מחנה סירקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כנף 12 - בסיס אלון (סגור אך משמש יחידות צה"ל אחרות)
RAF Petah Tiqva
RAF Petah Tiqva.jpg
תצ"א של שדה התעופה כפי שצולם על ידי ה-RAF בשנת 1944
נתוני השדה
קוד IATA
‏‏
קוד ICAO
‏‏
סוג השדה צבאי
מפעיל בעבר חיל האוויר הישראלי,
חיל האוויר המלכותי הבריטי
עיר סמוכה פתח תקווה
קואורדינטות 32°05′19″N 34°54′56″E / 32.08861°N 34.91556°E / 32.08861; 34.91556
גובה מעל פני הים 32 מטר (105 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
10/28 4003 1220 אספלט
14/32 4003 1220 אספלט
חברי ההגנה שומרים על מחנה סירקין בעת מלחמת העצמאות

מחנה סירקין (לשעבר "כנף 12 - בסיס אלון" וגם "RAF Petah Tiqva"). הוא בסיס של צה"ל השוכן בעיר פתח תקווה. הבסיס גובל בשכונות יוספטל וקריית אלון ממערב, עמישב-הדר גנים וכפר סירקין מדרום וקיבוץ גבעת השלושה מצפון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מחנה סירקין" נבנה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1941 כחלק ממתחם הצבא הבריטי באזור ראש העין. הבסיס שימש את חיל האוויר המלכותי הבריטי עד לעזיבתם את הארץ במאי 1948 ונקרא "RAF Petah Tiqva". משנת 1955 ועד 1968 שכן במקום בית הספר לקצינים בה"ד 1 וכיום ממוקמות בו יחידות שונות של צה"ל.

ב-25 בנובמבר 1945 חדרה קבוצה של לוחמי אצ"ל עם משאיות במסווה של חיילים בריטים לשדה התעופה הבריטי במקום ולקחה שלל כ-70 תת-מקלעים סטן, שתי מרגמות, 5 מכונות ירייה ורימונים רבים.

ב-25 בפברואר 1946, במסגרת התקפת שדות התעופה הבריטיים, חדרה קבוצה של לוחמי לח"י לבסיס ופוצצה שמונה מטוסים של חיל האוויר המלכותי.

בחודש מאי 1948, כבשו לוחמי האצ"ל את הבסיס ואת הכפר הערבי פג'ה הסמוך אליו.

לבסיס ניתן השם "כנף 12 - בסיס אלון" (ע"ש מודי אלון), והתמקמה בו טייסת 101 של חיל האוויר הישראלי שאך הוקם. ב-20 באוקטובר 1949, נוסד בבסיס "בית הספר לטיסה" הראשון של חיל האוויר. קורסי הטיס התקיימו בו עד לחודש מרץ 1955.

בית הספר לקצינים שכן במחנה סירקין בין השנים 1955 - 1968.

ב-5 ביוני 1967, היום הראשון של מלחמת ששת הימים, הופגז הבסיס בתותחי צבא ירדן. בהמשך היום תקפו את הבסיס שני מטוסי הוקר האנטר ירדניים והעלו באש מטוס תובלה מסוג נורד וכמה חיילים נפגעו.

בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-2000 החל תהליך פינוי הבסיס כחלק מתוכנית כוללת להעברת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ לפריפריה. בשנת 2003 דרש צה"ל לקבל את התמורה העתידית ממכירת הקרקעות במחנה, בסך 750 מיליון דולר באופן מידי[1]. באפריל 2011 אישרה ממשלת ישראל את התוכנית להעברת בסיסי צה"ל לנגב עד סוף 2019, כולל מחנה סירקין, בעלות של 19 מיליארד שקל[2].

יחידת "עוקץ", ששכנה במקום, הועברה למתקן אדם[3], לאחר עתירה לבג"ץ שהגישו השכנים[דרוש מקור]. אגד 167 של מערך הנ"מ, שהיה מוצב בבסיס עד למרץ 2006, עברה לבסיס פלמחים.

נכון לשנת 2019, הבסיס עדיין מאכלס את סיירת מטכ"ל[4], יחידת יהל"ם[5], חטיבת המילואים 55 של הצנחנים, ויחידות השייכות למשרד הביטחון[דרוש מקור]. כמו כן נמצא במקום "המוזיאון לחומרי נפץ בני זמננו" בו נמצאים שרידי מטענים של האויב שבהם נתקלו לוחמי צה"ל למן הקמת המדינה[דרוש מקור].

מקטע קטן משדה התעופה עדיין משמש כמנחת מסוקים צבאיים.

פיתוח כשכונת מגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2017 אישר מינהל התכנון במשרד הפנים תוכנית לבניית 12,000 יחידות דיור בשטח שבו ממוקם המחנה[6]. באפריל 2017 הגישה עיריית פתח תקווה עתירה נגד התוכנית, על רקע מחסור בפתרונות תחבורתיים לשכונה החדשה וחששים מעומסי התנועה שהיא עלולה ליצור עם תוספות יחידות הדיור[7] למרות זאת במרץ 2019 הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) אישרה להפקיד את התוכנית[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחנה סירקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]