מערת שובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מערת שובה פון-ד'ארק
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Chauvet´s cave horses.jpg
ציורי סוסי בר ובקר הבר במערה
מדינה צרפתצרפת  צרפת
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2014, לפי קריטריונים 1, 3
קואורדינטות 44°23′15″N 4°24′51″E / 44.3875°N 4.414167°E / 44.3875; 4.414167קואורדינטות: 44°23′15″N 4°24′51″E / 44.3875°N 4.414167°E / 44.3875; 4.414167

מערת שובה (Chauvet-Pont-d'Arc) היא מערה במחוז ארדש בצרפת, שמכילה את ציורי המערות המוקדמים ביותר שהתגלו, כמו גם אלה שהשתמרו בצורה הטובה ביותר; בנוסף לכך, במערה ישנן עדויות לפעילות מהתקופה הפלאוליתית העליונה[1]. המערה ממוקמת ליד הקומונה ואלון פון-ד'ארק על צוק אבן גיר מעל נהר ארדש, בקניוני גורג'ז ל'ארדשה. מערת שובה התגלתה ב-18 בדצמבר 1994, והיא נחשבת כיום כאחד מהאתרים החשובים ביותר של התקופה הפרהיסטורית. המערה זכתה לתואר אתר מורשת עולמית של UNESCO בשנת 2014.

גילוי המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת שובה התגלתה על ידי שלושה ספלאולוגים: אליוט ברונל-דשאמפס, כריסטיאן הילארי וז'אן-מארי שובה, שעל שמו נקראה המערה. שובה תיעד בפרוטרוט את הגילוי. בנוסף לגילוי הציורים והעדויות לפעילות אנושית, הצוות גילה שרידי עצמות מאובנות של בעלי חיים וחריטות. מחקר מעמיק יותר, שנעשה בידי ז'אן קלוט, חשף מידע נוסף על האתר. ישנה מחלוקת מתי צוירו ציורי המערה. לפי מחקר שפורסם ב-2012, הם צוירו בידי בני התרבות האוריניאקית, בזמן מסוים בין 32,000 ל-30,000 לפני זמננו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת שובה ממוקמת על שפת ערוצו הקדום של נהר ארדש (אנ'), לפני גשר הסלע הטבעי פון-ד'ארק. הנקיקים של אזור ארדש עשירים במערות, שלרבות מהן יש חשיבות גאולוגית או ארכאולוגית. מערת שובה גדולה באופן יוצא-דופן; מצב, כמות ואיכות השימור של הציורים בה מדהימים. בהתבסס על תיארוך פחמן-14, שתי תרבויות אכלסו את המערה: התרבות האוריניאקית והתרבות הגרווטית (אנ'). רוב הציורים צוירו ככל הנראה במהלך התרבות האוריניאקית, המוקדמת יותר מביניהן. השרידים שהשאירה אחריה התרבות הגרבטית במערה הם רק טביעת כף רגל של ילד, שרידים חרוכים של מדורה וכתמי פחם שמעידים על שימוש בלפידים. טביעות כף רגל אלה הן, ככל הנראה, טביעות הרגליים המוקדמות ביותר שתוארכו. חוקרים משערים כי המערה נשארה ב-1994 בדיוק כמו לאחר ביקורו של הילד.

על רצפת החרסית הרכה של המערה נמצאו שרידיהם של דובי מערות, ושקעים גדולים ועגולים שסביר להניח שהיו "הקינים" בהם ישנו דובי המערות. עצמות מאובנות נפוצות יחסית במערה, וכוללות גולגולות של דובי מערות ושל יעלים.

ציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תועדו מאות ציורי בעלי חיים במערה, המציגים לפחות 13 מינים שונים, לרבות כאלה שנדירים במקבצי ציורים אחרים מעידן הקרח. בשונה מרוב ציורי המערות האחרים, במערת שובה לא מצוירים רק אוכלי עשב כמו סוסים, בקר, איילים וממותות, אלא גם טורפים, כמו אריה מערות וצבוע מערות. נמצאו גם ציורים בהם מתועדים קרנפים. בדומה לשאר מקבצי ציורי המערות, במערת שובה אין ציורים של בני אדם, מלבד ציור של פות שמחובר לרגליים לא-גמורות. מעל ציור זה מצויר ראש ביזון, מה שגרם לחלק מהחוקרים לשער כי זהו ציור של מינוטאור. ישנם סימונים של אוכרה, וטביעות ידיים שנוצרו על ידי הנחת היד על קיר המערה ונשיפת צבען עליהן. סימנים מופשטים, כמו קווים ונקודות, נפוצים ברחבי המערה. ישנם גם שני ציורים שדומים במעורפל לפרפר או לעוף. שילוב זה של ציורים גרם למספר חוקרים לשער כי מטרת ציורים אלה הייתה טקסית, שמאניסטית או שימוש בקסם.

באחד מהציורים שנמצאו במערה, מתואר הר געש פולט לבה, דומה להרי הגעש הפעילים הרבים שהיו באותה עת בסביבות המערה. אם הציור מקורי, זהו התיעוד הראשון בהיסטוריה של הר געש.

