אליהו מרידור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליהו מרידור
Eliyahu Meridor.jpeg
תאריך לידה 20 ביולי 1914
תאריך פטירה 16 באוקטובר 1966 (בגיל 52)
כנסות 4 - 6
סיעה תנועת החרות, גח"ל
תפקידים בולטים

אליהו מרידור (20 ביולי 1914 - 16 באוקטובר 1966) היה מראשי האצ"ל, ממייסדי תנועת החרות וחבר הכנסת מטעמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרידור נולד כאליהו וירז'בולובסקי, בסנקט פטרבורג שברוסיה. כבר בנעוריו היה פעיל בתנועת בית"ר בגרייבו שבפולין, ואף התמנה למפקד בית"ר שם. כיהן גם כחבר נציבות בית"ר בפולין. הוא עיברת את שמו בהשראת ספרו של זאב ז'בוטינסקי ״שמשון״ בו מסופר על האחים מרידור (דור של מורדים) ורמידור.

במהלך לימודיו באוניברסיטת ורשה היה פעיל בארגון הסטודנטים היהודים באוניברסיטה. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל ועבד כעורך דין. בישראל היה חבר בכיר בארגון האצ"ל, ושימש כמפקד בית"ר וכמפקד האצ"ל בירושלים, עד שנעצר על ידי השלטונות הבריטיים בארץ ישראל בסוף מרץ 1944. לאחר מספר חודשים היה מראשוני גולי אצ"ל ולח"י לאפריקה. הוא הושב לארץ ישראל ביולי 1946. בתחילת אוגוסט 1947 נעצר שוב[1] אך בסוף החודש שוחרר[2]. במלחמת השחרור היה בין הלוחמים בירושלים ונפצע בקרב שייח' ג'ראח.

היה ממייסדי תנועת החרות, ויו"ר סניף התנועה בירושלים[3]. בשנת 1959 נבחר מטעם תנועת החרות לכנסת הרביעית וכיהן כחבר כנסת עד לפטירתו ב-16 באוקטובר 1966, במהלך כהונתו כחבר הכנסת השישית. בראש המספידים בהלווייתו מנחם בגין והרב אריה לוין. נטמן בהר המנוחות.

רחוב בפסגת זאב (מזרח) קרוי על שמו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרידור נשא בשנת 1943 לאישה את רעננה לבית טננבלאט, לימים פרופסור ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית. הם הורים לארבעה: דן מרידור, סגן ראש הממשלה והשר לענייני מודיעין לשעבר, פרופ' חגית הורביץ, לשעבר מנהלת מחלקת הילדים בבית החולים ביקור חולים, ד"ר אביטל דרמון, מנהלת היזמה למחקר יישומי בחינוך, וסלי מרידור, לשעבר יו"ר הסוכנות היהודית ושגריר ישראל בארצות הברית. בין נכדיו נמנים אלי הורביץ, איש חינוך ומנכ"ל קרן טראמפ, שאול מרידור, מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים והשחקן אבישי מרידור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מי נאסר בירושלים, דבר, 6 באוגוסט 1947
  2. ^ בין המשוחררים מלטרון, דבר, 31 באוגוסט 1947
  3. ^ במערכת הבחירות, חרות, 9 בינואר 1949