אל תוך היער (מחזמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל תוך היער
Into the Woods
כרזת המחזמר בהפקה המקורית בברודוויי, 1987
כרזת המחזמר בהפקה המקורית בברודוויי, 1987
הפקה סן דייגו (1986)
תיאטראות ברודוויי (1987)
סיור לאומי בארצות הברית (1988)
תיאטראות וסט אנד (1990)
תחייה בברודוויי (2002)
תחייה בוסט אנד (2010)
עיבוד קולנועי (2014)
אוף ברודוויי (2015)
כתיבה ג'יימס לאפין
מילות השירים סטיבן סונדהיים
מבוסס על הספר "The Uses of Enchantment" מאת ברונו בטלהיים
ליברטיסט סטיבן סונדהיים
דמויות דמויות מסיפורי האחים גרים
מוזיקה סטיבן סונדהיים
הצגת בכורה 4 בדצמבר 1986 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מערכות 2
שפה אנגלית
פרסים זוכה שלושה פרסי טוני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אל תוך היעראנגלית: Into the Woods) הוא מחזמר עם לחן ומילים מאת סטיבן סונדהיים ותסריט מאת ג'יימס לאפין. המחזמר משלב בין מספר אגדות האחים גרים - סינדרלה, ג'ק ואפון הפלא, כיפה אדומה ורפונזל - כשהקו המנחה המחבר ביניהן הוא סיפורם המקורי של אופה מקומי ואשתו העקרים היוצאים בשליחותה של מכשפה זקנה למצוא פריטים לשיקוי, ובתמורה, הם יזכו לילד אליו הם מייחלים. נוסף על פרשנות מודרנית לסיפוריהם של האחים גרים, המחזמר חוקר את האינטראקציות בין האופה ואשתו לבין הדמויות מסיפורי האחים גרים במהלך מסעם להגשמת משאלותיהם ומשימותיהם ואת ההשלכות והתוצאות הלא צפויות שמגיעות בעקבות הגשמת משאלותיהן ומשימותיהן של כל אחת מהדמויות.

המחזמר עלה לראשונה בתהליכי ניסיונות הרצה בתיאטרון אולד גלוב שבסן דייגו במהלך שנת 1986, ועלה לראשונה ב-5 בנובמבר 1987 על תיאטראות ברודוויי. המחזמר זכה במספר פרסי טוני, כולל פרס טוני למוזיקה הטובה ביותר, פרס טוני לתסריט הטוב ביותר ופרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזמר (ג'ואנה גליסון). מאז, המחזמר הועלה פעמים רבות; הסיור הלאומי בבריטניה (1988), על תיאטראות וסט אנד (1990), קונצרט העשור (1997), הפקת התחייה המחודשת בברודוויי (2002) ובוסט אנד (2010) ובתיאטרון הפתוח כחלק מסדרת "שייקספיר" הפופולרית בסנטרל פארק בניו יורק (2012).

ב-25 בדצמבר 2014, עלה לאקרנים עיבוד קולנועי תחת הפקתם של אולפני וולט דיסני ובימויו של הבמאי רוב מארשל, וכיכבו בו אנסמבל שחקנים נרחב שכלל את מריל סטריפ, ג'יימס קורדן, אמילי בלאנט, אנה קנדריק, כריס פיין, כריסטין ברנסקי וג'וני דפ. הסרט זכה להצלחה גדולה בקופות כשהוא גרף כיותר מ-213,000,000 דולר והוא היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר ושלושה פרסי גלובוס הזהב.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעודו פותח את המחזמר עם המשפט המפורסם: "היה היה פעם...", המספר יודע כל מציג בפני הצופים ארבע דמויות, אשר לכל אחד מהם יש משאלה משלו: סינדרלה, שהתייתמה מאמה ואביה נשא אישה מרושעת שלה שתי בנות מרושעות משלה, מייחלת להשתתף בפסטיבל שהמלך עורך למשך שלושה לילות; ג'ק, נער כפרי עני ופשוט, מייחל שפרתו האהובה, מילקי וייט, תניב חלב; והאופה ואשתו מייחלים לזכות בפרי בטן לאחר שנים רבות של עקרות.

בזמן שכיפה אדומה קונה לחם וגונבת מספר מאפים עבור סבתה החולה שגרה במעמקי היער מהאופה ואשתו, אמו קשת היום של ג'ק, שמייחלת לזכות בזהב, מכריחה את ג'ק למכור את מילקי וייט בניגוד לרצונו, ואמה החורגת של סינדרלה ואחיותיה החורגות, פלורינדה ולוסינדה, מקניטות אותה על רצונה העז להשתתף בפסטיבל של המלך. לאחר שסיימו את יום העבודה הקשה שלהם, האופה ואשתו זוכים לביקור משכנתם, מכשפה זקנה ומכוערת, שחושפת בפניהם כי מקור העקרות שלהם טמון בקללה ישנה שהיא הטילה על משפחתו של האופה לאחר שתפסה את אביו מתגנב לגינתה וגונב ירקות עבור אשתו ההרה. המכשפה מספרת לאופה ואשתו שהיא נתנה לאביו של האופה רשות לקחת את הירקות שלה, אך בתמורה לפרי הבטן של אשתו ואחותו של האופה, רפונזל, אך לאחר שהיא גילתה שאביו של האופה גנב ממנה שישה אפוני פלא קסומים וגרם לאמה לקלל אותה בקללת כיעור לאחר שהזהירה אותה לשמור על האפונים, היא גם קיללה את משפחתו של האופה בקללת עקרות בנוסף ללקיחת התינוקת. המכשפה מסבירה לאופה ולאשתו שהיא תוכל להסיר מהם את הקללה שהטילה עליהם, אך רק בתנאי שהם יצאו ליער וישיגו עבורה ארבעה פריטים הנחוצים עבורה להכנת שיקוי מסוים: פרה לבנה כחלב, שכמייה אדומה כדם, שיער צהוב כתירס וסנדל זהוב כזהב טהור, ומזהירה אותם שלרשותם עומדים רק שלושה צלצולי חצות להשיג את כל הפריטים. משכך, כל הדמויות יוצאות למסעם דרך היער - סינדרלה יוצאת לבקר את קברה של אמה המנוחה ולבקש ממנה את עצתה בזמן שמשפחתה יוצאת אל ליל הפסטיבל הראשון, ג'ק יוצא עם מילקי וייט אל השוק הסמוך, כיפה אדומה יוצאת לדרכה אל בית סבתה והאופה, שמסרב לקבל את עזרתה של אשתו, יוצא להשיג את ארבעת הפריטים הנחוצים על מנת להסיר את הקללה ("Act I Prologue: Into the Woods").

במעמקי היער, סינדרלה שוטחת את בקשתה על קברה של אמה ומבקשת את עצתה, ורוחה של אמה נגלית אליה ומעניקה לה שמלה לבנה וסנדלי זהב טהור ("Cinderella at the Grave"). באזור אחר של היער, ג'ק פוגש באדם זר ומסתורי שלועג לו על כך שמילקי וייט לא תעלה יותר מ"שק אפונים" ונעלם לאחר מכן, ובדרכה אל סבתה, כיפה אדומה נתקלת בזאב רעב שמפתה אותה ומשכנע אותה להאריך את הדרך אל הסבתא ("Hello, Little Girl"). האופה רואה את כיפה אדומה בדרכו, אך לפני שהוא מספיק לגשת אליה, הוא נתקל במכשפה שצועקת ופוקדת עליו להשיג את השכמייה האדומה. האופה, שנלחץ מהמפגש עם המכשפה, מתבלבל ושוכח את הפריטים איתם הוא אמור לשוב, אך אשתו, שעקבה אחריו, מזכירה לו את ארבעת הפריטים. בעודם רבים על נסיבות הימצאותה של האישה יער, ג'ק ומילקי וייט נקרים בדרכם. מכיוון שאין בידם היכולת לשלם לג'ק על מילקי וייט, האופה ואשתו משכנעים את ג'ק שבידם אופני פלא קסומים ומשכנעים אותו להחליף את מילקי וייט בתמורה לחמישה מהם. ג'ק נפרד בדמעות מפרתו האהובה ("I Guess This Is Goodbye"), והאופה מורה לאשתו לשוב אל הכפר עם מילקי וייט. האופה מתייסר על כך שנאלץ להונות את ג'ק הצעיר, אך אשתו מזכירה לו שרצונם לזכות בפרי בטן מצדיק את האמצעים ("Maybe They're Magic").

