אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| משרד ראשי | כורזין 1 גבעתיים |
| חברים |
4,337 (נכון ל־2024) |
| יושב ראש | גדי ויינריב |
| מנכ"ל | דדי עטאס |
| עובדים |
2,422 (נכון ל־2024), 2,170 |
| תקופת הפעילות |
1974–הווה (כ־52 שנים) |
|
www | |
  | |
אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם היא עמותת הורים לילדים, מתבגרים ובוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי. החברות בעמותה פתוחה רק לאפוטרופוסים לילדים על הרצף.[1] אלו"ט נוסדה בשנת 1974 ופועלת לקידום ילדים ובוגרים על הספקטרום האוטיסטי החל משלב האבחון ועד 120. העמותה מפעילה מעונות יום שיקומיים (אלוטפים), טיפולים בריאותיים מקדמים בגני ילדים, מסגרות פנאי, קייטנות, נופשונים, מרכזי תעסוקה ובתים לחיים (הוסטלים) עבור האוכלוסייה שעל הספקטרום האוטיסטי. כמו כן, מלווה אלו"ט תלמידים במערכת החינוך, תומכת באנשים על הרצף ובני משפחותיהם ומקדמת את זכויותיהם של המאובחנים על הרצף האוטיסטי בישראל. במסגרות אלו"ט נעשה שימוש בגישה של ניתוח התנהגות יישומי (שיטת ABA[2]) במודל שהתפתח ושם בבסיס החשיבה והפרקטיקה את הצרכים ההתפתחותיים השונים של הילדים המטופלים, תוך התייחסות לגיל ולמאפיינים האינדיבידואליים בתחומי ההתפתחות השונים של כל ילד[3]. המודל הטיפולי במסגרות החינוכיות של העמותה הוא המודל הרב מקצועי המשלב אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות, המאפשרים ראיה הוליסטית של הילד וצרכיו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד אמצע שנות ה-70, לא היו בישראל מסגרות טיפוליות נאותות לילדים על הרצף האוטיסטי, והרשויות נהגו לאשפז ילדים על הרצף במחלקות סגורות בבתי החולים הפסיכיאטריים או לשלב אותם במסגרות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. ילדים אחרים על הרצף נותרו בבית, כל הזמן, בהיעדר מסגרות ייעודיות עבורם. במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר התקיימה מסגרת קטנה עבור ילדים על הספקטרום שלא הספיקה לכל הצרכים[4].
בתחילת 1974 התארגנו הורי ובני משפחות של הילדים על הרצף האוטיסטי, והקימו את אלו"ט במטרה ללחוץ על המדינה להשקיע משאבים בהקמת מסגרות ייעודיות לילדים ובוגרים אוטיסטים, במיוחד למתבגרים[5]. ההורים פנו ללאה רבין, אשר נרתמה לפעילות למען הילדים בעזרה בהקמת אלו"ט, ובקידום הילדים על הרצף האוטיסטי בישראל. מאז הקמתה, שימשה רבין כיו"ר האגודה ותרמה לפעילותה, וכן להשגת תורמים נכבדים למימון הפעילות. האגודה עסקה בראשיתה באיתור משפחות לילדים על הרצף האוטיסטי כדי להביא להכרה ציבורית[6].
בשנת 1977 הקימה העמותה את בית הספר יחדיו, הראשון מסוגו בישראל לילדים אוטיסטים[7], המהווה דוגמה לבתי ספר אחרים שקמו אחריו ברחבי ישראל. כיום אף קיימים בתי ספר במתחמים משולבים לילדים מהחינוך הכללי וילדים אוטיסטים, כגון מתחם נעמן[8], בו שוכנים בכפיפה אחת בית ספר ממלכתי רגיל – "גוונים", בית ספר ללקויי למידה ברמות שונות ומורכבות – "גלים", ובית ספר לילדים ובוגרים אוטיסטים מכיתה א' ועד גיל 21 – "חורשה", שהצטרף למתחם בשנת 2002[9].
