אלימלך שפירא (תל אביב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אלימלך שפירא מתל אביב
הרב אלימלך שפירא מתל אביב

הרב אלימלך שפירא (תרע"ב, 1912 - כ"ח באלול תשנ"ז, 30 בספטמבר 1997) היה האדמו"ר מפיאסצנה-גרודז'יסק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפולין לרב ישעיהו שפירא, "האדמו"ר החלוץ" ולחיה שרה בת האדמו"ר נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרמילוב. נקרא על שם סבו רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ, דור שישי לר' אלימלך מליז'נסק ה"נועם אלימלך".

ב-1924 עלה כילד עם אמו לארץ ישראל להתאחד עם אביו שכבר התגורר בירושלים, בשכונת הבוכרים. למד בישיבות "מאה שערים", "עץ חיים" וישיבת מרכז הרב. לאחר שנים עבר עם אביו לתל אביב. באוגוסט 1938 נסע עם אביו לפולין, שם נישא לבלומה צפורה בת יעקב דוד קאליש מוורקא (נפטרה ב' באייר ה'תש"ן) ושב לישראל עם אשתו ואביו אחרי חצי שנה. בשואה נספה דודו רבי קלונימוס קלמיש שפירא והוא הוכתר במקומו כאדמו"ר מפיאסצנה.

הרב שפירא היה פעיל בהגנה והיה ממייסדי הפלוגה הדתית בה[דרוש מקור]. עם הקמת המדינה התגייס הרב לצבא, והיה ממייסדי וממקימי השירות הדתי[דרוש מקור].

בתל אביב קיבץ צעירים דתיים למסגרת שנודעה לאחר מכן כ"ארגון הצעירים ללימודי היהדות של תל אביב והסביבה". בין חידושי הארגון: הקפות שמחת תורה ברחובה של עיר, שיעורי תורה ודעת לצעירים ומסיבות "ליל שבת" רבות משתתפים. כשלאחר השיעור או ההרצאה התורנית, יצאו לרחובות העיר בשירי שבת, הנהיג את היציאה בריקודים לעבר אמירת שירת הים בחוף תל אביב, כאשר תהלוכת הרוקדים והמזמרים עם מתפללי בית מדרשו מרחוב הרצל ועד חוף הים, שם התחברו לריקודי תנועות הנוער[1]. עוד ייסד את ישיבת הערב לנוער "חזון ישעיהו"[2] בתי הספר קבעו חוגים תורניים בהלכה ואגדה במסגרת זו. במשך השנים התרכזו סביבו משרידי החסידים לבית גרודז'סק-פיאסצנה-קוז'ניץ-וורקא וענפיהם. לאחר פטירת רבי אברהם אלימלך שפירא מגרודז'יסק-ירושלים הוכתר גם כאדמו"ר מגרודז'יסק ובברכת האדמו"ר בעל ה"בית ישראל" מחסידות גור. את דברי התורה בזמן עריכת "השולחנות" אמר בעברית.

עם פרישתו מעבודת בית הדין הרבני בת"א, נוסד בית מדרשו ברחוב סוקולוב 80, בצפון תל אביב. הוא ייסד שם כולל לפנסיונרים וכולל לאברכים בשם "הכשרת אברכים". הוא ראה חשיבות רבה בההדרת ספרי אבותיו, שחלקם ראו אור עוד קודם לכן. בין הספרים שההדיר: "אש קודש", "חובת התלמידים", "הכשרת אברכים", "מאור ושמש", "דברי אלימלך", "באר משה" ועוד.

נפטר בכ"ח באלול ה'תשנ"ז ונטמן סמוך לרעייתו בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחיו הוא השר לשעבר יוסף שפירא.
  • בנו הבכור הוא הרב דוד שפירא, רב שכונת בית הכרם בירושלים.
  • בן נוסף הוא ישעיהו שפירא, גמלאי שעסק בפעילות חינוכית בגוש עציון ובהקמת 'מנוף' - מסגרת לימודית בשיתוף מכללה ירושלים לקבלת תעודת ניהול בית ספר.
  • בנו הצעיר, הרב קלמן מנחם שפירא, מונה לאחר פטירתו כממשיכו, ולו בית מדרש "אש קודש" ברמת בית שמש.
  • נכדו, בנו של ישעיהו שפירא, הוא איש התקשורת אמוץ שפירא.
  • נכד נוסף, בנו של ישעיהו שפירא, הוא הרב ד"ר הראל שפירא, מייסד ומנהל 'פורטל הדף היומי'.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע אישי של בנו, ישעיהו שפירא, שהשתתף באירוע השנתי הזה.
  2. ^ ד' חיים, ישיבת "חזון ישעיהו" (עמ' 4 (6)), עיתון הצופה באתר אוסף העיתונות וכתבי העת של הספרייה הלאומית, ‏21 בינואר 1955