האמנים שציירו את ציורי המערה השתמשו בטכניקות ייחודיות, שלא נמצאו כמותן בציורי מערות אחרים מאותה תקופה. הציירים הקדומים ניקו ככל הנראה את קירות המערה לפני שהתחילו לצייר, על מנת ליצור משטח ישר ונוח יותר לציור. בנוסף, קווי המתאר של חלק מהציורים נחרטו בסלע, על מנת לשוות להם אפקט תלת-ממדי. בנוסף, במערה צוירו, באופן ייחודי, "סצנות" - מספר בעלי חיים ש"נפגשו", וזוג קרנפים צמריריים נלחמים בעזרת קרניהם על מנת להשיג בת-זוג או טריטוריה.

תיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריות מצוירים (העתק)
קרנף מצויר

מקובל על רוב החוקרים שמערת שובה מכילה את ציורי המערות המוקדמים ביותר שהתגלו עד עתה, בהתבסס על תיארוך פחמן-14 של הפחם ששימש ליצירת הצבע השחור בציורים ושל הפחם בשרידי המדורות על הרצפה. לפי ז'אן קלוט, אחד מהחוקרים שגילו את המערה, "זמני אכלוס המערה מתחלקים לשניים: התקופה הראשונה בסביבות 27,000–26,000 לפני זמננו, והשנייה בסביבות 32,000–30,000 לפני זמננו". נכון ל-1999, פורסמו תיארוכים עבור 31 דוגמיות מהמערה. המוקדמת ביותר מביניהן, דוגמית "Gif 99776" מ"אזור 10", מתוארכת ל-32,900±490 שנים לפני זמננו. עד שנת 2011, יותר מ-80 תיארוכים רדיואקטיביים נעשו, בין השאר לעצמות בעלי חיים ולפחם שנמצא על רצפת המערה. ממצאי תיארוכים אלה מעידים על כך שהציורים נעשו בשתי תקופות: לפני כ-35,000 שנים, ולפני כ-30,000 שנים, וכי בעלי חיים (בעיקר דובי מערות) השתמשו במערה או הובאו אליה עד לפני כ-20,000 שנים[2].

לאור סגנון הציורים והשתמרותם המצוינת, שמזכירים אתרי מערות מאוחרים בהרבה בצרפת וספרד, ישנם חוקרים שחולקים על תארוך זה. כריסטיאן זוכנר, שהסתמך על השוואת סגנון הציורים במערת שובה כמו גם במערות אחרות, הגיע למסקנה שהציורים האדומים הם מתקופת התרבות הגרווטית (28,000 עד 23,000 לפני זמננו), ושהציורים השחורים הם מתקופת התרבות המגדלנית המוקדמת (חלקן המוקדם של 18,000 עד 10,000 לפני זמננו). החוקרים פטיט ובאן טענו שהתארוך הקיים לא מתאים לסגנון העיצובי של התקופה, ושיש ספק לגבי אמינותו של תיארוך פחם שהיה חשוף לתנאי קארסט[3].

במאמר שפורסם בכתב העת PNAS במאי 2012 על ידי ספלאולוגים מהאוניברסיטאות של סאבוי, אקס-מרסיי וסנטרה נשיונל דה פרהיסטוריה, נטען שהציורים נעשו לפני לפחות 21,000 שנים וייתכן שאף יותר מ-29,000 שנים. ממצאי החוקרים בוססו על בדיקת כלור-36 מהסלעים מסביב לכניסה למערה. לפי הממצאים, הכניסה למערה נחסמה לפני כ-29,000 שנים על ידי סלע שקרס[4].

שימור המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה למערה נאסרה מאז גילויה ב-1994, בשל ניסיון קודם עם כניסת מבקרים למערות כמו לאסקו, שגרמה לפריחת אצות על קירות המערה, מה שהזיק לציורים. העתק של מערת שובה נפתח לציבור ב-25 באפריל 2015. זהו העתק המערה הגדול ביותר שנפתח אי פעם, גדול פי 10 מההעתק של מערת לאסקו. ההעתק בגודל טבעי, ואף בניין עגול הנמצא מספר קילומטרים מהמערה המקורית הועתק גם הוא. חוויית המבקרים מועצמת על ידי הדמיית תנאי המערה המקוריים: שקט, חשכה, קור, לחות ואקוסטיקה, ששוחזרו בקפידה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערת שובה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Chauvet, J. M., Brunel Deschamps, E., & Hillaire, C. (1996). Dawn of art: the Chauvet Cave: the oldest known paintings in the world. HN Abrams. Chicago
  2. ^ Sadier, B., Delannoy, J. J., Benedetti, L., Bourlès, D. L., Jaillet, S., Geneste, J. M., ... & Arnold, M. (2012). Further constraints on the Chauvet cave artwork elaboration. Proceedings of the National Academy of Sciences, 109(21), 8002-8006.
  3. ^ Pettitt, P., & Bahn, P. (2014). Against Chauvet-nism: A critique of recent attempts to validate an early chronology for the art of Chauvet Cave. Anthropologie, 118(2), 163-182.
  4. ^ Sadier, B., Delannoy, J. J., Benedetti, L., Bourlès, D. L., Jaillet, S., Geneste, J. M., ... & Arnold, M. (2012). Further constraints on the Chauvet cave artwork elaboration. Proceedings of the National Academy of Sciences, 109(21), 8002-8006.