עם פרישתה של רבין מראשות האגודה, מילאה את מקומה ליאורה אביגדורי, שהייתה ממקימי אלו"ט. אביגדורי הגבירה את פעולותיה למען אנשים אוטיסטים והפכה זאת למפעל חיים, עקב אסון אישי שאירע במשפחתה. ב-25 בינואר 1980 נמצאה ביערות הכרמל, גופת בנה עופר אביגדורי (אובחן כאוטיסט) כאשר הוא חבוק ברוצחו, אביה יוסף ברניצקי. ההנחה הייתה כי הסב רצח את נכדו, ולאחר מכן שם קץ לחייו[10]. על שמו של עופר אביגדורי הוקם ברמת השרון כפר עופרים, המיועד לבוגרים אוטיסטים ומשמש להם בית לכל החיים, המאפשר חיים של כבוד לכל חבר, תוך שאיפה להביא למימוש את מלוא הפוטנציאל שלו לתפקוד עצמאי, ולמעורבות מרבית בעבודה ובתעסוקה. בועז אביגדורי, בעלה של ליאורה, הקים ומרכז את אגודת ידידי בית ספר "עופר" לאוטיסטים בחיפה, גם הוא על שם בנם[11].
מסגרות שהוקמו על ידי אלו"ט למען האוטיסטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתי ספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הספר הראשון שהוקם היה "יחדיו". עם השנים הוקמו בתי ספר מיוחדים לילדים נוספים על הרצף האוטיסטי. כן נפתחו כיתות לילדים אוטיסטים בבתי ספר בחינוך הרגיל והן קרויות "כיתות תקשורת"[13].
בתים לחיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"בית לחיים" הוא מסגרת דיור למתבגרים ובוגרים אוטיסטים, המוקמת בתוך מקומות יישוב ובסמוך אליהם, מתוך כוונה לשלב אותם בקהילה מחד, ולהביא את הקהילה ליתר מודעות לאוטיזם ולצרכיהם המיוחדים מאידך. בחירת דיירי הבית נעשית בהליך מבוקר ומחושב, על מנת להבטיח התאמה מלאה של הדיירים לבית, ובינם לבין עצמם. מעבר למגורים עצמם, דואג צוות הבית לדיירים, למסגרת יום חינוכית או תעסוקתית המותאמת לגילם.
כפר עופרים, הבית לחיים הראשון, הוקם ברמת השרון[14] בשנת 1988 עבור 36 דיירים הגרים בו לכל ימי חייהם, ונקרא כך על שם עופר אביגדורי. אחזקת הבית מומנה עם הקמתו על ידי משרד הבריאות. כיום ממומנת אחזקת הבית על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בשנת 2010 מונה הבית 72 דיירים.
בשנת 2025 מפעילה העמותה כ-20 בתים ברחבי הארץ: בית הידידות - תל אביב, הוסטל גבעת ברנר – קיבוץ גבעת ברנר, בית לאה רבין - חולון, נווה רבקה - נס ציונה, כפר האירוסים - באר שבע, בית אור, בית גנים ובית אביב - ירושלים, בית במודיעין - מודיעין, כפר עופרים - רמת השרון, בית ברחובות - רחובות, בית הקרן - ראשון לציון, בית פרי והבית ברעננה - רעננה, בית הדר - כפר סבא, הוסטל פרדס חנה - פרדס חנה, בית גורדוס - קריית אתא, הבית על הכרמל - חיפה, בית ספרא - כרמיאל, בית הוורדים - שפרעם.
אלוטפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלוטף היא מסגרת לילדים אוטיסטים בגיל הרך, אשר נחיצותה קיבלה דחיפות עם התקדמות היכולות לאבחן אוטיזם בגיל מוקדם ביותר. האלו"טפים הם מעונות יום שיקומיים המופעלים בהתאם לחוק "מעונות יום שיקומיים, ה"תש"ס-2000"[15], ומתוקצבים על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבריאות. מספר הילדים במעון קטן יחסית, ואילו מספר אנשי הצוות גדול וכולל גננות מקצועיות ואנשי מקצוע פרא-רפואי כגון: פסיכולוגים קליניים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, מטפלים בתנועה ובמוזיקה ועוד.
