אלנתן הורוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלנתן הורוביץ
אלנתן הורוביץ.jpg
הרב אלנתן הורוביץ
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 31 באוגוסט 1951
כ"ט באב תשי"א
כפר הרוא"ה
פטירה 7 במרץ 2003 (בגיל 51)
ג' באדר ב' תשס"ג
קריית ארבע
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אלנתן (אלי) הורוביץ (כ"ט באב תשי"א, 31 באוגוסט 1951 - ג' באדר ב' תשס"ג, 7 במרץ 2003) היה רב בישיבת שבי חברון, לימד הגות יהודית, ופעל לגשר בין קצוות בחברה הישראלית, בין היתר במפגשים עם אנשי "דור שלום". נרצח בפיגוע עם רעייתו דינה בביתם בקריית ארבע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר הרוא"ה ב-1951. בגיל צעיר עבר עם משפחתו לארצות הברית. בגיל 16 עלה לבדו לארץ והתגורר אצל קרובי משפחה בקיבוץ חולתה. אביו, הרב משה הורוביץ, היה ראש בית מדרש תורה BMT. שירת בצה"ל במסגרת חטיבת הצנחנים. לאחר הצבא למד בישיבת מרכז הרב, בין היתר אצל הרבנים צבי יהודה הכהן קוק, צבי טאו, ועודד וולנסקי. בי' באב תשל"ג נשא לאישה את דינה, שלמדה במכללה ירושלים באותה תקופה. לזוג נולדו במשך השנים 4 ילדים, ו5 נכדים. הרב אלי לימד בישיבת שבי חברון, בישיבת מעלה אליהו, במדרשת הרובע, בישיבת מצפה רמון, במכון בנין שלם, ותקופה מסוימת גם בישיבת ההסדר ירוחם. שיעוריו עסקו בעיקר בהגות יהודית, על פי בית מדרשם של הרב קוק ושל הרצי"ה. הגותו התאפיינה בהתמודדות עם דעות ועמדות בחברה הישראלית ובעולם, בין היתר עם התנועה הפמיניסטית, עם תנועות השלום הישראליות, עם הציונות החילונית ועוד.

רעייתו דינה הורוביץ לימדה באולפנה בקריית ארבע ובמדרשת הרובע, הייתה מדריכת כלות וליוותה נשים בהליכי גיור. במהלך השנים התמודדו השניים עם הפלות טבעיות, ומכתב שכתבה פורסם בספר "כחלום יעוף" העוסק בהתמודדות עם הפלות.[1]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר רצח רבין הוקמה תנועת דור שלום שפעלה בין השאר לגישור על התהום שנפערה בחברה הישראלית. באותה תקופה נוצר קשר בין אנשי דור שלום לבין הרב חיים גנץ מישיבת תל אביב והרב אלי הורוביץ, והוחל בסדרת מפגשים. המפגשים החלו בתדירות שבועית, ולאחר מכן דו שבועית, והשתתפו בהם אנשי דור שלום, הרבנים גנץ והורוביץ, ואברכים מהישיבה. המפגשים נערכו בעיקר בתל אביב (לסירוגין בסניף דור שלום ובישיבה, אך במסגרתם התארחה הקבוצה בבית משפחת הורוביץ בקריית ארבע. אנשי דור שלום ציינו, בראיון שנערך לאחר הירצחו, כי הידע הכללי הרחב שלו ופתיחותו המחשבתית, אפשרו דיאלוג פורה "איתו היה לנו הכי קל לדבר, השפה שלו הייתה קרובה מאוד לשפה שלנו".[2]

הירצחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל שבת, 7 במרץ 2003, חדרו שני מחבלים תושבי חברון לקריית ארבע, פתחו באש ופצעו קשה תושב קריית ארבע. לאחר מכן חדרו לבניין 35, בו התגוררה משפחת הורוביץ. הם רצחו את הרב אלי ודינה הורוביץ, ופצעו תושבים נוספים מהבניין. לשמע היריות הוקפצו מבתיהם חברי כיתת הכוננות של קריית ארבע, ויחד עם חיילי צה"ל שהגיעו למקום ניהלו קרב עם המחבלים, וחיסלו אותם. לאחר הרצח, פרסם ארגון הטרור חמאס כרוז בו נטל אחריות על רצח בני הזוג הורוביץ וכן על הרצח שאירע בחיפה באותו שבוע.[3]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלחמת התרבות, ספר שנערך על ידי תלמידים לאחר מותו, מתוך שיעורים שלימד בשנים תשנ"ט - תשס"ב (1999 - 2002), ומתוך כתבי יד שהשאיר אחריו. הספר מחולק לארבעה שערים: לימוד אמונה בדורנו, מלחמת התרבות, "איש ואישה" - סוגיית הפמיניזם, על השלום.
  • אגרת הפורים הזאת - שיחה לפורים
  • ליל שימורים - שיחה לפסח
  • התשובה שיבה לעצמיות - שיחה לימי התשובה
  • יום הדין - שיחה לראש השנה
  • שבת שבתון - שיחה ליום הכיפורים
  • תורה ומדע - ספר על היחס שבין מקצועות החול ללימודי קודש
  • נבואת הנרות - ספר על חנוכה
  • מסילת ישרים המבואר - ספר על חמשת הפרקים הראשונים במסילת ישרים לרמח"ל
  • בני החי - ספר על תחיית ישראל לאור סוגיית הנצרות
  • צור חצבתם - ספר על ספר בראשית וביאור עניין האבות האמהות והשבטים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]