בינתיים, המכשפה גידלה את רפונזל, אחותו של האופה, ושמרה עליה מוגנת ונעולה מפני העולם במגדל גבוה אשר אין לו דלת במרכז היער, והגישה אליו מתאפשרת רק באמצעות טיפוס על שיערה הארוך והצהוב כתירס של רפונזל ("Our Little World"). עם זאת, יום אחד, נסיך צעיר ויפה תואר מגלה את המגדל הגבוה בעקבות קול שירתה של רפונזל, והוא מחליט לטפס על שיערה על מנת לזכות באהבתה. בחלק אחר של היער, האופה עוקב אחרי כיפה אדומה, ובעקבות עצתה של המכשפה, הוא מנסה לגנוב ממנה את שכמייתה, אך נכנע לרגשות האשמה שלו ומשיב לה את השכמייה לאחר שהיא פורצת בבכי. כיפה אדומה מגיעה לבית סבתה, אך הזאב שהקדים אותה בולע אותה בשלמותה. האופה, שעקב אחרי כיפה אדומה בנחישות להשיג את השכמייה, משסף את בטנו של הזאב ומחלץ אותה ואת הסבתא. כיפה אדומה מסכמת לעצמה את המסע שעברה וכאות תודה, היא מחליטה לתגמל את האופה עם השכמייה שלה ("I Know Things Now"). במקביל, ג'ק שב לביתו עם האפונים, וכשאמו מגלה על כך היא זועמת ומשליכה את האפונים לקרקע ושולחת את בנה למיטה ללא ארוחת ערב. לאחר שסינדרלה נמלטת מליל הפסטיבל הראשון בעודה נרדפת על ידי נסיך יפה תואר אחר ועוזרו האישי, אשת האופה עוזרת לה ומסתירה אותה. לאחר שנפטרה מהנסיך ועוזרו, אשת האופה מתחקרת את סינדרלה אודות הנשף, וסינדרלה עונה לה שהנשף היה נורא נחמד ("A Very Nice Prince"), אך נשארת אַמְבִּיוָולֶנְטִית לגבי חוויותיה בנשף. בעוד גבעול אפונים ענקי צומח ליד ביתו של ג'ק, אשת האופה מבחינה שסינדרלה נועלת סנדלי זהב טהור ומנסה לרדוף אחריה, אך בתהליך מאבדת את מילקי וייט, ומשכך, אשת האופה נותרת לבדה ללא סנדל זהב או מילקי וייט. בעוד צלצול החצות הראשון מתנגן ברקע, הדמויות משתפות את הצופים בלקחים המוסריים שלמדו במהלך היום החולף וממשיכות בדרכיהן ביער ("First Midnight").

בבוקר שלמחרת, ג'ק פוגש את האופה ומספר לו על הרפתקאותיו מסמרות השיער במעלה גבעול האפונים, שם הוא מצא טירה בשמיים ופגש זוג ענקים נשוי, מהם הוא גנב חמישה מטבעות זהב ללא ידיעתם ("Giants in the Sky"). ג'ק נותן לאופה את חמשת מטבעות הזהב בתמורה למילקי וייט, וכאשר הוא רואה שהאופה מהסס, הוא חוזר אל גבעול האפונים במטרה למצוא זהב נוסף. הזר המסתורי שפגש בג'ק קודם לכן פוגש כעת את האופה, מתגרה בו וגונב ממנו את מטבעות הזהב. כשהיא נתקלת שוב בבעלה, אשת האופה מתוודה שהיא איבדה את מילקי וייט, והיא והאופה מחליטים להתפצל ולחפש אחרי מילקי וייט, כל אחד בדרכו. בדרכה, אשת האופה עדה למפגש ארעי בין הנסיכים של סינדרלה ורפונזל, שמתגלים כאחים, ושומעת את סיפורו של הנסיך של רפונזל על התאהבותו בנערה בעלת שיער צהוב כתירס הלכודה במגדל גבוה. ברם, שני הנסיכים מקוננים אל אהבותיהם החדשות והרחוקות מהישג היד ("Agony"). בעקבות סיפורו של הנסיך של רפונזל, אשת האופה מגיעה אל המגדל הגבוה ומערימה על רפונזל לשלשל את שיערה ואז חותכת פיסה משיערה, ובמקביל, הזר המסתורי משיב לאופה את מילקי וייט. לאחר ליל הנשף השני, אשת האופה וסינדרלה נפגשות בשנית, ואשת האופה הנואשת מנסה לקחת ממנה בכוח את סנדל הזהב שלה וכמעט מצליחה בכך, אך סינדרלה גוברת עליה ונמלטת שוב. לאחר שהיא נכשלת להשיג את סנדל הזהב, האופה ואשתו נפגשים שוב, כשהפעם יש ברשותם שלושה מתוך ארבעת הפריטים הנחוצים. האופה מודה בכך שעל מנת להשיג את סנדל הזהב ולמלא את מטרתם לזכות בפרי בטן, יהיה על שניהם לעבוד יחדיו ("It Takes Two"). לאחר שהאופה ואשתו חולקים רגע, ג'ק מגיע למקום עם תרנגולת שמטילה ביצי זהב ומנסה שוב לקנות את מילקי וייט, אך עם צלצול החצות השני, מילקי וייט כורעת ומתה והדמויות שוב משתפות את הצופים עם לקחיהם המוסריים מהיום החולף ("Second Midnight"). באותו הזמן, המכשפה מגלה שנסיך יפה תואר ביקר את רפונזל בחדרה שבמגדל ומתחננת בפניה להישאר עמה ולאפשר לה להגן עליה מהעולם החיצוני ("Stay with Me"), אך רפונזל מסרבת, ובזעמה, המכשפה קוצצת את שערה ומגרשת אותה אל מדבר הנמצא בשולי היער. האופה פוגש שוב בזר המסתורי, שנותן לו הפעם כסף על מנת לקנות פרה אחרת, וג'ק פוגש בכיפה אדומה, שהפעם עוטה שכמייה העשויה מעור הזאב, ומספר לה על הרפתקאותיו בשמיים, אך כשכיפה אדומה מזלזלת בו ומבטלת את דבריו, ג'ק נחוש לחזור אל הטירה בשמיים ולגנוב נבל קסום.

