אמנות ניאנדרטלית
אמנות ניאנדרטלית היא אמנות שיצר האדם הניאנדרטלי, אשר כוללת אמנות כתלית שהיא ציורי מערות, ואמנות ניידת, המתבטאת למשל בחריטה על עצמות ואבנים. היא מתוארכת לתקופה של 130–40 אלף לפנה"ס בקירוב, כאשר עיקר הממצאים מתוארכים סביב 40 אלף לפנה"ס ומעוררים מחלוקת האם היוצרים הם ניאנדרטלים או הומו ספיינס. בקטגוריית האמנות הכתלית ישנם ציורים אבסטרקטיים ושבלונות יד בצבעוניות מונוכרומית, שעיקר ריכוזם באזור פרנקו-קנטבריה (Franco-Cantabrian region) (אזור המשתרע בין בצפון ספרד ודרום צרפת)
בהקשר של אמנות ניאנדרטלית ישנן כמה שאלות חשובות אשר שזורות אחת בשנייה.
"הולדת" האמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד העת האחרונה [דרושה הבהרה] ההשערה הרווחת הייתה שציורי המערות (אמנות כתלית) שנוצרו על ידי הומו ספיינס באירופה בתקופה הפלאוליתית העליונה, היוו את האמנות הראשונה. אחת הסברות לסיבה מדוע גישה זו הייתה דומיננטית במשך שנים רבות, היא הרצון לייחס אותה לאבות אבותיו של האדם המודרני, ההומו ספיינס, בנוסף לייצור רצף של מסורת אמנותית באירופה.[1] בעשורים האחרונים [דרושה הבהרה] מערערים על הטענה שהאמנות נולדה במקום אחד ומסוים. ציורי מערות שנמצאו באוסטרליה ובאפריקה הדרומית מתוארכים לאותה תקופה של האמנות האירופאית הפלאוליתית.[2] במערת בלומבוס (Blombos Cave) שבדרום אפריקה נמצאה אבן אוכרה ועליה חרוטים קווי זיגזג. היא מתוארכת ל-100 אלף לפנה"ס לפני זמננו לערך, ומיוחסת להומו ספיינס. אבן אוכרה עם סימונים דומים נמצאה באינדונזיה ותוארכה ל-500 אלף לפנה"ס. ככל הנראה זוהי עבודתו של מין אחר, הומו ארקטוס.[3] באזור פרנקו-קנטבריה שבאירופה, התגלו עשרות מערות הכוללות עדויות לאמנות כתלית והן תוארכו עד לאחרונה סביב 40 אלף לפני הספירה. קיימת הסכמה גורפת בין החוקרים כי ממצאים אלה נחשבים לאמנות, אך הם שנויים במחלוקת בנוגע ליוצריהם - הומו ספיינס או ניאנדרטלים. בעקבות התפתחות בשיטות תארוך, נמצא כי אמנות כתלית במערות בספרד שתוארכה ל-65 אלף שנה לפני זמננו. מאחר שהומו ספיינס הגיע לאירופה רק ב-40 אלף לפנה"ס, תומך ממצא זה בגישה שהאמנות הראשונה נוצרה על ידי ניאנדרטלים.
שאלת הולדת האמנות קשורה באופן הדוק לשאלת הגדרת האמנות - אם כלים וקישוטים נחשבים לאמנות, הולדת האמנות קדומה במאות אלפי שנים.
