אלי הורביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אלי הורוביץ" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אלי הורביץ (פירושונים).
אלי הורביץ

אליהו (אלי) הורביץ (1932 - 21 בנובמבר 2011) היה תעשיין ישראלי. שימש מנכ"ל חברת "טבע" בין השנים 1976-2002 ויו"ר חבר המנהלים שלה בין השנים 2002-2010. הורביץ הפך את "טבע" לחברה הגדולה בישראל ולחברת התרופות הגנריות המובילה בעולם. כיהן כנשיא התאחדות התעשיינים וכיו"ר בנק לאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלי הורביץ בראיון למגזין כלכליסט, בכנס צאצאי משפחת סלומון, כשלושה שבועות לפני פטירתו

נולד לצבי הורביץ בשנת 1932 בירושלים. התגייס לצה"ל בשנת 1948. במהלך שירותו בנח"ל נמנה עם מקימי קיבוץ תל קציר בו היה חבר. במהלך שירות המילואים עבר ב-1956 קורס קצינים וקורס קציני תותחנים. במלחמת סיני היה קצין בגדוד מרגמות כבדות 340 בחטיבת יפתח, במלחמת ששת הימים היה קצין ניהול אש בגדוד, במלחמת ההתשה שירת כסמג"ד ומפקד הגדוד. במלחמת יום הכיפורים פיקד על "כוח אלי" בחזית המצרית, כוח לא אורגני שהורכב בזמן המלחמה מיחידות מרגמות כבדות מתנייעות. הורביץ המשיך להתקדם במילואים בסולם הדרגות והתפקידים, עבר קורס מפקדי גדודים ובתפקידו האחרון בשירות שימש סגן מפקד אגד ארטילרי בדרגת סגן אלוף.

כסטודנט לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים החל לעבוד כשוטף כלים בחברת "אסיא", שממנה וממיזוגה עם חברות אחרות התפתחה מאוחר יותר "טבע". הוא התקדם במהירות בסולם הדרגות, התקדמות שלצד כישרונו תרמה לה גם היותו חלק ממשפחת סלומון, ממייסדות "אסיא", בהיותו נשוי לבת המשפחה, דליה סלומון.

ב-1976 מונה למנכ"ל קבוצת "טבע". באותה שנה זכה בפרס התעשייה בקטגוריית הכימיה. באמצע שנות השבעים כיהן כמנכ"ל מכון היצוא. ב-1981 מונה לנשיא התאחדות התעשיינים, במאי 1986 מונה ליו"ר דירקטוריון בנק לאומי בשעתו הקשה ביותר של הבנק, אחרי משבר מניות הבנקים, הוא התפטר בינואר 1987 בגלל פרשת אישור פיצויי פרישה מופרזים ליו"ר הקודם של הבנק ארנסט יפת.

הורביץ הועמד לדין בעבירות מס עקב אי דיווח על הכנסות בסך מיליוני דולרים בקשר לפעילותו כיושב-ראש דירקטוריון פרומדיקו והורשע בבית המשפט המחוזי על ידי השופטת אילה פרוקצ'יה. על החלטה זו ערער לבית המשפט העליון. ערעורו התקבל והוא זוכה פה אחד בפסק דין פרומדיקו[1].

בהגיעו לגיל 70 פרש ממנכ"לות "טבע" והותיר את ההובלה לישראל מקוב, כשהוא עצמו מתמנה ליו"ר הדירקטוריון.

בשנת תשס"ב זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.

מאז פרישתו ממנכ"לות טבע היה פעיל במיזמים רפואיים חדשנים.

בשנת 2010 קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.ובשנת 2011 קיבל את אות עמית כבוד של המרכז האוניברסיטאי אריאל. הורוביץ קיבל את הפרס על תרומתו רבת השנים לקידום התעשייה עתירת הידע, הכלכלה והחברה בישראל[2].

