יחיאל מור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחיאל מור (מנר)
יחיאל מור.jpg
מידע אישי
לידה 1932 (בן 86 בערך)
רמת גן שבישראל
שם מלא יחיאל מור
עמדה בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן
1953–1959
1959-1964
הפועל רמת גן
הפועל באר שבע
קבוצות כמאמן
1959–1961
1961–1964
1964–1965
1966–1968
1968–1969
1969–1970
1970
1970–1972
1972–1973
1973–1975
1975–1976
1976–1977
1977–1978
1978–1979
1979
1984
הפועל באר שבע
הפועל באר שבע
הפועל הרצליה
הפועל באר שבע
הפועל רמת גן
מכבי יפו
בית"ר באר שבע
מכבי רמת עמידר
בני יהודה תל אביב
שמשון תל אביב
מכבי נתניה
בית"ר ירושלים
שמשון תל אביב
הפועל יהוד
בני יהודה תל אביב
בית"ר רמלה

יחיאל מור (מנר) (נולד ב-1932) הוא כדורגלן עבר ישראלי אשר שיחק בעמדת בלם בהפועל רמת גן, ולאחר הפרישה התחיל בקריירת אימון והדריך מספר מועדונים בכירים בארץ, ביניהם הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים ומכבי נתניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מור נולד ב-1932 ושיחק מגיל צעיר בקבוצת הנוער המקומית (החל משנת 1947). בשנת 1953 הגיע לקבוצת הבוגרים של הפועל רמת גן והיווה שחקן מפתח בהגנה בתפקיד הבלם בשנים אלו.

בעונת 1959/1960 החל לאמן את קבוצת הפועל באר שבע כמאמן-שחקן, כשהוא בן 27.[1] תחת הדרכתו סיימה הקבוצה במקום התשיעי בליגה א', וגם בעונה שלאחר מכן באותו המיקום. באותה עונה החליטה הנהלת הפועל באר שבע להביא את כמאמן את שחקן העבר היהודי-טורקי, רוברט שרף במקומו, אך לאחר 5 מחזורים בלבד וללא נקודות קראה לו הקבוצה לחזור ולאמן אותה, ועוד באותה עונה הגיעה הקבוצה למעמד חצי גמר גביע המדינה לראשונה בהיסטוריה, כשהיא בליגה השנייה, לאחר שניצחה בשמינית הגמר את הפועל רמלה מליגה א' בתוצאה 2-1 משני שערים של ג'קי דקל,[2] ברבע גמר את הפועל תל אביב בתוצאה 3-1 במשחק סנסציוני משערים של דקל ומוריס הנגבי,[3] והודחה על ידי מכבי תל אביב בחצי גמר לאחר הפסד בתוצאה 3-0.[4] בשנת 1964 עבר לאמן את הפועל הרצליה, אך חזר לאחר עונה אחת בלבד לבאר שבע אותה אימן ב"עונה הכפולה" אותה סיימה באר שבע במקום השביעי.

ב-1968 לאחר היעדרות של כ-9 עונות חזר לקבוצת ה"בית" שלו הפועל רמת גן, הפעם כמאמן. לאחר קדנציות קצרות במכבי יפו ובבית"ר באר שבע, הגיע מור למכבי רמת עמידר. ב-1972 הגיע לבני יהודה תל אביב והדריך אותה בעלייתה מליגה א' חזרה לליגה הלאומית, לאחר ששניצחה ב-21 משחקים, סיימה 6 בתיקו והפסידה ב-3 בלבד, תוך הישג חסר תקדים לקבוצה של 77 אחוזי הצלחה באותה עונה.[5] לאחר מכן אימן במכבי נתניה, בית"ר ירושלים, שמשון תל אביב והפועל יהוד וסיים את הקריירה בשנת 1984 כמאמנה של בית"ר רמלה.

מור פרסם מספר כתבות בעיתונים בנושא הכדורגל הישראלי[6] ופעל לשיפור התנאים בו לאורך השנים, כמו כן השתתף במספר ועדות מקצועיות של ההתאחדות לכדורגל. אב לשלושה בנים וסב לשבעה נכדים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י. מנר - לבאר שבע, מעריב, 30 ביולי 1959; מכונה בטעות בכתבה של "מעריב" בשם יצחק מנר
  2. ^ יצחק נחשון, הפועל באר-שבע, קריית חיים ופרדס-חנה - לרבע הגמר, מעריב, 13 בדצמבר 1961.
  3. ^ ישראל רוזנבלט, זה קרה: באר שבע "העיפה" הפועל ת"א (1:3), מעריב, 17 בדצמבר 1961.
  4. ^ ב. יהושע, מכבי תל-אביב שגבר על הפועל באר-שבע 0:3, מעריב, 4 בפברואר 1962.
  5. ^ פרופיל המאמן באתר האוהדים של בני יהודה
  6. ^ יחיאל מור, בכדורגל הישראלי המשתתפים רוצים להצליח בכל מחיר, דבר, תאריך: 12.11.1972


Football Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כדורגל ישראלי ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.