מרדכי שפיגלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרדכי שפיגלר
Shpiglerarbel cropped.png
מידע אישי
לידה 19 באוגוסט 1944 (בן 73)
סוצ'י שבברית המועצות
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19601971
19721973
19731974
19741975
1975
19751978
19781979
19811982
מכבי נתניה
פריז
פריז סן ז'רמן
מכבי נתניה
ניו יורק קוסמוס
מכבי נתניה
הפועל חיפה
בית"ר תל אביב
סך הכול
301 (196)
39 (11)
13 (10)
26 (5)
17 (6)
87 (16)
20 (1)
15 (2)
518 (247)
נבחרת לאומית כשחקן
19631977 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 83 (33)
קבוצות כמאמן
1979
19791980
19801982
19821984
1984


19871988
מכבי חיפה
הפועל חיפה
בית"ר תל אביב
מכבי נתניה
הפועל תל אביב
צפרירים חולון
מכבי יפו
בית"ר ירושלים
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
שפיגלר (מימין), לצידו של גיורא שפיגל

מרדכי (מוטל'ה) שפיגלר (נולד ב-19 באוגוסט 1944) הוא כדורגלן עבר ישראלי, גדול שחקני מכבי נתניה ואחד מגדולי הכדורגלנים הישראלים בכל הזמנים. שפיגלר שיחק בעמדת החלוץ והוא מלך השערים של נבחרת ישראל עם 33 שערים ב-83 הופעות. הוא הכדורגלן הישראלי היחיד שכבש שער בטורניר מונדיאל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגלר נולד בסוצ'י שברוסיה (אז בברית המועצות) כבן הזקונים מבין חמישה ילדים לאלכסנדר והניה שפיגלר. אביו היה סנדלר ואמו תופרת. ב-1949, כשהיה בן 4 וחצי עלתה המשפחה לישראל באוניה שהפליגה ממרסיי[1]. את ילדותו עשה בעיר נתניה, בה החל לשחק כדורגל, למורת רוחה של משפחתו שומרת המסורת.

שפיגלר החל לשחק בקבוצה הבוגרת של מכבי נתניה בעונת 1960/1961, בגיל 16, תחת המאמן יצחק שניאור, לצד החלוץ ויקטור סרוסי בן ה-16 שגם כן החל לשחק בבוגרים באותה עונה. שפיגלר כבש את שער הבכורה שלו בקריירה במחזור השביעי של עונה זו, במשחק מול בית"ר תל אביב[2], ואת העונה כולה סיים עם חמישה שערים. הקבוצה ניצלה מירידה רק מחזור אחד לפני סיום הליגה.

בעונת 1961/1962 ירדה הקבוצה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-12 והאחרון עם 4 ניצחונות בלבד. באותה עונה הבקיע שפיגלר שלושער לשערו של שוער הנבחרת דאז, יעקב חודורוב, בניצחונה של מכבי נתניה 0:5 על הפועל תל אביב[3], ובסך הכל כבש בעונה זו שישה שערים.

בעונת 1962/1963 שיחקו שפיגלר ומכבי נתניה בליגת המשנה, תחת הדרכתו של המאמן יצחק כספי. לקבוצה הייתה התקפה קטלנית בניצוחם של שפיגלר, ויקטור סרוסי ויוסף היינה, ופתיחת עונה נהדרת. במחזור הרביעי, הבקיע שפיגלר שלושער בניצחון 1:6 על הפועל חולון[4], ובמחזור שלאחריו הבקיע רביעייה בניצחון 0:8 על הפועל צפת[5]. במחזור השביעי כבש שפיגלר שער ובישל שלושה לויקטור סרוסי, בניצחון 0:5 על הפועל מחנה יהודה[6], ובמחזור ה-12 כבש שלושער בניצחון 0:9 על הפועל רמלה[7]. בשלוש המחזורים העוקבים, נחלה הקבוצה שלושה הפסדים רצופים (להפועל רמת גן, הפועל קריית חיים ומכבי שעריים), אך למרות זאת סיימה את הסיבוב הראשון במקום השני. בסיבוב השני לא שמרה נתניה על יציבות, סיימה במקום הרביעי, ולא העפילה לליגה הראשונה. שפיגלר סיים את העונה עם 21 שערים במאזנו.

בעונת 1963/1964 נטל את שרביט האימון המאמן מילאן באציץ'. הקבוצה המשיכה לשחק עם שפיגלר, סרוסי והיינה בשלישייה הקדמית הקטלנית ובמחזור התשיעי ניפצה את שיא הכיבושים של מכבי נתניה למשחק, בניצחון 2:12 על הפועל גבעת חיים, כששפיגלר כובש רביעייה. הקבוצה סיימה את הליגה עם 86 שערי זכות ו-17 שערי חובה בלבד, עם המקום הראשון בליגה א' צפון, ויחד עם בית"ר תל אביב שזכתה במקום הראשון בליגה א' דרום, עלו שתיהן לליגה הבכירה.

