טל ניצן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טל ניצן

טל ניצן (נולדה ב-1952) היא משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית, ילידת יפו. התגוררה בבואנוס איירס, בבוגוטה ובניו יורק, כיום חיה בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל ניצן פירסמה שישה ספרי שירה וערכה שלוש אנתולוגיות לשירה: שני מבחרים משירת אמריקה הלטינית בתרגומה, ואת המבחר 'בעט ברזל' לשירת מחאה עברית.

שיריה תורגמו והופיעו באנתולוגיות ובכתבי עת בשפות רבות, ותריסר מבחרים משיריה ראו אור בתרגום.

תרגמה עשרות יצירות בשירה, בפרוזה ובתיאטרון, מספרדית ומאנגלית.

ב-2015 ראה אור רומן ראשון פרי עטה, "את כל הילדים בעולם", בהוצאת אחוזת בית.[1]

עורכת את סדרת "מקומי" לספרות עברית בהוצאת כרמל, ערכה את סדרת "לטינו" לספרות היספנית מתורגמת בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ואת כתב העת "אורות" ליצירה בעקבות יוצרים.[2]

בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות ובלימודים ספרדיים ולטינו-אמריקנים, ותואר שני בספרות כללית והשוואתית, מהאוניברסיטה העברית, ירושלים.

לימדה תרגום שירה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, וב-2014 הנחתה סדנה לכתיבת שירה באוניברסיטה העברית, במסגרת פרס דוליצקי לשירה.

טל ניצן היא אחותו של גבי ניצן.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דומסטיקה, עם עובד, 2002.
  • בעט ברזל: שירת מחאה עברית, 2004-1984 (עריכה), הוצאת חרגול, 2005.
  • ערב רגיל, עם עובד, 2006.
  • קפה השמש הכחולה, פואמה (עם ציורים מאת מירה צדר), אבן חושן, 2007.
  • לשכוח ראשונה, עם עובד, 2009.
  • להביט באותו ענן פעמיים, קשב לשירה, 2012.
  • לחצר הפנימית, (עם עבודות מאת ציבי גבע), אבן חושן, 2015.

פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרפתקאות דון קיחוטה, עיבוד לילדים ולנוער, (סדרת 'לטינו', הקיבוץ המאוחד, 2006).
  • שקספיר לפני השינה, עיבוד המחזות לסיפורים (אחוזת בית, 2011).
  • בארץ אחרת, (עם עובד, 2013).
  • הבלגן שלי, (עם עובד, ספריית פיג'מה, 2015).
  • גברת עוד, (הקיבוץ המאוחד, 2017).

מבחרים מתורגמים משירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Penki langai į sodą ("חמישה חלונות אל הגן"), מבחר משיריה בליטאית, 2009.
  • Architettura d'interni ("עיצוב פנים"), מבחר משיריה באיטלקית, בהוצאת Franco Puzzo Editore,‏ 2010
  • Soirée ordinaire ("ערב רגיל"), מבחר משיריה בצרפתית, בהוצאת Al Manar,‏ 2011.
  • Dans l'esquif étroit ("בסירה הצרה"), ספר אמן בצרפתית, עם האמן Guy Paul Chauder, בהוצאת Al Manar,‏ 2011.
  • Vago ("תועה"), מבחר משיריה בספרדית, בהוצאת Pen Press,‏ 2012.
  • Animale Notturno ("חיית לילה"), מבחר משיריה באיטלקית, בהוצאת Il Laboratorio,‏ 2013.
  • El tercer niño ("הילד השלישי"), מבחר משיריה בספרדית, בהוצאת Pen Press,‏ 2013.
  • O ponto da ternura ("נקודת הרוך"), מבחר משירה בפורטוגזית (ברזיל), בהוצאת Lumme Editore,‏ 2013.
  • At the End of Sleep ("בקצה השינה"), מבחר שירים דיגיטלי, בהוצאת Restless Books, ארצות הברית, 2014.
  • Zu Deiner Frage ("לשאלתך") מבחר משיריה בגרמנית, בהוצאת Verlagshaus Berlin, גרמניה, 2015.
  • Deux fois le même nuage ("אותו ענן פעמיים"), מבחר משיריה בצרפתית, עם עבודות של האמן  Albert Woda, בהוצאת Al Manar,‏ 2016.
  • With an Iron Pen (גרסה אנגלית לאנתולוגיה 'בעט ברזל', עם Rachel Tzvia Beck) בהוצאת SUNY Press, ארצות הברית, 2009
  • D'un burin de fer (גרסה צרפתית לאנתולוגיה 'בעט ברזל'), בהוצאת Al Manar,‏ 2013.

תרגומי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגמה משירתם של מיגל דה סרוואנטס, אנטוניו מצ'אדו, פדריקו גרסיה לורקה, ססאר ואייחו, פבלו נרודה, חורחה לואיס בורחס, אוקטביו פס, אלחנדרה פיסארניק ואחרים.