בשובה מליל הנשף השלישי והאחרון, סינדרלה מתארת לצופים כיצד הנסיך מרח זפת על מדרגות הארמון במטרה למנוע ממנה לברוח שוב, ובעודה לכודה בין הרצון לברוח שוב לבין הרצון להישאר ולהיתפס על ידי הנסיך, היא החליטה להשאיר את הבחירה בידי הנסיך והשאירה לו אחד מסנדלי הזהב שלה כרמז לזהותה ("On the Steps of the Palace"). אשת האופה מגיעה למקום ושוב פוגשת בסינדרלה, כשהפעם היא מצליחה לשכנע אותה לוותר על סנדל הזהב הנותר שלה, ומציעה לה בתמורה את אפון הפלא השישי. סינדרלה משליכה את האפון לקרקע, אך בכל זאת מסכימה להחליף את סנדל הזהב שלה בתמורה לנעליה של אשת האופה ונמלטת שוב מהנסיך. האופה מגיע עם פרה חדשה שקנה יחד עם הנסיך ועוזרו, שרב עם אשת האופה על סנדל הזהב השני, אך המריבה מופסקת לאחר שנשמע רעש חזק ואמו ההיסטרית של ג'ק נתקלת בקבוצה ומודיעה להם שענק חיפש את ג'ק כנקמה על כך שגנב ממנו את הנבל הקסום ומת כתוצאה מנפילה מגבעול האפונים הראשון לאחר שג'ק קצץ את בסיס הגבעול. הנסיך, שמודאג יותר מחיפוש אחר סינדרלה, מבטל את דבריה של אמו של ג'ק ומסתלק עם אחד מהסנדלים המוזהבים, כשאת השני הוא מותיר לאופה ולאשתו. ג'ק, לרווחת אמו, חוזר עם הנבל הקסום. המכשפה מגלה שהפרה החדשה אינה לבנה לגמרי; הוא מכוסה בקמח, אך עם זאת, המכשפה מחזירה את מילקי וייט בחזרה לחיים ומורה לאופה ואשתו להאכיל אותה בשלושת הפריטים הנותרים. ג'ק מנסה לחלוב את מילקי וייט, אך מגלה שהיא עדיין אינה מסוגלת להניב חלב. אשת האופה מודה כי השיער הצהוב שייך לרפונזל, והמכשפה מסבירה בזעם שהשיקוי לא יעבוד מכיוון שהיא כבר נגעה בשיערה של רפונזל, ומסבירה לראשונה שזאת הסיבה בגינה היא שלחה את האופה ואשתו להשיג עבורה את ארבעת הפריטים עבורה; מכיוון שאסור לה לגעת בכל הפריטים. הזר המסתורי מופיע שוב ומורה לאופה להאכיל את מילקי וייט בשיער המשי של קלח תירס. לאחר שהאופה מאכיל את הפרה בשיער התירס, הקבוצה מגלה שכעת מילקי וייט מסוגלת להניב חלב. המכשפה מגלה לאופה שהזר המסתורי הוא למעשה אביו. המכשפה שותה את השיקוי ופתאום הזר המסתורי מת מאחר שזכה לכפרה. הקללה נשברת והמכשפה מקבלת שוב את יופייה ונעוריה והופכת לאשה צעירה ויפה. במקביל, הנסיך של סינדרלה מחפש את הנערה שרגלה מתאימה לסנדל; כשמגיע תור האחיות החורגות לנסות את מזלן, האם החורגת מבינה שהיא תוכל להתאים את הסנדל לרגליהן רק באמצעות ניסור חלקים מכף רגלן ("Careful My Toe"). במפתיע, סינדרלה מופיעה, רגלה מתאימה לסנדל, והיא הופכת לכלתו של הנסיך ("The True Bride"). לאחר שהנסיך שלה מצא אותה וחילץ אותה מהמדבר, רפונזל נכנסת להיריון ויולדת לו תאומים. המכשפה מנסה לקלל את בני הזוג, אך מגלה שעם השבת נעוריה, כוחותיה אבדו. בחתונה של סינדרלה והנסיך, פלורינדה ולוסינדה מנסות לזכות ברחמיה של סינדרלה, אך הציפורים תוקפות אותן ומעוורות אותן כעונש על רשעותן ואשת האופה, הנמצאת בהיריון מתקדם, מודה לסינדרלה על הסנדל. כל אורחי החתונה, חוץ מהמכשפה והאחיות החורגות, מברכים את עצמם על היכולת לחיות באושר ועושר, אך עם זאת, אף אחד לא מבחין בגבעול אפונים נוסף שצומח בשמיים ("Act I Finale: Ever After").

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהוא פותח שוב במשפט: "היה היה פעם... מאוחר יותר...", המספר מציג שוב לצופים את ארבע הדמויות; סינדרלה, ג'ק והאופה ואשתו, שלכאורה התבססו היטב בחייהם; אך עדיין יש לכל אחד מהם משאלות נוספות: האופה ואשתו זכו סוף כל סוף לפרי הבטן לו הם ייחלו, אך השניים מייחלים להגדיל את ביתם הקט, שנהיה צפוף מלהכיל ואילו אשת האופה מאוכזבת מחוסר רצונו של האופה להחזיק את בנם ולו לרגע קט; ג'ק ואמו כעת עשירים ומבוססים כלכלית, אך ג'ק מייחל לחזור לממלכה בשמיים שהותיר אחריו; וסינדרלה כעת נשואה לנסיך וחיה בארמון, אך היא מוצאת את חיי הארמון משמימים ומייחלת לחזור שוב לחייה הקודמים.

פתאום, כולם מזועזעים מרעש התרסקות קולני ועקבות של ענק מסתור שהרסו את הגינה של המכשפה, למעט מספר אפוני פלא. האופה ואשתו מחליטים שהם חייבים ליידע את משפחת המלוכה, ובדרכו, האופה מגייס את עזרתם של ג'ק ואמו. בארמון, עוזרו האישי של הנסיך מתעלם מדיווחם של האופה ושל אמו של ג'ק. כשהוא חוזר הביתה, האופה מוצא את כיפה אדומה כשהיא בדרכה אל ביתה של סבתה מכיוון שביתה נהרס ואמה חסרה; והאופה ואשתו מחליטים ללוות אותה. בינתיים, ג'ק מחליט שהוא חייב להרוג את הענק וסינדרלה מגלה מחבריה הציפורים שהקבר של אמה נהרס ומחליטה למהר לשם, לבושה בבגדיה הישנים. שוב, כל הדמויות שבות אל היער, אך כשהפעם מצב הרוח קודר ואין שירת ציפורים ברקע ("Act II Prologue: So Happy").

בעוד שכולם נמשכים חזרה ליער, רפונזל בורחת משם בהיסטריה, לאחר שאופייה המגונן מדי של המכשפה הטריפה את דעתה. הנסיך שלה רודף אחריה, אך כאשר הוא פוגש את אחיו, השניים מתוודים שישנה סיבה נוספת לנוכחותם ביער; הם נהיו משועממים ומתוסכלים מנישואיהם לסינדרלה ולרפונזל, וכעת הם משתוקקים לחזר אחר שתי נשים יפות הנמות את שנתן ביער - שלגיה והיפהפייה הנרדמת Agony ("Reprise"). בינתיים, האופה, אשתו, וכיפה אדומה אובדים ביער ומוצאים במקום את משפחתה של סינדרלה ואת עוזרו האישי של הנסיך, שמגלים שהטירה נהרסה על ידי הענק. המכשפה מגיעה גם כן, מביאה כחדשות שהענק הרס את הכפר ואת ביתו של האופה. לפתע נשמעים קולות רועמים והענק מופיע. לתדהמת כולם, הענק הנוכחי הוא למעשה אישה שהגיעה מגבעול האפונים השני והיא אלמנתו של הענק שג'ק הרג על ידי קיצוץ הגבעול הראשון. קולה הרועם מכריז שהיא רוצה את דמו של ג'ק כנקמה. על מנת לספק את הענקית, הקבוצה מבינה שהם חייבים לתת לה מישהו, אך הם אינם מסוגלים להגיע להסכמה את מי להקריב עד הם מחליטים (כאקט של שבירת הקיר הרביעי) להציע את המספר כקרבן לענקית. המספר משכנע את הקבוצה בחשיבותו להמשך העלילה, אך המכשפה בכל זאת מקריבה אותו לענקית. אמו של ג'ק מוצאת את הקבוצה ומגנה באגרסיביות על בנה, ומכעיסה את הענקית, עוזרו של הנסיך מנסה להרגיע את הענקית, אך בשוגג הורג את אמו של ג'ק. בזמן שהענקית עוזבת על מנת לחפש את ג'ק, רפונזל רצה לתוך דרכה ונרמסת למוות, לחרדתם של המכשפה והנסיך שלה ("Witch's Lament"). משפחת המלוכה ממשיכים בדרכם ונמלטים לממלכה סמוכה, למרות בקשותיו של האופה שיישארו ויילחמו בענקית. המכשפה מצהירה שהיא תמצא את ג'ק ותקריב אותו לענקית, והאופה ואשתו מחליטים שעליהם למצוא את ג'ק לפניה ומתפצלים שוב. אשת האופה פוגשת בנסיך של סינדרלה, שמפתה אותה בקלות ("Any Moment"). בינתיים, האופה מוצא את סינדרלה בקברה ההרוס של אמה ומשכנע אותה להצטרף לקבוצה שלהם. הנסיך, מרוצה, עוזב את אשת האופה בקלישאה שהוא יזכור אותה, והיא מבינה את הטעות שלה ומחליטה לחזור לחיים מאושרים שלה עם האופה ובנם ("Moments in the Woods"). עם זאת, היא מאבדת את דרכה, נקלעת למסלולה של הענקית, וכתוצאה מכך נהרגת על ידי עץ נופל.

