פאטו

אלשנדרה פאטו
Alexandre Pato

פאטו במדי מילאן ב-2010
מידע אישי
לידה	2 בספטמבר 1989 (בן 34) פאטו בראנקו, פרנה שבברזיל
שם מלא	אלשנדרה רודריגז דה סילבה
גובה	1.80 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
2000–2006 אינטרנסיונל
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2006–2007 2007–2013 2013–2016 2014–2015 2016 2016–2017 2017–2019 2019–2020 2021–2023 2023– אינטרנסיונל מילאן קורינתיאנס ← סאו פאולו ← צ'לסי ויאריאל טיינג'ין קואנג'יאן סאו פאולו אורלנדו סיטי סאו פאולו 18 (7) 117 (51) 49 (14) 76 (27) 2 (1) 14 (2) 47 (30) 31 (8) 26 (3) 7 (2)
נבחרת לאומית כשחקן
2008–2013 ברזיל 27 (10)
מאזן מדליות מתחרה עבור ברזיל המשחקים האולימפיים ארד בייג'ינג 2008 כדורגל כסף לונדון 2012 כדורגל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-9 בספטמבר 2023

אלשנדרה רודריגז דה סילבה (בפורטוגזית: Alexandre Rodrigues da Silva; נולד ב-2 בספטמבר 1989, פאטו בראנקו, פרנה שבברזיל), הידוע בכינויו פאטו (ברווז בפורטוגזית), הוא כדורגלן ברזילאי המשחק בעמדת החלוץ בסאו פאולו. משמעות כינויו, פאטו, היא ברווז בפורטוגזית. דה סילבה מכונה פאטו על שם עיר הולדתו, פאטו בראנקו ("ברווז לבן" בפורטוגזית) שבמדינת פרנה בברזיל.

קריירת מועדונים

פאטו החל לשחק כדורגל בגיל ארבע בכדורגל אולמות. בגילאים צעירים אלו הראה כישרון ויכולת טכנית עילאית לילד בגילו. בשנת 2001, כשהיה בן 11, הוא החליט ללכת ולהיבחן בקבוצתו האהודה גרמיו שבפורטו אלגרה. משפחתו התחרטה, ולכן הלך להיבחן ביריבה העירונית של גרמיו, אינטרנסיונל. במבחנים הרשים מאוד והתקבל לקבוצה. פאטו הצטיין בקבוצת הנוער של אינטרנסיונל וכבש שערים רבים.

במרץ 2009 בריאיון לטלוויזיה הברזילאית גילה פאטו כי בגיל 11 עוד לפני שהתחיל לשחק כמקצוען לקה במחלת הסרטן. הגידול התגלה אחרי ששבר את ידו השמאלית פעמיים באותו מקום, ואחרי סדרה של בדיקות התגלה גידול סרטני, היה חשש גדול לקטוע את היד, אבל אחרי ניתוח מוצלח להסרת הגידול התבדה חשש זה.

בגיל 17 זומן פאטו לקבוצת הבוגרים של המועדון ואת הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת ערך מול פלמיירס ב-26 בנובמבר 2006. כבר בהופעתו הראשונה הרשים עם שער ושלושה בישולים בניצחון הקבוצה 1–4. הוא זכה בדצמבר 2006 באליפות העולם לקבוצות לאחר שקבוצתו גברה על ברצלונה 1-0. הוא סיים את עונתו הראשונה בבוגרים עם שישה שערים בעשר הופעות.

ב-2 באוגוסט 2007 חתם פאטו במדי קבוצת הפאר האיטלקית מילאן. מספר קבוצות כדורגל נוספות ניסו להחתים את השחקן. מילאן שילמה לאינטרנסיונל 20 מיליון דולר בעבור כרטיסו של פאטו, סכום יוצא דופן עבור שחקן בגילו. פאטו התאמן באופן סדיר במילאן אך בחצי העונה הראשון של 2007/2008 נבצר ממנו לשחק משום שמילאן לא הספיקה לרשום אותו בהתאחדות האיטלקית בזמן.

משחקו הראשון במדי מילאן היה רק ב-13 בינואר 2008 בסן סירו מול נאפולי. בבכורתו כבש שער בניצחון מילאן 2–5. במשחקו הרביעי בבית מול קליארי כבש צמד בפעם הראשונה בקריירה האירופאית. בסיכום ארבעת משחקיו הראשונים כבש שלושה שערים. ב-3 בפברואר 12 דקות לאחר שכבש את שער הניצחון מול פיורנטינה, הרביעי שלו סך הכל, נפצע בקרסולו. הוא סיים את חצי העונה הראשונה שלו במילאן עם תשעה שערים. הוא כבש 15 שערים בעונתו השנייה, 2008/2009.

