אלקסיתימיה
 |
ערך ללא מקורות | |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| תחום |
פסיכיאטריה  |
|---|---|
  | |
אלקסיתימיה (באנגלית:Alexithymia) היא קושי ביכולת להרגיש, להביע או לזהות רגשות. התופעה קיימת ב-10% מהאוכלוסייה, ומופיעה בעיקר אצל גברים. אלקסיתימיה אינה מוגדרת כהפרעה נפשית או אישיותית, אלא כתופעה רגילה. אין כיום תרופה או פתרון לאלקסיתימיה.
הפסיכותרפיסט פטר סיפנאוס היה הראשון שטבע את המושג אלקסיתימיה ב-1973. הוא הבחין בכך שתופעה זו מאפיינת אנשים שמתקשים לתאר במילים ולהבחין בשונות שבין רגשותיהם, הם לעיתים נאלצים לבטא אותם באמצעות סמפטומים גופניים.
אלקסיתימיה נורמטיבית אצל גברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלקסיתימה קיימת ב-10% מהאוכלוסייה ומופיעה בעיקר אצל גברים.[1] רונלד פ. לבנט טבע את המושג אלקסיתימיה נורמטיבית על מנת להגדיר לקות שמאפיינת בעיקר גברים אשר אינם מודעים לרגשותיהם ולעיתים גם לתחושותיהם הגופניות. המעגל החברתי הראשון התורם להתפתחות התופעה נבנה במערכת יחסיו של התינוק עם הדמויות ההוריות הראשונות.
אבחנה וטיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאלון טורונטו להערכת אלקסיתימיה Toronto Alexithymia Scale (TAS-20) בוחן את עוצמת תסמיני ההפרעה. השאלון בוחן שלושה ממדים: היכולת לזהות רגשות, היכולת לתאר רגשות והנטייה למיקוד קשב חיצוני. השאלון תורגם לעברית ולערבית.[2]
יש הסוברים שטיפול בגישה אנליטית או פסיכודינאמית אינו מתאים לרובם וכי הגישה המתאימה היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. המטרה הטיפולית היא לחזק את היכולות לזהות ולהבין רגשות.
בנוסף, לעיתים רגשות באים לידי ביטוי גופני המתבטא בין היתר, בדיווחים על כאבים פיזיים, אי שקט, התנהגות אגרסיבית ואלימה, פעילות יתר, או לחלופין עייפות וחוסר אנרגיה. מוצע כי הטיפול ילווה מטלות לביצוע בין הפגישות, ובהם, בין היתר, פעילות גופנית. התנהלות פיזית זו, עשויה לווסת את ההתנהלות הרגשית ולאפשר איזון מחודש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאיר אפטר, התערבות פסיכו-דידקטית בטיפול בגברים הסובלים מאלקסיתימיה-נורמטיבית, באתר פסיכולוגיה עברית, 28 בפברואר 2016
- טום וולרידג׳, שני סמלים וכוס מים, באתר "אלכסון"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Levant, R. F. (1998), Desperately seeking language: Understanding, assessing, and treating normative male alexithymia. In W. S. Pollack, & R. F. Levant. (Eds.), New psychotherapy for men, Hoboken, N.J.: John Wiley & Sons, עמ' 35–56
- ↑ פלגי, ש. (עורכת), אוגדן שאלונים לדיווח עצמי, באתר משרד הבריאות, הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית, ראו שאלון 11, 2019