האופה, כיפה אדומה וסינדרלה ממתינים לחזרתה של אשת האופה, כשהמכשפה מגיעה אל הקבוצה בעודה גוררת את ג'ק, אותו היא מצאה ממרר בבכי על גופתה של אשת האופה. האופה, נרגז כאשר הוא לומד על מותה של אשתו, מסכים בלי משים לתת את ג'ק אל הענקית, ומעורר ויכוח מר בין הדמויות. הדמויות בתחילה מאשימות זו את זו על הנסיבות שהובילו אותן לרגע הזה, עד שלבסוף כולן מחליטות להאשים את המכשפה בגידול האפונים מלכתחילה ("Your Fault"). מלאת תחושת גועל נפש, המכשפה מקללת אותם וגוערת בהם על חוסר יכולתם לקבל את האחריות האישית שלהם וזורקת את שאר אפוני הפלא שלה, משחזרת מחדש את הקללה של אמה ומעוררת אותה ("Last Midnight"). האופה האבל בורח, אך הוא מקבל ביקור מרוחו של אביו המת שמשכנע אותו להתמודד עם האחריות שלו ("No More"). האופה חוזר ומסייע לתכנן להרוג את הענקית באמצעות ציפוריה של סינדרלה שינקרו את עיניי הענקית לאחר שתילכד בבור הזפת שהמכשפה הותירה מאחוריה ויאפשרו לג'ק ולאופה להרוג את הענקית. סינדרלה נשארת מאחור על מנת להגן על בנו של האופה וכאשר הנסיך שלה עובר בסמוך, הוא כמעט ולא מזהה אותה. סינדרלה מתעמתת איתו לאחר שנודע לה על הבגידה שלו בה מציפוריה והוא מסביר לה את רגשות חוסר הסיפוק שמילאו אותו ואת סיבותיו לפתות אישה אחרת. היא מבקשת ממנו לעזוב, והנסיך עושה כדבריה בצער. כיפה אדומה חוזרת עם הידיעה שסבתה נהרגה על ידי הענקית. בינתיים, האופה מספר לג'ק שאמו מתה. ג'ק נודר להרוג את העוזר האישי כנקמה, אך האופה משכנע אותו שהריגת העוזר לא תועיל לאף אחד. סינדרלה מנחמת את כיפה אדומה ומנסה ללמד אותה שהריגת הענקית לא תהפוך אותה ליותר טובה, בעוד שהאופה מסביר לג'ק שכולם אחראים לבחירות שהם עושים, טובות או רעות ("No One Is Alone").

ארבעת הדמויות הנותרות, שמצליחות להערים על הענקית ולהרוג אותה, הדמויות המתות, כולל משפחת המלוכה (שאיבדה את דרכה ורעבה למוות ביער) והנסיכים (עם מאהבותיהם החדשות, שלגיה ויפהפייה הנרדמת) משתפים את הלקחים המוסריים האחרונים שלהם עם הצופים. הניצולים מחליטים להתאחד ולבנות את חייהם מחדש, ורוחה של אשת האופה מופיעה ובעודה מנחמת את בעלה האבל, היא מעודדת אותו לספר לבנם את סיפורם. האופה מתחיל לספר את הסיפור באמצעות אותן המילים בהן המספר השתמש בתחילת המחזמר בזמן שהמכשפה מופיעה עם הלקח המוסרי הסופי: "היזהר בדברים שאתה מספר, ילדים יקשיבו." וסינדרלה מסיימת את המחזמר עם הבקשה "הלוואי..." (Act II Finale: Children Will Listen).

צוות הדמויות והשחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד ההפקה המקורית בברודוויי הסיור הלאומי הראשון ההפקה בוסט אנד התחייה המחודשת בברודוויי התחייה המחודשת בוסט אנד הפקת "DagollDagomCatalan" ההפקה ברגנט'ס פארק ההפקה בסנטרל פארק ההפקה בתיאטרון ראונדאבאוט ההפקה האוסטרלית העיבוד הקולנועי
1987 1988 1990 2002 2007 2010 2012 2014
המספר טום אלדרדג' רקס רובינס ניקולס פרסונס ג'ון מק'מרטין גארי ולדהורן ג'ורדי אסטדלה/פראן פראוסה אדי מאנינג
איתן ביר
ג'ושוע סוויני
ג'ק ברודריק התזמורת ג'ון דידריץ' ג'יימס קורדן
הזר המסתורי/אביו של האופה מרטין נלסון פראן קאסטלס בילי בויל צ'יפ זיין פול ל. קופי סיימון ראסל ביל
סינדרלה קים קרוסבי קת'רין רו מק'אלן ז'אקווי דנקוורת' לורה בנאנטי ג'יליאן קירקפטריק ג'יזלה הלן דאלימור ג'סי מולר קליירי קארפן לוסי מונדר אנה קנדריק
ג'ק בן ורייט רוברט דנקן מק'ניל ריצ'רד דמפסי אדם ויילי פיטר קאולפילד מארק פוג'ול בן סטוט גדעון גליק פטריק מולריאן רואן ויט דניאל הטלסטון
האופה צ'יפ זיין ריי גיל איאן ברתולומיאו סטיבן דה רוסה קלייב רו ג'וזף מא גימנו מארק הדפילד דניס או'הר בן סטיינפילד דייוויד האריס ג'יימס קורדן
אשת האופה ג'ואנה גליסון מארי גורדן מוריי אימלדה סטאונטון קרי או'מאלי אנה פרנקוליני אנאבל טוטוזאוס ג'נה ראסל איימי אדמס ג'יימי אוסטריאן כריסטינה או'ניל אמילי בלאנט
כיפה אדומה דניאל פרלנד טרייסי קאטז טסה ברברידג' מולי אפריים סוזי טואז אנה מולינר בוורלי ראד שרה סטילס אמילי יאנג ג'וזי לין ליילה קרופורד
המכשפה ברנדט פיטרס קליאו ליין ג'וליה מקנזי ונסה ויליאמס בוורלי קליין מון האנה ודינהאם דונה מרפי ג'ניפר מאדג' קוויני ואן דה זאנדט מריל סטריפ
האם החורגת ג'וי פראנז ג'ו אן קונינגהאם אן הווארד פמלה מאיירס אליזבת בריס קלרה דל ראסט גאייה בראון אלן הארווי ליז האייז אנטואנט הלורן כריסטין ברנסקי
פלורינדה קאי מק'קללנד סוזן גורדון-קלארק אליזבת בריס טרייסי ניקול צ'אפמן לואיז בוודן אנה ונטורה איימי אלן ריצ'רדסון בת'אני מור אנדי גרוטלושן אלזי מק'קאן תמי בלנשרד
לוסינדה לורן מיטשל דאנט קאמינג ליסה סאדובי אמנדה נאוטון לארה פולבר לורה ונטורה איימי גריפית'ס ג'יניפר ריאס נוח ברודי אנג'לה שונדי לוסי פאנץ'
אמו של ג'ק ברברה בריאן שרלוט רי פטסי רולנדס מארי-לואיז בורק אן ריד תרזה ואליקרוסה מרילין קוטס כריסטין זבורניק ליז האייז מליסה לאנגטון טרייסי אולמן
הנסיך של סינדרלה רוברט וסטנברג צ'אק וגנר קלייב קרטר גרג אדלמן ניקולס גארט קרלוס גראמג'ה מייקל אקסבייר איוון הרננדז נוח ברודי מת'יו מק'פארלן כריס פיין
הזאב הגדול והרע גרג אדלמן
כריסטופר סייבר
ג'וני דפ
רפונזל פמלה וינסלו מרגריט לוול מארי לינקולן מליסה דיי כריסטינה האלדיין מריה דל מאר מיסטו אליס פירם טס סולטאו אמילי יאנג אוליבייה קראונוול מקנזי מאוזי
הנסיך של רפונזל צ'אק וגנר דאגלס סילס מארק טינקלר כריסטופר סייבר ניק גרינשילדס סרג'יי אלברט סיימון תומאס קופר גרודין אנדי גרוטלושן ג'רמי קלימן בילי מגנוסן
אמה של סינדרלה מרלה לואיז נורה מי לינג יוניס גייסון לורה בנאנטי ג'מה וורדל מריה דל מאר מיסטו ג'מה וורדל לורה שופ התזמורת נוני מק'קאלום ג'ואנה רידינג
סבתא פמלה מאיירס לינדה היברד קרלה דל ראסט ואלדה אביקס טינה ג'ונסון קליירי קארפן אנט קרוסבי
אלמנת הענק (קול) ג'ודי דנץ'
(הקלטה מראש)
? ג'ודי דנץ'
(הקלטה מראש)
גלן קלוז
(הקלטה מראש)
התזמורת פרנסס דה לה טור
העוזר האישי פיליפ הופמן מרקוס אולסון פיטר לדברי טרנט ארמנד קנדל ביירון ווטסון פראן קאסטלס מארק גולדת'רופ ג'וש לאמון פטריק מולריאן דייוויד רוג'רס-סמית' ריצ'רד גלובר
אביה של סינדרלה אדמונד לינדק דון קרוסבי ג'ון רוגאן דניס קלי מרטין נלסון סרג'יי אלברט ? צ'יפ זיין דייוויד רוג'רס-סמית'
היפהפייה הנרדמת מורין דייוויס ? קייט ארנל ? ? ? אליס פירם טס סולטאו ? ?
שלגייה ג'ין קלי/סינדי רובינסון ? מייגן קלי ? ? ? סופי קטון ויקטוריה קוק ? ?