בשורות מכבי נתניה זכה שלוש שנים ברצף בתואר מלך השערים של הליגה: בעונת 1965/1966 ביחד עם משה רומנו עם 17 שערים, בעונת 1966/1968 (עונה כפולה בה שיחקו 60 משחקים) זכה לבד בתואר עם 38 שערים (המספר הגבוה ביותר בו מחזיק מלך השערים בעונת כלשהי, אך יש להתחשב במספר המשחקים הכפול מהנהוג בדרך כלל), ובעונת 1968/1969 זכה בתואר עם 25 שערים.

בשנת 1971 הוביל שפיגלר את הקבוצה לאליפות הראשונה בתולדותיה.

ב-1972 עבר לשחק במדי פריז ששיחקה בליגה הצרפתית הראשונה. הוא שיחק בקבוצה במשך שנה ואז עבר לפריז סן-ז'רמן וגם בה שיחק במשך עונה אחת. לאחר מכן חזר לעונה אחת לנתניה, ובשנת 1975 עבר לקבוצת ניו יורק קוסמוס, שם שיתף פעולה עם הכדורגלן הברזילאי פלה.

לאחר שחזר לישראל שיחק שוב בנתניה, וזכה עמה בדאבל בשנת 1978. לאחר מכן שיחק גם בהפועל חיפה ובסוף שנות ה-70 פרש ממשחק פעיל. בסך הכול הופיע ב-365 משחקים בליגה הבכירה בישראל וכבש 168 שערים, מתוכם רשם 337 הופעות במכבי נתניה, בהן כבש 164 שערים.

בנבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגלר זומן לראשונה לסגל נבחרת ישראל בנובמבר 1962 על ידי המאמן גיולה מאנדי למשחקה נגד נבחרת שוודיה[8]. את הופעת הבכורה שלו במשחק רשמי במדי הנבחרת ערך שפיגלר בדצמבר 1963, תחת המאמן ג'ורג' איינסלי, במשחק נגד נבחרת דרום וייטנאם[9], אותו ניצחה הנבחרת בתוצאה 0:1. את שער הבכורה שלו הבקיע מבעיטת 11 מטרים במשחקו הרשמי השני, בניצחונה של הנבחרת 0:3 על נבחרת הונג קונג[10]. שפיגלר היה שותף לזכיית נבחרת ישראל בגביע אסיה ב-1964. במהלך משחק נגד נבחרת סקוטלנד ב-1967 שבר אלכס פרגוסון את אפו של שפיגלר.

שפיגלר פתח בהרכב נבחרת בטורניר הכדורגל באולימפיאדת מקסיקו (1968), שם הצליחה הנבחרת להעפיל עד לרבע הגמר והודחה על ידי נבחרת בולגריה בהגרלה, לאחר שגם לאחר ההארכה נותרה התוצאה 1:1.

בשנת 1968, במשחק ידידות מול נבחרת ארצות הברית, קבע שפיגלר שיא והיה לשחקן היחיד שהבקיע ארבעה שערים במשחק במדי נבחרת ישראל.

שני שערים שהבקיע, זכו להיכנס להיסטוריה של הכדורגל הישראלי. הראשון, ב-1969 בסידני, כאשר כבש את שער היתרון לנבחרת ישראל במשחק המכריע מול נבחרת אוסטרליה, במשחק אשר הסתיים בתיקו 1:1 וקבע את עלייתה של נבחרת ישראל למונדיאל. השער השני הובקע בטולוקה במונדיאל 1970, בבעיטה חזקה מ-25 מטר לשערה של נבחרת שוודיה. שער זה הוא היחיד שנבחרתה של ישראל הבקיעה במסגרת זו.

שפיגלר הרבה לשתף פעולה במשחקי הנבחרת עם חברו גיורא שפיגל ושניהם זכו מהעיתונות הישראלית לכינוי "צמד השינים".

לאחר פרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגלר (מימין), לצידו של יורם ארבל

בתום הקריירה שלו ככדורגלן פעיל עבר לאימון. החל את דרכו כמאמן מכבי חיפה והפועל חיפה, וכשאימן את בית"ר תל אביב בתחילת שנות ה-80, גם שיחק במדיה ושימש כמאמן-שחקן.

