בסיס אל-עריש
סמל בסיס חיל האוויר אל-עריש | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג השדה | צבאי | ||||||||||
| מפעיל |
| ||||||||||
| עיר סמוכה | אל-עריש | ||||||||||
| קואורדינטות | 31°04′24″N 33°50′09″E / 31.07333°N 33.83583°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 37 מטר (121 רגל) | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
בסיס חיל האוויר אל-עריש (בח"א 5), היה בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי בסיני. הבסיס מוּקם בשדה התעופה אל עריש, כ-5 ק"מ דרומית לעיר אל-עריש.
כיום מופעל שדה התעופה על ידי מצרים ונקרא נמל התעופה הבינלאומי אל עריש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבסיס שימש את חיל האוויר המצרי ומוספר 259. הבסיס הותקף במהלך מבצע מוקד בתחילת מלחמת ששת הימים ביוני 1967, אך מסלוליו לא ניזוקו ומסוקי ומטוסי תובלה ישראליים הנחיתו בו כוחות שסייעו בטיהורו מהכוחות המצריים.[1] לאחר המלחמה הושמש הבסיס בידי חיל האוויר הישראלי, בהליך שלקח 18 חודש.[2]
שדה התעופה היה מוגבל ופרמיטיבי ולכן שימש כשדה תעופה למטוסים קלים ומסוקים. ב־1968 החל בית הספר לטיסה לבצע פריסות לבסיס לצורך אימון טייסת ראשוני.[1] הבסיס שימש כבסיס האם של גדוד נ"מ מתנייע 66 במשך כשמונה שנים.[3]
באוקטובר 1967 השתתפו יחידות מן הבסיס בחילוץ הניצולים מן המשחתת אילת.
בהסכם השלום בין ישראל למצרים ב־1979 הוסכם על פינוי כוחות צה"ל מסיני והשבתו לידי מצרים. בעקבות כך נסגר הבסיס ב־23 במאי 1979, וב־25 במאי 1979 הועבר לידי מצרים.[4]
מפקד הבסיס הראשון היה רס"ן אלון.[2]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2
דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר: חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967–1970) – כרך א', באויר – פרסומי תעופה, עמ' 66, 2007, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- ^ 1 2 יעקב בן־אמיר, המפקד הראשון, בטאון חיל האוויר 112, אוגוסט 1979, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- ^ 70 שנות הגנה אווירית, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, יוני 2018, עמ' 46
- ^ שלום לאל־עריש, בטאון חיל האוויר 112, אוגוסט 1979, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
| בסיסי חיל האוויר הישראלי | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסיסים פעילים |
|
|||||||
| בסיסים שנסגרו |
| |||||||