רשימת שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם השיר ביצוע
1‏ Act I Prologue: Into the Woods Once Upon a Time/I Wish המספר, סינדרלה ומשפחתה, ג'ק ואמו, האופה ואשתו, כיפה אדומה והמכשפה‏
Birds in the Sky
There Are Bugs on Her Dugs
(Into the Woods (Little Red
Fly Birds, Back to the Sky
Witch's Entrance/Witch's Rap
Jack, Jack, Jack, Head in a Sack/Into the Woods
(Jack's Mother and Jack)
?You Wish to Have the Curse Reversed
Ladies, Our Carriage Awaits
The Spell is on My House
(Into the Woods (Company
2 Cinderella at the Grave סינדרלה ורוחה של אמה
3 Hello, Little Girl הזאב הגדול והרע וכיפה אדומה
4 ‏(The Spell is on My House (Reprise האופה ואשתו
5 I Guess This is Goodbye ג'ק
6 Maybe They're Magic האופה ואשתו
7 Our Little World רפונזל והמכשפה
8 ‏(Maybe They're Magic (Reprise האופה
9 I Know Things Now כיפה אדומה
10 A Very Nice Prince סינדרלה ואשת האופה
11 ‏(First Midnight/Into the Woods (Reprise II תזמורת
12 Giants in the Sky ג'ק
13 Agony הנסיכים של סינדרלה ורפונזל
14 ‏(A Very Nice Prince (Reprise סינדרלה ואשת האופה
15 It Takes Two האופה ואשתו
16 Second Midnight המכשפה, סינדרלה, הנסיכים של סינדרלה ורפונזל, המשפחה החורגת וסבתא
17 Stay with Me המכשפה ורפונזל
18 On the Steps of the Palace סינדרלה
19 Careful, My Toe/The True Bride פלורינדה, לוסינדה, האם החורגת ואימה של סינדרלה
20‏ Act I Finale: Ever After So Happy - short version המספר, סינדרלה ומשפחתה החורגת, ג'ק ואמו, האופה ואשתו, כיפה אדומה, רפונזל, הנסיכים של סינדרלה ורפונזל והמכשפה‏
Happy Ever After
Unhappy Ever After
(Into the Woods (Reprise III

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם השיר ביצוע
1‏ Act II Prologue: So Happy Once Upon a Time - later / I Wish המספר, סינדרלה ומשפחתה החורגת, ג'ק ואמו, האופה ואשתו, כיפה אדומה, רפונזל, הנסיכים של סינדרלה ורפונזל והמכשפה‏
So Happy
(Witch's Rap (Reprise
(Into the Woods (Reprise IV
2 ‏Agony (Reprise) הנסיכים של סינדרלה ורפונזל
3 ‏(Witch's Lament (Reprise of Stay with Me המכשפה
4 Any Moment הנסיך של סינדרלה ואשת האופה
5 Moments in the Woods אשת האופה
6 Your Fault האופה, סינדרלה, ג'ק וכיפה אדומה
7 Last Midnight המכשפה
8 No More האופה ורוחו של אביו
9 No One is Alone האופה וסינדרלה עם ג'ק וכיפה אדומה
10‏ Act II Finale: Children Will Listen Reprise of First and Second Midnight האופה ואשתו, המכשפה והתזמורת‏
?Maybe I Just Wasn't Meant to Have Children
(No One is Alone (Reprise
(Children Will Listen (Reprise of Stay with Me and Witch's Lament
(Into the Woods (Finale Reprise

היסטוריית הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת ניסיונות הרצה בסן דייגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצתו הראשונה של Into the Woods התקיימה בתיאטרון אולד גלוב בסן דייגו, קליפורניה, ב-4 בדצמבר 1986 ורצה במשך חמישים הופעות בבימויו של ג'יימס לאפין. רבים מחברי הצוות שהופיעו באותה ההפקה הופיעו גם בהפקה המקורית בברודוויי, אך ג'ון קנינגהאם, ששיחק את המספר, הזאב והעוזר, וג'ורג' קו, שגילם את הזר המסתורי ואת אביה של סינדרלה הוחלפו על ידי טום אלדרדג', ששיחק גם את המספר וגם את הזר המסתורי. קנת מרשל שגילם את הנסיך של סינדרלה הוחלף על ידי רוברט וסטנברג (ששיחק גם את הזאב), לו אן פונס, ששיחקה את כיפה אדומה, הוחלפה על ידי דניאל פרלנד, אלן פולי, ששיחקה את המכשפה, הוחלפה על ידי ברנדט פיטרס. קאי מק'קללנד, ששיחקה גם את רפונזל וגם את פלורינדה, נשארה בצוות השחקנים, אך גילמה רק את פלורינדה בלבד, ואילו רפונזל גולמה על ידי פמלה וינסלו.

במהלך ניסיונות ההרצה, המחזמר עבר שינויים רבים, אך השינוי הבולט ביותר היה הוספת השיר "No One Is Alone" באמצע ההרצה.

ההפקה המקורית בברודוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר נפתח בברודוויי בתיאטרון מרטין בק (כיום תיאטרון אל הירשפלד) ב-5 בנובמבר 1987, ונסגר ב-3 בספטמבר 1989 לאחר 765 הופעות. בברודוויי כיכבו ברנדט פיטרס, ג'ואנה גליסון, צ'יפ זיין, קים קרוסבי, בן ורייט, דניאל פרלנד, צ'אק וגנר, מרלה לואיז, טום אלדרדג' ורוברט וסטנברג. ג'יימס לאפין ביים את המחזמר עם כוריאוגרפיה מאת לאר לאבוביץ', עיצוב תפאורה וסטים מאת טוני סטרייאגס, עיצוב תאורה מאת ריצ'רד נלסון, עיצוב תלבושות מאת אן הולד-וורד (בהתבסס על סקיצות מקוריות של פטרישיה ציפרודט ואן הולד-וורד) ואיפור מאת המאפר ג'ף ראום. ההפקה המקורית זכתה ב-New York Drama Critics' Circle Award ב-1988 וב-Drama Desk Award, והקלטות הצוות המקורי זכו בפרס גראמי. המופע היה מועמד לעשרה פרסי טוני, וזכה שלושה מהם: המוזיקה הטובה ביותר (סטיבן סונדהיים), התסריט הטוב ביותר (ג'יימס לאפין) וביצוע הטוב ביותר על ידי שחקנית ראשית במחזה (ג'ואנה גליסון).

פיטרס עזב את המופע לאחר כמעט חמישה חודשים בשל התחייבויות מוקדמות לפרויקט אחר. את המכשפה שיחקו אז: בטסי ג'וסלין (מ-30 במרץ 1988); פיליצ'ה רשאד (מ-14 באפריל 1988); בטסי ג'וסלין (מ-5 ביולי 1988); ננסי דוסו (מ-13 בדצמבר 1988) ואלן פולי (מ-1 באוגוסט 1989 ועד הסגירה).

ליהוקים חוזרים כללו את דיק קאוט בתור המספר (החל מ-19 ביולי 1988) (בעקבות עסקה זמנית שלאחריה טום אלדרדג' חזר לתפקיד), אדמונד לינדק בתור הזר המסתורי, פטרישיה בן פיטרסון כסינדרלה, לו אן פונס שבה לגלם את כיפה אדומה, ג'ף בלומנקראנץ' כג'ק, מרין מאזי כרפונזל (נכון ל-7 במרץ 1989) וקאי מק'קללנד, לורן מיטשל, סינתיה סיקס ומרי גורדון מוריי כאשתו של האופה.

ב-1989, בין 23 במאי ל-25 במאי, כל השחקנים המקוריים (למעט סינדי רובינסון ששיחקה את שלגייה במקום ג'ין קלי) התאחדו לשלוש הופעות על מנת להקליט את המחזמר בשלמותו לקראת פרק הבכורה של העונה העשירית של ה-PBS האמריקאי, אשר שודרה לראשונה ב-15 במרץ 1991. המחזמר צולם באופן מקצועי עם שבע מצלמות על הסט של תיאטרון מרטין בק מול קהל עם אלמנטים מסוימים ששונו מההפקה המקורית במטרה לאפשר הקלטת קולות יותר טוב ולהתאים טוב יותר את המסך. במהלך הצילומים צולמו גם סצנות שלא בפני קהל הצופים. וידאו המחזמר הופץ על גבי על קלטות ו-DVD.

