמטכ"ל הדיח מפקד צוות וסמל ביחידת דובדבן, באתר ynet, 2 בינואר 2006
  40. ^ עמוס הראל, הערה פיקודית למפקד יחידת דובדבן, בעקבות סירוב חייליו לצאת לפעולה בג'נין, באתר הארץ, 2 בינואר 2006
  41. ^ לילך שובל, "לא אומרים לא למבצע", ריאיון עם סא"ל עופר מפקד דובדבן, באתר nrg, 25 בדצצבר 2009
  42. ^ עודד הרשקוביץ, לילה עם דובדבן בכפר, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 27 ביוני 2014.
  43. ^ יוחאי עופר, מפקד דובדבן: "רואים פחדנות גדולה בחמאס", באתר nrg‏, 27 ביולי 2014.
  44. ^ אמיר בוחבוט‏, "בזמן שיורים עלינו, אנחנו רצים ספרינט בחול טובעני", באתר וואלה!‏, 08 באוקטובר 2014
  45. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, לוחם דובדבן שירה בגמל ירצה ארבעה חודשי מאסר, באתר הארץ, 27 בינואר 2016
    יואב זיתון, 4 חודשי מאסר ללוחם דובדבן שירה בגמל, באתר ynet, 26 בינואר 2016
  46. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, לוחם ביחידת דובדבן שפלט כדור לעבר חברו ליחידה חשוד בהריגתו, באתר הארץ, 21 במרץ 2018
  47. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, מאסרו של חייל דובדבן שירה למוות בחברו ליחידה קוצר בחמישה חודשים, באתר הארץ, 25 בפברואר 2019
  48. ^ יואב זיתון, רונן נהרג מפגיעת לוח שיש: "חלם להתגייס לדובדבן", באתר ynet, 26 במאי 2018
  49. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, הפצע של לוחמי דובדבן לא דימם, וגם אינו מגליד, באתר הארץ, 17 באפריל 2018
  50. ^ ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: קצין ולוחם ביחידה מיוחדת נפצעו קשה בפעילות סמוך לג'נין, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2021‏
  51. ^ דני זקן, ‏הערכה: קצין ולוחם צה"ל שנפצעו הלילה קשה בג'נין - נפגעו מירי חבריהם, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2021
    יואב זיתון, התקרית בברוקין: הלוחמים נכנסו לחצר בית המחבל ללא תיאום - ונפגעו מאש צה"ל, באתר ynet, 12 בנובמבר 2021
  52. ^ צל"ש יחידתי – יחידת דובדבן, באתר הגבורה
  53. ^ צל"ש יחידתי – יחידת דובדבן, באתר הגבורה.
  54. ^ צל"ש מפקד אוגדה – יחידת דובדבן, באתר הגבורה.
  55. ^ פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות על פעילות מבצעית – יחידת דובדבן, באתר הגבורה.
  56. ^ צל"ש אלוף לצוות ביחידת דובדבן, באתר הגבורה.
  57. ^ מקסים לנגו, ציון לשבח ליחידת דובדבן על פעילותה בשנה האחרונה, באתר חדשות 0404‏.
  58. ^ לילך שובל, פרס הרמטכ"ל: דובדבן במקום הראשון, גולני עוקפת את שייטת 13, באתר nrg‏
  59. ^ היחידות המצטיינות שיקבלו צל"שים על פעילותן ב"שובר גלים", באתר צה"ל, 6 בנובמבר 2022.
  60. ^ סמדר קרמפף, "לא רק מסתערבים", ביטאון ביבשה, גיליון 24 יוני 2013.
  61. ^ בועז אפרת ועילי זוזובסקי, הוקם גדוד מילואים ראשון ליחידה המובחרת "דובדבן", במחנה, 2015, עמ' 16
  62. ^ יחידות המילואים המצטיינות לשנת 2020, באתר אתר צה"ל, ‏10 בספטמבר 2020
  63. ^ אריאלה רינגל־הופמן, עוד לא המציאו את הכדור שיהרוג אותי, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 26 בנובמבר 2010, עמודים 10–11, כפי שהועלה באתר פרש
  64. ^ עמיר רפפורט, "למה לא לירות משני קנים", "ישראל דיפנס" 8, מאי - יוני 2012, עמודים 75-74
  65. ^ פרק ראשון מתוך "אביר 21" מאת משה גבעתי, באתר וואלה!‏, 27 באפריל 2009
  66. ^ יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שלישי: דובדבן, באתר ynet, 28 בינואר 2008
  67. ^ שוש מולא, "עונת הדובדבנים", ידיעות אחרונות, 2 בדצמבר 2010


חטיבת עוז
יחידות החטיבה מגלן • דובדבן • אגוז
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחידת_דובדבן&oldid=35882784"