בנובמבר 2009 אובחן כלוקה בסרטן הלימפה, הוא עבר טיפולים והחלים מהמחלה. נפטר ב-21 בנובמבר 2011 כתוצאה מאלח דם[3], והובא לקבורה ב-24 בנובמבר בבית הקברות בקיבוץ גבעת השלושה. בהספד שנשאה בתו של הורביץ, היא העבירה ביקורת קשה ביותר על התנהלות הצוות בבית החולים שיבא אשר טיפל בו.

נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' חיים הרשקו חקר את הפרשה וקבע ביולי 2012, כי היו כשלים חמורים מצד צוות בית החולים שטיפל בהורביץ: (1) הצוות במחלקה פנימית ו' לא העריך נכון את חומרת מצבו של הורביץ; (2) הצוות לא היה מודע לתוצאות חמורות של בדיקות דם שהתקבלו עשר שעות לפני קריסת המערכות בגופו; (3) הרופאה התורנית לא נענתה לבקשות המשפחה והצוות הסיעודי לבדוק את הורביץ במשך ארבע שעות רצופות, מתחילת ההידרדרות במצבו ועד ל"קריסת המערכות הברורה"; (4) במהלך שעות אלה לא עודכן מנהל המחלקה בהידרדרות זו, למרות נוכחותו במחלקה; (5) חובת המנהל בתור כונן "הייתה להתעדכן בנעשה במחלקה ביוזמתו ולא להשאיר זאת להחלטת התורן בלבד"‏[4].

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורביץ היה מזוהה עם מפלגת העבודה, אך היה מקורב מאוד גם לאהוד אולמרט[5].

על אף הילת "הקוסם הכלכלי" שריחפה מעל ראשו והתבטאויותיו בנושאי כלכלת מדינה בכנסים שונים הודיע הורביץ שאין לו עניין בתפקיד שר האוצר - "אני טוב בניהול עסק. לא בפוליטיקה". עם זאת, הורביץ התבטא מפעם לפעם בנושאים פוליטיים. בתחום הכלכלי, כשהיה אחד מהמועמדים להחליף את שר האוצר המתפטר בנימין נתניהו, קרא לתוכנית לצמצום העוני, ואמר שהרפורמות הכלכליות של נתניהו, הגם שתמך בהן, נעשו שלא מתוך הידברות, כראוי לדעתו. בתחום המדיני קרא להקמת גדר ההפרדה, והודה ש"התפכח מאשליות" שהיו לו לאחר חתימת הסכם אוסלו.

באוגוסט 2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה היה הורוביץ חבר בוועדת שחק, אותה הקים שר הביטחון, עמיר פרץ. הוועדה, בראשות הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק, בה היו חברים גם האלופים (במיל.) הרצל בודינגר ואילן בירן, פורקה עוד בטרם הספיקה לפעול, לאחר שבודינגר הודיע על פרישתו ממנה מ"סיבות אישיות", וזמן קצר אחר כך הוקמה ועדת וינוגרד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"פ 1182/99
  2. ^ אלי הורוביץ קיבל את אות עמית כבוד של המרכז האוניברסיטאי אריאל
  3. ^ רנן נצר, ‏"הטיפול שאבי, אלי הורביץ, קיבל היה גרוע בכל הרמות", באתר גלובס, 24 בפברואר 2012
  4. ^ רוני לינדר-גנץ, דו"ח: במשך שעות לא ניגש רופא להורביץ למרות מצבו המידרדר, דה מרקר, 31 ביולי 2012
  5. ^ אולמרט תמך במועמדותו של הורביץ למשרת שר אוצר בתקופת שלטונו של אריאל שרון. לאחר מלחמת לבנון השנייה מונה הורביץ, בהסכמת אולמרט, כחבר בוועדת שחק (לבדיקת מחדלי מלחמת לבנון השנייה) שהתפרקה, ולאחר מכן מונה כחבר בוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר דוד ברודט.