לדלג לתוכן

אלימות כלפי יולדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלימות כלפי יולדות (מכונה גם אלימות מיילדותית או אלימות מיילדתית; באנגלית: Obstetric violence או Abuse during childbirth) מוגדרת ככל אינטראקציה או תנאי שנתפס כמשפיל, מבזה או פוגע אישית על ידי מיילדות או מבני על ידי ספקי שירותי הבריאות. נזק שנגרם במהלך או בקשר להריון, הפלות, לידה והתקופה שלאחר הלידה. וכולל גרימת נזק גופני או נפשי לאם או לילוד. נשים מקבוצות מוחלשות סובלות באופן לא פרופורציונלי מהתופעה, וההיסטוריה מציגה דפוסים של ניצול והתעללות שהתקבעו בחלק מהמערכות הרפואיות.[1][2][3] כינוי זה כולל ביצוע פעולות רפואיות ללא הסכמת היולדת או מודעות שלה לביצוען,[3]יחס לא מכבד ליולדת, כגון התעללות פיזית, השפלה, אלימות מילולית, הפרת סודיות, סירוב לתת תרופות נגד כאבים, פגיעה באוטונומיה שלה ובפרטיותה, סירוב לטפל ביולדת והזנחת יולדת באופן המסכן חיים.[4] בעבר הכינוי התייחס בעיקר להליכים רפואיים כפויים כמו עיקור כפוי של נשים ילידות או בעלי מעמד נמוך בהתאם לתורת האיגניקה, ואפלית יולדות עקב גזענות פטריאכיה וקולוניאליזם.[3] תופעה זו מחמירה ומעמיקה באופן משמעותי את טראומת הלידה וקשורה לשיעורים גבוהים של דיכאון לאחר לידה ופוסט-טראומה.[5][6] מטא אנליזה משנת 2025 מצאה כי 54.5% מהנשים ברחבי העולם חוות יחס פוגעני, משפיל וחוסר כבוד במהלך הלידה שלהן.[7]

מקור המושג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "אלימות מיילדותית" מוזכר לראשונה בחוק האורגני בדבר זכותן של נשים לחיים חופשיים מאלימות (בספרדית: Ley Orgánica sobre el Derecho de las mujeres a una vida libre de violencia)[8] שנחקק בוונצואלה בשנת 2006. החוק מפרט 19 סוגים של אלימות נגד נשים. אלימות מיילדותית מוגדרת בסעיף 13 של החוק כ"ניכוס הגוף ותהליכי הרבייה של נשים על ידי אנשי הבריאות, המתבטא בדה-הומניזציה, בניצול לרעה של רפואה ובפתולוגיזציה של תהליכים טבעיים, ומביא לאובדן האוטונומיה והיכולת של נשים להחליט באופן חופשי על גופן ומיניותן, תוך השפעה שלילית על איכות חייהן."[9]

מאפייני התופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים 7 קטגוריות מרכזיות של טיפול פוגעני או חסר כבוד על ידי מיילדות:[10]

  • התעללות פיזית: שימוש בכוח, אלימות פיזית ישירה או טיפול גס ופוגעני. לרבות לחיצות חזקות על אזור הבטן לזירוז לידה.
  • טיפול ללא הסכמה: ביצוע פרוצדורות רפואיות ללא קבלת הסכמה מדעת מהיולדת.
  • היעדר שמירה על פרטיות: יצירת תנאים של חשיפה פיזית ואינטימית של היולדת בפני אנשים רבים כגון אנשי צוות מרובים או סטודנטים ומניעת פרטיות וצניעות במעמד הלידה. חשיפת תמונות, מידע אישי ופרטי של היולדת באופן שאינו מכבד את פרטיותה.
  • טיפול לא-מכובד: יחס מזלזל, משפיל או מבזה, הכולל שימוש בשפה בוטה, גסה או שוביניסטית, הטלת אשמה על היולדת, ולעג או ביטול והכחשה של כאביה.[5]
  • קיום יחסי אפליה: יחס מפלה על רקע גזע, מעמד סוציו-אקונומי, גיל, מצב משפחתי או נשאות HIV.
  • הזנחה והחפצה: היעדר מענה או סיוע מצד הצוות הרפואי בזמן אמת, השארת היולדת לבדה ללא השגחה מספקת. לעיתים במטרה להארכת זמן הלידה והשארת התינוק בצוואר הרחם בזמן סף המסכן את שלומו המוחי לפי עקומת פרידמן. התעלמות מצרכיה הפיזיים והרפואיים, מניעה מכוונת של מלווה תומך במהלך הלידה, או התייחסות אל היולדת כאל אובייקט פסיבי ולא כאל שותפה פעילה לקבלת ההחלטות על גופה.
  • עיכוב או ריתוק במתקן רפואי: מניעה מכוונת משחרור היולדת מבית החולים או המרפאה בשל חוב כספי או סיבה אחרת שאינה רפואית.