בשנת 2014 קיימים אלוטפים בצריפין, כפר סבא, פתח תקווה, הרצליה, רחובות, חולון, ראשון לציון, נתניה, באר שבע, מודיעין וירושלים..
פעילות ושירותי העמותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות העמותה מתחלקת למספר תחומי ליבה:
אבחון וטיפול בגיל הרך ובית הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז אבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלו"ט מפעילה מרכז אבחון ייעודי לאוטיזם. המרכז לאוטיזם בבית החולים שמיר, אסף הרופא. המרכז מעניק שירותי אבחון רב מקצועיים לאנשים על הרצף האוטיסטי בכל שלבי החיים, מילדות מוקדמת ועד בגרות. פעילות המרכז מבוססת על שילוב של אנשי מקצוע מתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה, קלינאות התקשורת ותחומים טיפוליים נוספים, ופועלת בהתאם לקריטריונים אבחוניים עדכניים ולידע מחקרי מצטבר בתחום האוטיזם. הקמת המרכז נועדה לתת מענה לצורך ההולך וגובר באבחון מקצועי ונגיש, על רקע העלייה בשיעור האבחון של אוטיזם בישראל וההכרה בחשיבות האבחון המוקדם להתאמת טיפול ותמיכה לאורך החיים.[16][17][18]
אלוטפים (מעונות יום שיקומיים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלוטפים הם מסגרות מעונות יום שיקומיים המופעלים על ידי אלו"ט לילדים על הספקטרום האוטיסטי מגיל אבחון ועד 3 שנים. במסגרת אלוטפים נעשה שילוב של טיפולים פרא-רפואיים וחינוכיים לפי חוק מעונות יום שיקומיים, הכוללים בין היתר טיפולים בקלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופסיכולוגיה, וכן הדרכה והכלה למשפחות. אלוטפים פועלים במספר אתרים ברחבי הארץ, ומטרתם לספק טיפולים מותאמים לצרכים ההתפתחותיים של הפעוטות בשלב מוקדם של החיים, המהווה תקופה קריטית להתערבות התפתחותית ולתמיכה בהמשך שילובם בחינוך ובהמשך חייהם. המסגרות פועלות בגישה רב מקצועית המשקללת צרכים חינוכיים והתפתחותיים בהתאם להערכות מקצועיות עדכניות.[19][20]
גני תקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]גני תקשורת הם מסגרות חינוכיות טיפוליות בישראל המיועדות לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי בגילאי 3 עד 6 שנים, ובדרך כלל פועלים במסגרת מערכת החינוך המיוחדת במסגרת משרד החינוך. במסגרת גני התקשורת ניתנים טיפולים במסגרת יום הלימודים, תוך שילוב של צוות רב תחומי הכולל אנשי חינוך מיוחד וכן אנשי מקצוע פרא רפואיים בתחומים כגון קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופסיכולוגיה, כחלק ממה שנקרא סל טיפול בריאותי מקדם (טב"מ). לכל תלמיד בגני התקשורת נבנית תוכנית לימודים אישית (תל"א) בתחילת השנה, המותאמת לצרכים ההתפתחותיים והטיפולים האישיים שלו בהתאם לקריטריונים המקצועיים של משרד החינוך ומשרד הבריאות. פעילות המסגרות נמשכת לאורך שנת הלימודים הרגילה, כולל יום לימודים ארוך יותר מאשר בגן רגיל וכוללת בין היתר הזנה והסעות, במקומות בהם אלו מסופקים.[21][22]