הגדרת האמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נהוג לחלק את האמנות הפרהיסטורית לשני תחומים עיקריים: אמנות כתלית ואמנות ניידת. מירב העדויות אשר שרדו שייכות לקטגוריה של אמנות כתלית. אמנות ניידת כוללת פיסול תבליט וחריטה על מגוון רחב של חומרים. החומרים ששרדו הם חומרים שאינם מתכלים כגון אבנים, עצמות, קרני צבי ושנהב, ואילו עדויות לאמנות קדומה שנעשו על קליפות עץ, קלפי עור, טקסטיל וחול לא שרדו את פגעי הזמן.[4] שימוש בפיגמנטים כמו אוכרה ומנגן, שויכו לניאנדרטלים כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20.[1] יש הטוענים כי שרידי אוכרה אדומה מצביעים על כך שבני אדם עסקו בפעילויות אמנותיות כמו צביעת הגוף למעלה מ-200 אלף שנה באפריקה.[2] עד לאחרונה היה מקובל להגדיר אמנות בעיקר כאמנות כתלית, ואילו סוגי קישוטים שונים נחשבו כמשניים, משום שדרשו יכולות קוגניטיביות פחותות כדי לייצרם.[2] ציור על קיר דורש את הפקת הצבעים, חשיבה על הגוונים והנחתם על המשטח, מה שמצביע על חשיבה סימבולית וקוגניטיבית מפותחת. החל מהעשור האחרון של המאה ה-20, יותר ויותר מדענים נוכחו לדעת כי גם הפקת קישוטים (אמנות ניידת) דורשים תחכום מהיוצר. מעבר לכך, החשיבות של אמצעי הקישוט עלתה, מאחר שכעת מחשיבים אותם כאספקטים חשובים המעידים על המבנה החברתי של קבוצה ושל זהות היחיד.[1] ציורי וקישוטי גוף ייתכן ואף מילאו תפקיד של העברת מסרים וליכוד בזמן מפגש בין קבוצות שונות. בנוסף, ישנה אפשרות כי קישוטים וחרוזי עצמות ושנהב שימשו כסימני שייכות קבוצתית.[5]
היכולת הקוגניטיבית של ניאנדרטלים ליצור אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירת אמנות מקושרת עם יכולת קוגניטיבית וסימבולית. הניאנדרטלים התפתחו במערב אירואסיה וחיו לבדם באירופה למשך יותר מ-200 אלף שנה, במהלכן שרדו כמה עידני קרח. האדם הניאנדרטל היה צייד מיומן ובעל מוח גדול כשל הומו ספיינס, ולמרות זאת במשך שנים רבות לא נחשב כמאופיין בהתנהגויות מודרניות.[1][6] גם בנושא זה יש מחלוקת בין החוקרים. לפי גישת "מהפכת האדם", אמנות וסימבוליזם משויכים לאדם המודרני. בגישה זו התנהגות סימבולית מקושרת עם מהפכה תרבותית שהתרחשה כאשר האדם המודרני הגיע לאירופה לפני כ-40 אלף שנה. לפיהם, האדם המודרני היה היחיד שלו יכולות קוגניטיביות או אדפטיביות הדרושות ליצירת התנהגויות אמנותיות וסימבוליות.
לעומתם, יש חוקרים המציעים כי מרכיבים רבים המשויכים עם מהפכת סוף הפלאולית באירופה, התקיימו באפריקה באמצע תקופת האבן, עשרות אלפי שנים לפני כן. התנהגות מודרנית היא תוצאה של תהליך הדרגתי שקשור להופעה ביולוגית של האדם המודרני והיעלמותו באפריקה בתקופה שבין 280 ו-30 אלף לפני זמננו. במהלך תקופה זו פיתח האדם המודרני מאפיינים שמגדירים התנהגות מודרנית כמו ייצור להבים, פיתוח אסטרטגיה על בסיס ניסיון ושימוש בצבע וקישוטים. ישנם ממצאים העשויים לתמוך בטענתם, כמו שני מקטעי אוכרה מאפריקה שמתוארכים ל-77 אלף שנה לפני זמננו,[1] או קונכיות צבועות ומעוצבות ממערת הים אביונס (Aviones sea cave) (גר') בדרום מזרח ספרד, אשר נוצרו על ידי ניאנדרטלים לפני 115,000 שנה, ומצביעים על מורשת ארוכה של אמנות.