פעולות רפואיות נוספות שיש המכנים אותן "אלימות מיילדותית"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המדינות המפותחות והמתפתחות, לידה מתרחשת בסביבה רפואית תחת מספר רב של התערבויות כירורגיות (מדיקליזציה של הלידה). לידה רפואית והתערבויות כגון ניתוח קיסרי, לידה מכשירנית (בעזרת ואקום או מלקחיים), חיתוך חיץ הנקבים -[11]אפיזיוטומיה[12] והשראת לידה, (הורמונאלית או על ידי פקיעת קרומי שק העובר - Amniotomy) שבדרך כלל אמורות להיות מוגבלות למקרים שבהם יש סיכונים בריאותיים לאם ולעובר, ומתרחשים באופן שגרתי במהלך לידות[11] מספר ארגונים בינלאומיים כמו: ארגון הבריאות העולמי WHO, פרלמנט האיחוד האירופי או האו"ם רואים בכך פעולה אלימה נגד נשים וילדיהן.

המונח אלימות מיילדותית מתייחס גם לשימוש לא מוצדק במניפולציות ומכשור שהוכרו כמסוכנים לבריאותם של האם והילוד, או שהיתרונות והסיכונים שבצדם לא נבדקו מספיק[דרושה הבהרה](למשל שימוש במלקחיים, מניפולציית קריסטלר,[13] חילוץ בוואקום[14]). ארגון הבריאות העולמי הזהיר כי "הקפיצה במספר הניתוחים המיותרים מסכנת את בריאות האישה", כי ניתוחים קיסריים הגיעו "לממדים של מגפה" במדינות רבות (46% בסין, 32.9% בארצות הברית, 25% ומעלה בהרבה מדינות מזרח הרחוק, אירופה ודרום אמריקה[דרושה הבהרה]), וכי תמריצים כספיים לרופאים ולבתי חולים עשויים להשפיע.[15][16][17][דרושה הבהרה]

על פי ארגון הבריאות העולמי אפיזיוטומיה "נושאת סיכון גבוה יותר לזיהום, ויכולה להוביל לאובדן דם רב יותר מאשר במקרה של קרעים (טבעיים)", וכי "הגבלת השימוש באפיזיוטומיה למקרים של אינדיקציות קפדניות יש מספר יתרונות: פחות טראומה של רצפת האגן האחורית, צורך מופחת בתפירה ופחות סיבוכים".[18][דרושה הבהרה] שירות הבריאות הלאומי הבריטי ציין כי אפיזיוטומיה גורמת לכאב ואי נוחות עבור נשים במשך חודשים רבים אחרי הלידה[19][דרושה הבהרה] והקונגרס האמריקאי למיילדות ולרפואת נשים המליץ להגביל את השימוש בהם.[20][דרושה הבהרה][דרושה הבהרה]

מחקרים מסוימים[דרוש מקור] מתייחסים למיילדות ולרופאי נשים בצפון אמריקה, בעיקר בשנים 1950–1980, שביצעו מה שכונה "תפר הבעל": תפר מיותר בתוך הנרתיק של האישה לאחר אפיזיוטומיה או קרעים טבעיים, כביכול כדי להגדיל את ההנאה המינית העתידית של הבעל, ולעיתים קרובות תפר זה גרם לכאב ולאי נוחות לטווח ארוך אצל האישה. אין כל הוכחה כי פעולה זו הייתה נפוצה בצפון אמריקה[דרושה הבהרה][21][22] אך פעולה זו מופיעה לעיתים קרובות במחקרים על אפיזיוטומיה, גם במדינות אמריקה אחרות כגון ברזיל.[23]

