אריה פינקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אריה פינקל
RABY ARIE FINKEL.jpeg
הרב אריה פינקל
תאריך לידה י"ד באב ה'תרצ"א
תאריך פטירה ו' באב תשע"ו (בגיל 85)
תאריך לידה לועזי 28 ביולי 1931
תאריך פטירה לועזי 10 באוגוסט 2016
מקום פעילות מודיעין עילית
השתייכות ליטאים
תחומי עיסוק חינוך, לימוד תורה
תפקידים נוספים חבר במועצת גדולי התורה, חבר נשיאות ועד הישיבות, חבר נשיאות מפעל הש"ס, נשיא אבות ובנים העולמי.
רבותיו רבי אליעזר יהודה פינקל רבי חיים שמואלביץ
חיבוריו הר יראה
יבא שילה
הרב אריה פינקל באחד מאירועי הישיבה בברכפלד. מימין לשמאל: הרב צבי פרצוביץ, הרב אריה פינקל, הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב נועם אלון, הרב אברהם יצחק ברזל, הרב ראובן הכסטר.

הרב אריה ליב פינקל (י"ד באב ה'תרצ"א, 28 ביולי 1931 - ליל ו' באב ה'תשע"ו, 10 באוגוסט 2016) היה ראש ישיבת מיר במודיעין עילית ("מיר ברכפלד"), ומראשי ישיבת מיר בירושלים. חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה וחבר נשיאות ועד הישיבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אריה פינקל (עומד שני מימין) בפדיון הבן של בנו הבכור בנימין, לידו חמיו הרב שמואל אהרן יודלביץ. יושבים (מימין לשמאל): הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב אליעזר יהודה פינקל

נולד בתל אביב, להרב חיים זאב פינקל, מנהל רוחני של ישיבת מיר, בנו של הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר, ונכדו של הסבא מסלבודקא. וללאה לבית אייבשיץ (מצאצאי רבי יהונתן אייבשיץ), בתו החורגת של הרב יוסף חיים זוננפלד (אמה חיילא נישאה לו בזיווג שני). אמו לאה נפטרה בצעירותה, בכ"ט באייר ה'תש"ו, וכעבור זמן נישא אביו בשנית לגיטל שמואלביץ, אחות גיסו הרב חיים שמואלביץ (נפטרה בערב חג הסוכות ה'תשנ"א).

למד אצל מלמד פרטי ששכר אביו ובמכינה "אור התלמוד" שהייתה מסונפת לישיבת היכל התלמוד בעיר. לאחר מכן היה מראשוני התלמידים בישיבת פוניבז', שם למד בחברותא עם הרב ברוך דב פוברסקי והיה מקורב לאביו, ראש הישיבה הרב דוד פוברסקי. לאחר שאביו התמנה למשגיח בישיבת מיר עבר ללמוד בה, למד עם סבו הרב אליעזר יהודה, הרב נחום פורצוביץ, והרב חיים קמיל. בפרט למד בחברותא עם דודו ראש הישיבה, הרב חיים שמואלביץ, אותו החשיב לרבו.

בח' באלול ה'תשי"ג (1953) נישא לאסתר גיטל, בתו של הרב שמואל אהרן יודלביץ, חתנו של הרב אריה לוין[1]. לאחר פטירתה בה' בתמוז ה'תשנ"ב, נשא את חנה קרסניצקי לבית רוטשילד.

שימש כבעל תפילה בימים נוראים בישיבת מיר במשך כחמישים שנה. פעמים רבות היה פורץ בבכי בתפילותיו.

התגורר בשכונת נווה צבי בירושלים ולאחר התמנותו לראש ישיבת מיר מודיעין עילית עבר להתגורר באחוזת ברכפלד בעיר מודיעין עילית בסמוך לישיבתו.

בראשות הישיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נישואיו למד בישיבת מיר. עם פטירת אביו בשנת ה'תשכ"ה, הפציר בו הרב חיים שמואלביץ שימסור שיחות מוסר במקום אביו, אך הוא סירב ושכנע את הרב שמואלביץ למסור בעצמו שיחות אלה. לימים, הוא והרב רפאל שמואלביץ, בנו של הרב חיים, כתבו וערכו את השיחות שהודפסו בספר 'שיחות מוסר'.

הרב פינקל גם כתב גם את שיעוריו התורניים של הרב שמואלביץ. בשנת ה'תשמ"א, שנתיים לאחר פטירת הרב שמואלביץ, החל למסור שיחות בהיכל ישיבת מיר ובהמשך מונה לכהן בה כר"מ ומשגיח.