קריירת האימון שלו נחשבת לפחות מוצלחת, אם כי בעונת 1982/1983, בה אימן את מכבי נתניה, זכתה זו באליפות בפער ניכר ואז טבע שפיגלר את המשפט "זאת קבוצת הכדורגל הטובה ביותר בארץ ויש עוד 15 קבוצות". בקיץ 1984 מונה למאמן הפועל תל אביב, אך פתח את העונה בצורה לא טובה ופוטר לאחר 8 מחזורים.

שפיגלר זכה בתואר "כדורגלן היובל" במסגרת סקר יובל למדינה ב-1998. בשנת 2003, לציון יובל לאופ"א (19532003), התבקשה כל התאחדות כדורגל החברה בארגון לבחור נציג בודד לקבלת הפרס על תרומה לכדורגל. שפיגלר נבחר כנציג ההתאחדות לכדורגל בישראל לקבל את תואר "שחקן הזהב" של אופ"א. שפיגלר נבחר גם להיכל התהילה של הוועד האולימפי. בשנת תשס"ד הוא נמנה בין מדליקי המשואות בחגיגות הממלכתיות לציון יום העצמאות.

בקיץ 2006, עם כניסתו של דניאל יאמר לתפקיד הבעלים של מכבי נתניה, מונה שפיגלר להיות נשיא הכבוד של הקבוצה. שפיגלר משמש גם כחבר ועדת חינוך והסברה מטעם ההתאחדות לכדורגל[11].

בשנת 2009 נבחר שפיגלר לכדורגלן הישראלי הראשון אשר נכנס להיכל התהילה של הכדורגל הישראלי.

בנו הוא איש הטלוויזיה עמיחי שפיגלר.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי שפיגלר (במרכז) אוחז בגביע אסיה בכדורגל 1964

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ישראל
מכבי נתניה

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי נתניה

הישגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ישראל
ליגת העל
תארים נוספים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי שפיגלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערן נבון, ‏"הייתי כמו פלה ומסי ורונאלדו, רק בעברית", באתר ישראל היום, 2 במאי 2014
  2. ^ ג. כדורי, 2 שערים ב-4 דקות ספג בית"ר ת"א בנתניה, מעריב, 1 בינואר 1961
  3. ^ עמי פזטלקשה להאמין – אך עובדא, נתניה – הפועל ת"א 0:5, מעריב, 8 באפריל 1962; הפועל תל-אביב הובס בנתניה – (5:0), חרות, 8 באפריל 1962
  4. ^ יעקב ארזנתניה פיצחה את "הבונקר" החולוני, מעריב, 4 בנובמבר 1962; מכבי נתניה-הפועל חולון 1:6, חרות, 4 בנובמבר 1962
  5. ^ יעקב ארזמאבק קבוצה לאומית וליגה ב' – 0:8, מעריב, 18 בנובמבר 1962
  6. ^ יעקב ארזשלושער "מסורתי" בנתניה, מעריב, 2 בדצמבר 1962
  7. ^ יעקב ארזנתניה כבשה "תשיעיה", מעריב, 6 בינואר 1963
  8. ^ הסגל "פצוע" – שמולביץ מועמד למרכז ההתקפה, מעריב, 6 בנובמבר 1962; מאזן חיובי לנבחרת ישראל במשחקים הבינארציים בעונת 1962: פציעות מסכנות את המשך ההצלחה נגד שוודיה – מחר ברמת-גן, חרות, 11 בנובמבר 1962
  9. ^ אהרן להב, איינסלי קבע ההרכב לוייטנאם – שפיגלר ישחק קיצוני ימני, דבר, 27 בדצמבר 1963; יהודה גבאינבחרת ישראל תתחיל היום בסייגון – בפרחים, מעריב, 29 בדצמבר 1963
  10. ^ אהרן להב, ישראל – הונג קונג 0:3 – מהלל ושפיגלר הבקיעו שערי ניצחון, דבר, 3 בינואר 1964
  11. ^ ועדת חינוך והסברה, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  12. ^ משה גוזגל, שפיגלר ימונה לשגריר של פיפ"א למען ילדי SOS, באתר ynet, 17 בנובמבר 2002
  13. ^ שירלי בר דיין, ‏שפיגלר הראשון בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי: זה חלום, באתר ערוץ הספורט, ‏11 במרץ 2009


נבחרת ישראל - מונדיאל 1970

1 ויסוקר | 2 בר | 3 בלו | 4 פרימו | 5 רוזן | 6 רוזנטל | 7 שום | 8 שפיגל | 9 פייגנבוים | 10 שפיגלר | 11 בורבה | 12 שווגר | 13 חזום | 14 רום | 15 טלבי | 16 וולך | 17 בן רימוז' | 18 רומנו | 19 שורוק | 20 קרקו | 21 המאירי | 22 נוסובסקי | מאמן: שפר

ישראלישראל