חוקרים שונים[דרושה הבהרה] ניתחו את הקשר בין דחק פוסט טראומטי לאחר הלידה לבין אלימות מיילדותית.[24][25] נטען כי טראומות אלו נגרמו בעקבות "גורמים כמו אובדן שליטה, אובדן כבוד, יחס עוין או קשוח של האנשים הסובבים, תחושה שלא שומעים את האישה או חוסר הסכמה מודעת להליך רפואי".[26][דרושה הבהרה]

שכיחות והשלכות התופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-אנליזה משנת 2025 מצאה כי 54.5% מהנשים ברחבי העולם חוו יחס פוגעני, משפיל וחוסר כבוד במהלך הלידה שלהן. הפרקטיקות השכיחות ביותר הן מניעת מלווה תומך בלידה שדווחה על ידי 51.5% מהנשים, ותקשורת ויחס לקויים מצד אנשי הצוות, פגיעה שחוו 48.1% מהנשים.[7]

השכיחות הגבוהה ביותר של אלימות מיילדותית נרשמה באזור מזרח הים התיכון שעמדה על 71.5% מהנשים, בדרום-מזרח אסיה 58.5%, אפריקה 53.6%, אירופה 49.4% ואמריקה ועמדה 46.5% מהנשים.[7]

השכיחות של יחס פוגעני בסביבה עירונית (55.3%) הייתה גבוהה יותר מאשר בסביבה כפרית (43.07%).[7]

מחקרים בעלי איכות מתודולוגית גבוהה וסיכון נמוך להטיה, נטו לדווח על שכיחות גבוהה יותר של פגיעה (61.09%) בהשוואה למחקרים בעלי סיכון בינוני להטיה (45.4%).[7]

מחקרים של ארגון הבריאות העולמי מראים שאלימות מיילדותית היא תופעה נפוצה וגלובלית. מחקר שנערך בשנת 2020 בגאנה, גינאה, מיאנמר וניגריה מצא כי 42% מהנשים שנדגמו חוו התעללות פיזית או מילולית, סטיגמה או אפליה במהלך הלידה. מתוך נשים אלו, 14% סבלו מאלימות פיזית ישירה, ותועדו שיעורים גבוהים מאוד של ביצוע בדיקות וגינליות וחתכי חיץ ללא קבלת הסכמתן המודעת של היולדות. קבוצות פגיעות במיוחד כוללות נערות, נשים מהגרות, נשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך, נשים נשאיות HIV ונשים מקבוצות אתניות אחרות מהמיילדת.[27][28][5]

השלכות תופעת האלימות המיילדותית עלולות להיות חמורות עבור האם והתינוק כאחד. יחס פוגעני מצד צוות רפואי עלול ליצור חוסר אמון כללי במערכת הבריאות, מה שעלול לגרום לנשים להימנע מקבלת טיפול רפואי בעתיד ובתוך כך טיפול טרום-לידתי, מעקב הריון מלא וסיוע רפואי בלידות הבאות. חוסר אמון זה פוגע בבריאות הציבור ועלול להוביל לתוצאות לידה קשות יותר.[29]

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מיילדות

במאה ה-18 חלו התפתחויות בתחום המיילדות, ובפרט הבנת הפיזיולוגיה של ההיריון והלידה. בסוף המאה ה-18 השיגו רופאים הבנה במבנה הרחם ובשינויים שהוא עובר במהלך הלידה. בעקבות כך נוסדו בתי יולדות שחיזקו את אחיזתם של רופאים בתחום זה, שקודם לכן התאפיין בלידת בית בסיוע מיילדת. בשלהי המאה ה-19 החלה להתפתח התפיסה המודרנית של מיילדות, ונוכחות של רופא בלידה הפכה למקובלת. ברבות ממדינות אירופה הונהג רישוי של העיסוק במיילדות. התפתחות ההרדמה סללה את הדרך לשימוש בניתוח קיסרי. מעורבות רפואית בתהליך הלידה הביאה לירידה דרמטית בשיעור תמותת תינוקות ויולדות בלידה או תוך זמן קצר אחריה.[30][31]

