אליס מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אליס מילר (נולדה ב-23 בינואר 1972) היא מהנדסת אווירונאוטיקה ובעלת רישיון טיס אזרחי, שנאבקה למען פתיחת קורס הטיס בצה"ל לנשים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס מילר עלתה לישראל מדרום אפריקה בגיל שש וגדלה בהוד השרון. בשל שאיפתה להיות אסטרונאוטית למדה תעופה ואווירונאוטיקה ואף קיבלה רישיון טיס אזרחי. בשל כך, גם הייתה מעוניינת להתקבל לקורס טיס של חיל האוויר, אולם בקשתה נדחתה על הסף עקב היותה אישה.

בשנת 1994, בעת שהייתה סטודנטית לאווירונאוטיקה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית, עתרה לבג"ץ נגד משרד הביטחון ונגד צה"ל בעניין אי קבלתה למיונים לקורס טיס וזאת משום היותה אישה. עתירתה של מילר נתקבלה על ידי בג"ץ, אולם היא עצמה לא עברה את שלב המיונים. מילר סיימה תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה ושימשה כקצינה בחיל האוויר. תפקידה האחרון בחיל היה מפקדת גף מבנה וייצור בבסיס שדה דב. במהלך השירות הצבאי למדה גם לימודי תואר שני במינהל עסקים בפקולטה לניהול - בית הספר למוסמכים במינהל עסקים ע"ש ליאון רקנאטי, אותו סיימה בשנת 2006.

לאחר שחרורה מצה"ל בדרגת רב-סרן, ניהלה מילר (כיום מילר-גאלוט) יחד עם בעלה ההודי שאלב גאלוט, חברת קיאקים ורפטינג בהודו. היא חזרה לישראל ושימשה סמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברה המקימה בריכות שחייה בטכנולוגיה המאפשרת להפחית את כמות הכלור במים.‏[1] לאחר סירוב של משרד הבריאות להעניק רישיון לבריכות של החברה בגלל שיעור נמוך מדי של כלור, פנתה לבג"ץ. אולם היא משכה את העתירה לאחר שהשופטים המליצו לה לבצע ניסוי בבריכה פרטית אשר אינה חייבת ברישוי.‏[2]

אליס מילר-גאלוט חיה עם בעלה ושתי בנותיהם בכפר הקטן שיווננדי, השוכן בהרי ההימלאיה. מילר ניהלה עם בעלה כפר נופש אקולוגי בהודו.‏[3] ביתה בישראל הוא ביישוב האקולוגי שבקיבוץ חוקוק.‏[4]

בשנת 2015 נבחרה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-67.

עתירתה של מילר והשפעותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בג"ץ אליס מילר

ב-8 בנובמבר 1995 הוגשה עתירתה של אליס מילר לבג"ץ על ידי האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים. בעקבות עתירתה נתקלה מילר ביחס מזלזל ושוביניסטי אפילו מנשיא המדינה, עזר ויצמן, שאמר לה: "תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב".‏[5] בג"ץ קיבל את העתירה והורה לצה"ל להשוות את זכויותיהן של נשים לאלו של גברים.

בעקבות העתירה נפתחו בפני נשים הכשרות שונות שהיו עד אז סגורות בפניהן, בהן קורס טיס, קורס חובלים, קורסים שונים בחיל התותחנים, מערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי ומשמר הגבול. התיקון לחוק שירות ביטחון, מינואר 2000, השלים את פסיקת בג"ץ בעגנו את זכותה של חיילת להתנדב למקצועות לחימה, שנקבעו על ידי שר הביטחון. מאז שנתקבלה העתירה, התקבלו נשים לקורס טיס, שדרישותיו הותאמו ליכולותיהן, ומקצתן סיימו אותו בהצלחה. כך, ב-2001 הפכה רוני צוקרמן לטייסת הקרב הראשונה בצה"ל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]