אריה פינקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אריה פינקל
RABY ARIE FINKEL.jpeg

הרב אריה פינקל
תאריך לידה י"ד באב ה'תרצ"א
תאריך פטירה ו' באב תשע"ו (בגיל 85)
תאריך לידה לועזי 28 ביולי 1931
תאריך פטירה לועזי 10 באוגוסט 2016
מקום פעילות מודיעין עילית
השתייכות ליטאים
נושאים בהם עסק חינוך, לימוד תורה
תפקידים נוספים חבר במועצת גדולי התורה, חבר נשיאות ועד הישיבות, חבר נשיאות מפעל הש"ס, נשיא אבות ובנים העולמי.
רבותיו רבי אליעזר יהודה פינקל רבי חיים שמואלביץ
חיבוריו הר יראה
יבא שילה
הרב אריה פינקל באחד מאירועי הישיבה בברכפלד. מימין לשמאל: הרב צבי פרצוביץ, הרב אריה פינקל, הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב נועם אלון, הרב אברהם יצחק ברזל, הרב ראובן הכסטר, ועוד רבנים חשובים.

הרב אריה ליב פינקל (י"ד באב ה'תרצ"א, 28 ביולי 1931 - ליל ו' באב תשע"ו, 10 באוגוסט 2016) כיהן כראש ישיבת מיר במודיעין עילית ("מיר ברכפלד"), ומראשי ישיבת מיר בירושלים, חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה, חבר נשיאות מפעל הש"ס העולמי וחבר נשיאות ועד הישיבות.

בן למשפחת פינקל, נכדו הבכור של רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר ונינו של הסבא מסלבודקא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אריה פינקל (עומד שני מימין) בפדיון הבן של בנו הבכור בנימין, לידו חמיו הרב שמואל אהרן יודלביץ. יושבים (מימין לשמאל): הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב אליעזר יהודה פינקל

נולד בתל אביב, להרב חיים זאב פינקל, מנהל רוחני של ישיבת מיר, ולאה לבית אייבשיץ (מצאצאי רבי יהונתן אייבשיץ).

בילדותו למד בבית הכנסת במקום מגוריו אצל מלמד פרטי ששכר אביו יחד עם ילדי הרב יהושע זליג דיסקין והרב יוסף פרבר, לאחר מכן למד במכינה "אור התלמוד" שהייתה מסונפת לישיבת היכל התלמוד בעיר.

בבחרותו למד בישיבת פוניבז' והיה מראשוני התלמידים בישיבה, בתקופה זו למד בחברותא עם הרב ברוך דב פוברסקי והיה מקורב לאביו, ראש הישיבה הרב דוד פוברסקי.

לאחר שאביו התמנה למשגיח בישיבת מיר עבר ללמוד בה, שם הוא היה תלמיד קרוב של ראש הישיבה הרב חיים שמואלביץ ואף למד עמו בחברותא (למד עמו חלק גדול מתלמוד בבלי). כמו כן למד רבות עם סבו רבי אליעזר יהודה פינקל.

בח' באלול תשי"ג נישא לאסתר גיטל, בתו של הרב שמואל אהרן יודלביץ, חתנו של רבי אריה לוין.

שימש כבעל תפילה בימים נוראים בישיבת מיר במשך חמישים שנה, ותפילותיו היו ידועות לשם דבר בקולו המופלא ומלא הרגש. פעמים רבות בתפילה הוא פרץ בבכי ועורר עמו את ציבור המתפללים כולו.

לאחר פטירת אשתו נשא בזיווג שני את הרבנית חנה קרסניצקי לבית רוטשילד.

התגורר בשכונת נווה צבי בירושלים ולאחר התמנותו לראש ישיבת מיר מודיעין עילית עבר להתגורר באחוזת ברכפלד בעיר מודיעין עילית בסמוך לישיבתו.

בראשות ישיבת מיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נישואיו למד בישיבת מיר.

לאחר פטירת אביו, הפציר בו ראש הישיבה הרב חיים שמואלביץ שימסור שיחות מוסר בישיבה במקום אביו, אבל הוא סירב ושיכנע את ר' חיים למסור בעצמו שיחות מוסר בישיבה, בעקבות כך החל ר' חיים למסור שיחות מוסר בישיבה, כשלאחר מכן הרב פינקל והרב רפאל שמואלביץ כתבו וערכו את שיחותיו שהודפסו בספר "שיחות מוסר". בנוסף כתב הוא את שיעוריו התורניים של הרב חיים שמואלביץ, נודע בכתיבתו המדוייקת והתמציתית[1].

בשנת תשמ"א, שנתיים לאחר פטירת הרב שמואלביץ החל למסור שיחות בהיכל ישיבת מיר ובהמשך מונה לכהן בה כר"מ ומשגיח.

ראש ישיבת מיר מודיעין עילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ תש"ס הוקמה ישיבת מיר מודיעין עילית ולבקשת ראש ישיבת מיר הרב נתן צבי פינקל הוא התמנה לראש הישיבה. בישיבה הוא מסר שיעורים ושיחות, ונחשב לדמות רוחנית מוערכת בקרב בני הישיבה ותושבי העיר.

מנהיגות ופעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ס התבקש על ידי הרב אהרן לייב שטיינמן להתמנות כחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, כראש הישיבה המבוגר של ישיבת מיר, אבל הוא סירב וביקש שימנו במקומו את הרב נתן צבי פינקל שהיה צעיר ממנו[2]. בשנת תשע"ב, לאחר פטירתו של הרב נתן צבי פינקל, מונה לכהן כחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. החל משנת תשע"ד החל לכהן כחבר נשיאות ועד הישיבות.