הקשר ההיסטורי בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של אלימות מיילדותית בארצות הברית התחילה עוד בתקופת העבדות בארצות הברית, עת בה נשים משועבדות שחורות שימשו לרופאים לבנים מושא לניסויים. ניסויים אלו סייעו לקדם את תחומי המיילדות והגינקולוגיה בארצות הברית. דפוסים אלו נמשכו בצורות אחרות גם לאחר תום העבדות, במיוחד בתנועת האיגניקה של המאה ה-20. "אפנדקטומיות של מיסיסיפי" הוא כינוי שנתבע על ידי פאני לו היימר, ומתאר סטריליזציה כפויה של נשים שחורות עניות. נשים אלו עברו היסטרוסקופיה או קשירת חצוצרות ללא הסכמה מדעת וללא סיבה רפואית, במסגרת מה שהוגדר "התנסות" התמחות רופאים.[32][33]

מחקרים עכשוויים מראים כי האפליה ההיסטורית נמשכת גם כיום. נשים שחורות, כולל סלבריטאיות כמו סרינה ויליאמס, מתארות חוויות של זלזול והתעלמות צוותים רפואיים כאשר הן מדווחות על תסמינים המעידים על סיבוכים בלידה גם בזיהוי מצבים שנלמדו בקורס הכנה ללידה. הנתונים מצביעים על פערים דרמטיים בשיעורי תמותת אמהות ותינוקות מאוכלוסיות מופלות: כששיעור תמותת נשים שחורות בארצות הברית מסיבוכי הריון ולידה גבוהה בשיעור פי 3 עד 4 מנשים לבנות. כשנמצא כי היה ניתן למנוע כ-60% ממקרי המוות הללו באמצעות טיפול הולם ומכבד. מחקר בקליפורניה מצא כי גם בקרב משפחות שחורות עשירות, נשים ותינוקות שחורים היו בסיכון כפול לתמותה בהשוואה למשפחות לבנות. שיעורי התמותה בקרב נשים שחורות עשירות היו גבוהים בדיוק כמו בקרב נשים לבנות עם הכנסה נמוכה. נתונים אלו מוכיחים כי אלימות מיילדותית אינה רק בעיה כלכלית, אלא נובעת גם מהטיה גזעית מובנית במערכת הרפואית. נשים מקבוצות מודרות אחרות, כמו נשים ילידות באמריקה, סבלו גם הן משיעורים גבוהים של סטריליזציה כפויה בשנות ה-70.[34][35][36][37][38]

אלימות מיילדותית בעולם וההתמודדות איתה[39]

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2026, ד"ר אומניה סווידאן, רופאה מתמחה לשעבר בבית החולים האוניברסיטאי למיילדות אל-שאטבי באלכסנדריה, פרסמה פוסט ויראלי ברשת החברתית פייסבוק שבו פירטה מקרי התעללות חמורים כלפי יולדות, שחוותה ועדה להם במהלך התמחותה. עדותה כללה תיאורים של תקיפות מיניות תחת מסווה של בדיקות רפואיות, אלימות פיזית ומילולית, השפלה, הזנחה ורשלנות רפואית מכוונת מצד רופאים ואחיות כלפי יולדות. בעקבות הפרסום, נעצרה סווידאן ונחקרה בחשד ל"הפצת חדשות כוזבות" ו"שימוש לרעה ברשתות חברתיות", ושוחררה בערבות כ-400 דולר. ב-4 ביולי 2026, גזר עליה בית משפט באלכסנדריה שישה חודשי מאסר על תנאי עם עבודת פרך, שהושעו לשלוש שנים. ארגוני זכויות אדם גינו את העמדתה לדין. עדותה של סווידאן הובילה לפרסום אלפי עדויות מצד נשים ואנשי צוות רפואי שחשפו מציאות קשה ורווחת בבתי חולים ציבוריים במצרים, המעידה כי לא מדובר במקרים נקודתיים אלא בבעיה מערכתית מושרשת. נשים רבות שיתפו בחוויות לידה טראומטיות. עדויות נוספות כללו מקרי מוות של יולדות עקב שגיאות כירורגית ורשלנות. הפרסומים הובילו לזעם ציבורי. תגובת הממסד הייתה התכחשות והשתקה: סגן שר הבריאות הכחיש את קיומה של אלימות מיילדותית במצרים. חברי פרלמנט הזהירו כי חשיפת המקרים תפגע באמון הציבור במערכת הבריאות ותרתיע נשים מלקבל טיפול רפואי מוסדר. אוניברסיטת אלכסנדריה הגישה תלונה משפטית נגד סווידאן. בעקבות הזעם הציבורי, ועל אף הצהרתו שלא התקבלו כל תלונות, פתח איגוד הרופאים קו חם לתלונות.[40][41][42][43][44]