ב-9 בנובמבר 1997, התקיים קונצרט העשור לרגל יום השנה העשירי של המחזמר בתיאטרון ברודוויי (בניו יורק), והופיעו בו רוב חברי הצוות המקוריים. צ'אק וגנר וג'ק בלומנקראנץ' גילומו את דמויותיהם של הנסיך של סינדרלה/הזאב והעוזר אישי, בהתאמה, במקום רוברט וסטנברג ופיליפ הופמן וג'ונתן דוקושיץ שיחק את הנסיך של רפונזל במקום וגנר. הקונצרט הציג לראשונה את הדואט "Our Little World", שנכתב עבור ההפקה הראשונה בלונדון של המופע.

ב-9 בנובמבר 2014, נערך איחוד של רוב חברי הצוות המקוריים בשני קונצרטים ודיונים בקוסטה מסה, קליפורניה. המארח מו רוקה אירח את האיחוד וראיין את סטיבן סונדהיים, את ג'יימס לאפין ואת יתר חברי הצוות. בין חברי הצוות הופיעו ברנדט פיטרס, ג'ואנה גליסון, צ'יפ זיין, דניאל פרלנד, בן ורייט ורוברט וסטנברג וקים קרוסבי, שנישאו כבר עד אז.

הסיור הלאומי בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיור הלאומי בארצות הברית החל ב-22 בנובמבר 1988 עם קליאו לייני בתפקיד המכשפה, שהוחלפה לאחר מכן בבטסי ג'וסלין במאי 1989. רקס רובינס גילם את דמויותיהם של המספר ושל הזר המסתורי, שרלוט ריי גילה את אמו של ג'ק, והנסיכים גולמו על ידי צ'אק וגנר ודאגלס סילס. עלילת המחזמר נשארה זהה כמעט לחלוטין, עם שינויים מסוימים בתסריט, תוך כדי שינוי בסיס העלילה. הסיור הלאומי נמשך עשרה חודשים והועלה בערים רבות, כגון פורט לודרדייל, פלורידה, לוס אנג'לס ואטלנטה. הסיור התקיים במרכז ג'ון קנדי לאמנויות הבמה מיוני 1989 ועד 16 ביולי 1989, והמבקר של ה"וושינגטון פוסט" כתב על המחזמר: "המוזיקה היפה שלו - שנעה בין המלודיה לדיסוננס - הוא המדד המושלם למצבנו העגום, השירים תמיד עוקבים אחר דפוסי החשיבה של הדמויות, כשהם שוקלים את האפשרויות שלהם ומעכלים את החוויה שעברו, ואין צורך לומר שזה לא מסורתי, אבל זה חיוני ברמה אחרת. המילים של סונדהיים... מבריקות... אני חושב שתמצאו את חברי הצוות האלה בולטים ומרתקים".

ההפקה המקורית בלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקה המקורית בוסט אנד נפתחה ב-25 בספטמבר 1990 בתיאטרון פיניקס ונסגרה ב-23 בפברואר 1991 לאחר 197 הופעות. המחזמר בוים על ידי ריצ'רד ג'ונס, והופקה על ידי דייוויד מירוויש, עם כוריאוגרפיה מאת אנתוני ואן לאסט, עיצוב תלבושות מאת סו בליין ותזמורות בניצוחו של ג'ונתן טוניק. צוות השחקנים כלל את ג'וליה מקנזי בתור המכשפה, איאן ברתולומיאו בתור האופה ואימלדה סטאונטון כאשתו ואת קלייב קרטר כנסיכה של סינדרלה/הזאב הגדול והרע. המופע קיבל שבע מועמדות לפרס לורנס אוליבייה בשנת 1991.

ההפקה המקורית בוסט אנד הציגה לראשונה את השיר "Our Little World", דואט בין המכשפה לרפונזל, שנועד לתת לצופים תובנה נוספת על טיב היחסים בין המכשפה לבתה המאומצת ועל רצונה של רפונזל לראות את העולם שמחוץ למגדל שלה. האווירה העלילתית שאפפה את ההפקה המקורית בוסט אנד הייתה הרבה יותר אפלה מזו של ההפקה המקורית בברודוויי. המבקר מייקל בילינגטון כתב ש"אבל ניצחון הערב שייך גם לבמאי ריצ'רד ג'ונס, מעצב התפאורה ריצ'רד הדסון ומעצבת התלבושות סו בליין, שמעוררים בדיוק את מצב הרוח הנכון של התיאטרליות הרדופה. התאורה המיושנת מעניקה לפני השחקנים זוהר אפל. היער עצמו מסודר בחצי עיגול, רקוע במסך שחור-כסוף, עם תשע דלתות ושעון מטורף: הסט משיג בדיוק רב את ה"אימה הנעימה" של איורי הילדים של גוסטב דורה, והאפקטים נהדרים: הדלתות הפתוחות חושפות את גלגל העין או את אצבעה של אלמנת הענק".

הפקת התחייה המחודשת בלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעה אינטימית וחדשה של המחזמר נפתחה במחסני דונמאר ב-16 בנובמבר 1998, ונסגרה ב-13 בפברואר 1999. התחייה המחודשת בוימה על ידי ג'ון קראולי והופקה על ידי אחיו, בוב קראולי. צוות השחקנים כלל את קלייר ברט בתור המכשפה, ניק הולדר בתור האופה, סופי תומפסון כאשתו של האופה, ג'נה ראסל כסינדרלה, שרידן סמית' ככיפה אדומה ואת פרנק מידלמאס בתפקיד המספר/הזר המסתורי. ראסל גילמה מאוחר יותר את אשתו של האופה בהפקה שנערכה בתיאטרון הפתוח של רגנט'ס פארק ב-2010. תומפסון זכתה בפרס לורנס אוליבייה לשנת 1999 על גילום אשת האופה, בעוד שההפקה עצמה הייתה מועמדת לפרס הפקת המחזמר הטובה ביותר.

הפקת התחייה המחודשת בברודוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחייה המחודשת בברודוויי, בבימויו של ג'יימס לפין וכוריאוגרפיה מאת ג'ון קאראפה, נפתחה ב-13 באפריל 2002 בהעלאות מוקדמות ונפתחה ב-30 באפריל 2002 בתיאטרון ברודהורסט, ונסגרה ב-29 בדצמבר לאחר ריצה של 18 העלאות מוקדמות ו-279 העלאות רגילות. בתחייה השתתפו ונסה ל. ויליאמס בתפקיד המכשפה, ג'ון מק'מרטין בתפקיד המספר, סטיבן דה-רוזה בתפקיד האופה, קרי או'מאלי בתפקיד אשת האופה, גרג אדלמן בתפקיד הנסיך של סינדרלה, כריסטופר סייבר בתפקיד הנסיך של רפונזל, ושניהם יחד גילמו שני זאבים שמתחרים על תשומת לבה של כיפה אדומה, מולי אפריים בתפקיד כיפה אדומה, אדם ויילי כג'ק ולורה בנאנטי כסינדרלה. ג'ודי דנץ' הקליטה מראש את קולה של אלמנת הענק.

לאפין שינה את התסריט מעט עבור ההפקה הזו: שלושה חזירונים מופיעים בהופעת קמע במהלך העלילה. שינויים אחרים, מלבד שינויי דיאלוג קטנים רבים, כללו את הוספת השיר "", שנכתב עבור ההפקה המקורית בלונדון, נוסף זאב שני בשיר "Hello Little Girl", שמתחרה על תשומת לבה של כיפה אדומה נגד הזאב המקורי, מילקי וייט, פרתו האהובה של ג'ק, גולמה על ידי שחקן (צ'אד קימבאל) בתלבושת ומילים חדשות נכתבו עבור "", שהושר על ידי המכשפה כמו שיר ערש מאיים לתינוקו של האופה.

התחייה המחודשת זכתה בפרס טוני לתחיית המחזמר הטובה ביותר, והייתה מועמדת בין היתר לעיצוב התפאורה, התלבושות והתאורה הטובים ביותר.

