מנשה נוי
מנשה נוי בשנת 2010 | |
לידה |
7 באוגוסט 1959 (בן 65) תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1992 |
בת זוג | קרן מור |
מספר צאצאים | 2 |
פרופיל ב-IMDb | |
מנשה נוי (נולד ב-7 באוגוסט 1959) הוא שחקן, קומיקאי, תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוי נולד בתל אביב, בה גדל והתחנך. הוריו עלו מעיראק. אביו היה עורך דין. שירת בצה"ל בחטיבת גולני כקצין קרבי[1] ולחם במלחמת לבנון הראשונה. בין היתר, השתתף בקרב על ביירות[2].
בשנת 1993, לאחר שסיים את לימודיו בחוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב, נחשף לראשונה בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "החמישייה הקאמרית", שם שיחק במשך ארבע עונות לצד שי אביבי, דב נבון, רמי הויברגר וקרן מור.
בשנת 1995 השתתף בסרט "חולה אהבה בשיכון ג'" לצד משה איבגי ואורי גבריאל ובסרט "שחקנים" ובשנת 1996 בסרטם של ארי פולמן ואורי סיון "קלרה הקדושה" וב"כלבים לא נובחים בירוק" לצד שחקני "החמישייה הקאמרית". בשנת 1997 כתב ושיחק בסרט "ביפ" לצד קרן מור ודפנה רכטר, וביים וכתב סרט טלוויזיה בשם "פתיחה 1812". בשנת 1999 השתתף בסרט הטלוויזיה "שבעה ימים באלול" לצד ענת עצמון ובשנת 2000 ב"בסמה מוצ'ו" לצד מוני מושונוב.
בשנת 2000 החל לשחק בסדרת הדרמה "הבורגנים" במסגרת שידורי קשת בערוץ 2. בסדרה שחק לצד משתתפי "החמישייה" את דמותו של "אשר" בעונה הראשונה וכן בעונה השלישית. בשנת 2000 כיכב בסרטו של ארי פולמן "מייד אין יזראל", ובסרט "איש החשמל" בתפקיד פנחס רוטנברג (על משחקו בשני הסרטים היה מועמד לפרס אופיר). בשנת 2002 יצר והשתתף בסדרת הטלוויזיה הקומית "שאול דוידי אומנות בעם". באותה שנה השתתף בסרטו זוכה פסטיבל קאן הצרפתי של אליה סולימאן "התערבות אלוהית". ב-2003 שיחק בסרט של דובר קוסאשווילי -"מתנה משמיים", לצד יובל סגל ומוני מושונוב. בשנת 2003 כיכב בסרט "חלומו של הנרי", ב"אהבה קולומביאנית" לצד מילי אביטל ואסי כהן ודיבב את דמות הרמטכ"ל בסדרת האנימציה "מ.ק 22". באותה שנה שחק בסרט "שנת אפס" לצד דן תורן, קרן מור ושרה אדלר, ב-2005 השתתף בסדרה ההומוריסטית "הרצועה" וב-2006 בסדרת הדרמה "פרשת השבוע", שם דמותו כ"שאול נאווי" נבחרה על ידי עיתון ידיעות אחרונות לאחת הדמויות המצוינות בטלוויזיה הישראלית. ביולי 2006 שיחק בהצגה "דרך גגרין", בתיאטרון הפרינג' (בית ציוני אמריקה).
בשנת 2006 החל לגלם דמות קומית בשם "פאפאדיזי" - רועה עזים יווני, אשר זכה לפופולריות באתר יוטיוב, דמות שנוצרה על ידי התסריטאי והבמאי אורי ששון. נוי הופיע בסדרה האינטרנטית וקיבל שותפות בזכויות. על בסיס הסדרה באינטרנט, פותחה סדרת טלוויזיה קומית בערוץ yes stars ישראלי. נוי היה מועמד עבורה לפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה.
הוא הצטלם לסרט נוסף של איליה סולימאן, בשם "הזמן שנותר" לתפקיד של נהג מונית, ולסדרה "טקסי דרייבר" ששודרה ב-yes.
בשנים 2009–2015 שיחק בסדרה "פולישוק" בתפקיד "בולי בובס".
בשנת 2012 הופיע, לצד אשתו, קרן מור, בהצגה "המאהב" בתיאטרון הקאמרי. כמו כן שיחק במספר הצגות בתיאטרון חיפה.
החל משנת 2012 נוי הוא הפרזנטור של מוצרי מחלבת טרה (אם כי בפרסומות שלה הופיע עוד קודם לכן).
בשנת 2013 הופיע בסדרה "המגפה" בערוץ HOT3 לצד שמרית לוסטיג, כאחת מהדמויות הראשיות. כמו כן השתתף בסרט "מפריח היונים" בבימויו של נסים דיין (על פי ספרו של אלי עמיר), שיצא ב-2014[3] ובסרט "סוכריות".
בשנים 2016–2018 השתתף במחזה "נפילים" מאת יונתן לוי ובועז לביא, שעלה בפסטיבל ישראל ובהמשך הוצג בתיאטרון הקאמרי וב"תיאטרון הבית" ביפו. הוא שיחק במספר תפקידים: קריין חדשות, סג"ם במלחמת לבנון הראשונה, ואביו ומאמנו של הג'ודוקא ג'קי שאולוף.