מחקר שנערך בבית החולים קסר אל-עיני בקהיר מצא כי למעלה מ-90% מהאימהות שנסקרו חוו לפחות סוג אחד של יחס פוגעני או מזלזל במהלך הלידה. מחקר נוסף של אוניברסיטת מיניה משנת 2025 מצא כי 48% מהנשים דיווחו על יחס לא מכבד בלידה, כאשר 77% דיווחו על אלימות פיזית במהלך הלידה, 56% על פגיעה בפרטיות במהלך הלידה, ו-52% נדרשו לשלם שוחד לא רשמי לצוות כדי לקבל טיפול, 38% לא קיבלו כל הסבר על ההליכים הרפואיים שבוצעו בגופן, 15% מהנשים נאלצו לנקות את מיטת הלידה שלהן או לשטוף את הרצפה בעצמן מיד לאחר הלידה.[45][46] על פי סקר פלטפורמת "Sharika Wa Laken" שבחן את חוויות היולדות בחדרי הלידה, 70% מהנשים עברו בדיקות וגינליות בלי שהן נתנו את הסכמתן לבדיקה. 63% מהנשים לא קיבלו שום הסבר על מטרת הבדיקה הווגינלית.[47]

אמריקה הלטינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם העלייה בלידות רפואיות וניתוחיות, החלו ארגונים רבים[דרושה הבהרה] להציע לידה טבעית ולא רפואית.[48][דרושה הבהרה]. חוק פדרלי שנחקק במקסיקו בשנת 2006 מחייב את הממשלה להכיר בשיטות רפואה מסורתיות. לדברי ד"ר גרסיה-רמירז, סגן מנהל בית ספר להכשרת מיילדות במקסיקו, חוק שהועבר במדינת וראקרוס שבמקסיקו מיועד לאפשר לנשים חיים ללא "אלימות מיילדותית" כגון ניתוחים קיסריים ללא צורך.[49]

קבוצת המידע על רבייה מתוכננת (GIRE) במקסיקו פרסמה דו"ח שבו צוין כי "נורמליזציה של אלימות מיילדותית", כמו גם התעללות פיזית ונפשית על ידי הצוות המטפל, נפוצות במהלך הלידה. עוד צוין שעיקור כפוי היא צורה של אלימות קיצונית נגד נשים, וכי היא עלולה להשפיע באופן לא פרופורציונלי על נשים ילידות אמריקה.[50]

ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלת עמותת "נשים קוראות ללדת" למען חופש בחירה בלידה ולמען קידום והגנה על זכויות נשים סביב הריון ולידה. העמותה לקחה על עצמה לטפל באלימות מיילדותית.[51] כדי לפעול על מנת שאף אשה לא תחווה יותר יחס משפיל בזמן הלידה, ולשם כך הקימה קו חם בשנת 2014 במטרה לתת מענה לנשים שנפגעו או שזכויותיהן הופרו בלידה.[52] את פעילותה בתחום זה מבססת העמותה על חוק זכויות החולה.[51] סקר שערכה העמותה פורסם ב-2023 והראה שמתוך 675 פניות בשנים 2014-7, 70.3% היו פגיעות מילוליות, 63.7% היו התנהגות השוללת את הזכות להסכמה מדעת, 16.3% פגיעה בפרטיות ו-9.5% מניעת מלווה ורק 2.1% פגיעות בגוף. 63.4% מהתלונות היו על אירועים בחדר הלידה במהלך הלידה. מתוך הפגיעות המילוליות, 16.7% היו זלזול בבקשות/בחירות היולדת, 18.6% הפעלת לחץ על היולדת לביצוע פעולה ו-13.8% שימוש באיום כדי להביא לציות היולדת. מעל ממחצית היולדות (50.7%) דיווחו על פעולות שבוצעו ללא הליך תקין של הסכמה מדעת, מתוכם חיתוך חיץ היה 14.1% ותפירה ללא אלחוש 6.1%. התחושות של היולדות היו השפלה ועלבון (49%), חוסר אונים (42.2%), פחד וחרדה (27.1%), כרבע (24.2%) מהיולדות הגיעו לבכי בזמן הלידה. ההשלכות לטווח ארוך כללו תחושת דיכאון ופוסט טראומה, קשיים בתפקוד מיני, קשיים בהיקשרות עם התינוק, כולל קושי בהנקה וחשש להיכנס שוב להיריון וללדת. התגובות הרשמיות של המערכת נעו בין הכחשה, ואי לקיחת אחריות, להבעת סימפתיה לרגשות היולדת והצעה לשיפורים עתידיים, כולל טענות שהצוות זכר אחרת את האירוע ועד סירוב להגיב.[53]

