אילן בירן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילן בירן
לידה 3 באוקטובר 1946 (בן 77)
קריית חיים, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19641996 (כ־32 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל משרד הביטחון ה־16
19961999
(כ־3 שנים)
תחת שר הביטחון יצחק מרדכי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילן בירן (נולד ב-3 באוקטובר 1946) הוא איש ביטחון ישראלי, כיהן כאלוף בצה"ל, ומאז שחרורו ממלא תפקידים בכירים במגזר העסקי והציבורי.

שירותו בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירן נולד וגדל בקריית חיים ולמד בבית הספר תיכון קריית חיים[1]. בירן הוא אחיו של שמריהו בירן, שהיה ראש עיריית עכו. בירן היה חבר בגרעין נח"ל, אולם עם גיוסו לצה"ל ב-1964 עזב את הגרעין והתנדב לסיירת שקד[2]. בסיירת עבר בירן מסלול הכשרה כלוחם וכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס סיור. בהמשך עבר קורס קציני חי"ר. במהלך מלחמת ששת הימים (1967) שימש כסמ"פ (סגן מפקד פלוגה) של פלוגת צוערים בבה"ד 1 ולחם בחזית ירדן. לאחר המלחמה ביקש להשתחרר אך שוכנע להמשיך בשירות כקצין בחטיבת גולני; במהלך מלחמת ההתשה היה מ"פ וקמב"ץ (קצין מבצעים) חטיבתי. במלחמת יום הכיפורים (1973) לחם בירן כסמג"ד (סגן מפקד גדוד) גדוד 13[3] בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן. לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 13, עליו פיקד במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. במהלך הלחימה נפצע בירן בראשו, לאחר שהחלים השתלם במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. שירת כראש לשכת הרמטכ"ל מוטה גור ורפאל איתן[4], ב-1979 מונה למפקד חטיבת גולני בדרגת אל"ם[5], ופיקד על כוחות החטיבה במבצע מוביל[6].

בשנת 1982 מונה לפקד על בית הספר לקצינים (בה"ד 1)[7], בשנת 1984 הועלה לדרגת תא"ל ומונה לפקד על אוגדה 78 המשוריינת, וב-1985 מונה לפקד על עוצבת הגליל (אוגמ"ר 91)[8]. בשנת 1987 מונה לראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. ב-13 בינואר 1989 הועלה בירן לדרגת אלוף ומונה לראש אגף אפסנאות (אג"א, מקביל לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה - אט"ל שקיים כיום) במטכ"ל. באפריל 1994 מונה למפקד פיקוד המרכז. בתקופה זו תכנן הפיקוד את הסכם אוסלו ב' והוציאו לפועל[9].

תפקידיו הציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996 פשט בירן את מדיו ומונה ליו"ר דירקטוריון בתי זיקוק לנפט. כמה חודשים לאחר מינויו זה נקרא על ידי שר הביטחון לכהן כמנכ"ל משרד הביטחון, תפקיד אותו מילא עד שנת 1999. במסגרת תפקידו זה היה אחראי על ניהול תקציב של למעלה מ-8 מיליארד דולר, על מיסוד תוכניות רב-שנתיות עתירות ממון וטכנולוגיה והובלת התעשיות הביטחוניות להגדלה משמעותית של היצוא ותוכניות הבראה.

בשנת 1999, עם פרישתו ממשרד הביטחון וסיום 35 שנות שירות במערכת הביטחון, מונה למנכ"ל חברת בזק החברה הישראלית לתקשורת. במסגרת תפקידו זה הוביל וגיבש לראשונה את האסטרטגיה התאגידית של קבוצת בזק, הביא לשינוי המבנה הארגוני ולייעולו וקידם את החברה בהתמודדותה אל מול תהליכי ההפרטה והתחרותיות בשוק התקשורת. בתקופת כהונתו כמנכ"ל החברה עמד מחזורה השנתי של חב' בזק האם על למעלה ממיליארד דולר עם 8,500 עובדים והתאגיד כולו עמד על מחזור שנתי של למעלה משני מיליארד דולר עם 16,000 עובדים.

בין השנים 2006-2004 כיהן כיו"ר דירקטוריון חברת yes ובשנת 2006 מונה ליו"ר דירקטוריון מנועי בית שמש.

במקביל, כיהן כדירקטור במספר חברות ובהן: התעשייה האווירית לישראל, נטפים, בנק מסד, דלתא 3 (נסד"ק-ארצות הברית), אתגר-קרן הון סיכון וכן יועץ ל-AL-CIELO ויו"ר מיזם CENTICAL.

בשנת 2007 מונה ליו"ר דירקטוריון רפאל - מערכות לחימה מתקדמות.

בין השנים 20012011 כיהן כמתאם נושא השבויים והנעדרים מטעם ראש הממשלה.

כיהן כתשע שנים כדירקטור בבנק דיסקונט.

כיום מכהן כיו"ר חברת מלודאה MELODEA Bio Based Solutions.

דירקטור בחברת איתמר מדיקל.

אילן בירן פעיל גם בתחומים ממלכתיים-ציבוריים.

הוא משמש בהתנדבות כיו"ר הוועד המנהל – המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן.

בנוסף, הוא משמש כחבר בוועד הפעולה המלווה את בית הספר רוגוזין בתל אביב, וחבר בצוות ההנהלה של כנס הרצליה במרכז הבין תחומי.

בירן מתגורר בתל אביב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון גולן, טילים על ישראל, הוצאת צה"ל/ המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון ומודן, 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילן בירן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מירית פנחס, התיכונים בקריות: תעודת זהות והתחדשות, באתר mynet‏, 30 באוגוסט 2015
  2. ^ על אזרחי עם אילן בירן, גלי צה"ל, 15 בספטמבר 2012
  3. ^ אלישיב שמשי, ולא אשוב עד כלותם, הוצאת משרד הביטחון, 2005, פרק שישי: מוצבים איתנים, סרן גבי אופיר - מ"פ חי"ר בקרב הגנה, עמוד 65.
  4. ^ עמיר רפפורט, גולנצ'יק, באתר nrg‏, 28 בינואר 2004.
  5. ^ אביחי בקר, סעיף אמינות, מעריב מוסף סופשבוע, ‏ 22.12.1995, עמודים 50–54, 55, כפי שהועלה באתר פרש.
  6. ^ אורי מנוס, המלחמה של מת"פ הצפון, באתר "תמיד תותחן", ‏ 11.07.2013.
  7. ^ אביחי בקר, אייזן פטון, הארץ, ‏ 10 בספטמבר 1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  8. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 15.
  9. ^ אביחי בקר, קפץ לבתי זיקוק, מעריב, ‏ 24.09.1996, עמוד 5.
אילן בירן - תבניות ניווט