מרכזי שבילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכזי שבילים הם מסגרות טיפוליות המופעלות על ידי אלו"ט ומיועדות לילדים על הספקטרום האוטיסטי בגילאי 3 עד 7 שנים המשולבים במסגרת חינוכית טיפוסית. במסגרת המרכזים מסופקים טיפולים פרא רפואיים משלימים, כגון קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וטיפולים קבוצתיים, במטרה לתמוך בקידום ההתפתחות התקשורתית והחברתית של הילד תוך שילובו במסגרת החינוך הרגילה. התוכנית טיפולית במרכזי שבילים מותאמת לצורכי הילד בהתאם לרמת התפקוד שלו, וכוללת שיתוף פעולה רציף עם הוריו ועם צוותי החינוך במטרה להנגיש את הטיפול להיבטים של חיי היומיום. בשנים האחרונות הרחיבה אלו"ט את השירותים במרכזי שבילים וגם לילדים בגילאי בית הספר היסודי, כחלק ממגמה של התאמת המסגרות לצרכים המשתנים של משפחות וילדים על הרצף האוטיסטי.[23][24]
דיור ותעסוקה לבוגרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתים לחיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלו"ט מפעילה רשת של מסגרות דיור תומכות בקהילה הנקראות "בתים לחיים" (הוסטלים), המיועדות לבוגרים על הספקטרום האוטיסטי מגיל 21 ומעלה. בתי החיים הם מסגרות מגורים לשירות 365 יום בשנה, ומתמקדים ביצירת סביבה תומכת המאפשרת לדיירים לנהל אורח חיים קהילתי תוך ליווי מקצועי מותאם לצרכים אישיים. המסגרות פועלות בגישה הוליסטית המתייחסת לצרכיהם הפיזיים, הקוגניטיביים, החברתיים והרגשיים של הדיירים, ומטרתן לשפר את איכות חייהם ולתמוך בכישורי חיים עצמאיים בתוך הקהילה המקומית. בבתי החיים מתבצעת הערכה מקצועית לצרכיו של כל דייר ומפותחות עבורו תוכניות תמיכה אישיות, הכוללות גם פעילויות תעסוקה, פנאי ושילוב חברתי. בתי החיים של אלו"ט ממוקמים בשכונות מגורים ברחבי הארץ ומאפשרים שילוב בין חיים בקהילה לבין תמיכה מקצועית ושירותים מתמשכים לאורך החיים.[25]
מרכזי לימוד ותעסוקה (מית"ל)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכזי לימוד ותעסוקה, המכונים בחלק מהפרסומים מרכזי יום ותעסוקה או מית"ל, הם מסגרות ייעודיות המופעלות על ידי אלו"ט לתמיכה בבוגרים על הספקטרום האוטיסטי במעבר מילדות לבגרות ולתעסוקה. המרכזים מיועדים לאנשים מגיל 21 ומעלה, בין אם הם מתגוררים ב"בתים לחיים" של אלו"ט ובין אם הם חיים בקהילה עם משפחותיהם, ומטרתם לספק תעסוקה מוגנת ונתמכת לצד פיתוח מיומנויות תעסוקתיות, חברתיות ואישיות. במסגרת פעילותם מותאמות תוכניות עבודה ולמידה אישיות ללומדים ולעובדים, הכוללות ליווי של אנשי מקצוע מתחומי השיקום, החינוך והטיפול וכן סדנאות תעסוקה מגוונות המיועדות לחיזוק מיומנויות יום-יומיות ולהגברת העצמאות במסגרת חברה רחבה יותר.[26][27]
פנאי וקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נופשונים וקייטנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלו"ט מפעילה במסגרת פעילות הפנאי והקהילה גם נופשונים וקייטנות המיועדים לילדים ובוגרים על הספקטרום האוטיסטי ולבני משפחותיהם. נופשון הוא מסגרת חוץ ביתית קצרת מועד הכוללת לינה ופעילויות מגוונות, המתקיימת בדרך כלל במהלך סוף שבוע או חופשות הקיץ והפסח, ומיועדת לספק חוויית פנאי ותמיכה חברתית תוך התאמה לצרכים ההתפתחותיים והחברתיים של המשתתפים.[28] במסגרת הנופשונים מתקיימות פעילויות כגון טיולים, משחקים, פעילויות חווייתיות ותרגול מיומנויות חיים בסביבה תומכת, ולעיתים משתתפות גם משפחות המשתתפים.[29] קייטנות הן מסגרות יומיות הפעילות בחופשות מערכת החינוך, ובמהלכן ניתנים לתלמידים מגוון של פעילויות פנאי, משחק ויצירה במסגרת מקצועית מותאמת, המיועדות להרחיב את חוויית הפנאי ולעודד גילוי כישורים חברתיים ותחומי עניין.[30]
מועדוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלו"ט מפעילה מועדוניות; מסגרות פעילות חברתית להפעלת ילדים ובני נוער על הספקטרום האוטיסטי בשעות אחר הצהריים וימי חופש. המועדוניות פועלות בדרך כלל בקהילה המקומית, מציעות פעילויות חברתיות, יצירתיות וחווייתיות ומיועדות לחיזוק קשרים חברתיים, פיתוח מיומנויות בינאישיות והעשרת שעות הפנאי בצורה מותאמת לצרכים ההתפתחותיים של המשתתפים. הפעילות במועדוניות מתקיימת בליווי אנשי מקצוע המתמחים בתמיכה בילדים ובני נוער על הרצף, וכוללת פעילויות קבוצתיות המשלבות משחק, יצירה, תנועה ועוד. מועדוניות אלו מהוות מסגרת המשך חוץ-חינוכית לצד פעילות חינוכית רשמית, ומציעות מסגרת יציבה לילדים ובני נוער אחרי שעות הלימודים ובחופשות בית הספר.[31][32]
אוטיזון (Autizon)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוטיזון (Autizon) הוא שירות של אלו"ט המיועד לאנשים על הספקטרום האוטיסטי מעל גיל 18 בעלי צורכי תמיכה נמוכים עד בינוניים, ומבוסס על עקרונות של העצמה חברתית, פנאי והכנה לקראת תעסוקה. במסגרת השירות מתקיימים מפגשים קבוצתיים, סדנאות והרצאות העוסקות בפיתוח מיומנויות חברתיות, יצירת קשרים חברתיים, פעילויות פנאי ותחומי עניין שונים, וכן תוכניות הכנה והכוונה לתעסוקה המותאמות לצרכים האישיים של המשתתפים. הפעילויות מועברות במתכונת של קבוצות חברים, מפגשי בילוי ופעילויות העשרה, בחלקן פנים אל פנים ובחלקן באמצעים מקוונים, ומטרתן לחזק את השייכות לקהילה ולהרחיב את ההזדמנויות החברתיות והמקומיות של אנשים בוגרים על הרצף האוטיסטי.[33][34][35]
קידום זכויות וייעוץ למשפחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז "אלו"ט למשפחה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלו"ט מפעילה את שירות "אלו"ט למשפחה", מסגרת ייעודית לתמיכה, ליווי וייעוץ למשפחות של ילדים ובוגרים על הספקטרום האוטיסטי. המרכז מספק ליווי מקצועי אישי וקבוצתי להורים על ידי צוות של עובדות סוציאליות ואנשי מקצוע נוספים, וכן מעניק מידע וכלים להתמודדות עם האתגרים הרגשיים, החברתיים והבירוקרטיים הנלווים לאבחון, להכללה במערכת החינוך ולמיצוי זכויות מול מוסדות המדינה. המרכז כולל גם תמיכה רגשית במסגרת קבוצות הורים ופעילויות הדרכה, וכן מסייע בהכוונה לשירותי קהילה נוספים וקידום זכויות המשפחות.[36][37]
סינגור וקשרי ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלו"ט פועלת במישור הפרלמנטרי, הממשלתי והמשפטי לקידום חקיקה, להקצאת משאבים ולמיצוי זכויות עבור האוכלוסייה על רצף האוטיזם ומשפחותיהם. האגודה מפעילה מערך ייעוץ משפטי ומרכז למיצוי זכויות המלווה משפחות מול רשויות המדינה והרשויות המקומיות. פעילות הסינגור של העמותה כוללת מאבקים ציבוריים לשיפור המענה הממשלתי, כגון המאבק לתיקון המחסור החמור בכוח אדם בחינוך המיוחד ושיפור תנאי ההעסקה של סייעות ומטפלים במקצועות הבריאות[38]. כמו כן, האגודה פועלת לעדכון חקיקה ותקנות שאינם תואמים את הצרכים המשתנים של הילדים, דוגמת המאבק להסדרת סל טיפולים הולם בגני תקשורת ומניעת צמצום שעות הטיפול הניתנות בהם[39].
