לדלג לתוכן

מבנה נדל"ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבנה נדל"ן בע"מ
מתחם מגדלי אקרשטיין בהרצליה, שבבעלות החברה[1]
מתחם מגדלי אקרשטיין בהרצליה, שבבעלות החברה[1]
מתחם מגדלי אקרשטיין בהרצליה, שבבעלות החברה[1]
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול מבנה
מייסדים מדינת ישראל
תקופת הפעילות 1961–הווה (כ־63 שנים)
שליטה בחברה כלכלית ירושלים
ענפי תעשייה נדל"ן
מוצרים עיקריים השכרה וניהול נדל"ן
שווי שוק 6.93 מיליארד ש"ח (7 באוקטובר 2024)
הכנסות 1.19 מיליארד ש"ח (2023)[2]
רווח תפעולי 735 מיליון ש"ח (2023)[2]
רווח 337 מיליון ש"ח (2023)[2]
הון עצמי 8.11 מיליארד ש"ח (2023)[2]
סך המאזן 18.1 מיליארד ש"ח (2023)[2]
יו"ר טל פורר
מנכ"ל עוזי לוי
 
www.mivnegroup.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרויקט מגדלי תל אביב שאותו הקימה החברה

מבנה נדל"ן בע"מ היא חברת ישראלית העוסקת בהשכרה, ניהול וייזום פרויקטי נדל"ן. החברה נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

נוסדה בשנת 1961, בשם "מבני תעשייה", כחברה ממשלתית לייזום והקמה של מבנים לתעשייה, מלאכה ומסחר שהיו מיועדים להשכרה ולמכירה וכן בניהול עבודות פיתוח התשתיות של אזורי תעשייה בעיקר בעיירות פיתוח עבור רשויות מקומיות ובמימונם[3].

בין השאר הקימה החברה מבנים עבור מפעלי מוטורולה בערד, ישקר במגדל תפן, נגב טקסטיל בשדרות ואהבה מעבדות ים המלח בקיבוץ מצפה שלם[4]. עד שנת 1987 בנתה החברה מאות מבנים בכל רחבי הארץ בשטח כלול של 1,500,000 מטר רבוע (אשר רובם היו בבעלותה והושכרו למפעלים)[5].

בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוחלט להפריט את החברה, בשנת 1988 הונפקו מניות החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[6]. הליך ההפרטה הסתיים בחודש מרץ 1993, כאשר מדינת ישראל מכרה את כל מניותיה בחברה לאיש העסקים אליעזר פישמן באמצעות החברה הכלכלית לירושלים (חברה ממשלתית נוספת שפישמן רכש ב-1989 יחד עם קבוצת משקיעים אמריקנית בראשות בנק ההשקעות בר סטרנס) והקבוצה הפכה לחברת הנדל"ן המניב הגדולה בישראלה[7]. בשנת 2000 רכש פישמן את מניות שותפיו בחברה, והפך לבעל השליטה היחיד בה[8].

במהלך השנים תחת שליטת פישמן עסקים התרחבו עסקי החברה, בעיקר השקעות בנדל"ן בחו"ל, תוך שימוש בהלוואות בנקאיות ובמינוף עסקי. רבים משטחי התעשייה שהחזיקה החברה הוסבו למתחמי קניות או פותחו כמתחמי משרדים והיי-טק.

בשנים 2006–2008, נכנסה החברה להשקעות בפרויקטים של פיתוח נדל"ן בהודו[9], באוקראינה ובלארוס. מספר שנים אחר כך, נמחק כמעט כל ההון שהושקע בפרויקטים אלו[10].

בשנת 2014 אוחדו פעילות החברות "מבני תעשייה" ו"דרבן" עם החברה האם - כלכלית ירושלים תחת מטה חברה אחד בשם "קבוצת מבנה"[11].

ביוני 2017 הגישה רשות המיסים בקשה להכריז על אליעזר פישמן כפושט רגל בגין החוב, העולה על 196 מיליון ש"ח, ולממש את נכסי קבוצת פישמן, כולל מבני תעשייה[12][13]. לאחר מכן, באוקטובר 2017, העמידה מבני תעשייה למכירה 3.4% ממניות חברת האם "כלכלית ירושלים" שבידיה בהנחה של כ-2% על מחיר השוק, כדי לחזק את ההון שלה העצמי ולהקטין את המינוף בחברות שבקבוצה[14].

