אליהו ריפס

אליהו ריפס
	ריפס, 2017
לידה	12 בדצמבר 1948; ריגה, ברית המועצות
פטירה	19 ביולי 2024 (בגיל 75); ירושלים
שם לידה	Илья Аронович Рипс
מדינה	ברית המועצות, ישראל
ענף מדעי	מתמטיקה
השכלה	אוניברסיטת לטביה; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מנחה לדוקטורט	שמשון עמיצור
תארים	דוקטור לפילוסופיה
תלמידי דוקטורט	צליל סלע, מרסלו פירר, לב בירברייר, אינה בומגין
השקפה דתית	יהדות
פרסים והוקרה	פרס ארדש (1979) פרס איג נובל (1997)
תרומות עיקריות
	מחקריו בתחום האלגברה

אליהו (איליה) רִיפְּס (12 בדצמבר 1948 - 19 ביולי 2024^[1]) היה מתמטיקאי ישראלי, פרופסור במכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית. ידוע בזכות מחקריו בתורת החבורות הגאומטרית ובשל עבודתו על הצופן התנ"כי.

קורות חיים

ריפס נולד וגדל בריגה בירת לטביה הקומוניסטית. פעמיים קפץ כיתה, והיה לתלמיד התיכון הראשון מלטביה שהשתתף באולימפיאדה הבינלאומית למתמטיקה. בגיל חמש עשרה סיים את לימודי התיכון והחל ללמוד באוניברסיטת לטביה בפקולטה למתמטיקה, שם הצטיין בלימודיו.

במהלך 1968 התרחשה ליברליזציה פוליטית בצ'כוסלובקיה שכונתה האביב של פראג, בתגובה נכנסו כוחות הביטחון של ברית המועצות לפראג בכלים כבדים ודיכאו את המרד. בינואר 1969 סטודנט צ'כי בשם יאן פאלאך הצית את עצמו במחאה על הדיכוי האכזרי של השלטון הקומוניסטי. באותה השנה התפרסם ריפס בכלי התקשורת העולמיים מחוץ לברית המועצות כששפך על עצמו בנזין והבעיר את עצמו גם כן.^[א]^[2] הוא נעצר בידי השלטונות והועבר לאשפוז כפוי, בהתאם ל"חוות דעת פסיכיאטרית" שקבעה שהוא סובל מסכיזופרניה זוחלת – מחלה ללא סימנים, המאפשרת אשפוזו לכל ימיו.^[3] השלטונות הסובייטים דיכאו סימני מחאה סביב האירוע; המתמטיקאי בוריס פלוטקין פוטר ממשרתו עקב תמיכתו בריפס. בעת שהותו בכלא מצא ריפס דוגמה נגדית, מסובכת ומבריקה, לבעיית תת-חבורת הממדים,^[4] אחרי שפורסמו לה כמה וכמה הוכחות שגויות. בעקבות לחץ בינלאומי, שכלל עוד ב-1969 מכתב פומבי מאת נשיא האיגוד המתמטי העולמי, ליפמן ברס, הוא שוחרר בתחילת שנת 1972 וקיבל אישור לעלות לישראל.

אחרי שסיים את לימודיו לתואר דוקטור, בהנחייתו של פרופ' שמשון עמיצור, הצטרף ריפס לסגל המכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והתפרסם בזכות מחקרו בתורת החבורות הקומבינטורית. במקביל הרצה בחוג למתמטיקה במכללה ירושלים לבנות. במשך השנים שימש כפרופסור גם באוניברסיטת קולומביה. אחד מתלמידיו הוא פרופ' צליל סלע, שבשנת 1995 פרסם יחד איתו מאמר המראה את קיומם של ייצוגים קנוניים לאיברים בחבורות היפרבוליות.^[5]

בשנת 1979 זכה ריפס בפרס ארדש של האגודה הישראלית למתמטיקה, ובשנת 1994 נשא דברים בקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים.

עיסוקו בצפנים בתנ"ך

ערך מורחב – דילוגי אותיות בתורה

בשנת 1994 פרסמו דורון ויצטום, ריפס ויואב רוזנברג מאמר בכתב-העת Statistical Science, ובו נטען כי גילו מסרים מוצפנים בטקסט העברי של ספר בראשית. המאמר לא התקבל כמאמר תקני, אלא פורסם כחריג שנועד לעורר דיון ביקורתי.^[6]