פיתוח ידע מחקר והכשרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית חופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלו"ט מפעילה בשיתוף עם "מפרשים" (המרכז ללימודים פסיכודינמיים במכללה האקדמית תל אביב-יפו) את תוכנית חופים; מרכז הכשרה המיועד לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. התוכנית מתמקדת בהכשרת מטפלים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלים באמצעות אמנויות) לעבודה טיפולית עם ילדים ונוער על רצף האוטיזם ועם משפחותיהם. מטרת המרכז היא לגשר על הפער בין הטיפול הדינמי הקלאסי לבין הצרכים הייחודיים של הטיפול באוטיזם, ולהרחיב את מצבת המטפלים המיומנים בתחום זה בישראל[40].
ליווי בתהליכי הנגשה ושיתופי פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלו"ט פועלת לקידום מודעות ולפיתוח שירותים מותאמים עבור אנשים על הרצף האוטיסטי ובני משפחותיהם באמצעות שיתופי פעולה עם גופים חברתיים, ציבוריים ועסקיים. מטרת ליווי זה היא להנגיש את המרחב הציבורי והצרכני, תוך התייחסות למאפיינים חושיים, תקשורתיים וקוגניטיביים הייחודיים לאוכלוסייה זו. במסגרת זו, מקדמת האגודה מיזמים להנגשת עולם התיירות והפנאי, כגון שיתוף פעולה עם חברת ישראייר" להנגשת חווית הטיסה ופיתוח "החוף השווה" בהרצליה[41][42]. במישור הצרכני, האגודה מלווה חברות מסחריות בביצוע התאמות במוצריהן; כך למשל, בשנת 2025 ליוותה אלו"ט את חברת שטראוס בתהליך הנגשת האריזה של שוקולד פרה", שכלל ייעוץ מקצועי למניעת בלבול בקרב צרכנים אוטיסטים עקב שינוי עיצובי והפקת סרטוני תיווך מותאמים[43].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם (בעברית ובאנגלית)
אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, ברשת החברתית פייסבוק
אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, ברשת החברתית טיקטוק
אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, ברשת החברתית LinkedIn
אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, סרטונים בערוץ היוטיוב- אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, באתר "גיידסטאר ישראל"
- טל כהן, כפר הנופש שמאפשר לילדים אוטיסטים לחיות כמו כולם, באתר nrg, 31 בינואר 2010
- ראובן שטרן ושמואל אימבר, תעסוקה שיקומית ב"כפר עופרים",
- תקנון העמותה
- אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ תקנון העמותה
- ↑ ABA Method - שיטת ABA
- ↑ גני תקשורת – אלו"ט – העמותה המובילה בתחום האוטיזם בישראל
- ↑ דיאנה לרנר, מרכז טיפול לילדים שקועים בהזיות, מעריב, 12 בינואר 1970
שמעון פינס, הטיפול ב"תל השומר" - בתנאים קשים אך בשיטות חדשניות, דבר, 22 באפריל 1970
למרכז לילדים אוטיסטים, מעריב, 16 בינואר 1970 - ↑ נאוה איזין, הילדים האחרים, דבר, 13 במאי 1974
- ↑ פגישת אגודת אלו"ט, דבר, 22 בדצמבר 1974
- ↑ עליזה ולך, לא עוד דחויים, דבר, 8 בפברואר 1978
- ↑ מתחם נעמן - המתחם בו שכן המוסד החינוכי "נעמן", סמוך לקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ
- ↑ קרני עם-עד, כשמכירים יותר פוחדים פחות, mynet - קיבוץ
- ↑ על השמיכה שכבו החובקים, מעריב, 27 בינואר 1980; המשך
- ↑ "עמותת אלו"ט". מעשים טובים. אורכב מ-המקור ב-2017-03-30.