מחקר שנעשה בקרב יולדות יהודיות וערביות (מוסלמיות ונוצריות) בישראל הראה שהאלימות המיילדותית היא לא רק בלידה אלא גם במעקב היריון, בטיפולי פוריות ובהפסקות היריון. התלונות העיקריות בלידה הן: חוסר התחשבות ברצון היולדת, התעלמות מבקשת מידע רפואי, התייחסות אליה כשקופה (אין קשר עין עם הרופאים), ביצוע בדיקות ללא ידיעה ו/או הסכמה של היולדת, ואלימות מילולית המתבטאת בחוסר כבוד, זלזול, לגלוג, צעקות והטחת עלבונות - כולל הבעת חוסר לגיטימציה לכאב.[54]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
* Shabot, Sara Cohen. "Making Loud Bodies “Feminine”: A Feminist-Phenomenological Analysis of Obstetric Violence." Human Studies 39.2 (2016): 231-247.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלימות כלפי יולדות בוויקישיתוף

מאמרי דעות בעניין הדרך הנכונה לניהול הלידה בישראל:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ O’Brien, Elizabeth, and Miriam Rich. "Obstetric violence in historical perspective." The Lancet 399.10342 (2022): 2183-2185.
  2. ↑ Garcia, Lorraine M. "Obstetric violence in the United States and other high-income countries: an integrative review." Sexual and reproductive health matters 31.1 (2023): 2322194.
  3. 1 2 3 O’Brien, Elizabeth et al., Obstetric violence in historical perspective, The Lancet 10342, 2022, עמ' 2183-5
  4. ↑ The prevention and elimination of disrespect and abuse during facility-based childbirth, באתר ארגון הבריאות העולמי, ‏2015 (באנגלית)
  5. 1 2 3 Rahma Samy, In the hands of butchers: Egypt’s obstetric violence crisis, manassa.news (באנגלית)
  6. ↑ Allegations of Abuse Hit Egypt’s Largest Maternity Hospital, New Lines Magazine (באנגלית)
  7. 1 2 3 4 5 Marjan Mirzania, Elham Shakibazadeh, Azam Maleki, Mohammadamin Noorafrooz, Nazanin Karimi, Kaveri Mayra, Mohadese Dashtkoohi, Sedigheh Hantoushzadeh, Prevalence of mistreatment and disrespect of women during childbirth in the world: a systematic review and meta-analysis, Reproductive Health 22, 2025-10-14, עמ' 193 doi: 10.1186/s12978-025-02119-6
  8. ↑ Ley Orgánica sobre el Derecho de las mujeres a una vida libre de violencia
  9. ↑ במקור: ‎ 13. Violencia obstétrica: Se entiende por violencia obstétrica la apropiación del cuerpo y procesos reproductivos de las mujeres por personal de salud, que se expresa en un trato deshumanizador, en un abuso de medicalización y patologización de los procesos naturales, trayendo consigo pérdida de autonomía y capacidad de decidir libremente sobre sus cuerpos y sexualidad, impactando negativamente en la calidad de vida de las mujeres.‎
  10. ↑ Bowser, Diana, and Kathleen Hill. "Exploring evidence for disrespect and abuse in facility-based childbirth." Boston: USAID-traction project, Harvard school of public health 3 (2010).
  11. 1 2 Lauren Jansen, Martha Gibson, Betty Carlson Bowles, Jane Leach, First Do No Harm: Interventions During Childbirth, The Journal of Perinatal Education 22, 2013 Spring, עמ' 83 doi: 10.1891/1058-1243.22.2.83
  12. ↑ טל לאור, חתך קטן בחדרי היולדות, וזה עובר?, באתר הארץ, 6 במרץ 2011
  13. ↑ Habek, D. et al. (2008). "Possible feto-maternal clinical risk of the Kristeller’s expression". Central European Journal of Medicine 3. doi:10.2478/s11536-008-0008-z.