[7] לפי ז'ואאו ז'ילאו, הניאנדרטלים היו שווים לאדם המודרני ביכולות הקוגניטיביות. כראיה לכך הוא מביא את הממצאים ממערת גרוט דו רנה (Grotte du Renne) בצרפת;[6] במערה זו נמצאו יותר מ-30 קישוטים אישיים יחד עם עדויות להימצאות ניאנדרטלים במערה, באותו הרובד. הפריטים היו קבורים מתחת לארטיפקטים שמזוהים עם האדם המודרני, ולכן הוצע שהם קדומים יותר. הקישוטים כללו ניבים מחורצים ומחוררים של שועל, זאב, דב, צבוע ואייל, אותם מקובל לייחס לניאנדרטלים.[1] פרשנות אחת טוענת כי השיניים חוררו כך שיוכלו להיות מושחלות על חוט.[6] ממצא זה מצביע לדעת אותם חוקרים על כך שלניאדרטלים הייתה לכל הפחות היכולת להתמודד עם מסורות תרבותיות של האדם המודרני, או שהיו מסוגלים לפתח מסורת סימבולית משלהם.[1] גולגולת ניאנדרטלית שנמצאה בשכבת הקישוטים במערה גרוט דו רנה הובילה את ז'אן ז'ק הבלין למסקנה שהייתה השפעה של הומו ספיינס על אמנות ניאנדרטלית. הוא סבור שהניאנדרטלים רכשו את הקישוטים מההומו ספיינס, או יצרו אותם בעצמם תחת ההשפעה של המין החדש. בכך הוא מתנגד לגישה כי הניאנדרטלים היו בעלי יכולת קוגניטיבית וסמלית מפותחת. פרנצ'סקו דה אריקו סבור כי גם אימוץ התנהגות ממין אחר היא התנהגות מודרנית. כריס סטרינגר, שבעבר חשב על הניאנדרטלים כחסרי יכולת קוגניטיבית ליצור אמנות, שינה את דעתו. לפי ניתוחים של הגנום הניאנדרטלי, סטרינגר מצא שוני בין מוח של ניאנדרטל להומו ספיינס; היקף נרחב יותר מהמוח שלהם הוקדש לראיה ושליטה בגופם הכבד, מה שיכל להשאיר פחות תפוסה למודעות חברתית ואינטראקציה. למרות ממצאים אלו, סטרינגר מאמין שבהקשר של יצירת אמנות, חלו על הניאנדרטלים מגבלות שלא היו שכליות, כגון גודל אוכלוסייה מצומצם שמנה מספר אלפים בודדים בשל עידני הקרח, ותוחלת חיים של 30 שנה. לעניות דעתו, הניאנדרטלים היו עסוקים בהישרדות ולא היה להם פנאי לפתח תרבות ואמנות.[6]
אמנות כתלית ניאנדרטלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמנות פרהיסטורית המושג ציורי מערות מתייחס לכל סוג של אמנות כתלית שמערב הנחה של צבעים על קירות, רצפה או תקרה של מערת אבן עתיקה. סוג נוסף של אמנות פרהיסטורית הוא חריטות באבן (cave drawing), שנעשות בעזרת צור או כלי אבן.[8] בעשורים האחרונים נמצאו מספר עדויות של אמנות כתלית ששויכה לאדם הניאנדרטלי. יצירות אלו תוארכו לכ-40,000 לפנה"ס, זמן הגעתם של ההומו ספיינס לאירופה. התארוך לתקופה ההיא הוביל למחלוקת בנוגע ליוצרי האמנות - האם היו אלו ניאנטדרטלים שחיו באזור כבר תקופה ארוכה או שמא הומו ספיינס, המתיישבים החדשים.