- ↑ דוחות פעילות והשפעה, באתר אלו"ט
- ↑ כיתות לתלמידים על הרצף האוטיסטי, באתר משרד החינוך
- ↑ דליה פלג, בית לאוטיסטים, מעריב, 2 בינואר 1986
- ↑ חוק מעונות יום שיקומיים, באתר "מקום מיוחד"
- ↑
דיצה ענתבי-צחור ואסתר בן יצחק, ילדים על רצף האוטיזם: לא יודעים מהם פחד, כעס ועצב, באתר הארץ, 18 בינואר 2016 - ↑ אור הדר, נשים מאובחנות באיחור עם אוטיזם: "אבא שאל אם גילו שאני מפגרת", באתר ynet, 3 באפריל 2025
- ↑ מרכז רפואי שמיר | המרכז לאוטיזם, באתר www.shamir.org
- ↑ הילה שמר, מעון חדש בנתניה מבקש לתת לילדים אוטיסטים מקום מכבד, באתר ynet, 31 בדצמבר 2020
- ↑ אלוטפים – אלו"ט – מסגרות יום שיקומיות, באתר אלו"ט
- ↑ גני תקשורת – אלו"ט – מסגרות חינוכיות-טיפוליות, באתר אלו"ט
- ↑ גני תקשורת ייעודים לאוטיזם, באתר אלו"ט
- ↑ מרכזי טיפול-שבילים – אלו"ט, באתר אלו"ט
- ↑ אודיה כהן, "ילד אוטיסט משקיע 250% אנרגיה בהשתלבות", באתר מאקו, 19 בנובמבר 2024
- ↑ בתים לחיים – אלו"ט – דיור בקהילה לבוגרים על הספקטרום האוטיסטי, באתר אלו"ט
- ↑ מרכזי לימוד ותעסוקה – אלו"ט, באתר אלו"ט
- ↑ מית"ל אלו"ט – מרכזי תעסוקה, באתר Kesher
- ↑ נופשונים – אלו"ט – מסגרות פנאי, באתר אלו"ט
- ↑ מפעלי פנאי ונופשונים – אלו"ט, באתר אלו"ט
- ↑ קייטנות – אלו"ט – מסגרות בחופשות בית הספר, באתר אלו"ט
- ↑ מועדוניות – אלו"ט – פעילות חברתית לילדים ובני נוער, באתר אלו"ט
- ↑ עידו א. זן, המרוץ ששם את האנשים עם המוגבלות במרכז, באתר ynet, 27 במרץ 2022
- ↑ אוטיזון – המקום של האוטיסטים – אלו"ט, באתר אלו"ט
- ↑ ברק פימה, גיוון אמיתי: כשהארגון לומד להכיל עובדים אוטיסטים, באתר TheMarker, 5 בפברואר 2025
- ↑ Spotify – Web Player, Spotify
- ↑ אלו"ט למשפחה – שירות תמיכה, ליווי וייעוץ למשפחות, באתר אלו"ט
- ↑ אלו"ט מציגה: המודל החדש להורים לילדים על הרצף האוטיסטי, באתר מעריב אונליין, 8 באפריל 2024
- ↑ שירה קדרי־עובדיה, בג"ץ הורה למשרד החינוך לנמק את ההחלטה לקצר את יום הלימודים בחינוך המיוחד, באתר הארץ, 17 ביולי 2023
- ↑ מתקנים חוק 30 שנה אחורה כדי שהורים בגני תקשורת ישלמו יותר?, באתר שווים, 19 במרץ 2023
- ↑ תוכנית חופים - מרכז הכשרה לטיפול באוטיזם, באתר מפרשים - המכללה האקדמית תל אביב-יפו
- ↑ ישראייר ואלו"ט ישתפו פעולה להנגשה ייחודית בטיסות עבור ילדים על הרצף האוטיסטי, באתר חדשות 13, 16 ביולי 2024
- ↑ מנגישים את השמיים: ישראייר ואלו"ט בשיתוף פעולה מרגש, באתר מעריב אונליין, 8 ביולי 2024
- ↑ "שוקולד פרה" עובר מהפך – ואיך זה קשור לאנשים עם מוגבלות, באתר שווים, 29 בספטמבר 2025