בית האופרה המלכותי של לונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחייה בבית האופרה המלכותי של אולפני לינבורי בקובנט גארדן הורץ במהדורה מוגבלת מ-14 ביוני ועד 30 ביוני 2007, ואחריו לתקופה קצרה בתיאטרון לורי, סאלפורד קוואיז, מנצ'סטר בין 4–7 ביולי. ההפקה עירבה זמרי אופרה, שחקני תיאטרון, כמו גם שחקני קולנוע וטלוויזיה; כולל אן ריד כאמו של ג'ק וגארי ולדורן כהמספר. ההפקה עצמה, בבימויו של וויל טאקט, נתקלה בביקורות מעורבות; אם כי היו ביצועים בולטים שזכו לביקורות חיוביות.

בהפקה זו הופיעו סוזי טואס (כיפה אדומה), פיטר קולפילד (ג'ק), בוורלי קליין (המכשפה), אנה פרנקוליני (אשת האופה), קלייב רו (האופה), ניקולס גארט (הזאב) ולארה פולבר (לוסינדה). זה היה המחזמר השני של סונדהיים שהופק על ידי בית האופרה, לאחר ההפקה של סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט ב-2003.

ההפקה בתיאטרון הפתוח של רגנט'ס פארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקה זוכת פרס לורנס אוליבייה בתיאטרון הפתוח של רגנט'ס פארק, בבימויו של טימותי שיידר עם כוריאוגרפיה מאת ליאם סטיל, רצה במשך תקופה מוגבלת של שישה שבועות מ-6 באוגוסט ל-11 בספטמבר 2010. צוות השחקנים כלל את האנה ודינגהאם בתפקיד מכשפה, מארק האדפילד בתפקיד האופה, ג'נה ראסל כאשתו של האופה, הלן דאלימור כסינדרלה, וג'ודי דנץ' כקולה של אלמנת הענק. גארת' ולנטיין היה המפקח המוזיקלי. המחזמר בוצע בשטח מיוער. בעוד שהתסריט נותר כמעט ללא שינויים, שינוי העלילה השתנה באופן דרמטי על ידי הפיכת דמותו של המספר לנער צעיר שאבד ביער בעקבות ויכוח משפחתי - כלי עלילתי ששימש להמחשה נוספת לנושאי ההורות והתבגרות שהמחזמר עוסק בהם.

ההפקה קיבלה שבחים קריטיים רבים, רבים מהם על האפקטיביות של קיום הפקת המחזמר בשטח מיוער פתוח. המבקר ב"טלגרף" כתב: "זה רעיון מעורר השראה להעלות את המחזמר הזה בסביבתו הקסומה והסילאנית של רגנט'ס פארק, והמעצבת סוטרה גילמור התעלתה על עצמה עם מגרש משחקים הרפתקני להפליא כסט, עם כל הסולמות, המדרגות והמסלולים המוגבהים, ורפונזל שכלואה על עץ גבוה". הסוקר של ה"ניו יורק טיימס" העיר: "הסביבה הטבעית גורמת למשהו מהמם ומסתורי ככל שהלילה יורד על הקהל..." סטיבן סונדהיים השתתף פעמיים במהלך ריצת ההפקה וקיבל תגובות חיוביות לצד ההפקה. ההפקה זכתה בפרס לורנס אוליבייה לתחיית המחזמר הטובה ביותר ומייקל אקסבייר, ששיחק את הנסיך של סינדרלה ואת הזאב, הועמד לפרס לורנס אוליבייה על הביצוע הטוב ביותר בתפקיד משנה במחזמר.

ההפקה בתיאטרון דלקורט בסנטרל פארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקה בתיאטרון הפתוח של רגנט'ס פארק הועברה לסדרת "מופעי הקיץ בתיאטרון הפתוח של שייקספיר" בתיאטרון דלקורט שבסנטרל פארק, ניו יורק, עם צוות הפקה חדש. שיידר שוב שימש כבמאי וסטיל שימש כמפקח מוזיקלי וככוריאוגרף. ההפקה רצה במקור מ-24 יולי 2012 עד 25 באוגוסט 2012, אך בהמשל הריצה הוארכה עד ל-1 בספטמבר 2012. צוות השחקנים כלל את איימי אדמס כאשת האופה, דונה מרפי בתפקיד המכשפה, דניס או'הר בתפקיד האופה, צ'יפ זיין כאביו של סינדרלה/הזר המסתורי, ג'ק ברודריק בתפקיד המספר הצעיר, גדעון גליק כג'ק, קופר גרודין בתפקיד הנסיך של רפונזל, איוון הרננדז בתפקיד הנסיך של סינדרלה/הזאב, טינה ג'ונסון בתפקיד הסבתא של כיפה אדומה, ג'וש לאמון בתפקיד העוזר האישי, ג'סי מילר כסינדרלה, לורה שופ כאמה של סינדרלה, טס סולטאו כרפונזל וגלן קלוז כקולה של אלמנת הענק. ההפקה הוקדשה לנורה אפרון, שמתה מוקדם יותר ב-2012. בפברואר 2012 ובמאי 2012, דווח על הפקה אפשרית נוספת בברודוויי עם חברי הצוות הנוכחיים שהיו אז במשא ומתן כדי להחזיר את תפקידיהם. בינואר 2013, הוכרז שההפקה לא תעבור לברודוויי עקב אי זמינות ובעיות בלוחות הזמנים של חברי הצוות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסת המחזמר הישראלית של הופקה על ידי "הנווד" באוגוסט 2016 והועלתה למספר הופעות מוגבל. הפקה זו הייתה השנייה בעולם להציג את דמותה של המכשפה בגילומו של גבר.

כמו כן, עלו לפני כן מספר הפקות חובבניות של המחזמר בארץ באנגלית.

בספטמבר 2023 הועלתה גרסה מחודשת של המערכה הראשונה[1] של המחזמר בהפקת המסלול לתאטרון ומחזות זמר של עידן ליפר בתרגום חדש לעברית, תחילה בבקפה-תיאטרון הקאמרי ולאחר מכן בהבימה 4[2]. בהפקה זו גולמו אחיותיה החורגות של סינדרלה על ידי גברים; כמו כן לוהק שחקן לגילום דמותה של הפרה מילקי וייט.

עיבודים לגרסאות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסת הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר הותאם לגרסה ידידותית עבור ילדים להעלאה בבתי הספר ובגנים, כאשר המערכה השנייה הוסרה לחלוטין, וכמעט מחצית מהמערכה הראשונה הוסרה. גרסת הילדים עבור המחזמר מקצר את המחזמר המקורי בכשעתיים וחצי ואורכו נמשך כ-50 דקות, והלחן מותאם לתווים שמתאימים בקלות לקולות של ילדים.

עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אל תוך היער (סרט)

ב-25 בדצמבר 2014, עלה לאקרנים עיבוד קולנועי תחת הפקתם של אולפני וולט דיסני ובימויו של הבמאי רוב מארשל, וכיכבו בו אנסמבל שחקנים נרחב שכלל את מריל סטריפ, ג'יימס קורדן, אמילי בלאנט, אנה קנדריק, כריס פיין, כריסטין ברנסקי וג'וני דפ. הסרט זכה להצלחה גדולה בקופות כשהוא גרף יותר מ-213,000,000 דולר והוא היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר ושלושה פרסי גלובוס הזהב.

ניתוח של התסריט והמוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב ההפקות של המחזמר, כולל בהפקה המקורית בברודוויי, מספר תפקידים מגולמים בידי שחקן אחד על מנת לדמות מאפיינים זהים בין הדמויות; כך למשל הנסיך של סינדרלה והזאב הגדול והרע שחולקים מאפיינים של חוסר יכולת לשלוט בתיאבון שלהם, מגולמים לרוב על ידי אותו שחקן. באופן דומה, דמויותיהם של המספר ושל הזר המסתורי (אביו של האופה), שחולקים מאפיינים של התערבות חיצונית בסיפור תוך כדי הימנעות מאחריות או ממעורבות אישית מגולמים על ידי אותו השחקן ואמה של סינדרלה וסבתה של כיפה אדומה, שמאפיינות את הדמות המטריארכאלית בסיפור, מגולמות לרוב על ידי אותה שחקנית, שגם מדבבת בשלב מאוחר יותר בעלילה את אלמנת הענק.