דוגמה לכך היא מערת אל קסטיו, בקנטבריה שבצפון ספרד. במערה נמצאה אמנות כתלית המכילה מעגלים אדומים דהויים, שבלונות כף יד וקווי מתאר של ביזון. על ממצאים ארכאולוגיים אלו נעשה שימוש בשיטת תארוך אורניום-תוריום, כדי לקבוע מאיזו תקופה הממצאים. מעל הציור נוצרה שכבת קלציט המכילה אטומי אורניום, אשר משמשים כשעון רדיואקטיבי. הביזון שויך לתרבות המגדלנית (לפני 12–17 אלף שנה), אך שבלונות היד הן העתיקות ביותר ותוארכו ללפני 40,800 שנה לכל הפחות.[6]
לאחרונה [דרושה הבהרה] התפרסם מחקר נוסף שעשה שימוש בשיטת התארוך של אורניום-תוריום. באמצעות שיטה זו תיארכו את הפחמה שנוצרה מעל לציור כותלי שנמצא בשלוש מערות בספרד. לפי הממצאים, הפחמה מתוארכת 65,000 לפני זמננו, לכן הציורים נעשו לכל הפחות בתקופה זו, אם לא לפניה. [9] המערות הן לה פסייגה (Cave of La Pasiega) שבקנטבריה, לה טרוויסו (Maltravieso cave) שבאקסטרמדורה וארדלס (Ardales cave) שבאנדלוסיה.
במערת ארדלס נמצאו יותר מ-1000 ציורים וחריטות בצורות שונות כגון נקודות, קווים, מעגלים וצורות גאומטריות נוספות. כמו כן נמצאו תיאורים פיגורטיביים של חיות כגון סוסים, אייל וציפורים. במערה זו הממצאים תוארכו לכלפני 45,000 שנה.[9] באותה מערה נמצאו גם נטיפים וזקיפים המתוארכים ללפני 65,500. צורתם יוצרת מראה דמוי וילון שנצבע באדום. החוקרים טרם הצליחו לפענח מה המשמעות של יצירה זו, אך פרופסור פול פטיט סבור כי העדויות מצביעות על עיסוק בפעילויות ריטואליות.[7] אדם ברום אשר חולק על דעתו של פרופסור פול פטיט, טוען שדוגמיות האבן נלקחו מתחת לציור ומייצגות את תארוך הקיר ולא הציור, ושהנטיפים והזקיפים דמויי הווילון צבועים בפיגמנט טבעי.
מערת לה טרווייסו מכילה כ-60 שבלונות של כף יד אדומה שהן חלק מיצירה גדולה הכוללת צורות גאומטריות של נקודות ומשולשים, וכן דמויות מצוירות וחרוטות. שבלונת היד מתוארכת לתקופה של לפני 66,700 לכל הפחות, ונוצרה בטכניקה של הנחת כף היד על הקיר וריסוס פיגמנט של אוכרה אדומה מהפה.[7][9] שבלונת יד, בניגוד לטביעת יד, לא יכולה להיווצר בטעות, מאחר שהיא מצריכה אור והכנה של חומרים, מה שמצביע על מעשה מכוון. שבלונת היד מצויה פעמים רבות ליד דימויים מהטבע בתוך מערה ולא על פני שטח זמינים, לכן סביר להניח שהם מהווים סמלים בעלי משמעות ומיקומם מכוון.[9]
במערת לה פסייגה, האמנות הכתלית שנמצאה הייתה בצבעים אדום ושחור ותיארה קבוצות חיות, קווים, נקודות ואולי אף דמויות אנושיות. הציורים מתוארכים לשנת 64,800 לפנה"ס לכל הפחות. אחד הציורים דומה לסולם, ובין שלביו תיאורי חיות, שייתכן שהוספו בשלב מאוחר יותר.[7] ממצא זה מגדיר מחדש את תחילת האמנות, שעד כה יוחסה להומו ספיינס. בין הממצא החדש לסברה המקובלת מבדילות לפחות 20 אלף שנה. מאחר שאירופה הייתה מאוכלסת בתקופה זו על ידי ניאנדרטלים, ניתן להסיק כי אמנות זו היא אמנות ניאנדרטלית.[9]
כותבי המאמר סבורים כי ממצא זה שם קץ לדיון שהאמנות הניאנדרטלית התפתחה במקביל או מעט לפני שהומו ספיינס הגיע לאירופה. התרבות השטלפרונית היא למעשה רק חלק ממורשת ארוכה של פעילות סימבולית של ניאנדרטלים.[9]
הבדלים בין אמנות כתלית ניאנדרטלית ומאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאחר שהממצאים המשויכים לאדם הניאנדרטלי בסבירות גבוהה הם בודדים, קשה להסיק בהתבסס עליהם מסקנות כוללניות. עם זאת ניתן למצוא כמה הבדלים בין אמנות ניאנדרטלית כתלית ומאוחרת יותר.
