איסמעיל קאדרה
 | |
| איסמעיל קאדרה, 2002 | |
| לידה |
28 בינואר 1936 ג'ירוקסטרה, אלבניה  |
|---|---|
| פטירה |
1 ביולי 2024 (בגיל 88) טירנה, אלבניה |
| מדינה |
אלבניה  |
| יצירות בולטות |
The General of the Dead Army, The Three-Arched Bridge, The File on H., אפריל שבור, The Castle, Chronicle in Stone, The Palace of Dreams |
| שפות היצירה |
אלבנית |
| הושפע מ |
איטלו קאלווינו |
| השכלה |
|
| השקפה דתית |
אתאיזם |
| בן או בת זוג |
Helena Kadare (22 באוקטובר 1963 – 2024) |
| מספר ילדים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
.svg) |
  | |
איסמעיל קָאדָרֶה (באלבנית: Ismail Kadare; 28 בינואר 1936 – 1 ביולי 2024) היה סופר ומשורר אלבני, הזוכה הראשון בפרס מאן בוקר הבינלאומי ב-2005.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאדרה נולד בעיר ג'ירוקסטרה שבאלבניה, למד באוניברסיטת טירנה ובמכון מקס גורקי לספרות במוסקבה, ממנו גורש לאחר ניתוק הקשרים בין אלבניה לברית המועצות.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את דרכו הספרותית החל בפרסום ספרי שירה, ב-1961 פרסם את הרומן הראשון שלו "גנרל צבא המתים" (Gjenerali i ushtrisë së vdekur), שגיבורו הוא גנרל איטלקי שנשלח יחד עם כומר לאלבניה לאתר את מקום קבורתם של חיילי הצבא האיטלקי שנפלו במלחמת העולם השנייה, ספר זה עובד לסרט קולנוע שיצא ב-1983 בכיכובו של מרצ'לו מסטרויאני. מאז חיבר עוד למעלה מ-40 רומנים, נובלות וקובצי סיפורים קצרים.
בכתביו מתח ביקורת על המשטר הסטאליניסטי במדינתו ובעקבות כך הוטלו עליו מגבלות צנזורה, וחלק מכתביו הוחרמו, לאחר שפרסם ב-1975 פואמה סאטירית פוליטית, נאסר עליו לפרסם בשלוש השנים הבאות. ב-1981 יצא ספרו "ארמון החלומות" (Nënpunësi i pallatit të ëndrrave), אלגוריה ביקורתית על המשטר הטוטאליטרי, שמתרחשת בתקופת האימפריה העות'מאנית ומייד נאסר להפצה על ידי השלטונות.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1990 עזב לצרפת בה זכה למקלט מדיני, הוא חזר למולדתו ב-1999.
נפטר ב-1 ביולי 2024.[1]
פרסים והוקרות בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אות לגיון הכבוד בדרגת קצין
- עמית זר באקדמיה הצרפתית למוסר ומדע המדינה - 1996
- פרס מאן בוקר הבינלאומי - 2005[2]
- פרס נסיך אסטוריאס - 2009
- פרס ירושלים - 2015[3]
- פרס נוישטדט הבינלאומי לספרות - 2020
ספריו שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גנרל צבא המתים, תורגם מצרפתית בידי דניאלה יבזורי, ספרית פועלים, 1987
- השנה השחורה. מצעד הכלולות קפא בקרח, תורגם מצרפתית בידי אביטל ענבר, ספרית מעריב, 1991
- הפירמידה, תורגם מאלבנית בידי רמי סערי, הוצאת כרמל, 2000
- היורש, תורגם מצרפתית בידי חגית בת-עדה, הוצאת כתר, 2008[4]
- אפריל שבור, תורגם מאלבנית בידי רמי סערי, הוצאת כתר, 2010[5]
- התאונה, תורגם מאלבנית בידי רמי סערי, הוצאת כתר, 2012[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
איסמעיל קאדרה, ברשת החברתית Goodreads- איסמעיל קאדרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ביוגרפיה באתר פסטיבל הספרים של ברלין
- ביוגרפיה באתר פרסי נסיך אסטוריאס
- איסמעיל קאדרה, פותחים ספר, היורש, באתר הארץ, 21 במאי 2008
- איסמעיל קאדרה, פותחים ספר, אפריל שבור, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2010
גילי איזיקוביץ, איסמעיל קאדרה: בין נקמה לנחמה, באתר הארץ, 8 בפברואר 2015
איסמעיל קדרה (1936-), דף שער בספרייה הלאומית- איסמעיל קאדרה מת בגיל 88, באתר הארץ, 1 ביולי 2024
- גיא דולב, דם שמבקש להפסיק לשפוך דם, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הסופר האלבני איסמעיל קאדרה מת בגיל 88, באתר הארץ, 1 ביולי 2024
- ^ מיה סלע, איסמעיל קאדרה הוא זוכה פרס בוקר הבינלאומי, באתר הארץ, 1 במאי 2005
- ^ מיה סלע, זוכה פרס ירושלים: הסופר האלבני איסמעיל קאדרה, באתר הארץ, 13 בינואר 2015
- ^ * אלי אשד, הרצח המסתורי באלבניה, באתר e-mago, 6 בספטמבר 2008
- ^ ביקורות:
- רבקה קרן, "אפריל שבור" מאת איסמעיל קאדרה, רקמת האבל, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2010
- נעמה כרמי, חוקת המוות, באתר "העוקץ", 21 בדצמבר 2010
- רות אלמוג, כוחו של הקנון, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2010
- ^ ביקורות:
- אבירמה גולן, ספר שיש בו הכל, רק לא אהבה, באתר הארץ, 23 בינואר 2013
- יותם שווימר, "התאונה" של קאדרה: דמויות שנלכדו בדרמה, באתר ynet, 13 בינואר 2013
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |