אישה עובדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אישה עובדת
Working Woman-film poster-new.jpg
בימוי מיכל אביעד
הופק בידי משה אדרי, לאון אדרי, איילת קייט, אמיר הראל
תסריט
עריכה
שחקנים ראשיים
צילום
מדינה ישראלישראל  ישראל
חברה מפיצה סרטי יונייטד קינג
הקרנת בכורה ישראלישראל 20 ביוני 2019
משך הקרנה 93 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו workingwoman
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אישה עובדת הוא סרט דרמה ישראלי משנת 2018 בבימויה של מיכל אביעד, לפי תסריט שלה ושל מיכל ויניק ושרון אזולאי-אייל. הסרט עוסק בהטרדה מינית ובתקיפה מינית תוך ניצול יחסי מרות בעבודה, ובמורכבות של איזון בית-עבודה, לא רק על רקע בעיות אלה. קנת טוראן (אנ'), מבקר הקולנוע של העיתון "לוס אנג'לס טיימס" כתב על הסרט: "The #MeToo movement has found its film".[1]

הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל טורונטו ובבכורה ארצית בפסטיבל הקולנוע ירושלים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורנה חביב (לירון בן-שלוש), היא אם צעירה לשלושה ילדים, תושבת בת-ים, המשתוקקת להצליח בעבודתה החדשה בחברת נדל"ן, שבבעלותו של בני אלמוג (מנשה נוי). המסעדה של בעלה, עופר (אושרי כהן), נמצאת בקשיים כלכליים, ואורנה נאלצת להיות המפרנסת העיקרית של המשפחה. אורנה מתחילה בעבודה כעוזרת לבני, המסייעת לו במכירת דירות במגדל הדירות שהוא בונה בחוף ראשון לציון. היא נחושה להצליח בעבודתה, הדורשת שעות עבודה מרובות, ומתנגשת לפעמים בחובות ההוריות. בני מנסה להתקרב אל אורנה, למשל בהערה "אפשר להגיד לך משהו? יתאים לך שיער פזור". בעקבות הצלחה עסקית שלה הוא מנשק אותה על שפתיה, לתדהמתה הרבה. בני מתנצל על מעשה זה, ואורנה ממשיכה בעבודתה, אך חשה שלא בנוח בחברתו, והוא ממשיך לנסות להתקרב אליה. לאחר שהצליחה לגייס רוכשי דירה פוטנציאליים מצרפת בני ממנה אותה למנהלת המכירות של מגדל הדירות, ובמסגרת זו טס איתה לפריז כדי לעניין רוכשים נוספים. במפגש עם מתעניינים בפריז היא זוכה להצלחה רבה, כשהיא משכנעת אותם לרכוש 12 דירות. לאחר מפגש זה בני ואורנה סועדים במלון, וכשהם עולים לחדריהם, בני דוחף אותה לחדרו, ומבצע בה מעשה מגונה בכפייה.

אורנה המזועזעת מחליטה להתפטר מעבודתה. היא מספרת לאמהּ (עירית שלג), שהבחינה במצב רוחה הירוד, שקרה לה אירוע מיני בפריז עם בני, אך לאם נוצר רושם שהאירוע היה בהסכמה, והיא מנסה לנחם את אורנה בקלישה "מה שהיה בפריז נשאר בפריז". היא מספרת גם לעופר שהותקפה מינית בפריז, והוא אינו מביע אמפתיה וחוקר אותה לפרטים, ומגלה שחודשים אחדים קודם לכן בני נישק אותה נגד רצונה. הוא כועס עליה שלא גילתה לו זאת בזמן האירוע ושלא התנגדה, ועוזב את הבית.

אורנה מגלה שכדי למצוא עבודה חדשה בעסקי נדל"ן היא תזדקק להמלצתו של בני, אך הוא מסרב לתת לה המלצה. אורנה כותבת את ההמלצה בעצמה, בסערת רגשות, והולכת לביתו של בני, שם אשתו (דורית לב-ארי) פותחת לה את הדלת. היא מבקשת ממנו שיחתום על ההמלצה, אך הוא מסרב. אשתו, שכלל אינה מודעת למה שהתרחש בין בני ואורנה, משכנעת אותו לחתום, ואורנה יוצאת מביתם מאושרת, כשבידיה ההמלצה החתומה.

משחק ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם דמות
לירון בן-שלוש אורנה חביב
מנשה נוי בני אלמוג, יזם בנייה, המעסיק של אורנה
אושרי כהן עופר, מסעדן, בעלה של אורנה
עירית שלג אמהּ של אורנה
דורית לב-ארי שרי, אשתו של בני

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

״אישה עובדת״ נבחר כאחד מעשרת הסרטים הטובים של המחצית הראשונה של שנת 2019 על ידי הלוס אנג'לס טיימס.[2]

שנה ארגון קטגוריה פרס מועמד/ים תוצאה סימוכין
2018 פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו התחרות הרשמית Contemporary World Cinema אישה עובדת מועמדות [3]
פסטיבל הקולנוע ירושלים תחרות עלילתית הסרט הטוב ביותר אישה עובדת מועמדות [4]
Warsaw Film Festival International Competition הסרט הטוב ביותר אישה עובדת מועמדות [5]
Chicago International Film Festival Women in Cinema הסרט הטוב ביותר אישה עובדת מועמדות [6]
World Cinema הסרט הטוב ביותר אישה עובדת מועמדות
Gershman Philadelphia Jewish Film Festival Centerpiece Film הסרט הטוב ביותר אישה עובדת מועמדות [7]
פסטיבל הקולנוע היהודי בלונדון התחרות הרשמית הסרט הטוב ביותר אישה עובדת מועמדות [8]
2019 Göteborg Film Festival Five Continents הסרט הטוב ביותר אישה עובדת מועמדות [9]
טקס פרסי אופיר לשנת 2019 עלילתי ארוך הסרט העלילתי הטוב ביותר אישה עובדת מועמדות [10][11]
השחקנית הראשית הטובה ביותר לירון בן-שלוש זכייה
שחקן המשנה הטוב ביותר אושרי כהן מועמדות
התסריט הטוב ביותר שרון אזולאי, מיכל ויניק, מיכל אביעד מועמדות

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת הסרט באנגלית

הסרט הופק על ידי איילת קייט, אמיר הראל, משה אדרי, ליאון אדרי וחברת למה הפקות ויונייטד קינג; יצא בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, מועצת הפיס לתרבות ולאמנות וברברה דובקין.

זהו סרטה העלילתי השני של אביעד, קדם לו הסרט "לא רואים עליך", העוסק בשתי נשים שנאנסו עשרים שנה קודם לכן בידי אותו אנס. בעקבות מפגש מקרי ביניהן, שתיהן חוזרות אל הטראומה ומתמודדות אתה. בנוסף ביימה אביעד סרטים תיעודיים אחדים.

התגובה להטרדה מינית ולתקיפה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מציג את התופעה הנפוצה שבה נפגעי הטרדה מינית ותקיפה מינית נמנעים מתלונה (במשטרה או בגוף מפקח אחר) על ההטרדה או התקיפה שעברו, ומשתדלים להבליג על כך, כדי שלא להגדיל את הפגיעה בשגרת חייהם. כמפרנסת העיקרית של המשפחה, אורנה מבליגה על הנשיקה שכפה עליה הבוס שלה, ומסתפקת בשיחת הבהרה שבה התנצל על כך. היא מבליגה גם על הטרדות נוספות שלו, ואינה משתפת איש בכך. גם כאשר היא עוברת תקיפה מינית על ידי הבוס, היא אינה מתלוננת על כך במשטרה, ומשמידה את הראיות (חצאיתה המוכתמת בנוזל זרע) שהיו מסייעות לתלונה כזו. היא אינה מספרת מיוזמתה על התקיפה שעברה, ועושה זאת, תוך מסירת מידע חלקי שאינו משקף את מלוא הפגיעה בה, רק כאשר אמהּ ובעלה חשים שמצב רוחה ירוד. היא מתפטרת מעבודתה, אך אינה דורשת פיצוי על התקיפה שעברה.

מבקר הקולנוע אורי קליין עמד על הדילמה שבה נתונה אורנה:

מצד אחד היא נהנית מעבודתה ומהצלחתה בה, והמשפחה זקוקה למשכורת שלה. מצד שני, גם אם היא אינה מתכוונת להתפטר מהעבודה ואולי אף מאמינה להתנצלותו של בני, מעשהו גורם לה להתרחק ולהישמר ממנו. היא גם אינה מגלה את מה שקרה לבעלה, כי היא יודעת שגבריותו לא תוכל להכיל מעשה זה והוא ידרוש ממנה לעזוב את מקום עבודתה.[12]

תגובתו של עופר, בעלה של אורנה, למידע שמסרה לו אורנה, מציגה בעיה נוספת של נפגעי הטרדה מינית, והיא האשמת הקורבן. הוא אמנם כועס על המטריד, בני, אך כועס גם על אורנה על שלא סיפרה לו מיד על ההטרדה המינית שעברה והמשיכה בעבודתה חרף ההטרדה. במאית הסרט, מיכל אביעד, העירה על כך: "הוא בעל נחמד, הוא לוקח על עצמו המון, וגם נראה שהם זוג נורא אוהב, אבל כשהיא מתוודה בפניו על מה שקרה, הוא לא מסוגל להתפרק מתחושת הכבוד הגברית. הוא פשוט לא יכול, זה מושרש עמוק מדי בערכים התרבותיים שלנו".[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

באנגלית

ראיונות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kenneth Turan, ‘Working Woman’ is a sexual harassment drama that cuts close to the bone, Los Angeles Times, April 11, 2019
  2. ^ "אישה עובדת" נבחר לאחד מ-10 הסרטים הטובים, באתר ישראל היום, 7 ביולי 2019
  3. ^ Working Woman, Toronto International Film Festival, ‏2018
  4. ^ אשה עובדת, פסטיבל הקולנוע ירושלים, ‏2018
  5. ^ Women Are Not the Problem, Warsaw Film Festival, ‏2018
  6. ^ Working Woman, Chicago International Film Festival, ‏2018
  7. ^ Working Woman, Philadelphia Jewish Film Festival, ‏2018
  8. ^ Working Woman, UK Jewish Film Festival, ‏2018
  9. ^ Working Woman, Göteborg Film Festival, ‏2019
  10. ^ הכרזת המועמדים לפרסי אופיר לשנת 2019, פייסבוק
  11. ^ שגיא בן נון, אבנר שביט‏, "ימים נוראים" על רצח רבין הוא הזוכה באופיר - והנציג הישראלי לאוסקר, באתר וואלה! NEWS‏, 22 בספטמבר 2019
  12. ^ אורי קלייןהטרדה מינית היא רק חלק מהסיפור בסרט המשובח "אשה עובדת", באתר הארץ, 20 ביוני 2019
  13. ^ אבנר שביט‏, "ביקשו שאוסיף סצינת אונס עם דם, אבל אני לא מוכרת סרטים דרך אלימות וסקס", באתר וואלה! NEWS‏, 19 ביוני 2019