ב-19 במרץ 1996 הרצה ריפס הרצאת אורח בבית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והציג בפני האקדמיה עבודה על צפנים כאלו שנקראה "מדגם העמים". התגלית תוארה על ידי העיתונאי מייקל דרוזנין בספרו הפופולרי "הצופן התנ"כי" משנת 1997. מאז אותו פרסום, הפך עניין דילוגי האותיות בתורה לנושא שנוי במחלוקת. ויצטום, ריפס, רוזנברג ודרוזנין "זכו" על הפרסום בפרס איג נובל לספרות, לשנת 1997.^[7]

בשנת 2022, פרופסור מיה בר-הלל וצוות חוקרי מקרא באוניברסיטה העברית בירושלים חיפשו בספר "מלחמה ושלום" את אותם שמות של רבנים (על גרסאות שמותיהם השונות, לבחירת המחפש כפי שעשו ויצטום, ריפס ורוזנברג) ותאריך לידתם, מה שחיפשו ויצטום וריפס בספר בראשית, וגילו כי גם במלחמה ושלום (ספר לא קדוש), נמצאו אותם דילוגי אותיות בצורה שווה.^[8] בכך הופרכה טענת דילוגי האותיות בתורה של ויצטום, ריפס ורוזנברג.

בשנת 2006 הרצה בנושאים אלו יחד עם שאר חוקרי דילוגי האותיות בתורה בכנס הבינלאומי לזיהוי תבניות והתמקד בצופן של מגדלי התאומים.^[9]

חיים אישיים

פרופ' ריפס חזר בתשובה וניהל אורח חיים חרדי. הוא התגורר עם משפחתו בשכונת רמות בירושלים. היה נשוי לדבורה בן חורין (אחותו של מיכאל בן חורין וביתם של יעקב (ז'אק) וחנה (אנני) קנכט, ילידי גרמניה וניצולי שואה).

ריפס נפטר ב-19 ביולי 2024 (י"ג בתמוז תשפ"ד).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליהו ריפס בוויקישיתוף

אליהו ריפס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
אליהו ריפס, באתר dblp
ראיון וידאו עם פרופ' ריפס בנושא הצופן התנ"כי
דודו כהן, הצופן התנ"כי - נכון או לא?, באתר מאקו, 1 ביולי 2009
דף הבית של פרופ' ריפס, באתר האוניברסיטה העברית
תמליל ריאיון עם פרופ' ריפס ומייקל דרוזנין-הצופן התנכ"י, באתר BBC
גדי אלכסנדרוביץ', אז מה הקטע עם דילוגי אותיות בתורה? (חלק א'), באתר "לא מדויק", 14 במאי 2012
אליהו ריפס (1948-), דף שער בספרייה הלאומית

ביאורים

^ בראיון שנתן לשבועון משפחה

הערות שוליים

^ בירושלים נפטר פרופסור אליהו ריפס, באתר Rotter.net, ‏17 בספטמבר 2024
^ Jan Palach - Living Torches, www.janpalach.cz
^ יעקב בר-און, איפה הם היום - איליה ריפס, מוסף "דיוקן" של מקור ראשון, עמ' 42, 28 במאי 2009.
^ Israel Journal of Mathematics, Vol. 12 (4), 342-346 (1972).
^ Z. Sela, and E. Rips. Canonical representatives and equations in hyperbolic groups, Inventiones Mathematicae vol. 120 (1995), no. 3, pp. 489–512.
^ Bible Codes press release, users.cecs.anu.edu.au, ‏8 בספטמבר 1999
^ רשימת זוכי פרס איג נובל לשנת 1997.
^ ביקורת המקרא- "הצופן המקראי" והפרכתו- פרופ' מאיה בר הלל,
^ Eliyahu Rips and Art Levitt‏, The Twin Towers Cluster in Torah Codes

[2] בראיון שנתן לשבועון משפחה

[1] בירושלים נפטר פרופסור אליהו ריפס, באתר Rotter.net, ‏17 בספטמבר 2024

[3] Jan Palach - Living Torches, www.janpalach.cz

[4] יעקב בר-און, איפה הם היום - איליה ריפס, מוסף "דיוקן" של מקור ראשון, עמ' 42, 28 במאי 2009.

[5] Israel Journal of Mathematics, Vol. 12 (4), 342-346 (1972).

[RS1-6] Z. Sela, and E. Rips. Canonical representatives and equations in hyperbolic groups, Inventiones Mathematicae vol. 120 (1995), no. 3, pp. 489–512.

[7] Bible Codes press release, users.cecs.anu.edu.au, ‏8 בספטמבר 1999

[8] רשימת זוכי פרס איג נובל לשנת 1997.

[9] ביקורת המקרא- "הצופן המקראי" והפרכתו- פרופ' מאיה בר הלל,

[10] Eliyahu Rips and Art Levitt‏, The Twin Towers Cluster in Torah Codes

[1]

[א]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]