  14. ↑ World Health Organization (1996). "Care in Normal Birth: A Practical Guide" (PDF).
  15. ↑ "Births - Method of Delivery." Centers for Disease Control and Prevention. Centers for Disease Control and Prevention, 01 Feb. 2016. Web.
  16. ↑ "Why Is the National U.S. Cesarean Section Rate So High?" Why the National U.S. C-Section Rate Is So High. Childbirth Connection, 15 Oct. 2015. Web. 09 May 2016.
  17. ↑ NBC News. "C-section rates around the world at "epidemic levels"".
  18. ↑ World Health Organization Reproductive Health Library. "Episiotomy for Vaginal Birth".
  19. ↑ National Health Services, United Kingdom. "NHS Choices: Episiotomy".
  20. ↑ The American Congress of Obstetricians and Gynecologists (March 31, 2006). "ACOG Recommends Restricted Use of Episiotomies"
  21. ↑ Julie M.L.C.L. Dobbeleir, M.D., Koenraad Van Landuyt, M.D., Ph.D., and Stan J. Monstrey, M.D., Ph.D. (May 2011). "Aesthetic Surgery of the Female Genitalia". Semin Plast Surg (Seminars in Plastic Surgery, 25(2): 130-141) 25: 130–41. doi:10.1055/s-0031-1281482. PMC 3312147. PMID 22547970
  22. ↑ . Northrup, Christiane (2010). Women's Bodies, Women's Wisdom: Creating Physical and Emotional Health and Healing. Bantam.
  23. ↑ Simone G Diniz; Alessandra S Chacham (May 2004). " 'The Cut Above' and 'the Cut Below': The Abuse of Caesareans and Episiotomy in São Paulo, Brazil". Reproductive Health Matters 12 (23): 100–110. doi:10.1016/s0968-8080(04)23112-3.
  24. ↑ Fernández, I.O. (2013). "PTSD and Obstetric Violence". Midwifery Today, Volume 105.
  25. ↑ Olde E., Van der Hart O., Kleber R., Van Son M. (2006). "Posttraumatic stress following childbirth: a review.". Clin Psychol Rev (Clinical Psychology Review; 26(1), pp. 1-16) 26: 1–16. doi:10.1016/j.cpr.2005.07.002. PMID 16176853
  26. ↑ Goldwin, Clare (30 January 2013). "So what IS going wrong in Britain's labour wards?". London: Daily Mail Online.
  27. ↑ Bohren, Meghan A., et al. "How women are treated during facility-based childbirth in four countries: a cross-sectional study with labour observations and community-based surveys." The Lancet 394.10210 (2019): 1750-1763.
  28. ↑ Okafor, Innocent I.; Ugwu, Emmanuel O.; Obi, Samuel N. (1 February 2015). "Disrespect and abuse during facility-based childbirth in a low-income country". International Journal of Gynaecology and Obstetrics. 128 (2): 110–113.
  29. ↑ Bohren, Meghan A.; Vogel, Joshua P.; Hunter, Erin C.; Lutsiv, Olha; Makh, Suprita K.; Souza, João Paulo; Aguiar, Carolina; Saraiva Coneglian, Fernando; Diniz, Alex Luíz Araújo; Tunçalp, Özge; Javadi, Dena (2015-06-30). "The Mistreatment of Women during Childbirth in Health Facilities Globally: A Mixed-Methods Systematic Review". PLOS Medicine. 12 (6): e1001847
  30. ↑ איתי גל, ירידה דרמטית בשיעור תמותת תינוקות בישראל, באתר ynet, 1 בספטמבר 2011
  31. ↑ דן אבן, מחקר בינלאומי: שיעור מקרי המוות של נשים הרות ויולדות ירד ב-41% מאז 1980, באתר הארץ, 15 באפריל 2010
  32. ↑ Freedman, Lynn P; Kruk, Margaret E (September 2014). "Disrespect and abuse of women in childbirth: challenging the global quality and accountability agendas". The Lancet. 384 (9948): e42 – e44.
