מחנה סירקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כנף 12 - בסיס אלון (סגור אך משמש יחידות צה"ל אחרות)
RAF Petah Tiqva
RAF Petah Tiqva.jpg
תצ"א של שדה התעופה כפי שצולם על ידי ה-RAF בשנת 1944
נתוני השדה
קוד IATA
‏‏‏
קוד ICAO
‏‏‏
סוג השדה צבאי
מפעיל בעבר חיל האוויר הישראלי,
חיל האוויר המלכותי הבריטי
עיר סמוכה פתח תקווה
קואורדינטות 32°05′19″N 34°54′56″E / 32.08861°N 34.91556°E / 32.08861; 34.91556קואורדינטות: 32°05′19″N 34°54′56″E / 32.08861°N 34.91556°E / 32.08861; 34.91556
גובה מעל פני הים 32 מטר (105 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
10/28 4003 1220 אספלט
14/32 4003 1220 אספלט
חברי ההגנה שומרים על מחנה סירקין בעת מלחמת העצמאות

מחנה סירקין (לשעבר "כנף 12 - בסיס אלון" וגם "RAF Petah Tiqva"). הוא בסיס של צה"ל השוכן בעיר פתח תקווה סמוך לשכונות עמישב והדר גנים ומערבית לעיר ראש העין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מחנה סירקין" נבנה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1941 כחלק ממתחם הצבא הבריטי באזור ראש העין. הבסיס שימש את חיל האוויר המלכותי הבריטי עד לעזיבתם את הארץ במאי 1948 ונקרא "RAF Petah Tiqva". משנת 1955 ועד 1968 שכן במקום בית הספר לקצינים בה"ד 1 וכיום ממוקמות בו יחידות שונות של צה"ל.

ב-25 בנובמבר 1945 חדרה קבוצה של לוחמי אצ"ל עם משאיות במסווה של חיילים בריטים לשדה התעופה הבריטי במקום ולקחה שלל כ-70 תתי מקלע סטן, שתי מרגמות, 5 מכונות ירייה ורימונים רבים.

ב-25 בפברואר 1946, במסגרת התקפת שדות התעופה הבריטיים, חדרה קבוצה של לוחמי לח"י לבסיס ופוצצה שמונה מטוסים של חיל האוויר המלכותי.

בחודש מאי 1948, כבשו לוחמי האצ"ל את הבסיס ואת הכפר הערבי פג'ה הסמוך אליו.

לבסיס ניתן השם "כנף 12 - בסיס אלון" (ע"ש מודי אלון), והתמקמה בו טייסת 101 של חיל האוויר הישראלי שאך הוקם. ב-20 באוקטובר 1949, נוסד בבסיס "בית הספר לטיסה" הראשון של חיל האוויר. קורסי הטיס התקיימו בו עד לחודש מרץ 1955.

בית הספר לקצינים שכן במחנה סירקין בין השנים 1955 - 1968.

אגד 167 של מערך הנ"מ, היה מוצב בבסיס עד למרץ 2006, עת הועבר לבסיס פלמחים במסגרת צעדי התייעלות של החיל.

הבסיס כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, מאכלס מחנה סירקין את סיירת מטכ"ל[1], יחידת יהל"ם[2], חטיבת המילואים 55 של הצנחנים, ויחידות השייכות למשרד הביטחון. כמו כן נמצא במקום "המוזיאון לחומרי נפץ בני זמננו" בו נמצאים שרידי מטענים של האויב שבהם נתקלו לוחמי צה"ל למן הקמת המדינה. עד השנים האחרונות שכנה במקום יחידת "עוקץ" אך לאחר עתירה לבג"ץ שהגישו השכנים[דרוש מקור] הועברה היחידה למתקן אדם.

מקטע קטן משדה התעופה עדיין משמש כמנחת מסוקים צבאיים. הבסיס גובל בשכונות בילינסון, קריית אלון, יוספטל, עמישב, הדר גנים וכפר סירקין, והתושבים מתלוננים על הרעש הרב והפגיעה באיכות החיים[דרוש מקור].

בין משרד הביטחון ועיריית פתח תקווה מתנהל משא ומתן לגבי פינוי המתחם והקמת שכונת מגורים באזור. משרד הביטחון דורש הקמת 12,000 יחידות דיור תמורת פינוי המתחם, לעומת עיריית פתח תקווה שמעוניינת בהקמת 6,000 יחידות דיור בלבד, יחד עם שטחים פתוחים, פארקים ומכללה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחנה סירקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על-פי כתבה שפורסמה במוסף "כלכלה" של "ידיעות אחרונות" ב-8 בינואר 2008
  2. ^ ליהי ויגודסקי, מלאכי חבלה, בטאון ביבשה, גיליון 1, אפריל 2007.