בקיץ ה'תש"ס הקים הרב נתן צבי פינקל את ישיבת מיר במודיעין עילית, ומינה אותו לעמוד בראשה. הוא מסר בה שיעורים ושיחות, במקביל למסירת השיחות בישיבת האם בירושלים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תש"ס התבקש על ידי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן להתמנות כחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, אך הוא סירב וביקש שימנו במקומו את הרב נתן צבי פינקל[2]. בשנת ה'תשע"ב, לאחר פטירתו של הרב נתן צבי, מונה כחבר במועצה.

בחשוון ה'תשע"ה (2014) מונה לחבר נשיאות ועד הישיבות[3].

היה חבר נשיאות ארגוני הצדקה קופת העיר בני ברק, וועד הרבנים לענייני צדקה, ועמד בראש מסעי תפילות שערכו לקברי צדיקים באירופה. כיהן גם כנשיא ארגון אבות ובנים מאז הקמתו על ידי תלמידו נפתלי פאלק. היה חבר בנשיאות מפעל הש"ס העולמי. וכיהן כנשיא תנועות "בני עלייה" ונשיא 'איחוד בני הישיבות' אחוזת ברכפלד.

בסיוון ה'תשע"ד הוזמן על ידי הרב אריה מלכיאל קוטלר לאמריקה, שם נשא שיחות ושיעור לפני אלפים[4][5].

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי תקופת חולי קצרה, נפטר בליל ו' באב ה'תשע"ו[6].

הלוויתו יצאה מישיבת מיר ברכפלד ועברה דרך ישיבת מיר בירושלים בהשתתפות רבבות[7]. ספדו לו רבנים רבים, בהם האדמו"ר מצאנז, הרב ברוך דב פוברסקי. גיסו הרב אביגדר נבנצל, וקרוביו, ראשי הישיבות במיר - הרב יצחק אזרחי, הרב אליעזר יהודה פינקל והרב נועם אלון[8][9].

נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות בירושלים. הספדים נישאו עליו גם בכולל פוניבז'[10].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב את 'שיחות מוסר' של הרב חיים שמואלביץ. ספריו שלו נכתבו על ידי תלמידיו ושומעי לקחו. לאחר פטירתו הוקם מכון 'הר יראה' המוציא לאור את שיעוריו, כתביו ושיחותיו.

ספרי 'הר יראה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הר יראה - אוסף שיחות מוסר (בסופו שיחות מאביו), מכון יד אליעזר, ירושלים, ה'תשנ"ט.
  • הר יראה - אסופת ועדים על סדר קניני תורה (שנמסרו בין השנים ה'תשס"א-ה, כולל קובץ שהודפס בשנת ה'תשס"ג), מודיעין עילית, עשרת ימי תשובה ה'תשס"ו.
  • יבא שילה (הר יראה לכבוד שבת) - אוסף שיחות בנושא שבת ואמונה, מודיעין עילית, אדר א' ה'תשע"א.
  • הר יראה - שני חלקים, מאמרי דעת ומוסר לפי סדר פרשיות השבוע, מכון 'הר יראה' מודיעין עילית, אב ה'תשע"ז (במלאת שנה לפטירתו).

קובץ בקוראי שמו - משיעוריו על מסכתות נדרים וכתובות, וממאמרי המוסר שלו, מודיעין עילית, שבט ה'תש"ע (לכבוד חתונת נכדו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה פה צילום ההזמנה לחתונתו, חרדים10, ‏ו' אב התשע"ו
  2. ^ מ. ברגר יתד נאמן, 11 באוגוסט 2016, סיקור תולדות חייו
  3. ^ ישראל כהן, פרופיל מיוחד: אלו החברים החדשים של 'ועד הישיבות', כיכר השבת, ‏ט"ז בחשוון תשע"ה, 09.11.14
  4. ^ ישראל כהן, המסע ההיסטורי של הרב אריה פינקל ללייקווד: טיסה עם פרס ומיליון דולר תרומה, כיכר השבת, ‏כ"ד בסיון תשע"ד. 22.06.14
  5. ^ ישראל כהן, תמונות: אלפים בשיעור של הגאון רבי אריה פינקל בישיבת לייקווד, כיכר השבת, ‏כ"ח בסיון ה'תשע"ד. 26.06.14
  6. ^ יוסף גרינבוים, ראש ישיבת 'מיר' בברכפלד הגאון רבי אריה פינקל זצ"ל, חרדים10, ‏ה' אב התשע"ו / 10.08.2016
  7. ^ יעקב גרודקה, 50 אלף איש ליוו את רבי אריה פינקל למנוחות עולמים, קול חי, ‏ו׳ באב תשע״ו
  8. ^ ישראל כהן, מסע הלווית הגאון רבי אריה פינקל זצ"ל • כל ההספדים, כיכר השבת, ‏ו' באב תשע"ו / 10.08.16
  9. ^ חלק ב של ההלויה, בירושלים, פה, youtube
  10. ^ משה ויסברג, 'לא יהיה כמו ר' אריה': פוניבז' ספדה לרבי אריה פינקל זצ"ל • תיעוד