  33. ↑ Sacks, Tina K. (2019-02-07), "The Mississippi Appendectomy: Race and Reproductive Healthcare", Invisible Visits, Oxford University Press, pp. 93–112
  34. ↑ Davis, Dána-Ain (November 2020). "Reproducing while Black: the crisis of Black maternal health, obstetric racism and assisted reproductive technology". Reproductive Biomedicine & Society Online. 11: 56–64.
  35. ↑ Lockhart, P. R. (2018-01-11). "What Serena Williams's scary childbirth story says about medical treatment of black women". Vox. 2023-02-14.
  36. ↑ Kennedy-Moulton, Kate; Miller, Sarah; Persson, Petra; Rossin-Slater, Maya; Wherry, Laura; Aldana, Gloria (November 2022). "Maternal and Infant Health Inequality: New Evidence from Linked Administrative Data" (PDF). National Bureau of Economic Research. Cambridge, MA: w30693.
  37. ↑ the GVtM-US Steering Council; Vedam, Saraswathi; Stoll, Kathrin; Taiwo, Tanya Khemet; Rubashkin, Nicholas; Cheyney, Melissa; Strauss, Nan; McLemore, Monica; Cadena, Micaela; Nethery, Elizabeth; Rushton, Eleanor; Schummers, Laura; Declercq, Eugene (December 2019). "The Giving Voice to Mothers study: inequity and mistreatment during pregnancy and childbirth in the United States". Reproductive Health. 16 (1): 77.
  38. ↑ "Taskforce on Maternal Mortality and Disparate Racial Outcomes". www.health.ny.gov.
  39. ↑ זומרפלד ד., דו"ח עדויות הקו ליולדת, התנועה לחופש בחירה בלידה: קו ליולדת, 2023, עמ' 1-58
  40. ↑ Allegations of Abuse Hit Egypt’s Largest Maternity Hospital
  41. ↑ Former Egyptian doctor detained after alleging abuses at hospital is released on bail, AP News, ‏June 17, 2026 (באנגלית)
  42. ↑ The New Arab, How a whistleblower post exposed Egypt's maternity ward abuse, The new Arab (באנגלית)
  43. ↑ The care that’s missing from Egypt’s maternity wards
  44. ↑ מאחורי דלתות חדרי הלידה - העדויות שמטלטלות את העולם הערבי
  45. ↑ https://newlinesmag.com/running-notes/allegations-of-abuse-hit-egypts-largest-maternity-hospital/?
  46. ↑ Inside Egypt's maternity wards: Women speak out on abuse, neglect and obstetric violence
  47. ↑ In the hands of butchers: Egypt’s obstetric violence crisis
  48. ↑ Última Hora (December 1, 2013). "Proponen Volver al Parto Natural, ante el Aumento de Cesáreas"
  49. ↑ Bulletin of the World Health Organization. "Mexico's Midwives Enter the Mainstream".
  50. ↑ Group for Information on Planned Reproduction, Mexico. "Omission and Indifference: Reproductive Rights in Mexico. Part 4: Obstetric Violence"
  51. 1 2 עדות על הפרת זכויות ואלימות בלידה, באתר "נשים קוראות ללדת", 21 באפריל 2016
  52. ↑ רוני שגב, אל תשמרי בבטן: קו חם ליולדות שחוו יחס משפיל בלידה, באתר מאקו, 16 באוקטובר 2012
  53. ↑ קו ליולדת
  54. ↑ Raghda Alnabilsy, Dganit Sharon, The Experience of Pregnancy and Childbirth Overshadowed by Obstetric Violence and Structural Barriers of the Israeli Health System from the Perspective of Arab and Jewish Women, Qualitative Health Research 33, 2023-06, עמ' 647–659 doi: 10.1177/10497323231173814
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלימות_כלפי_יולדות&oldid=43684688"