ניצן ערכה ותירגמה שתי אנתולוגיות לשירת אמריקה הלטינית במאה העשרים:

תרגומי פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגמה מיצירתם של ג'ון סטיינבק, איאן מקיואן, טוני מוריסון, אדית וורטון, אנג'לה קרטר, גבריאל גרסיה מרקס, מריו ורגס יוסה, חואן קרלוס אונטי, אנטוניו מוניוס מולינה, ארנסטו סאבטו, מיגל דליבס, אדוארדו מנדוסה, אאוגוסטו מונטרוסו, קרלוס פואנטס, חוליו קורטאסר ואחרים.

עיבדה גרסה לנוער של "דון קיחוטה" (סדרת 'לטינו', הקיבוץ המאוחד, 2006), ואת המבחר "שקספיר לפני השינה", עיבוד המחזות לסיפורים (אחוזת בית, 2011).

פרסי ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקטיביזם ופעילות פוליטית-ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

2003 – יחד עם המשוררת טלי לטוביצקי ואחרים ארגנה וערכה במועדון צוותא את האירוע רב-המשתתפים "שירה. מצפון. שלום", לציון 36 שנים לכיבוש. באירוע, בהנחיית פרופ' נסים קלדרון, נטלו חלק משוררים רבים, ביניהם אגי משעול, מאיר ויזלטיר, אריה סיון, טהא מוחמד עלי, יהודה אטלס, סלמאן מצאלחה, רועי (צ'יקי) ארד, המוזיקאיות רונה קינן, שרון בן-עזר ואלונה דניאל, והשחקנים עינת ויצמן ושמעון מימרן. 

2005 – ערכה את האנתולוגיה לשירת מחאה "בעט ברזל" (הוצאת חרגול).

2013 – באפריל יזמה מכתב בחתימת עשרות סופרים ואנשי רוח לראש הממשלה במחאה על מדיניות המעצרים המנהליים, ובקריאה דחופה לשחרור העציר המנהלי שובת הרעב סאמר אל-עיסאווי. נוסח אנגלי של המכתב בתרגומה הופץ ביוזמתה בחו"ל[3]  ועורר תהודה כחלק מקמפיין בינלאומי לשחרורו.[4] בהמשך אותו חודש התחייבה ישראל לשחרר את אל-עיסאווי בתום שמונה חודשי מאסר, והוא הפסיק את שביתת הרעב שנמשכה תשעה חודשים.[5]

2014 – יחד עם רועי (צ'יקי) ארד הובילה את מאבק המשוררים מול בית ביאליק ועיריית תל אביב, כנגד הנוהג של אי-תשלום למשוררים תמורת השתתפותם באירועי ספרות בבית ביאליק. המאבק הוכתר בהצלחה.

2016 – בחודש יוני יזמה וערכה שני אירועי שירה, בתל אביב ('סיפור פשוט') ובחיפה, בסולידריות עם המשוררת דארין טאטור ובמחאה על מעצרה בעקבות פרסום שיר ביוטיוב.[6] 

באוקטובר, במלאת שנה למעצרה של טאטור, יזמה טל ניצן גילוי דעת המוחה על המעצר וקורא לשחרורה. למעלה ממאתיים אנשי רוח ואקדמיה ישראלים חתמו על גילוי הדעת, ביניהם חתני פרס ישראל דויד גרוסמן, א.ב. יהושע, טוביה ריבנר, אבישי מרגלית ושמעון זנדבנק.[7]

2016 – בעקבות טורו של בני ציפר בעיתון הארץ, בו הצדיק ניצול מיני של מעריצות צעירות על ידי אמנים, יזמה ניצן יחד עם המשוררת ליאת קפלן גילוי דעת ובו הצהירו מאתיים משוררות ומשוררים כי לא ישתתפו בפסטיבל מטולה לשירה כל עוד מכהן ציפר כמנהלו האמנותי.[8] 

בהמשך יזמה וערכה, עם אחרות, את הפסטיבל האלטרנטיבי 'תיקון' לשירה, שנערך בחודש יוני, במקביל לפסטיבל מטולה, בארבעה מוקדים ברחבי הארץ (שדה בוקר, חיפה, ירושלים ותל אביב) בהשתתפות עשרות משוררות ומשוררים.[9]

2016 – ביוני, המוזיקאי דרור בן-יעקב הלחין את טקסט המחאה של טל ניצן, "כשלא היה אכפת לי", וכלל אותו באלבום 'על החיים ועל המוות'.[10][11]

2016 – באוגוסט, בתגובה להתקפותיהם של השרים רגב וליברמן על גל"צ בגין שידור תוכנית על מחמוד דרוויש, ערכה, בשיתוף עם חנות הספרים 'המגדלור', והנחתה מחווה לשירת דרוויש שנערכה ב'המגדלור', בסימן מחאה על ההתנכלות לחופש הביטוי ועל "סכסוך הדעת הממסדי".[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משיריהּ:

על יצירתה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]