בעונת 2010/2011 המשיך פאטו להתבלט בהרכב של מילאן, ובדרבי מול אינטר מילאנו הבקיע שני שערים בניצחון 0–3. בספטמבר 2011 קבע שיא חדש לגול הכי מהיר בתולדות ליגת האלופות לאחר שכבש מול ברצלונה כעבור 24 שניות אולם שיא זה נשבר אחרי חודשיים על ידי ג'ונאס מוולנסיה.

ב-3 בינואר 2013 חתם פאטו על חוזה לארבע שנים בקבוצת קורינתיאנס הברזילאית. ב-5 בפברואר 2014 הושאל לסאו פאולו. ב-29 בינואר 2016 הושאל לצ'לסי האנגלית עם אופציה לקנייה בסוף העונה. במשך חצי העונה בה שיחק בצ'לסי הוא רשם רק שתי הופעות בהם הבקיע שער אחד מהנקודה הלבנה והוחלט שלא להחתימו. ב-26 ביולי 2016 חתם פאטו בויאריאל הספרדית. ב-17 באוגוסט 2016 רשם פאטו את הופעת הבכורה שלו בויאריאל במשחק הראשון נגד מונקו של שלב הפלייאוף של מוקדמות ליגת האלופות ואף כבש את שערו הראשון במדי ויאריאל במשחק זה. ב-31 בינואר 2017 חתם פאטו בטיינג'ין קואנג'יאן הסינית. ב-26 במרץ 2019 חזר לסאו פאולו וחתם לארבע עונות בקבוצה.

באוגוסט 2020 חתם פאטו על הסכם עם סאו פאולו על סיום חוזהו במועדון.

ב-13 בפברואר 2021 חתם פאטו באורלנדו סיטי האמריקאית.

ב-26 במאי 2023 חתם בסאו פאולו.

נבחרת ברזיל

בעקבות יכולתו הטובה באינטרנסיונל הוא זומן לנבחרת ברזיל עד גיל 20 להשתתף באליפות אמריקה הדרומית. באליפות פאטו בלט ושיחק היטב, ונטען כי הוא הוביל את ברזיל לזכייה באליפות. במשחק הראשון מול נבחרת צ'ילה הוא הבקיע שני שערים בניצחון 1–4. במשחק השלישי מול נבחרת בוליביה הוא בישל פעמיים בניצחון 0–3. בשלב הבא נבחרת ברזיל פגשה שוב את נבחרת צ'ילה ופאטו כבש עוד שער בתיקו 2–2. במשחק לאחר מכן הוא כבש את שערו החמישי בטורניר בניצחון 1–3 על נבחרת אורוגוואי.

יתר על כן, הוא הצטיין בגביע העולם עד גיל 20 שם כבש במשחק השני בטורניר צמד מול נבחרת קוריאה הדרומית בניצחון 2–3. בשלב השני הודחה ברזיל לאחר הפסד 2–4 בהארכה לנבחרת ספרד כאשר פאטו הבקיע שער אחד מבין השניים. הוא סיים את המונדיאל עם שלושה שערים ושבחים בתקשורת.

משנת 2008 הוא משחק בנבחרתה הלאומית של ברזיל. במשחק הבכורה שלו בנבחרת, מול נבחרת שוודיה, הבקיע את שער הניצחון של נבחרתו. הוא נכלל בסגל הנבחרת האולימפית לאולימפיאדת בייג'ינג, שותף במשחקי שלב הבתים ואף הבקיע שער, אך בחצי הגמר, בו נכנס כמחליף בלבד, הפסידה נבחרתו והודחה מן הטורניר.

תארים

אינטרנשיונאל

• אליפות העולם לקבוצות (כדורגל): 2006
• גביע רקופה סודאמריקנה: 2007

מילאן

• אליפות איטליה: 2010/2011
• הסופר קאפ האיטלקי: 2011

קורינתיאנס

• אליפות סאו פאולו: 2013
• רקופה סודאמריקנה: 2013

אורלנדו סיטי

• גביע ארצות הברית הפתוח: 2022

סאו פאולו

• הגביע הברזילאי: 2023

אישיים

• פרס נער הזהב: 2009

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאטו בוויקישיתוף

• פאטו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• פאטו, ברשת החברתית אינסטגרם
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל, באתר ESPN
• מיכאל יוכין‏, ציפור נודדת: על החזרה של אלשנדרה פאטו לבמה המרכזית באירופה, באתר וואלה!‏, 28 בינואר 2016