בסיס אל-עריש
 סמל בסיס חיל האוויר אל-עריש | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג השדה | צבאי | ||||||||||
| מפעיל |
 חיל האוויר הישראלי | ||||||||||
| עיר סמוכה | אל-עריש | ||||||||||
| קואורדינטות | 31°04′24″N 33°50′09″E / 31.07333°N 33.83583°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 37 מטר (121 רגל) | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
"בסיס חיל האוויר אל-עריש" (בח"א 5), היה בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי, בסיני. הבסיס מוּקם בשדה התעופה אל עריש, כ-5 ק"מ דרומית לעיר אל-עריש.
כיום מופעל שדה התעופה על ידי מצרים ונקרא נמל התעופה הבינלאומי אל עריש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבסיס שימש את חיל האוויר המצרי ונתקף במהלך מבצע מוקד בתחילת מלחמת ששת הימים ביוני 1967. לאחר המלחמה הושמש הבסיס בידי חיל האוויר הישראלי, בהליך שלקח 18 חודש.[1]
שדה התעופה היה מוגבל ופרמיטיבי ולכן שימש כשדה תעופה למטוסים קלים ומסוקים, פריסה לצורך "אימון טייסת ראשוני" של קורס טיס. הבסיס שימש כבסיס האם של גדוד נ"מ מתנייע 66 במשך כשמונה שנים.[2]
באוקטובר 1967 הבסיס נטל חלק בחילוץ המשחתת אילת.
בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ב־1979, שבו הוסכם על פינוי כוחות צה"ל מסיני והשבתו לידי מצרים, פוּנה הבסיס ב־1982.
מפקד הבסיס הראשון היה רס"ן אלון.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יעקב בן־אמיר, המפקד הראשון, בטאון חיל האוויר 112, אוגוסט 1979, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- ^ 70 שנות הגנה אווירית, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, יוני 2018, עמ' 46
| בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25) • בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • בסיס עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) | 
| |||||
| בסיסים שנסגרו |
| ||||||
