אי. אי. קאמינגס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא בטוח שכל בעיות התרגום נפתרו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אי. אי. קאמינגס בשנת 1953

אדוארד אסטלין קאמינגסאנגלית: Edward Estlin Cummings ; ‏14 באוקטובר 1894 - 3 בספטמבר 1962). נודע בעיקר בשם אי. אי. קאמינגס (E. E. Cummings). היה משורר, סופר, פובליציסט, צייר ומחזאי אמריקאי. עבודתו מסתכמת בכ-2,900 שירים, שני רומנים אוטוביוגרפיים, ארבעה מחזות, מספר ציורים וכמה מאמרים. נחשב אחד הסופרים הבולטים של המאה ה-20, וכאחד מדובריה הבולטים של ספרות תקופה זו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאמינגס נולד בקיימברידג', מסצ'וסטס, ב-14 באוקטובר 1884, לאדוארד קאמינגס ורבקה האסוול קלארק. אחותו הקטנה אליזבת' נולדה ב-1901. קאמינגס קרוי על שם אביו. משפחתו, לעומת זאת, קראה לו בשמו האמצעי, אסטלין.

אביו היה מרצה לסוציולוגיה ומדע המדינה באוניברסיטת הרווארד. קאמינגס תיאר את אביו כאדם שהשיג כל אשר רצה. אימו נהגה להקריא לו ולאחותו שירה מידי יום, ובמהלך השנים עודדה אותו לכתוב שירה בעצמו.

בספטמבר 1911 נרשם קאמינגס לאוניברסיטת הרווארד, שם קיבל בשנת 1915 את התואר הראשון שלו. שנה לאחר מכן קיבל את תארו השני באנגלית. במהלך לימודיו בהרווארד התיידד עם ג'ון דוס פסוס. כמה משיריו של קאמינגס פורסמו בעיתון האוניברסיטה, "Harvard Monthly", החל משנתו השנייה ללימודים. בשנתו האחרונה ללימודים הושפע קאמינגס מסופרים כמו גרטרוד שטיין ועזרא פאונד. בשנת 1917 התפרסם רשמית שיר של קאמינגס באוסף שירים שנקרא "Eight Harvard poets".

קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1917 התגייס קאמינגס לחיל רכבי ההצלה, יחד עם חברו ללימודים ג'ון דה פסוס. בשל בלבול מנהלי, קאמינגס לא הוצב ליחידה במשך חמישה שבועות, במהלכם נשאר בפריז. הוא התאהב בעיר, אליה עתיד היה לחזור בהמשך חייו. במהלך שירותם כנהגי אמבולנס, קאמינגס וחברו שלחו הביתה מכתבים, בהם דיווחו על מצבם ותיארו את התנהלות החיילים סביבם. השניים העדיפו את חברת החיילים הצרפתיים הפשוטים, ולא את חברת רעיהם, נהגי האמבולנס. בנוסף, הביעו השניים דעות נגד המלחמה, ואת אי יכולתם לשנוא את הגרמנים. מכתבים אלה משכו את תשומת לבה של הצנזורה הצבאית. ב-21 בספטמבר 1917, חמישה חודשים בלבד לאחר ההקצאה המאוחרת שלו, נעצר קאמינגס, יחד עם חבר אחר בשם ויליאם סלייטר בראון, על ידי הצבא הצרפתי באשמת ריגול. השניים הוחזקו, במשך שלושה חודשים וחצי, במחנה ריכוז צרפתי ב אורן שבנורמנדי, בתא משותף עם עצירים נוספים. אביו של קאמינגס ניסה, אך לא הצליח, לשחרר את בנו באמצעים דיפלומטיים. לבסוף, בדצמבר 1917, כתב אביו מכתב לנשיא וילסון, וב-19 בדצמבר קאמינגס שוחרר. חודשיים לאחר מכן שוחרר גם בראון. קאמינגס השתמש בחווית הכלא שלו כבסיס לרומן "החדר הענק" (The Enormous Room). הסופר פרנסיס סקוט פיצג'רלד הגדיר את הספר כאחד הספרים הגדולים של התקופה.

קאמינגס חזר לארצות הברית בערב השנה האזרחית 1918. מאוחר יותר באותה שנה גויס לצבא, ושירת בחטיבה ה-12 של מסצ'וסטס עד נובמבר 1918. קאמינגס חזר לפריז ב-1921 ונשאר בה במשך שנתיים, עד שחזר לניו יורק. במהלך סוף שנות העשרים והשלושים חזר לפריז מספר פעמים ואף טייל באירופה, שם פגש בין היתר את פבלו פיקאסו. בשנת 1931 נסע קאמינגס לברית המועצות ותיאר את חוויותיו שם בספר "Eimi", שהתפרסם שנתיים לאחר מכן. בשנים אלו קאמינגס טייל גם באפריקה ובמקסיקו, ואף עבד כמסייע במגזין "Vanity Fair". עיתוניו של קאמינגס שמורים כיום בספרייה של אוניברסיטת הרווארד.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1926 נהרג אביו של קאמינגס בתאונת דרכים ואימו נפצעה קשה אך שרדה. מות אביו השפיע השפעה עמוקה על חייו, והכניסו לתקופה חדשה בחיי האמנות שלו. קאמינגס החל להתייחס להיבטים חשובים יותר בחיים בשירתו. התקופה החדשה החלה בשיר שנקרא "אבי עבר לאבדון של אהבה". במשך כל חייו הציג קאמינגס דעות טרנסצנדנטיות.