סגנון ונושא[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לעשור השני של המאה ה-21, לא נמצאה ראייה שהניאנדרטלים ציירו באופן ריאליסטי, אלא רק אבסטרקטי. כאמור, הציור דמוי הסולם, וכן שבלונות יד, הם הממצאים אשר מוקדמים ב-20 אלף שנה מרוב הממצאים במערות הפרנקו-קנטבריות, וניתן לייחס אותם בסבירות גבוהה לניאנדרטלים. עולה השאלה האם אמנות אבסטרקטית יכולה להיחשב אמנות. לשאלה זו ניתן לענות כי צריך לנהוג באותו האופן גם אל האמנות המודרנית של המאה ה-20.[3] אם נבחן ממצאים שיושבים על קו התפר של לפני 40 אלף שנה, נוכל בנוסף להתייחס לצורות גאומטריות כמו נקודות, קווים, מעגלים ומשולשים, ואף ציורים פיגורטיביים של חיות הרביווריות ודמויות.
לעומת זאת, האמנות המאוחרת יותר החל מ-40 אלף לפנה"ס והלאה, מגוונת יותר. ניתן לחלק אותה לשלושה סוגים. הסוג הראשון הוא סימנים אבסטרקטיים מסתוריים הכוללים נקודות ושרבוטים. הסוג השני הוא שבלונות של כפות ידיים, והשלישי הוא תיאורים של חיות כמו ביזון, סוס וממותה. כאשר דנים באמנות כתלית לרוב מתייסים לסוג השלישי.[3]
האמנות הפיגורטיבית החלה להופיע בתקופה הפלאוליתית העליונה ומשויכת לתקופה של לפני 10–35 אלף שנה.[4] רוב ציורי המערות הם פיגורטיביים כאשר כמעט כולם מתארים חיות. בתחילה, האמנים של עידן האבן ציירו חיות טורפות כגון אריות דובים וקרנפים באותה מידה של חיות ציד כמו ביזון ואייל הצפון, אך בשלב מסוים חיות הציד הפכו דומיננטיות. השכיחים ביותר הם אוכלי העשבים: ביזון, סוס, אייל, שור הבר, יעל, אייל הצפון, ממותה, קרנף צמרי והאייל הענק. בנוסף לכך, ישנם דימויים של חיות אחרות כמו אריות המערות, דב חום, דגים וציפורים נדירות. הדימויים מופיעים לבד או כחלק מפאנל הכולל דימויים נוספים. בפאנלים לרוב מצויות יחדיו חיות שאין ביניהן קרבה ממשית בטבע, כלומר בציורים מופיעות חיות כמו ביזון וסוס בקרבה אחד לשני, בעוד שבטבע הן חיות בעדרים נפרדים. לעיתים יש דומיננטיות של מין מסוים בפאנל, כמו ממותה במערת רופיניאק (Rouffignac Cave), ממותה וביזון במערת פונט דה גום (Font-de-Gaume), וסוס ופרה במערת לאסקו. במערות אחרות קיימת הדגשה של מין שונה בחלקים שונים של אותו הפאנל, למשל במערת לה פורטל ישנו חלק אחד בו הסוסים יותר דומיננטיים ובחלק אחר ביזונים.[10] דימויים של אדם הם נדירים יותר ורובם עשויים באופן גס ולא מהוקצע בשונה מדימויי החיות. דוגמה לכך היא תיאור אדם עם ראש ציפור שנמצא במערת לאסקו.
ציורים אבסטרקטיים כמו סימנים, סמלים וצורות גאומטריות מהווים את הסוג הקדום יותר של אמנות פלאוליתית. עדויות לכך נמצאו במערות של תקופת האבן המאוחרת כמו אל קסטיו ואלטאמירה.