בשנת 2018 השתתף בסרט הקצר "קילומטר 147" מאת בעז פרנקל, בו כיכב לצידם של רותם קינן וששי מטו. הסרט הופץ לקולנוע כחלק מאסופה של שלושה סרטים קצרים בשם "3 סיפורי ערבה". בהמשך אותה שנה, שיחק בתפקיד הראשי בסרט "אישה עובדת" בבימויה של מיכל אביעד, לצד לירון בן-שלוש ואושרי כהן, ובסרט ביכוריו של הבמאי נמרוד אלדר, "היום שאחרי לכתי", לצד זוהר מידן.
בשנת 2020 גילם את ראש המוסד בסדרת הריגול "טהרן", וכמו כן שיחק את מזכיר המושב יגאל גבאי בסדרה "הנחלה" בקשת 12.
בשנת 2022 שיחק בסרט הקומי "חומוס FULL טריילר" לצד אשתו, קרן מור.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוי נשוי לשחקנית קרן מור ולהם בת ובן. הוא מתגורר בתל אביב. נוי מגדיר עצמו כיהודי מאמין[4].
מעורבות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת המחאה החברתית בישראל ב-2011 הביע נוי תמיכה במוחים, ועמד, לצד אשתו השחקנית קרן מור ושאר חברי "החמישייה הקאמרית", בחזית של אמנים שגילו הזדהות פומבית ופעילה עם רוח המחאה.
באוקטובר 2014, בריאיון שנערך עמו עבור מקומון ונחשף ב"גלובס", יצא נוי נגד התנהלות ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכמו כן מתח ביקורת על הפגיעה בחפים מפשע במבצע צוק איתן, באומרו, בין היתר, כי ברצונו להיות "חסיד אומות העולם של הפלסטינים"[4].
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, תמך במפלגת "ארץ חדשה" של אלדד יניב ורני בלייר והשתתף בסרטוני "השיטה" שהוציאה המפלגה כחלק מתעמולת הבחירות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]יורם יובל, ישראל - שיחת נפש, כנרת זמורה ביתן, 2012, עמ' 212 - 218 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנשה נוי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מנשה נוי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מנשה נוי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מנשה נוי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- מנשה נוי, באתר AllMovie (באנגלית)
- מנשה נוי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- מנשה נוי, דף שער בספרייה הלאומית
- מנשה נוי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- לילך דקל-אבנרי, מנשה נוי חוזר לבמה – שיחה, באתר הבמה, 18 ביוני 2006
- רוגל אלפר, אני פרה קדושה - מנשה נוי בפאפאדיזי, באתר nrg, 5 ביולי 2008
- הדס בשן, פאפאדיכי, באתר ynet, 14 בינואר 2009
- מנשה נוי מדבר לראשונה על ההתמוטטות העצבים שלו, רדיו ללא הפסקה, 14 בינואר 2009
- ניר שאולוף, יחסי מין: מנשה נוי וקרן מור עדיין מאמינים בזוגיות, באתר nrg, 15 ביוני 2012
- שי הרלב, מגרש המשחקים המיני של קרן מור ומנשה נוי, באתר הארץ, 1 ביולי 2012
- חגית גינזבורג, מנשה נוי: "גם אני וקרן מוצרים על המדף", באתר וואלה, 8 באוגוסט 2012
- סמדר שילוני, הבורגני: מנשה נוי כבר לא כועס, באתר Xnet, 18 באפריל 2013
- עידו בלס, "השלטון מרגיש שהוא מאויים מהתרבות הגבוהה", מתוך אתר "כביש ארבעים"
- ליאת רון, נגד מדינת ישראל, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2014
- אינה טוקר, מנשה נוי: "נשים אומרות לי 'אתה דוחה, אנחנו שונאות אותך'", באתר ynet, 21 ביוני 2019
- שגיא בן נון, מנשה נוי: "אני לא בגיל לתקווה, זה טוב לצעירים. מה שהיה הוא שיהיה", באתר וואלה, 15 ביוני 2020
- ניר יהב, אחרי שנכווה בעבר, מנשה נוי החליט לא להביע יותר את דעותיו: "זה חסר טעם", באתר וואלה, 29 באוקטובר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורית שוחט, "מה עשה בגין לגולני", הארץ, 9 ביולי 1999
- ^ מנשה נוי מדבר לראשונה על ההתמוטטות העצבים שלו, רדיו ללא הפסקה, 14 בינואר 2009, "כן, הייתי המודל הכי יפה לנער הישראלי, קצין בגולני, גדלתי על ערכים מסוימים, ואז אתה מוצא את עצמך עומד בפאתי ביירות, וזה לא הצבא שאתה מכיר, לא הערכים שאתה מכיר, אתה רואה תופת וגיהנום ועסוק רק בלהציל את עצמך ואת החיילים שלך."
- ^ מפריח היונים, באתר אידיבי.
- ^ 1 2 ליאת רון, מנשה נוי: "נתניהו נלעג; שהישראלים ייצאו למרד מסים ובצה"ל", באתר גלובס, 19 באוקטובר 2014