בתחילת נובמבר 2019 התקבל אישור סופי למיזוג בין מבני תעשייה לחברת האם שלה "כלכלית ירושלים", והוחלפו מניות כלכלית ירושלים במניות מבני תעשייה ואיגרות החוב של כלכלית הוחלפו באיגרות חוב זהות של מבני תעשייה. המיזוג יצר סינרגיה בין החברות וחסך בעלויות תפעוליות[15]. המיזוג יצר את אחת מחברות הנדל"ן המניב הגדולות בישראל — עם 1.6 מיליון מ"ר להשכרה, 580 נכסים מניבים ונדל"ן בשווי של 10.6 מיליארד שקל[16].

ב-21 באוגוסט 2023 קבוצת מבנה ומועדון הכדורגל הפועל פתח תקווה הודיעו על שיתוף פעולה, במסגרתו תשמש קבוצת מבנה כנותנת החסות הראשית של המועדון בשלוש השנים הקרובות, עד לסיום עונת 2025/26.

בעלי עניין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2021 בעלי השליטה בחברה הם בני הזוג דוד ומיכל פורר, אשר מחזיקים כ-18% ממניות החברה באמצעות תאגידים שונים שבשליטתם. יושב ראש דירקטוריון החברה הוא בנם טל פורר.

נכסים בבעלות החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הנכסים שבבעלות (חלקית או מלאה) של החברה ובניהולה בישראל:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אריק מירובסקי, אקרשטיין ומבני תעשייה שינו את הרכבי הבעלות על מגדלי המשרדים בהרצליה, באתר הארץ, 11 ביולי 2005
  2. ^ 1 2 3 4 5 מבנה נדל"ן בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  3. ^ תוקם חברה להקמת מבני תעשיה בעיירות פיתוח, הצופה, 6 בפברואר 1961
  4. ^ מבני תעשייה תשקיע 60 מילין שקלים, מעריב, 28 בינואר 1988
  5. ^ מבני תעשייה הקנקן של התעשיה הישראלית, מעריב, 20 בינואר 1987
  6. ^ הנפקת חברת מיבני תעשיה תובא היום לדיון במליאת הרשות לניירות ערך, מעריב, 2 בפברואר 1988
  7. ^ רונית מורגנשטרן, אבי טמקין, החב' הכלכלית לירושלים וקבוצת הפועלים זכו במכרז מבני תעשיה, חדשות, 10 במרץ 1993
  8. ^ אתר למנויים בלבד איתן אבריאל, הון-שלטון-עיתון כאמנות, באתר TheMarker‏, 12 בספטמבר 2017
  9. ^ נתן שבע, פישמן מסתער על הודו: מבני תעשייה, דרבן וכלכלית ירושלים מתכננות פרויקט של 2 מיליארד דולר בג'ייפור, באתר TheMarker‏, 16 בדצמבר 2007
  10. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, מ-550 מיליון יורו ל-35 מיליון יורו בשש שנים: כך התכווץ הפרויקט הענק של פישמן, באתר TheMarker‏, 5 באוקטובר 2014
  11. ^ אורן פרוינד, מבנה חדש לקבוצת פישמן: 3 חברות נדל"ן תחת גג אחד, באתר כלכליסט, 15 ביולי 2014
  12. ^ אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, אליעזר פישמן הוכרז פושט רגל: הנאמן יתפוס את כל רכושו, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2017
  13. ^ ניצן צבי כהן, ‏פישמן פינת ירוחם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 במאי 2018
  14. ^ עומרי כהן, ‏מבני תעשיה תמכור מניות כלכלית ירושלים בלפחות 84 מיליון ש', באתר גלובס, 31 באוקטובר 2017
  15. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, אי.בי.אי בהמלצה על קבוצת מבנה: "מחברה על סף הסדר חוב היא לקראת כניסה לת"א 35", באתר TheMarker‏, 21 בינואר 2020
  16. ^ אתר למנויים בלבד ניר צרפתי, אלון ששון, האם השנה הטובה של מבני תעשייה תימשך לתוך העשור החדש, באתר TheMarker‏, 4 בינואר 2020