עלילת המחזמר עוסקת בנושאים רבים: גדילה, יחסי הורים וילדים, קבלת אחריות, מוסר, ולבסוף, רצון האדם להגשים את משאלותיו וההשלכות שבאות בעקבות כך. כותבי המגזין "טיים" כתבו כי "התובנה הבסיסית של המחזה... נמצאת בלב העניין, רוב האגדות עוסקות ביחסי האהבה הנדיבים בין ההורים והילדים. [במחזמר] כמעט כל מה שמשתבש - כלומר, כמעט כל מה שיכול - נובע מכישלון של חובות הוריות או ילדותיות, למרות הכוונות הטובות ביותר". סטיבן הולדן כתב כי הנושאים של המופע כוללים יחסי הורה-ילד והאחריות של האינדיבידואל לקהילה. המכשפה היא לא רק זקנה בלה, אלא סמל לאמביוולנטיות מוסרית. ג'יימס לאפין אמר כי לאדם הכי לא נעים (המכשפה) יהיו את הדברים הכנים ביותר לומר, ואילו האיש הכי נחמד יהיה פחות הוגן וכנה, ובמילותיה של המכשפה: "I'm not good; I'm not nice; I'm just right." ("אני לא טובה, אני לא נחמדה, אני צודקת.").

לאור הופעת הבכורה של המופע במהלך שנות השמונים, שיא משבר האיידס בארצות הברית, המחזמר פורש כמחווה לאיידס. בפרשנות זו, אלמנת הענק משמשת מטאפורה לאיידס, בעודה הורגת דמויות טובות ורעות ללא הבחנה ומאלצת את הניצולים להתאחד על מנת לעצור את האיום ולהשתקם מן ההרס, מה שמשקף את ההרס שנגרם לקהילות רבות במהלך משבר האיידס. כשנשאל על ההקשר התמטי, הודה סונדהיים שהצופים הראשונים של המחזמר פירשו זאת כמטאפורה של משבר האיידס, אך ציין שמשמעות המחזמר מעולם לא נועדה להיות ספציפית.

הפסקול של המחזמר גם הוא בולט מבין יצירותיו של סונדהיים, בשל עיבודו המורכב ופיתוח מוטיבים מוזיקליים קטנים. בייחוד במילות הפתיחה, "הלוואי...", שמופיעות כמרווחים של סקונדה מז'ור, וחצי הטון הזה חוזר ומתפתח לאורך כל המחזמר, בדיוק כפי שתסריטו של לאפין בוחן את ההשלכות של האינטרסים העצמיים והבעת המשאלות. הדיאלוג במחזמר מאופיין בשימוש רב בדיבור סינקופי. במקרים רבים, משפטיהם השונים של הדמויות מדוברות עם פעימה קבועה, שמחקה את מקצבי הדיבור הטבעיים, אך גם מורכבים בכוונה במקצבים של שמיניות, חלקי שש-עשר ורביעיות, כחלק משיר מדובר. כמו הפקות רבות של סונדהיים ולאפין, השירים מכילים נרטיב של תהליך החשיבה, בו הדמויות משוחחות או חושבות בקול רם.

סונדהיים לקח השראה מילדותו הסוערת בעת כתיבת המחזמר. ב-1987 הוא סיפר למגזין "טיים" כי "האב שלא מרגיש נוח עם התינוקות [היה אביו], והאם שהתחרטה על הבאת ילדיה [הייתה אמו]".

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקה המקורית בברודוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד (ת)/ים תוצאה
1988‏ פרס טוני המחזמר הטוב ביותר מועמדות
המוזיקה המקורית הטובה ביותר סטיבן סונדהיים זכייה
התסריט הטוב ביותר ג'יימס לאפין זכייה
בימוי מחזמר הטוב ביותר מועמדות
הביצוע הטוב ביותר על ידי שחקנית ראשית במחזה ג'ואנה גליסון זכייה
הביצוע הטוב ביותר על ידי שחקן משנה במחזה רוברט וסטנברג מועמדות
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר לאר לאבוביץ' מועמדות
עיצוב התפאורה הטוב ביותר טוני סטראייגס מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר אן הולד-וורד מועמדות
עיצוב התאורה הטוב ביותר ריצ'רד נלסון מועמדות
Drama Desk Award‏ המחזמר הטוב ביותר זכייה
המוזיקה הטובה ביותר סטיבן סונדהיים מועמדות
התמליל הטוב ביותר זכייה
התסריט הטוב ביותר למחזמר ג'יימס לאפין זכייה
בימוי מחזמר הטוב ביותר מועמדות
השחקנית הטובה ביותר במחזמר ברנדט פיטרס מועמדות
שחקנית המשנה הטובה ביותר במחזמר ג'ואנה גליסון זכייה
דניאל פרלנד זכייה
עיצוב התפאורה הטוב ביותר טוני סטראייגס מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר אן הולד-וורד מועמדות
עיצוב התאורה הטוב ביותר ריצ'רד נלסון מועמדות
התזמורת הטובה ביותר ג'ונתן טוניק מועמדות

ההפקה המקורית בלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד (ת)/ים תוצאה
1991‏ פרס לורנס אוליבייה המחזמר החדש הטוב ביותר מועמדות
בימוי מחזמר הטוב ביותר ריצ'רד ג'ונס זכייה
השחקן הטוב ביותר במחזמר איאן ברתולומיאו מועמדות
השחקנית הטובה ביותר במחזמר אימלדה סטאונטון זכייה
ג'וליה מקנזי מועמדות
הביצוע הטוב ביותר בתפקיד משנה במחזמר קלייב קרטר מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר במחזמר סו בליין מועמדות

התחייה המחודשת בלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד (ת)/ים תוצאה
1999‏ פרס לורנס אוליבייה הפקת המחזמר הטובה ביותר מועמדות
השחקנית הטובה ביותר במחזמר סופי תומפסון זכייה

התחייה המחודשת בברודוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד (ת)/ים תוצאה
2002‏ פרס טוני תחיית המחזמר הטובה ביותר זכייה
הביצוע הטוב ביותר על ידי שחקן ראשי במחזה ג'ון מק'מרטין מועמדות
הביצוע הטוב ביותר על ידי שחקנית ראשית במחזה ונסה ל. ויליאמס מועמדות
הביצוע הטוב ביותר על ידי שחקן משנה במחזה גרג אדלמן מועמדות
הביצוע הטוב ביותר על ידי שחקנית משנה במחזה לורה בנאנטי מועמדות
בימוי מחזמר הטוב ביותר ג'יימס לאפין מועמדות
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר ג'ון קאראפה מועמדות
עיצוב התפאורה הטוב ביותר דאגלס ו. שמידט מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר סוזן הילפרטי מועמדות
עיצוב התאורה הטוב ביותר בריאן מק'דביט מועמדות
Drama Desk Award‏ תחיית המחזמר הטובה ביותר זכייה
השחקנית הטובה ביותר במחזמר לורה בנאנטי מועמדות
ונסה ל. ויליאמס מועמדות
שחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר גרג אדלמן מועמדות
שחקנית המשנה הטובה ביותר במחזמר קרי או'מאלי מועמדות
הבמאי הטוב ביותר למחזמר ג'יימס לאפין מועמדות
עיצוב התפאורה הטוב ביותר דאגלס ו. שמידט זכייה
עיצוב התלבושות הטוב ביותר סוזן הילפרטי מועמדות
עיצוב הסאונד הטוב ביותר דון מוזס שרייר זכייה

התחייה המחודשת בלונדון (2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד (ת)/ים תוצאה
2010‏ פרס לורנס אוליבייה תחיית המחזמר הטובה ביותר זכייה
הביצוע הטוב ביותר בתפקיד משנה במחזמר מייקל אקסבייר מועמדות

התחייה המחודשת בניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד (ת)/ים תוצאה
2013 פרס דרמה דסק השחקנית הטובה ביותר במחזמר דונה מרפי מועמדות

ההפקה האוסטרלית (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד (ת)/ים תוצאה
2015‏ Helpmann Award שחקנית המשנה הטובה ביותר במחזמר לוסי מונדר מועמדות
בימוי מחזמר הטוב ביותר סטיוארט מונדר מועמדות

הפקת האוף ברודוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד (ת)/ים תוצאה
2015‏ Drama Desk Award תחיית המחזמר הטובה ביותר מועמדות
Drama League Award תחיית המחזמר הטובה ביותר בברודוויי או באוף ברודוויי מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Into The Woods JR is presented through special arrangement with Music Thatre International (MTI).
  2. ^ אל תוך היער – הבימה, באתר www.habima.co.il


הקודם:
1988: קלוד-מישל שנברג - עלובי החיים
פרס גראמי לאלבום המחזמר הטוב ביותר
1989: סטיבן סונדהיים - אל תוך היער
הבא:
1990: ג'יי דייוויד סאקס - Jerome Robbins' Broadway