בנוסף לכך, ישנן שבלונות יד, שנעשו ברובן על ידי נשים, אך נמצאו עדויות גם לשבלונות יד של ילדים וגברים. דוגמאות לכך הן שבלונות היד של מערת גרגס, פאנל שבלונות היד במערת שובה וב"מערת הידיים" בארגנטינה.[8]
אם כן, שבלונות יד מתחילות באמנות ניאנדרטלית וממשיכות לאמנות מאוחרת יותר. בנוסף לכך, ישנה עדות לציור אבסטרקטי, אשר ממשיך גם הוא בתקופה מאוחרת יותר. הציור הפיגורטיבי מגיע בשלב מתקדם יותר, ולדעת רבים מצביע על חשיבה סימבולית וקוגניטיבית מפותחת.
טכניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמנות הניאנדרטלית היא אמנות מונוכרומית העשויה לרוב בצבע אדום או שחור. הצבע האדום מגיע מתחמוצת ברזל כמו המטיט, והצבע השחור מושג מפחם או מנגן דו-חמצני. לעיתים השתמשו האמנים בגוש אבן או פחם בצורת עפרון. במקרים אחרים היו מרסקים את הפיגמנט ומערבבים אותו בחומר אחר כדי שיהפוך לנוזלי. את המשחה היו מניחים על הקיר בעזרת האצבעות או מברשת שעשויה משיער חיות, או לחלופין, היו משפריצים אותה דרך הפה כדי ליצור שבלונות. השפרצת הצבע נעשתה גם דרך עצמות חלולות או קנה. שאריות צבע על קונכיות יכולות להעיד כי שימשו כמיכלי צבע. אמצעי התאורה לפנים המערה היה אש או אור שמש חלוש.[8]
ניתן לראות התפתחות בטכניקות עם הזמן. המונוכרום נכח עד 25 אלף לפנה"ס, מאז החל השימוש בפוליכרום בין השנים 25-20 אלף לפנה"ס, ומגיעים לשיא בין השנים 10–15 אלף לפנה"ס עם היצירות שבמערות לאסקו, אלטאמירה, פונט דה גום ולס קומברלס.[8] בחלק מהציורים במערת שובה השתמשו בחותמות על-מנת ליצור הצללות בתוך הדמויות, מה שמצביע על ציור מורכב.[11] הם השתמשו במינרלים שנמצאו בסביבה כצבעים, למשל אוכרת חימר יצרה גוונים של אדום צהוב וחום.[8] בכמה ציורים במערות בהרי הפירנאים כמו מערת ניו ופונטנט יש עדות לשימוש במדלל צבע, שהוא אבקה מכמה סוגי אבנים. המטרה הייתה לשמר את הפיגמנט, לוודא שהצבע יתפס על הקיר ולמנוע את היסדקות הצבע בזמן הייבוש.[11] מחקר ממערות אחרות העלה כי הם ערבבו את האבקה עם מי מערות שעשירים בסידן פחמתי, דם, שתן, שומן חיות או מיץ ירקות.[8] ניתן לאתר יצירות בעלות מספר טכניקות באותו הדימוי, למשל שילוב של חריטה וציור.[11]
.jpg)
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הממצאים שנתגלו עד כה מצביעים כי האמנות הניאדרטלית ממוקמת באזור הפרנקו-קנטבריה, כאשר הממצאים הישנים ביותר המקושרים עם הניאנדרטלים נמצאו במערות בספרד. מכיוון שזוהי תגלית חדשה, ולכן לא בהכרח זהו האזור היחידי בו קיימת אמנות ניאנדרטלית, וייתכן שהיא קיימת באתרים נוספים שטרם התגלו. חוקרים בתחום שמו לעצמם למטרה להמשיך לחקור ולתארך מערות בצרפת ובמדינות נוספות, כדי למצוא עוד עדויות של אמנות ניאנדרטלית[7]
רוב האמנות המאוחרת יותר התגלתה גם היא באזור פרנקו-קנטבריה; נמצאו כ-350 מערות שמכילות אמנות מהתקופה הפלאוליתית העליונה. קיימת התקבצות מערות בחבל הדורדון וסביב הר קסטיו, אולם נמצאו יצירות מדהימות גם באזורים אחרים כמו דרום אפריקה, ארגנטינה, הודו, סין, אוסטרליה ועוד.[8]
תכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות המחקרים הרבים שנעשו עד כה בחקר האמנות הפרהיסטורית, החוקרים אינם קרובים למענה על השאלה מה הניע את אמני התקופה הפרהיסטורית ליצור את אמנותם. עדיין אין מידע האם הם כיוונו לעשיית אמנות ספציפית למטרות אסתטיות הראויות להערכה, או למטרה שימושית פונקציונלית כלשהי אחרת. אמנות כתלית ייתכן ומילאה פונקציות פולחניות, וישנה השערה כי סימונים על חפצי אמנות ניידת שימשו לסימון של מידה.[4] ישנה גישה הסוברת כי אחת המטרות של אמנות פרהיסטורית היא מטרה דידקטית; היא נועדה להעביר ולשנן עובדות, מיתוסים ואמונות בין דורות. ציורי מערות היו כציור על לוח, שבעזרתו מלמדים את הצעירים את מסורת השבט. לעיתים הציורים מאגדים את הסמלים הסודיים של מועדון מסוים או זקני השבט. הציורים שימשו כדי לשמר את הדיאלוג עם האבות הקדמונים, עם רוחות של חיות טוטם וישויות נוספות.[12] למרות סברה זו, הדעה הרווחת היא שעדיין לא פוענחו כל המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי האמנות הניאנדרטלית והמאוחרת יותר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרן ברדשו - אמנות כתלית
- אמנות פרה-היסטורית
- סרטון אמנות ניאנדרטלית
- אמנות כתלית במערות הפרנקו-קנטבריות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 OSCAR MORO ABADÍA AND MANUEL R. GONZÁLEZ MORALES, REDEFINING NEANDERTHALS AND ART: AN ALTERNATIVE INTERPRETATION OF THE MULTIPLE SPECIES MODEL FOR THE ORIGIN OF BEHAVIOURAL MODERNITY, OXFORD JOURNAL OF ARCHAEOLOGY, Blackwell Publishing, 2010, עמ' 229-243
- ^ 1 2 3 Margaret W Conkey, Prehistoric Art, Elsevier, 2015
- ^ 1 2 3 Jonathan Jones, So Neanderthals made abstract art? This astounding discovery humbles every human, /www.theguardian.com, 23/02/18
- ^ 1 2 3 Günter Berghaus, The discovery and story of prehistoric art, New perspectives on prehistoric art, Praeger Publisher, 2004
- ^ Günter Berghaus, New perspectives on prehistoric art, Praeger Publisher, 2004, פרק Art in human evolution
- ^ 1 2 3 4 5 Tim Appenzeller, Old masters The earliest known cave paintings fuel arguments about whether Neanderthals were the mental equals of modern humans., NATURE 497, Macmillan Publishers Limited, 2013, עמ' 302-304
- ^ 1 2 3 4 5 Ian Sample, Neanderthals – not modern humans – were first artists on Earth, experts claim, https://www.theguardian.com, 22/02/18
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Stone Age Cave Painting, http://www.visual-arts-cork.com
- ^ 1 2 3 4 5 6 D. L. Hoffmann, C. D. Standish, M. García-Diez,P. B. Pettitt, J. A. Milton, J. Zilhão, J. J. Alcolea-González, P. Cantalejo-Duarte, H. Collado, R. de Balbín, M. Lorblanchet, J. Ramos-Muñoz, G.-Ch. Weniger, A. W. G. Pike, U-Th dating of carbonate crusts reveals Neandertal origin of Iberian cave art, Science, 2018, עמ' 912-915
- ^ Peter J.Ucko and Andre'e Rosenfeld, Palaeolithic cave art, BAS Printers Limited, 1967, עמ' 38
- ^ 1 2 3 The Paleolithic Cave Art of France, THE TECHNIQUES UTILISED, http://www.bradshawfoundation.com
- ^ Emmanuel Anati, Functions of prehistoric art, Decoding prehistoric art and the origins of writing, Global Press, 2015