קאמינגס נישא פעמיים בחייו: בפעם הראשונה לאישה בשם אליין אור – יחסים שהחלו כרומן בשנת 1918, בזמן שהיא הייתה נשואה לסקופילד טיהאר, שלמד יחד עם קאמינגס בהרווארד. הרומן המשיך כשלשניים נולדה בת בשם ננסי, אשר נולדה ב-20 בדצמבר 1919. ננסי הייתה בתו היחידה של קאמינגס. לאחר שאליין התגרשה מבעלה היא נישאה לקאמינגס ב-19 במרץ 1924. הנישואים הסתיימו לאחר חודשיים בלבד, והשניים התגרשו. אליין עזבה את קאמינגס לטובת בנקאי אירי אמיד, עזבה יחד איתו לאירלנד ולקחה איתה את ננסי. בהתאם להסכם הגירושים היה קאמינגס זכאי לראות את בתו במשך שלושה חודשים בכל שנה, אך אליין לא קיימה את ההסכם, וקאמינגס לא ראה את בתו עד 1946.

קאמינגס נישא לאשתו השנייה אן מינרלי ברטון ב-1 במאי 1929. השניים נפרדו ב-1932, עת ביקשה ברטון גט מקסיקני,דרך גירושין מהירה אשר הייתה מקובלת אז בקרב סלבריטאים אמריקניים. גט זה לא הוכר רשמית בארצות הברית עד 1934. באותה השנה בה נפרדו השניים פגש קאמינגס את מריון מורהאוס, דוגמנית וצלמת. לא ברור אם השניים נישאו אי פעם, אך מכל מקום, מורהאוס חיה עם קאמינגס בתור ידועתו בציבור עד מותו בשנת 1962. מורהאוס עצמה נפטרה ב-18 במאי 1969 בביתה בגריניץ' וילג' ניו יורק, שם שהה קאמינגס מאז 8 בספטמבר 1924.

שירה ומחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות חיבתו של קאמינגס לסגנונות אוונגרדיים, יצירותיו הן מסורתיות למדי. שיריו הם למעשה סונטות, לעתים בעלי נגיעה מודרנית. קאמינגס אף ביצע שימוש בבלוז. שירתו של קאמינגס עוסקת בנושאי אהבה וטבע ויחסים בין היחיד לעולם. ניתן למצוא בשירתו גם היבט של סאטירה. קאמינגס, שהיה צייר בזמנו הפנוי, היה מודע לחשיבות המחשת השירה בסגנון ציורי. לאחר סיום ספרו הראשון,"החדר הענק", עבודתו הראשונה אשר התפרסמה הייתה אוסף של שירים אשר נקרא "צבעונים וארובות" (1923). זה היה המפגש הראשון של הציבור עם סגנון כתיבתו. רוב שיריו עוסקים בבעיות חברתיות, אך חלקם נוטים לרומנטיקה.

במהלך חייו פרסם קאמינגס ארבעה מחזות. המחזה הראשון היה "HIM" – מחזה בשלושה מערכות, שפורסם לראשונה בשנת 1928. הדמויות המרכזיות במחזה נקראות HIM- המחזאי, ו-ME- חברתו. על פי קאמינגס, מחזה זה אינו שיגרתי. הצופה במחזה זה אינו צריך לתהות על כל דבר אשר מתרחש בו. לדבריו "אל תנסו להבין אותו, תנו לו להבין אתכם". המחזה השני, "Anthropos" (יוונית: 'אדם'), הוא מחזה בן מערכה אחת, בה מנהל גבר דיאלוג עם שלושה אנשים המוגדרים 'נחותים'. המחזה השלישי, "Tom", הוא מחזה בלט המבוסס על הספר אוהל הדוד תום. המחזה מכיל ארבעה 'פרקים', אשר פורסמו על ידי קאמינגס ב-1935; מחזה זה מעולם לא הוצג. מחזהו הרביעי והאחרון, וכנראה המפורסם ביותר, הוא "Santa Claus: A Morality" – פנטזיית חג מולד במערכה אחת בעלת חמש סצנות. מחזה זה נכתב בהשראת בתו ננסי.

שנותיו האחרונות ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 הוזמן קאמינגס להרווארד בתור פרופסור אורח. הוא בילה את העשור האחרון לחייו בטיולים ובבילוי זמן בבית הקיץ שלו אשר נמצא בסילבר לייק, ניו המפשייר.

קאמינגס נפטר משבץ מוחי ב-3 בספטמבר 1962 בהיותו בן 67 בבית החולים ממוריאל שבניו המפשייר. גופתו נשרפה, והאפר נקבר במשרפה שנמצאת בפורסט הילס בבוסטון. בשנת 1969 נפטרה אשתו השלישית ונקברה בחלקה הסמוכה לו.

יצירתו שתורגמה לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]