כיהן כנשיא ארגון אבות ובנים מאז הקמתו על ידי תלמידו נפתלי פאלק. היה חבר בנשיאות מפעל הש"ס העולמי וכיהן כנשיא תנועות "בני עלייה".

על פי בקשת ארגוני הצדקה הגדולים של הציבור החרדי - קופת העיר בני ברק בה כיהן כחבר הנשיאות וועד הרבנים הוא עמד בראש מסעי תפילות שערכו לקברי גדולי ישראל וצדיקים באירופה.

רבים באו אליו להתברך ולהתייעץ, להזמינו לשמחותיהם, ולשמש סנדק בבריתות ולהשתתף במעמדים ציבוריים בעיקר שהתקיימו במודיעין עילית.

בחודש סיון שנת תשע"ד הוזמן על ידי הרב אריה מלכיאל קוטלר ראש ישיבת לייקווד בארה"ב לבוא לאמריקה כדי לחזק את הציבור שם, שם הוכן לכבודו אוהל עם מקומות לאלפי איש, ונשא שם שיחת חיזוק, ובישיבה עצמה מסר שיעור כללי. בשהותו בארה"ב עברו אצלו הרבה אנשים כדי להתייעץ ולהתברך.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטר בליל ו' באב תשע"ו, הלוויתו יצאה מישיבתו במודיעין עילית, שם הספידוהו ר"י מיר ברכפלד הרה"ג נועם יצחק אלון, הרה"ג אברהם יצחק ברזל מראשי הישיבה, הרב קסלר רב העיר, הרה"ג צבי פרצוביץ גם הוא מראשי הישיבה, המשגיח הרב ראובן הכסטר שליט"א, הרב זיכרמן רב שכונת ברכפלד וכ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א, בהמשך ההלוויה עברה דרך ישיבת מיר בירושלים שם הספידוהו ר"י מיר הרה"ג אליעזר יהודה פינקל, הגאון הגדול ר"י פוניבז' ר' ברוך דב פוברסקי, המשגיח דישיבת מיר וגיס הנפטר - ר' אהרן חדש , גיסו של הרב פינקל- הרב נבנצל רב העיר העתיקה, הרב יצחק אזרחי מראשי ישיבת מיר, בנו וממשיך דרכו הרב בנימין פינקל המכונה ר' בנימין הצדיק, משם המשיך מסע הלוויה אל עבר הר המנוחות בירושלים שם נטמן (סמוך לקבריהם של הרב חיים שלמה ליבוביץ והרב רפאל שמואלביץ, ועוד רבנים), כשרבבות הולכים אחר מיטתו.

השבעה התקיימה במודיעין עילית, ובהמשך בישיבת מיר ירושלים, כשאלפי רבנים ואנשים באים לנחם את האבלים.

בכולל פוניבז' נישאו עליו הספדים מפי הרב גרשון אדלשטיין והרב ברוך דב פוברסקי ראשי ישיבת פוניבז', הרב יצחק אזרחי מראשי ישיבת מיר, והרב אליעזר כהנמן נשיא ישיבת פוניבז' [3].

במהלך השבעה הספידו הרב מיכל זילבר בישיבת מיר בירושלים והגאון רבי אברהם יצחק קוק בישיבה במודיעין עילית.

בהספדים בתום השבעה בישיבת מיר הספידוהו הרבנים הגאונים: הרב משה שפירא, הרב דוד כהן ראש ישיבת חברון, ובנו ר' נתן צבי.

כמו כן נישאו עליו עוד הספדים במודיעין עילית ובשאר רחבי הארץ.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחיו, הרב משה פינקל ר"מ בישיבת מיר.
  • אחותו חסידה פרומט חדש, רעייתו של הרב אהרן חדש מנהל רוחני של ישיבת מיר, בנו של הרב מאיר חדש מנהל רוחני של ישיבת חברון.
  • אחותו שפרה נבנצל רעייתו של הרב אביגדר נבנצל, רבה של ירושלים העתיקה.

צאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הרב בנימין פינקל (המכונה גם "בנימין הצדיק")- ממלא מקומו בראשות הישיבה, לשעבר ר"מ בישיבת מיר ברכפלד, מגיד מישרים ומשגיח בישיבה קטנה "משכן ישראל".
  • בנו הרב נתן צבי ר"מ בישיבת לייקווד לצעירים בירושלים.
  • בנו הרב חיים זאב, מראשי ישיבת מיר.
  • חתנו הרב סער מייזל ראש בית המדרש של האנציקלופדיה התלמודית ומעורכיה.
  • בתו לאה מיזל, עיתונאית וסאטיריקנית.
  • חתנו הרב אברהם שפירא ר"מ וראש חבורה בישיבת מיר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הר יראה - אוסף שיחות מוסר
  • יבא שילה - אוסף שיחות מוסר בנושא השבת
  • שיחות מוסר של הרב חיים שמואלביץ, נערך יחד עם הרב רפאל שמואלביץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כן סיפר הרב מיכל זילבר בהספדו בישיבת מיר בימי השבעה.
  2. ^ מ. ברגר יתד נאמן, 11 באוגוסט 2016, סיקור תולדות חייו
  3. ^ משה ויסברג, 'לא יהיה כמו ר' אריה': פוניבז' ספדה לרבי אריה פינקל זצ"ל • תיעוד